ב-1995 התפרסם סרטון פרסומת לחטיף צ'יפס בכיכובו של גארי ליניקר, שפרש אז מכדורגל אחרי קריירה מפוארת. בפרסומ, ליניקר נראה כשהוא חוזר לעיר הולדתו לסטר, שם נמצא גם מפעל ענק החטיפים "ווקר". הוא מתקבל בחום על ידי תושבי העיר אבל בהמשך הוא גוזל לילד את הצ'יפס שלו. "כבר לא האיש הנחמד", היה הטוויסט של הפרסומת המדוברת.

ליניקר היה כדורגלן מצליח מאוד, הוגן ונחמד, ספורטיבי וישר. במשך שנות משחק 16 הוא לא רק כבש הרבה מאוד שערים – 286 למועדונים בהם שיחק ולנבחרת אנגליה – הוא גם מעולם לא הורחק או ספג כרטיס צהוב.

הוא שיחק מחוץ לגבולות אנגליה, בספרד ויפן, בשנים שזה היה נדיר יחסית, והוא גם אחד הספורטאים הבודדים עם קריירה מרשימה אחרי הפרישה: ליניקר הפך לפרשן הכדורגל המוביל של הבי-בי-סי, וכאיש טלוויזיה הוא מצליח ופופלרי לא פחות משהיה כשחקן כדורגל.

הוא גם אחד הספורטאים הבודדים עם קריירה מרשימה אחרי הפרישה: ליניקר הפך לפרשן הכדורגל המוביל של הבי-בי-סי, וכאיש טלוויזיה הוא מצליח ופופלרי לא פחות משהיה כשחקן כדורגל

בן למשפחת ירקנים בשוק המרתק שבמרכז לסטר, הוא עבד שם שעות רבות בנערותו, לפני שהפך למולטי-מיליונר ואחד האנשים המוכרים ביותר בבריטניה ובעולם הכדורגל.

הוא הצטרף לתוכנית סיכום משחקי המחזור של הבי-בי-סי ב-1999 ומאז הפך לאחד הפנים המוכרות ביותר של התאגיד. הוא מגיש את התוכנית הפופולרית, אירועי ספורט גדולים, טקסים וגם מפיק ומשתתף מדי פעם בסרטי תעודה. במשך שנים הוא נחשב לנכס לאומי.

הוא אף ממשיך להשתתף בפרסומות של חטיפי "ווקר", אותו מפעל לסטרי, כבר 30 שנה, אבל הוא כבר לא האיש הנחמד של פעם או האוצר הלאומי. הוא הפך להיות מזוהה עם צד אחד במפה הפוליטית הבריטית ועכשיו העולמית.

ליניקר וחשבון הטוויטר שלו הפך לגורם צרות, מקור מבוכה לבי-בי-סי וחלק מהמלחמה התקשורתית העולמית סביב המלחמה בעזה. בישראל, יחד עם גרטה תונברג, הוא אחד האנשים השנואים ביותר ברשתות החברתיות ותקשורת הספורט עוסקת באובססיביות בו ובציוציו.

במשך כ-25 שנים הוא בנה לעצמו קריירה טלוויזיונית מרשימה. הוא בעל נוכחות נעימה באולפנים, מרגיש בנוח מול המצלמות ומסוגל לנהל גם שיחות לא מתוסרטות. הוא דובר ספרדית שוטפת, איתה הוא מתקשר עם כדורגלנים ומאמנים זרים בחן, כולל סרט תעודה אינטימי על דייגו מראדונה.

במשך כ-25 שנים הוא בנה לעצמו קריירה טלוויזיונית מרשימה. הוא בעל נוכחות נעימה באולפנים, מרגיש בנוח מול המצלמות ומסוגל לנהל גם שיחות לא מתוסרטות

ואז התרחשו שני דברים: המפלגה השמרנית עלתה לשלטון, ובעיקר אחרי ההצבעה לעזוב את האיחוד האירופאי, הברקזיט ב-2016, הפוליטיקה בבריטניה הפכה לרעילה והחברה למפולגת. וגם, הרשתות החברתיות ובעיקר טוויטר הפכו לכלי חשוב בהשמעת דעות ובהקצנתן.

