לעצור, לחסל או לגרש? מה הפתרון היעיל נגד ראשי חמאס

יחיא סנוואר על כורסה ליד לשכתו המופצצת בעזה, 2021 (צילום: חמאס)
חמאס
יחיא סנוואר על כורסה ליד לשכתו המופצצת בעזה, 2021

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

מאז 2014 נהנו מנהיגי חמאס מחסינות מחיסולים, מתנה שבנימין נתניהו העניק להם כחלק מאמונתו שחיזוק חמאס הוא אינטרס ישראלי. הייתה זאת תקופה חסרת תקדים של יותר מ-9 שנים, בהן זכו מנהיגי הארגון הרצחני לרווחה שלא הוענקה להם מעולם לפני כן.

מאז 2014 נהנו מנהיגי חמאס מחסינות מחיסולים, מתנה שנתניהו העניק להם כחלק מאמונתו שחיזוק חמאס הוא אינטרס ישראלי. הייתה זו תקופה של 9 שנים בהן זכו מנהיגי הארגון הרצחני לרווחה חסרת תקדים

יחיא סנוואר, שידע היטב שהוא חסין, ניצל את זה ונהג להתגרות ולזלזל בישראל, עם צילומי סלפי בהפגנות על הגדר, וצילומים שחצניים על כורסה בלשכה או ליד ביתו בחאן-יונס, כהתרסה שנועדה להראות היכן הוא נמצא ועד כמה הוא מרגיש בטוח.

ככל הידוע, במהלך תקופה זאת הגישו ראשי השב"כ לבנימין נתניהו 6 פעמים תוכניות לחיסול סינוואר. התוכניות הועלו על-ידי שלושה ראשי שב"כ שונים, יורם כהן, נדב ארגמן ורונן בר, אך כל ההצעות הללו נדחו.

על כל פנים העידן הזה הסתיים, אף ראש-ממשלה ישראלי לא יעז יותר להעניק חסינות לראשי הארגון המפלצתי. מאז השבת השחורה של 7.10 עולים רעיונות כאלה ואחרים שכולם מכוונים לאותה תכלית, סיום דרכם של ראשי חמאס ברצועת עזה.

יואב גלנט ונתניהו הציבו את חיסולו האישי של סנוואר כיעד מרכזי במלחמה. רעיונות אחרים מדברים על גירוש כל הנהגת חמאס מהרצועה כתנאי לסיום המלחמה, ויש גם המקווים כי יהיה רגע בו מנהיגי חמאס ייצאו בידיים מורמות מהמנהרות ויובאו באזיקים לישראל.

מה היא הדרך היעילה ביותר להיאבק נגד ראשי הטרור? עד הסכמי אוסלו הפעילה ישראל שני אמצעים עיקריים – מעצר וגירוש. הגירוש למדינה אחרת נחשב לעונש חמור יותר, אולם הניסיון מראה שיש לו חסרונות רבים.

סנוואר, שידע שהוא חסין, ניצל זאת להתגרות ולזלזל בישראל, עם צילומי סלפי בהפגנות על הגדר וצילומים שחצניים על כורסה בלשכה או ליד ביתו בחאן-יונס, כהתרסה שנועדה להראות עד כמה הוא מרגיש בטוח

פעילי טרור שהיו תחת עינה הפקוחה של ישראל בשטחים סולקו למדינות אחרות ושם, הרחק מזרועה הארוכה של ישראל, פעלו כמעט באין מפריע, גייסו מיליונים לטובת הארגונים והניעו את הפעילים בשטחים להמשיך ולפעול כנגד ישראל.

ב-1988, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, גירשה ישראל מעזה שני פעילים מארגון הג'יהאד האיסלאמי, פתחי שקאקי וזיאד נח'לה. שני המגורשים התמקמו בלבנון וסוריה. שם הם הפכו מבריונים מקומיים בסמטאות עזה למנהיגי ארגון טרור, שהניעו באמצעות חבריהם שנשארו בעזה פיגועים קטלניים כנגד ישראל.

רחוק מהעין רחוק מהלב וכך ברגע שפעולתם התנהלה הרחק מישראל, גם הפגיעה בהם הפכה למסובכת הרבה יותר. שקאקי חוסל לבסוף ב-1995 במבצע הרואי של המוסד על אדמת מלטה, ואילו זיאד נח'לה הוא היום מנהיג הג'יהאד האסלאמי, חי בבטחה בלבנון ונפגש בחופשיות עם חסן נסראללה ועם האיראנים. ממקומו הנוח, כשהוא כמעט מוגן לגמרי מפגיעה ישראלית, הוא מנחה את אנשיו ברצועת עזה לפעולות נגד ישראל.

