איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.
יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?
יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה, אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?
אני חוקרת בתחומים שעוסקים בהצטלבויות של תקשורת, גוף ורגש. אני גם מטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה כך שמזדמן לי לטפל באנשים שסובלים ממצבי עקה שונים, מצבים שלעיתים נוצרים או מחריפים כתוצאה מחשיפה לתכנים אלימים בתקשורת.
חשיפה למצבי טראומה כמו בתקופה הנוכחית משפיעה על המצב הנפשי של כולם. הקורבנות, הלוחמים ונותני העזרה שבחזית הם הנפגעים הראשונים בשל המגע המיידי עם האלימות והסבל. המקורבים להם הם במעגל השני, ובמדינת ישראל הקטנה מדובר כמעט בכולם.
עם זאת, גם מי שלא מכיר באופן ישיר את אחד הקורבנות עשוי לחוות פוסט טראומה או מתח כתוצאה מההדים לאירוע, שמתבטאים במיוחד בסיקור החדשותי שלו בערוצי המדיה הרבים והשונים.
האינסטינקט של חמאס במקרה של איתן, על פיו החשיפה לאלימות גורמת לתחושת מצוקה – נכונה לצערנו. שורה של מחקרים מראה שצפייה בדימויים אלימים גורמת ומחריפה חוויות של כאב וחרדה. זה קורה משום שהדמיון שלנו הוא עוצמתי. דמיון של תחושת כאב בגוף אחרי צפייה בתמונות אלימות מספיקה לפעילות מוגברת של האזורים המקושרים עם כאב במוח. גם דמיון של פחד גורם לעוררות של אזורים רלוונטים ובמיוחד האמיגדלה, שמקושרים עם הרגש הזה.
האינסטינקט של חמאס במקרה של איתן, על פיו החשיפה לאלימות גורמת לתחושת מצוקה – נכונה לצערנו. שורה של מחקרים מראה שצפייה בדימויים אלימים גורמת ומחריפה חוויות של כאב וחרדה
אחד ההסברים הנפוצים לכך שאנו מושפעים מאלימות הוא שבני האדם הם יצורים אמפתים. חשיפה לכאב של מישהו אחר גורמת, בעזרת נוירוני מראה, לכך שאנו מחקים את הבעות הפנים, תנוחות הגוף והתחושות של האחר, וכתוצאה מכך מופעלת בגופנו אותה החוויה הגופנית והרגשית.
כך או כך, העדויות הן ברורות – דימויים אלימים מחריפים את תחושת הכאב שלנו. במחקר שפורסם במגזין נייצ'ר בשנת 2019, גרמו לאנשים שוק חשמלי ואז חשפו אותם לתמונות מסוגים שונים. כשהנחקרים התבוננו בדימויים אלימים הם דיווחו על כאב עז יותר. גם המדדים האובייקטיביים של מוליכות עורית השתנו ושיקפו חוויה של מתח וכאב עזים יותר מאשר כשהם התבוננו בדימויים דומים, אבל לא אלימים.
Hyperalgesia when observing pain-related images is a genuine bias in perception and enhances autonomic responses https://t.co/X5QPnvVYvL pic.twitter.com/9KlAxLMfO1
— Paul McCullough (@ThePostsynaptic) October 27, 2019
צפייה בדימויים אלימים לא רק מעצימה תחושה של כאב, היא גם פוגעת ביכולת הגופנית שלנו. בניסוי שבדק רוכבי אופניים נמצא שחוויית הכאב עלתה ובמקביל הסיבולת והביצועים שלהם ירדו אחרי חשיפה לדימויים אלימים. ממצאי המחקר הזה מעלים תהיות לגבי הבחירה של מתאמנים רבים לצפות בתמונות אלימות בזמן אימון בחדר הכושר.
כשהנחקרים התבוננו בדימויים אלימים הם דיווחו על כאב עז יותר לשוק החשמלי. גם המדדים האובייקטיביים של מוליכות עורית השתנו ושיקפו חוויה של מתח וכאב עזים יותר מאשר כשהתבוננו בדימויים לא אלימים
מצד שני, תמונות גם עשויות לשמש כמשככי כאבים. מחקר אחד מצא שצפייה בתמונות של אדם אהוב סייעה בהתמודדות עם כאב באותה מידה כמו החזקת היד של אותו אהוב.