פרשני הכדורגל גארי ליניקר (מימין) ואלן שירר צופים במשחק בין ניוקאסל יונייטד ומנצ'סטר סיטי, 28 ביוני 2020 (צילום: Shaun Botterill/Pool via AP)

ליניקר, שפעם השתמש בחשבון שלו כדי לצייץ על כדורגל ולהפיץ בדיחות אבא לא מזיקות, הפך לקול פוליטי ומבקר חריף של השלטון השמרני.

עוד לפני הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה הנוכחית, ליניקר הוא מעל לכל מבקר של הממשלה ותומך לייבור – וככזה הוא תומך בפליטים (או ליתר דיוק מהגרים שהוא טוען שהם פליטים) וקליטתם בבריטניה ומבקר בחריפות את מי שמנסים להגביל את ההגירה לתוך המדינה.

הוא תומך במאבק במשבר האקלים, במחאות, וכל סט העמדות של הצד הליברלי של המפה. וכך, תוך זמן קצר, הוא הפך מהפנים של הכדורגל בטלוויזיה לפנים של בריטניה הליברלית – בעיני תומכי לייבור ובעיקר בעיני תומכי המפלגה השמרנית.

הוא תומך במאבק במשבר האקלים, במחאות, וכל סט העמדות של הצד הליברלי של המפה. וכך, תוך זמן קצר, הוא הפך מהפנים של הכדורגל לפנים של בריטניה הליברלית

העיתונות הימנית בראשות "הסאן" ו"הדיילי מייל" סימנו אותו כ"יפה נפש" וצדקן, הליברלים אימצו אותו כקול אותנטי של מעמד הפועלים ששותף לדעותיהם, וחשבון הטוויטר שלו הפך לזירת להתגוששות פוליטית. הוויכוח מסי או רונאלדו הפך בוריס ג'ונסון או לייבור, ברקזיט או אירופה, ועכשיו גם המלחמה בעזה.

כשליניקר קרא במרץ השנה למדיניות ההגירה של שרת הפנים לשעבר סואלה ברוורמן "מרושעת ומזכירה את גרמניה של שנות השלושים" הוא לא רק רוצה להביע תמיכה בפליטים (למרות שרובם אינם כאלו) אלא הוא רוצה לפגוע בשמרנים.

אוהד מנצ'סטר סיטי מחזיק בשלט "גארי ליניקר לראשות הממשלה" במשחק ביין קריסטל פאלאס ומנצ'סטר סיטי, 11 במרץ 2023 (צילום: Ben Stansall / AFP)

הציוץ הזה עלה לו בהשעיה משידורים. אולם חבריו סירבו לשדר בלעדיו, ליניקר הפך להיות נושא השיחה מספר אחד במדינה למשך כשבוע, עד שהתאגיד התקפל וליניקר קיבל אישור לצייץ כל עוד הוא לא מתערב בנושאים מפלגתיים.

כך הוא יכול להביע את דעתו על כמעט כל דבר, אך בשבעה באוקטובר לא להביע את דעתו. השתיקה הגדולה והצורמת ביותר שלו. יותר מכל ציוץ אישי או פוליטי שלו, יותר מכל עמידה מול המצלמה, ליניקר נחשף באותו יום כמי שהוא.

הוא יכול להביע את דעתו על כמעט כל דבר, אך ב-7 באוקטובר לא להביע את דעתו. השתיקה הגדולה והצורמת ביותר שלו. יותר מכל ציוץ אישי או פוליטי, יותר מכל עמידה מול המצלמה, ליניקר נחשף באותו יום כמי שהוא

"עבדתי פעם עם גארי וההתרשמות שלי היא שהוא אדם בעל תחושת חשיבות עצמית גדולה מאוד, הוא חושב שהוא יודע הכול ושאי אפשר לגעת בו", סיפר לי אדם מעולם התקשורת בניסוח אנגלי מאוד – שבתרגום לעברית יהיה משהו כמו "הוא בחור בינוני שעף על עצמו". לא חסרות הוכחות.