המקרה המפורסם ביותר שאחריו חדלה ישראל לגרש טרוריסטים היה בדצמבר 92'. חמאס חטף ורצח את השוטר ניסים טולדנו. יצחק רבין רתח מכעס והורה לגרש 400 אנשי חמאס שאכן נשלחו כעבור יומיים לדרום-לבנון. תוצאות הגירוש לא היו מוצלחות.

המגורשים, שביניהם היו רוב בכירי חמאס, שוכנו בלבנון באוהלים בדצמבר הקפוא. ערוצי טלוויזיה מכל העולם הגיעו לשם יום אחרי יום והציגו את "אכזריותה" של ישראל והחל לחץ כבד על רבין וישראל לאפשר את חזרתם, כאשר גם ארה"ב הצטרפה ללחצים.

שני פעילי הג'יהאד האיסלאמי שגירשה ישראל, שקאקי ונח'לה, התמקמו בלבנון וסוריה. שם הפכו מבריונים מקומיים בסמטאות עזה למנהיגי ארגון טרור, שהניעו באמצעות חבריהם שנשארו בעזה פיגועים קטלניים כנגד ישראל

בנוסף, על אדמת לבנון נפגשו החמאסניקים עם אנשי חזבאללה, שהעניקו להם הכשרה ואימונים באמצעים מתקדמים יותר. כעבור חצי שנה נכנע רבין ללחץ האמריקאי, והמגורשים חזרו לשטחים כשהם מחזיקים בידע משודרג אותו ספגו, וקשרים משופרים לחזבאללה ואיראן.

הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל השתמשה בעונש הגירוש. מלבד הבעיה בחופש הפעולה שזוכים לו הטרוריסטים כשהם עוברים למדינה ערבית, ההנחה מאז בישראל היא כי גם אם ישראל תעשה זאת, הלחץ הבינלאומי לא יאפשר לה להשאיר את העונש לאורך זמן והיא תיאלץ להחזיר את המגורשים.

הפעולה המקובלת יותר שישראל נקטה ונוקטת בשטחים היא מעצר של חשודים בטרור, בכירים יותר ובכירים פחות. בתקופת האינתיפאדה הראשונה נעצרו מאות פעילי חמאס. העצור המפורסם ביותר היה מנהיג ומייסד חמאס אחמד יאסין.

לאחר שנעצר, ביצע חמאס מספר פיגועי חטיפה נוספים, כאשר הדרישה הקבועה הייתה לשחרר את יאסין מהכלא. הפיגוע המפורסם ביותר היה חטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל על-ידי אנשי חמאס שדרשו את שחרור יאסין. רבין סירב לדרישה ושלח את סיירת מטכ"ל לפעולת חילוץ, החוטפים אומנם נהרגו אבל הספיקו להרוג את וקסמן וגם את קצין היחידה, ניר פורז ז"ל. יאסין נשאר בכלא ושוחרר לבסוף על-ידי בנימין נתניהו ב-1998 בתמורה לשחרור של שני אנשי מוסד בפעולה שהסתבכה בירדן.

רבין סירב לדרישת חמאס לשחרור יאסין, ושלח את סיירת מטכ"ל לפעולת חילוץ. החוטפים נהרגו אך הרגו את וקסמן ופורז. יאסין נשאר בכלא ושוחרר לבסוף ע"י נתניהו ב-1998, תמורת שני אנשי מוסד

שחרורו של המנהיג הנערץ נחשב לזריקת כוח אדירה לחמאס גם מבחינת פעילות השטח וגם מבחינת המוטיבציה לבצע פיגועי חטיפה כדי לשחרר אסירים נוספים.

בבתי-הכלא בישראל כלואים אלפי מחבלים, חלקם בכירים יותר וחלקם פחות, אחת הטענות נגד עונש המעצר, במיוחד של ראשי ארגונים, היא שהוא נותן תמריץ לפיגועי חטיפה במטרה לשחרר אותם.

אחרי הסכמי אוסלו התחילה ישראל להשתמש בנשק הסיכולים הממוקדים נגד ראשי הטרור בעזה, אך לא בוצעו פעולות רבות מסוג זה. אחת הזכורות ביותר הייתה ב-1996 כאשר "המהנדס" יחיא עייש חוסל על-ידי צה"ל והשב"כ.

אריק שרון, באינתיפאדה השנייה, החזיר לשולחן את האמצעי של חיסול בכירי חמאס ועשה זאת בהיקפים שלא היו דומים לקודמיו. בתקופת שרון חוסלו עשרות בכירים בחמאס ואירוע השיא היה חיסול אחמד יאסין, המייסד הנערץ של חמאס, בשנת 2004.

כל ראשי הממשלה הקודמים פחדו לפגוע ביאסין בגלל התדמית המיתולוגית שלו והחשש שחיסול כזה יביא לגל פיגועי נקמה. אחרי החיסול אכן הודיע חמאס ש"שערי הגיהינום נפתחו על ישראל". אבל עוד לפני שהשערים הספיקו להיפתח, הורה שרון לחסל את יורשו של יאסין, עבד-אל-עזיז רנטיסי.

