חיילי צה"ל נלחמים בעזה, 10 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל

ביקור בקן הצרעות של חמאס

סגן מפקד חטיבת כפיר, שנכנסה לעזה אחרי פעילות בגדה המערבית, לעולם לא ישכח את גופת בת ה־80 מבארי עם המספר על היד באותה שבת דמים: "הרגשת הכישלון לא עוזבת אותי" ● אמיר בר־שלום ליווה כוח של החטיבה באחת השכונות הכי מסוכנות בעזה, כשלאף אחד לא ברור עדיין מה יקרה ביום שאחרי ● "אתה בקושי רואה אויב אבל במקביל אתה יודע שהוא כאן מתחתינו"

ביום חמישי האחרון הקרקע בעזה הייתה בוצית, תרתי משמע. בדרך מבארי לפרצה בגדר שממנה נכנסנו לעזה, אפשר היה עדיין לראות את 7 באוקטובר – מכוניות שרופות לצד הדרך, פה ושם מכתשים שחורים בקרקע של הפצצות ושאריות ממה שהייתה פעם גדר הגבול.

נכנסנו לרצועה מהנקודה שנפרצה על־ידי הטרקטור של חמאס בשבת הדמים. היום יש שם ציר תנועה מרכזי של צה"ל פנימה. חמאס פרץ אותו, ישראל סללה אותו לכיוון ההפוך. מפקד הכוח שהוביל אותנו היה סא"ל גיא בסון, סגן מפקד חטיבת כפיר, שנכנסה ללחימה בשכונת שג'אעיה ארבעה ימים קודם לכן.

החטיבה חזרה לרצועת עזה אחרי חמישה שבועות של פעילות בגדה, ושורה של מבצעים במחנה הפליטים של ג'נין וטולכרם. עד לנקודת החבירה עם הכוח הלוחם בפאתי שכונת שג'אעיה היה זמן לסמול טוק. בסון מספר בגילוי לב את החוויה האישית שלו מהמלחמה. סיפור קצר המסופר בצורה טלגרפית כיאה לאיש צבא, ולמרות זאת הוא לא ממש הצליח להסתיר את ההתרגשות.

זה נראה כי באיזשהו מקום הוא מחפש לפרוק. כנראה שמה שאסור לו מול חיילים מותר לו מול עיתונאי – להתרגש, אולי אפילו לדמוע. כך לפחות היה נדמה לי דרך משקפי המגן המאובקים שלו. "בשבת של 7 באוקטובר נלחמתי עם כוח מאולתר בקיבוץ בארי. זה משהו שבכל תסריט שציירתי לעצמי לא הייתי מגיע אליו.

אמיר בר־שלום בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: זיו קורן)
אמיר בר־שלום בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: זיו קורן)

"הפעלתי טנקים ואש חיה בתוך הקיבוץ נגד מחבלים. כשהגעתי לאחד הבתים, אחרי שהרגנו את המחבלים, לצערי לא נותר לי אלא לפנות גופות של תושבים. האינסטינקט היה לגשת  קודם לאזרחים, הייתה לנו תקווה קלושה שאולי נמצא מישהו חי, אבל לצערי כולם כבר לא היו איתנו.

"ואז אני ניגש לאחת ההרוגות, אישה בשנות ה־80 לחייה, ובזמן הפינוי אני רואה את הזרוע החשופה שלה, עם מספר על היד. היא שרדה את הנאצים ומחנות הריכוז – ולא את חמאס. התמונה הזו והרגשת הכישלון לא עוזבות אותי".

באותו בוקר, הלחימה בבתים המזרחיים של השכונה הייתה עדיין בעיצומה, כשהכוח שאליו חברנו סיים שעה קודם לכן לטהר מתחם שלם של בתים ממולכדים שחמאס הכין כפיתיון

זה היה הקדימון לכניסה ללחימה ברחובות שג'אעיה – השכונה המערבית ביותר בעיר עזה, קילומטר וחצי מנחל עוז ובארי, אחד המעוזים החזקים של חמאס. באותו בוקר, הלחימה בבתים המזרחיים של השכונה הייתה עדיין בעיצומה, כשהכוח שאליו חברנו – הצלם זיו קורן ואני – סיים שעה קודם לכן לטהר מתחם שלם של בתים ממולכדים שחמאס הכין כפיתיון לצה"ל.