ב-2001 הוא השתתף בתוכנית תחקירים על פדופיליה שהייתה בעצם תוכנית סאטירה בשם Brass Eye על סערות תקשורתיות וסלבריטאים שידלקמו כל דבר מול מצלמה. ליניקר הקריא טקסט מטופש נגד פדופילים מבלי לקרוא אותו לעומק במסגרת היותו סלבריטאי. רבים מהציוצים שלו הם מחוות ריקות דומות, ציוצים שנועדים לסמן אותו כבעל הדעות הנכונות.

ניתן להתנגד למדיניות ההגירה של ברוורמן או לנוסח שבו היא השתמשה, אבל לא מדובר במדיניות נאצית – בניגוד לשחיטה המונית של יהודים, לשריפתם חיים, להשמדת הקהילות שלהם וחטיפת אזרחים רבים לשבי.

גארי ליניקר צופה במשחק טניס בווימבלדן ביולי 2015 (צילום: AP Photo/Tim Ireland)

וזו הטרגדיה של גארי ליניקר: מרגע שהוא הפך לקולו של הליברליזם האנגלי (כך הוא הוכתר בכתבה מתחנפת של "האסקוויר"), יש ציפייה לשמוע ממנו. עם כתשעה מיליון עוקבים בטוויטר, יש לשתיקה שלו משקל כבד.

תומכיו הגיבו ב-8 באוקטובר עם התחכמות. "קודם רציתם שהוא יכתוב רק על כדורגל ועכשיו אתם רוצים שהוא יכתוב גם על נושאים אחרים?" ובכן, כן. ומרגע שליניקר לא עשה זאת – ועדיין לא גם עכשיו – הוא נחשף. מליברל הומניסט יש לצפות לזעזוע אמיתי, לא לגינוי סתמי שאפילו אותו הוא לא הנפיק. מאיש שחרד לגורל כל פליט, השתיקה שלו גרועה בפני עצמה.

ואז הוא החל לצייץ על המלחמה.

ההתייחסות הפומבית הבולטת הראשונה הייתה לקראת הצעדה האנטי-ישראלית הגדולה שנפלה על סוף השבוע המוקדש לטקסי הזיכרון הממלכתים בבריטניה. ברוורמן רצתה למנוע את ההפגנה השבועית וליניקר החל לצייץ.

הוא כינה את ההפגנות בעד הטבח ובעד מחיקת ישראל כ"מצעד למען השלום" וזכה לתשובה של פרופ' סיימון שאמה, איש אשכולות ומומחה להיסטוריה יהודית. אדם פחות נפוח היה מנסה לרדת מהעץ הזה, אבל מכיוון שליניקר הוא כוכב טלוויזיה ואושיית טוויטר ואדם שעף על עצמו, הוא החל להתווכח עם שאמה בפומבי.

ליניקר עבר תהליך הקצנה מאז הברקזיט ונדד מהמרכז המפה לשמאל. תהליך דומה קרה לו ביחסיו עם ישראל. אין מקום לחשוב שהוא אנטישמי, אבל הכיוון ברור: הוא, כמו רבים מחבריו, עשוי להגיע גם לשם.

ליניקר עבר תהליך הקצנה מאז הברקזיט ונדד מהמרכז המפה לשמאל. תהליך דומה קרא לו ביחסיו עם ישראל. אין מקום לחשוב שהוא אנטישמי, אבל הכיוון ברור: הוא, כמו רבים מחבריו, עשוי להגיע גם לשם

הפגנת ענק נגד ישראל בלונדון, אנגליה, 14 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

מביקורת, לעיתים קרובות מוצדקת, הוא הפך לאנטי-ישראלי בוטה ולשיאו הוא הגיע כשהפיץ ראיון של אוון ג'ונס, עיתונאי תומך חמאס, עם אקדמאי ישראלי אנטי-ציוני בו הוא טען שישראל מבצעת רצח עם.