כל הרה"מ הקודמים פחדו לפגוע ביאסין בשל תדמיתו המיתולוגית והחשש שזה יביא גל פיגועי נקמה. חמאס אכן הודיע ש"שערי הגיהינום נפתחו על ישראל", אך לפני שהספיקו להיפתח, הורה שרון לחסל את יורשו

בעקבות החיסול השני ביקש חמאס בפעם הראשונה מאז הקמתו "הודנה". בנוסף, בגלל החשש מחיסול היורש הבא, הארגון לא הודיע על מי יהיה המנהיג החדש ותיפקד במשך מספר שנים בלי מנהיג רשמי בעזה. את ההוראות בתקופה זאת נתן חאלד משעל שחי חיי מלכים בין ביירות לקטאר.

ראשי-הממשלה האחרים בישראל השתמשו באמצעי של חיסול בכירים בצורה מצומצמת יותר. החיסול האחרון כאמור היה בשנת 2012, ראש-הממשלה היה נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק (שיתוף פעולה שנראה דמיוני היום).

אחמד ג'עברי חוסל ומייד לאחר מכן פתח צה"ל במבצע "עמוד ענן". משנת 2014 נהנו בכירי חמאס מחסינות מלאה, ישראל לא פגעה בהם וכמעט לא פעלה כלל בעזה.

ברור שעידן זה הסתיים. ישראל תצטרך לחזור ולרדוף אחרי בכירי חמאס. גם אחרי סנוואר ומוחמד דף יקומו יורשים וחמאס לא ייעלם. מכאן עולה השאלה מה היא הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת.

אחד הרעיונות הבולטים שעולים לאחרונה הוא גירושם של בכירי חמאס מעזה. ישנו יתרון אחד לפעולה כזאת – היא פשוטה יותר וניתנת לביצוע בסוג של הסכמה, ולכן בתאוריה אפשר לכלול בה מספר גדול של אנשי חמאס שיזכו בחייהם בתמורה להסכמתם לעזוב.

בעקבות החיסול השני ביקש חמאס בפעם הראשונה מאז הקמתו "הודנה". בנוסף, בגלל החשש מחיסול היורש הבא, הארגון לא הודיע על מי יהיה המנהיג החדש ותיפקד במשך מספר שנים בלי מנהיג רשמי בעזה

אולם פעולה כזאת היא הגרועה ביותר עבור ישראל. חאלד משעל ואיסמעיל הנייה חיים חיי מלכים בארמונות פאר בקטאר, ובמקביל הם דואגים למימון לאנשיהם בעזה ומעודדים פעולות טרור ללא חשש לחייהם.

סינוואר ודף יצטרפו אליהם במקרה כזה וידאגו ממקום הבטוח לכך להפעלה ומימון של מחליפיהם בעזה שיהיו לא פחות אכזריים. למרות הבטחותיהם של נתניהו, גלנט וראש השב"כ לפגוע במנהיגי חמאס גם על אדמת טורקיה וקטאר, זאת פעולה מסובכת הרבה יותר ועם סיכון גדול לתסבוכת בינלאומית. לכן רוב הסיכויים שהיא פשוט לא תקרה.

לכן אין דרך אחרת מהשארת בכירי חמאס בעזה ומאבק מתמיד וסיזיפי לחיסולם. הניסיון של 2002-2004 בתקופת שרון הראה שחיסול עקבי של עשרות בכירים אכן הביא בסופו של דבר לכניעה (זמנית) של חמאס.

חלק מהחיסולים אומנם הביאו לפיגועי נקמה, אבל העובדה שישראל המשיכה בקו עקבי שהוביל שרון יחד עם שר הביטחון שאול מופז והרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון, הביאה בסופו של דבר לכך שחמאס זעק לראשונה בתולדותיו להפסקת אש. לכן ישראל תצטרך לחזור לפעול בדרך זאת גם אחרי סיום המלחמה.

פעולת הגירוש היא הגרועה ביותר עבור ישראל. משעל והנייה חיים חיי מלכים בארמונות פאר בקטאר, ובמקביל דואגים למימון לאנשיהם בעזה ומעודדים פעולות טרור ללא חשש לחייהם

חלק מרכזי מנוסחת "שקט יענה בשקט" שהוביל נתניהו ב-9 השנים היה הימנעות מפגיעה בבכירי חמאס. הדרך הזאת הסתיימה באסון נוראי ולישראל לא תהיה ברירה לחזור ולרדוף באופן קבוע את מנהיגי חמאס כפי שעשתה עד 2014.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,391 מילים
סגירה