מחקר אחר, שבדק את הסוגייה הזו יותר לעומק מצא שצפייה בתמונות של אדם אהוב סייעה להפחית את הכאב ב-36-44% במצבים של כאב בינוני וב-12% בממוצע במצבים של כאב עז. צפייה בתמונות של אנשים יפים, אבל שלא קרובים אלינו, לא שינתה את חווית הכאב.
הצפייה בתמונות של האהובים אף סייעה בהפחתת הפעילות של אזורים במוח המקושרים עם כאב (בניגוד לתמונות אלימות, שכאמור לעיל הגבירה את הפעילות באזורים האלה).
הממצא הזה יכול להסביר במעט את ההתמכרות הקולקטיבית שלנו לצפייה בחטופים השבים לביתם. במהלך החודשיים שעברו פיתחנו קשר לאותם האנשים, למדנו להזדהות איתם וכנראה שצפייה בתמונות שלהם שבים הביתה אכן ריפאה אותנו במידת מה.
המחקרים הללו בדקו את ההשפעה המיידית של התמונות האלימות על תחושת הכאב בגוף, אבל תחושות של כאב ומתח לאורך זמן יכולה להשפיע על מערכות גופנו השונות ועל הבריאות שלנו.
הממצא המחקרי יכול להסביר את ההתמכרות הקולקטיבית שלנו לצפייה בחטופים השבים לביתם. בחודשיים שעברו למדנו להזדהות איתם וכנראה שצפייה בתמונותיהם שבים הביתה אכן ריפאה אותנו במידת מה
בית החולים הלל יפה סיפר, שבתקופה האחרונה הגיע מספר גבוה מהרגיל של נשים צעירות יחסית, בשנות החמישים לחייהן, לחדר המיון עם סימפטומים הדומים להתקף לב. במהלך הבדיקה התברר שיש להן מכנה משותף: הן אמהות לחיילים המשרתים בעזה. המתח הגבוה בו הן שרו כנראה גרם לתופעה הקרויה "תופעת הלב השבור" או בשמה המקצועי Takotsubo cardiomyopathy
זהו מצב רפואי המתבטא בירידה זמנית של תפקוד שריר הלב, המתרחש לרוב כתוצאה מלחץ נפשי משמעותי בגון מוות של אדם קרוב או פיטורין. בתגובה לסטרס, הגוף מייצר כמויות אדירות של אדרנלין הגורמות לו להרעלה ולהיחלשות זמנית שחולפת מאליה. צוות בית החולים טיפל בנשים אך הפציר בהן ובשאר תושבי המדינה לשמור על בריאותן הנפשית גם בתקופה זו.
לאורך שנים, חוקרי תקשורת ופעילים חברתיים התלוננו על תופעה של אדישות בקרב הציבור, ואכן נמצא מחקרית שחשיפה לתמונות אלימות אכן עשויה לגרום לאורך זמן דווקא לחוויה של עייפות ושאננות.
Desensitization to Media Violence: Links With Habitual Media Violence Exposure, Aggressive Cognitions, and Aggressive … https://t.co/7HZFZxJ5sj
— Judith Stout (@judystout1) July 19, 2023
יתכן שזה מנגנון שהתפתח על מנת להגן על עצמנו משפע הבעיות הרפואיות שעשויות להתפתח כתוצאה ממצבי מתח מתמשך.
ביה"ח הלל יפה סיפר, שלאחרונה הגיע מספר גבוה מהרגיל של נשים צעירות יחסית, בשנות ה-50 לחייהן, לחדר המיון עם סימפטומים הדומים להתקף לב. התברר שיש להן מכנה משותף: הן אמהות לחיילים המשרתים בעזה
כיצד לשמור על עצמנו ועל משפחתנו?
מינון של doom scrolling – הוא מונח שהומצא בשנים האחרונות כדי לתאר את החוויה הרווחת של גלילה אינסופית של תכנים מפחידים באינטרנט.
הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא מינון החשיפה שלנו ובמיוחד של הילדים לתכנים אלימים – בחדשות אבל גם במשחקים. חשיפה לתוכן שהוא גם אלים וגם מפחיד מעוררת תגובה גופנית חזקה יותר מאשר חשיפה לתוכן שמעורר את אותו הרגש (פחד) אבל ללא אלימות.