ושוב הפך ליניקר לנושא החדשות. העיתונים באנגליה וישראל הקדישו לו בימים האחרונים כתבות רבות, הרבה מעבר למשקל הסגולי שלו. צהובוני הימין ניצלו את ההזדמנות לתקוף את ליניקר ואת הבי-בי-סי, שנוא נפשם, שמבצע השמדת ערך בכיסוי המלחמה.

העיתונים באנגליה וישראל הקדישו לו בימים האחרונים כתבות רבות, הרבה מעבר למשקל הסגולי שלו. צהובוני הימין ניצלו את ההזדמנות לתקוף את ליניקר ואת הבי-בי-סי, שנוא נפשם, שמבצע השמדת ערך בכיסוי המלחמה

גם בעיתונים הכבדים יותר, "הטלגרף" ו"הטיימס", ליניקר הותקף. "זה בכל מקום, הפוליטיקה האגבית הזאת של נושאים רציניים מאוד על ידי השטחיים, הטיפשים והטועים", נכתב בטור ב"טיימס". "פלסטין היא מעיל אופנתי שאנשים כמו ליניקר עוטים בשל חוסר ביטחון/יהירות/שחצנות מבלי להבין או לטרוח ללמוד".

ליניקר מעצבן, אבל על מה אנחנו מתרגזים כשאנחנו מתעצבנים מציוצים של שדר ספורט במדינה שולית למדי מבחינת החשיבות הבינלאומית? ליניקר אינו בלתי חשוב, אבל יש בהתעסקות בו משהו מעבר למשקלו הסגולי. איך אדם אחד מרכז כל כך הרבה תשומת לב בימים נוראים של אסונות וחרדות?

הוא מעצבן כי הוא מסמן שחייהם של יהודים בישראל ובבריטניה אינם חשובים לו. הוא התעלם מהרצח ההמוני בנגב המערבי והקריאות לג'יהאד ברחובות בריטניה. הוא מייאש בחוסר היכולת של אדם נבון להתעלות מעל לשיקולים פוליטיים צרים ולגלות אמפטיה לסבל של אחרים. היא מרתיח באוטומטיות של הדעות שלו ובמשמעת הסיעתית שלו. הוא מעליב את כל מי שהעריך את יכולתיו.

הפגנה נגד אנטישמיות בלונדון, 26 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

אנחנו מתרגזים על ליניקר כי כמו רבים במחנה שלו, הוא מסרב להכיר במורכבות הסיטואציה. כי הוא מתעלם מרצח עם שמבצעת רוסיה אבל טוען לרצח עם שמבצעת ישראל. אנחנו מזועזעים מליניקר כי הוא חושף את תהליך ההקצנה שמבצעות הרשתות החבריות בנפשנו. מאדם מעורב פוליטית הוא הופך לקריקטורה צווחנית.

אנחנו מתרגזים על ליניקר כי כמו רבים כמוהו, הוא מסרב להכיר במורכבות הסיטואציה. כי הוא מתעלם מרצח עם שמבצעת רוסיה אבל טוען לרצח עם שמבצעת ישראל

"אם אתה מעביר את חייך בטוויטר כפי שעושה גארי, אני משערת שאפילו לא תבחין כיצד אתה מקצין", כתבה קמילה לונג ב"טיימס". "זה בלתי נמנע, כיוון טבעי בקריירה: אולי אפילו תחשוב שזה קול. השפה משתנה מהר כל כך, 'עימותים' הופכים ל'זוועות' שהופכים ל'רצח עם'. אתה מתעורר בוקר אחד כשדר כדורגל ולמחרת אתה דונלד טראמפ שמאלני שקורא לג'יהאד עולמי".

לפני חמש וחצי שנים זכתה לסטר סיטי, קבוצתו הראשונה של ליניקר ואהבת חייו, באליפות אנגליה באופן מפתיע. ליניקר התחייב להגיש את תוכנית סיכום המחזור בתחתונים ואכן עמד במילתו והגיש את התוכנית עם תחתוני בוקסר של לסטר סיטי. החודש, כבר לא החמוד שהיה פעם, הוא מציג את עצמו מול העולם כשהוא עירום ועריה.