האם ישראל מנהלת מערכה שיעדיה ברורים לה?

זירת פיגוע הירי בירושלים, 30 בנובמבר 2023 (צילום: איחוד הצלה)
איחוד הצלה
זירת פיגוע הירי בירושלים, 30 בנובמבר 2023

הפיגוע בירושלים חידד את העובדה שישראל מתמודדת במהלך המלחמה במערכה מול כמה חזיתות. המערכה מול החזבאללה, שמתנהלת כרגע באורח נקודתי מתוך כוונת ישראל לבלום התפרצות לפני תום המערכה בדרום, ההסלמה בעימותים בין יהודים לפלסטינים ביהודה ושומרון – וחשש מהתלהטות בתוך הישובים הערביים בנוסח שומר חומות.

אין ספק שישראל עושה את מרב המאמצים, בתמיכה פעילה של ארה"ב, כדי למנוע את התפשטות הלחימה בד בבד בכל האפיקים.

לנוכח הפיגוע בירושלים והמערכה מול החזיתות השונות, אין ספק שישראל עושה את מרב המאמצים, בתמיכה פעילה של ארה"ב, כדי למנוע את התפשטות הלחימה בד בבד בכל האפיקים

בקורס קצינים בצה"ל, אחד השיעורים מתמקד בתורת הלחימה המודרנית כפי שגובשה על ידי קרל פון קלאוזוביץ. קלאוזוביץ היה לוחם פרוסי (הצבא שנחשב לחזק ביותר בעת ההיא, 1800), שזכה בעיטור חרב הזהב של הגבורה, לצד עיטורים בולטים נוספים. הוא הגה את עקרונות הלחימה המודרנית שעליהם נשענים צבאות המערב עד היום (עם הכנסת תיקונים המתחייבים עם המצאתו של הנשק הגרעיני).

בין העקרונות הבולטים:

  • "המלחמה היא ממלכת אי הוודאות".
  • "המלחמה היא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים".
  • "ריכוז המאמץ ומיקוד הצבא במטרה אחת במקום להתפזר" – צפון או דרום.

הוא גם הבחין בין מלחמה של מטרות מוגבלות לבין מלחמה שמטרתה להפוך את האויב לחסר אונים.

מעל כל אלה הודגש, כי אף אדם שנוהג בהיגיון לא פותח במלחמה בלי להבהיר לעצמו מה הוא מתכוון להשיג באמצעותה ואיך בכוונתו לנהל אותה.

אם נקיש מהאמור לעיל למצב הנוכחי – נראה שהיה עלינו לאמץ כל אחד מהעקרונות הללו, בוודאי בכל הקשור להחלטה לפתוח במלחמה מול חמאס.

מעל הכל, הדגיש קלאוזוביץ, אף אדם שנוהג בהיגיון לא פותח במלחמה בלי להבהיר לעצמו מה הוא מתכוון להשיג באמצעותה ואיך בכוונתו לנהל אותה. במצב הנוכחי נראה שהיה עלינו לאמץ עיקרון זה

נקבע שהמטרה היא בראש וראשונה חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. לא נאמר כיצד יש כוונה להגיע אל היעד הזה.

הפגיעה באזרחים, כפי שבאה לידי ביטוי עד כה, ומדובר בעשרות אלפי הרוגים, בהם אלפי ילדים – כבר מעוררת ביקורת. בעקבות ביקורת זו עלולה להגיע הדרישה הבינלאומית להפסיק את הלחימה, עוד לפני שהשגנו את המטרות הבסיסיות לחיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס.

כל זה מבלי שממשלת ישראל, או גוף מטעמה, גיבש תוכנית ליום שאחרי. מי יהיה אחראי על עזה? מי ידאג לאזרחים בכל הנוגע לחיי היום יום שלהם?

בנימין נתניהו הציע "גורם אחר" לא מוגדר – שאינו הרשות הפלסטינית. ההנחה היא שהפתרון יימצא במסגרת בינלאומית, שתתכנס לקבל הכרעות. אין להוציא מכלל אפשרות שלא כל ההכרעות יעלו בקנה אחד עם עמדותיה של ישראל.

בד בבד אנחנו נאלצים להתמודד עם ההתפרעויות חסרות הרסן של תושבי יהודה ושומרון בפלסטינים, מה שמעלה את נקודת הרתיחה שם.

הפגיעה באזרחים, ומדובר בעשרות אלפי הרוגים, בהם אלפי ילדים – כבר מעוררת ביקורת, שבבעקבותיה עלולה להגיע הדרישה הבינל' להפסיק את הלחימה, עוד לפני שהשגנו את המטרות הבסיסיות

מדיווחים שנמסרו השבוע לקבינט המלחמה במהלך סיור באזור עולה, כי מתוך 1430 עצורים פלסטינים מאז תחילת המלחמה, 900 זוהו כאנשי חמאס. הדיווח על מספר הפלסטינים שנהרגו ע"י ישראלים לא פורסם, אך מעצם העובדה ששר הביטחון ביקש להיפגש עם מפקד המחוז במשטרה עולה, שאין מדובר במקרים שוליים. אגב איתמר בן גביר מנע קיומה של פגישה כזו.

וכאן אנחנו מגיעים לחזית הצפונית.

60 אלף מפונים מקווי העימות בצפון רחוקים מהעין הציבורית ורחוקים מעניין הציבור. כל האזור ממנו פונו אסור בכניסה לאזרחים. עשרות אלפי חיילי מילואים וסדיר דרוכים לשעת השין, לכשתבוא.

המטחים של החזבאללה זוכים בתגובות נקודתיות, כשארה"ב עושה מאמצים כבירים למנוע את ההתלקחות שכרגע נראית בלתי נמנעת.

וכך ניצבות החזיתות ההיקפיות – סוריה, איראן הג'יהדיסטית, החזבאללה בלבנון, החותים בתימן, רוסיה – מול ארה"ב, סעודיה, מצרים, ירדן, מדינות המפרץ, ומרוקו (האיחוד האירופאי גם הוא נכלל בצד הזה).

ואחת השאלות שנשאלות כרגע בשיחות סגורות היא, האם ארה"ב, ארצות הברית של אמריקה, בעצם מבקשת לראות בהתפרצות המלחמתית הזו הזדמנות להוריד את איראן ממפת האיום הבינלאומי?

ואחת השאלות שנשאלות כרגע בשיחות סגורות היא, האם ארה"ב, ארצות הברית של אמריקה, בעצם מבקשת לראות בהתפרצות המלחמתית הזו הזדמנות להוריד את איראן ממפת האיום הבינלאומי?

האם ישראל, בנקודת הצומת הזו, תהווה את המוקד למהפך עולמי ביחסי הכוחות?

נשמע כנושא לדיון שמתחייב כשאנחנו עומדים לפתחו של הר געש.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 624 מילים
סגירה