מינון החשיפה חשוב גם כי נראה שיש קשר בין זמן החשיפה ובין רמת האלימות שנחשפים אליה – לבין התחושה שלנו: מחקר שבדק טראומה קולקטיבית אחרי הפיגוע במרתון בוסטון מצא, שככל שאנשים נחשפו יותר לתכנים בתקשורת וככל שהתכנים האלו היו יותר אלימים – כך הצופים סבלו יותר מחרדה מטרור, מתח, וכן מפגיעה בתפקוד היומיומי.
זמן – למרות שמקובל לצפות בחדשות בשעות מאוחרות של הערב, עדיף לבריאותנו הנפשית לצפות בתכנים הקשים בשעות מוקדמות יותר של היום. הסיבה היא, שחשיפה בשעות הערב עשויה להשפיע יותר על איכות השינה שלנו. הפסד של שעות שינה משפיע לרעה על התפקוד שלנו ועל הבריאות הפיסית והנפשית שלנו. מחקר בינלאומי שנערך בכל שנה וקרוי "שעון קיץ" מראה, שאפילו הפסד של שעת שינה אחת גורם לעלייה של כעשרים אחוז בבעיות לב באוכלוסייה הכללית.
מחקר שבדק טראומה קולקטיבית אחרי הפיגוע במרתון בוסטון מצא, שככל שאנשים נחשפו יותר לתכנים בתקשורת וככל שהתכנים האלו היו יותר אלימים – כך הצופים סבלו יותר מחרדה מטרור, מתח, ומפגיעה בתפקוד
תזמון – בשל הנטייה של המוח לקשר בין חוויות שונות, עדיף להימנע מצפייה בחדשות במהלך הארוחה. אני לא מכירה מחקר שבדק זאת, אבל סביר להניח שאם צפייה בחדשות משפיעה על התפקוד בזמן רכיבה באופניים, הגיוני שהיא תשפיע גם על יכולת הגוף לעכל מזון, תהליך שדורש מהגוף מאמץ רב. מערכת העיכול אף נחשבת למוח השלישי שלנו (בנוסף ללב) והיא מקושרת מאוד עם רגש.
מודעות – בהנחה שכן נחשפים לחדשות, יש דברים שניתן לעשות על מנת להפחית את עוצמת ההשפעה שלהם עם הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. תרגולים אלו שואבים מעולם המיינדפולנס ונעשה בהם שימוש לטיפול במצבי מצוקה שונים. אחד מהם הוא תשומת לב לאזורים בגוף שמתעוררת בהם תחושה לא נעימה (למשל, אזור החזה והלב או הבטן) ונשימה לאזורים אלו. עדיף לנשום נשימות עמוקות ומלאות דרך האף אבל עצם הנשימה עם המודעות לגוף עשויה להקל על התחושה ברמה המיידית ולאורך זמן.
תנועה – מאחר שאנו חווים את הרגשות בגוף, תנועה ואפילו טפיחה קצובה על הגב שלנו, של בני הזוג והילדים תוך כדי ואחרי צפייה בתכנים הקשים יכולה גם כן לגרום להקלה.
חברותא ומגע – חיילים ישראלים נוטים לחוות הלם קרב פחות מחיילים אמריקאים. אחד ההסברים לכך הוא שהסביבה בישראל מבינה את החוויה שלהם יותר מאשר החברה האמריקאית, שברובה מנותקת לחלוטין מחווית המלחמה. קשר אנושי – שיחה, ואף יותר מכך מגע וחיבוק עשויים מאוד לעזור עם התמודדות עם המצב.
חיוביות – אזנו את החדשות השליליות גם בחדשות חיוביות כגון סיפורי תמיכה והצלה, שפע ההתנדבויות והיוזמות היפות שקורות סביבנו כל הזמן.
המלחמה הנוכחית היא גם מלחמה על התודעה שלנו. מעשי האלימות וההפצת הסרטים שמתעדים אותם נועדו ליצור תחושת מצוקה, לחץ וחרדה. מננו את הרע והזינו את נפשכם גם בטוב.
המלחמה הנוכחית היא גם מלחמה על התודעה שלנו. מעשי האלימות וההפצת הסרטים שמתעדים אותם נועדו ליצור תחושת מצוקה, לחץ וחרדה. מננו את הרע והזינו את נפשכם גם בטוב
לא מדובר בהתעלמות ממצוקות המלחמה, אלא בשמירה על מצב רגשי ופיזי מאוזן שמאפשר להתמודד לאורך זמן עם המצב.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם