בתגובה לשיא חדש שנשבר בזחיחות ראש הממשלה בנימין נתניהו באומרו ש"אלה החיים" – עונה לו העם בקול גדול ש"אלה לא החיים": בסקר מנו גבע לערוץ 12 במחצית חודש נובמבר, ניתנו 75 מנדטים לגוש השינוי ורק 45 לממשלה הנוכחית; הליכוד יורד ל-17 מנדטים בלבד; בני גנץ מקבל אחוזים גבוהים בהרבה בהתאמה לראשות הממשלה מאשר נתניהו.

המגמה ברורה: הציבור שולח מסר לנתניהו, ומבהיר שאינו מתכוון להמשיך את טיסת הוורטיגו אל עבר התהום. ומאחר שאיננו בימים רגילים, והדעת לא סובלת לשאת עוד את הכחשת האשם הראשי, נתניהו, לאחריותו למחדל השביעי באוקטובר, עלינו להשתחרר מעולו בהקדם, ולהסיר מהגה השלטון את מי שהביא עלינו את המחדל והאסון החמורים ביותר שאירעו בתולדות מדינת ישראל. כל יום נוסף של האיש הזה בשלטון מסב לנו נזק מדיני, צבאי וחברתי אדיר.

הציבור שולח מסר לנתניהו ומבהיר שאינו מתכוון להמשיך את טיסת הוורטיגו לתהום. ומאחר שאיננו בימים רגילים והדעת לא סובלת עוד את הכחשת האשם הראשי לאחריותו, עלינו להשתחרר מעולו בהקדם

הנבזות והסיכון הגיעו לשיאם השבוע בביזת תקציב המדינה לטובת המתנחלים, החרדים והאינטרסים ההישרדותיים של נתניהו, ובעימות שהוא מייצר עם נשיא ארה"ב הידידותי ביותר שהיה לנו, ג'ו ביידן, ובהטבעת מדינת ישראל בביצה העזתית במקום בהסדרה מדינית אזורית מרחיקת ראות.

מי שכשל קולוסלית בהבטחתו להיות "מר ביטחון", ייזכר לנצח כ"מר חידלון", בהובילו את ישראל למקום הקשה, הכואב והמסוכן שבו היא מצויה כיום.

עתה, אסור לתת לנתניהו לגרור את התמשכות המלחמה ואת הקמת ועדת החקירה כדי לשרוד שלטונית עד 2026. העובדה היא שב-7.10.2023 – שמחת התורה הפכה ל"יום כיפור" חמור פי מונים מ-1973; האכזבה מאי-קבלתו של ראש הממשלה כל אחריות על מחדלו; הנזק העצום מהימשכות שלטונו של רה"מ, החשש לפיצוץ היחסים עם ארה"ב, והחמצת הניסיונות להגיע להסדרים מדיניים כלשהם בעזה – מחייבים שהשלטון יעמוד לאמון מחודש של הכנסת או העם מיידית.

לפיכך, על חברי הכנסת להביא לעריכתה של הצבעת אי-אמון, להחלטה על אי-אמון קונסטרוקטיבי או הקדמת בחירות לאלתר. על יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, להצביע נגד התקציב, לפרוש מהממשלה, ולחבור לאי-אמון קונסטרוקטיבי או הקדמת הבחירות.

על הח"כים להביא להצבעת אי-אמון, להחלטה על אי-אמון קונסטרוקטיבי או הקדמת בחירות לאלתר. על יו"ר המחנה הממלכתי גנץ להצביע נגד התקציב, לפרוש מהממשלה, ולחבור לאי-אמון קונסטרוקטיבי או הקדמת הבחירות

גם בסיעת הליכוד, שחבריה נבחנים במידת החנופה למשפחת נתניהו, כבר יש מי שמבינים כי עתה הכרח הוא להציל את המדינה ממי שאין דרך אחרת לומר זאת זולת מסכן את קיומה.

ואולם, אם הכנסת לא תעשה כן, אזי גודל הפוגרום הטרגי ומחירו, ימי המלחמה הקשים, וכל כשלי השנה האחרונה, מצדיקים אף נקיטת צעד מיוחד: בנסיבות משבריות יש לתת גם לציבור קול מכריע בקביעת השלטון בין הבחירות.

הדמוקרטיה שלנו בנויה על עקרון הפרדת הרשויות, לפיו חלוקת הכוח היא בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אולם בעת המודרנית יש לבסס זאת על חמישה אדנים: גם על ציבור האזרחים וגם על רשות התקשורת והביקורת. זאת לאור הדמוקרטיזציה ותפיסת הקהילתיות והבקרה של העולם המודרני. זה נכון תמיד, ובעתות משבר במיוחד.

לפיכך, אם הממשלה והכנסת לא יחליטו בעצמן על העמדת שלטונם לאמון מחודש, חובה על הציבור לעמוד על זכותו לומר את דברו. על האזרחים לקחת את הסמכות בעת הזאת בידם באמצעות החתמת חצי מיליון אזרחים על הדרישה מהכנסת ללכת לבחירות מוקדמות. ואם האחרונה לא תיעתר לעשות כן, הפנייה תעבור לנשיא, להטיל עתה, את הרכבת הממשלה על אדם אחר.

למרבה הצער, במצב הנוכחי, המדינה תלויה הרמטית ברצונן הטוב של מפלגות וחברי הקואליציה לשחרר את העם מהנזקים שהם גורמים, ואין כל מעמד לעמדות הציבור בין בחירות לבחירות.

אם הממשלה והכנסת לא יחליטו בעצמן על העמדתם לאמון מחודש, חובה על הציבור לעמוד על זכותו לומר את דברו, לקחת את הסמכות באמצעות החתמת חצי מיליון אזרחים על הדרישה לבחירות מוקדמות

מעולם אף ממשלה בישראל לא צפצפה בציניות ויהירות על רחשי לב הציבור. אך עתה, כשהמדינה מתרסקת אל פי תהום, בצד העמידה החיונית על עקרונות הדמוקרטיה, במצב חירום בו יש סכנה קיומית ממשית – אסור לנו לתת למדינה לקרוס. בשל דחיפות הדבר, נדרש לנקוט בפעולות יוצאות דופן, כמו למשל לקצר את משך 90 הימים הנדרשים בחוק מרגע פיזור הכנסת ועד למועד הבחירות, ולהצמיד אותן לבחירות לרשויות המקומיות ב-30.1.24.

העם בישראל זקוק וראוי להחלמה ותקווה, ולמנהיגים הראויים לגילויי הגבורה, לאומץ האזרחי והחברתי שלהם, ההתנדבות, הערבות והסולידריות המרגשים.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.