מישהו ידע להצביע מראש על המארב הזה, והכוח הצליח לעקוף אותו ולנטרל את המחבלים שהיו בו. חלקם, אגב, הצליחו לברוח ממנהרה שיצאה מאחד המבנים שאליהם הגענו בהמשך. הדחפור שהוזנק למקום ניסה לאתר את התוואי המרכזי של המנהרה, כשהוא חופר צמוד לבתים.

כדורגל בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: אמיר בר-שלום)
כדורגל עזוב בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: אמיר בר-שלום)

"אנחנו מתמקדים באזור הזה משום שהמנהרה כאן כנראה עדיין בעומק מטרים אחדים, בהמשך היא מעמיקה לעשרות מטרים ולכן יהיה קשה יותר למצוא אותה", מספר לנו קצין ההנדסה הצעיר, שבמקביל מחלק הוראות ללוחם בטרקטור הממוגן.

התמונה סוריאליסטית – ירי מסביב, צעקות, רעש מטוסים, טרקטור שחופר בקרקע הבוצית, וכדורגל צהוב אחד שמונח בצד. אף אחד לא בועט בו, שמא הוא ממולכד. "הלחימה כאן מסוכנת מאוד אבל שונה", מספר לנו מפקד החטיבה אלוף־משנה יניב בארוט, שפוגש אותנו בנקודת תצפית בפאתי השכונה, 300 מטרים מהכוח שנלחם בסמטאות.

"האויב חמקמק, הוא מגיח מהמנהרות, יורה ומנסה לברוח. זו לחימה מאוד מורכבת, מכיוון שאתה בקושי רואה אויב אבל במקביל אתה יודע שהוא כאן מתחתינו"

"האויב חמקמק, הוא מגיח מהמנהרות, יורה ומנסה לברוח. זו לחימה מאוד מורכבת, מכיוון שאתה בקושי רואה אויב אבל במקביל אתה יודע שהוא כאן מתחתינו, ועדייו קשה להגיע אליו".

בארוט מפקד על החטיבה בסך הכול ארבעה חודשים. את השבועות הראשונים של המלחמה הוא העביר בגדה המערבית, אבל כל הזמן התכונן לעזה. "היה לי ברור שאני מגיע לכאן בשלב כלשהו. לחטיבה שפועלת כל הזמן ביהודה ושומרון יש אולי את הניסיון הטוב ביותר בלחימה אורבנית. אנחנו עושים את זה כל השנה, יותר מכל חטיבת חי"ר אחרת בצה"ל".

כוח צה"ל בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: זיו קורן)
לוחמי חטיבת כפיר בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: זיו קורן)

אלא שכאמור, האיום כאן הוא לא רק על הקרקע, אלא בעיקר תחתיו. ההליכה הרגלית בין הבתים והחצרות איטית מאוד ונעשית רק לאחר בדיקה קפדנית של כוחות הנדסה. המילה הרווחת היא פירי מנהרות – לאתר אותם מהר ככל הניתן כדי לא להיות מופתעים.

"בימים הראשונים שלנו כאן השמדנו עשרות קילומטרים של מנהרות שנחפרו באזור תעשייה", מספר בארוט בזמן שאנחנו מגיעים למפעל מתכת ענק ששימש בין השאר לייצור רקטות. את הצינורות וראשי הקרב של הרקטות ניתן לראות בבירור לצד שנאי החשמל שיוצרו כאן. מציאות מקבילה.

לפני השמדה של כל תוואי מנהרה, צה"ל חוקר את המקום באמצעים טכנולגיים. ההערכה היא שרק באזור שג'אעיה חמאס חפר עשרות קילומטרים של מנהרות

"המנהרות הגיעו עד לכאן בגלל העובדה שאנחנו נמצאים על רכס ששולט על גדר הגבול ומכאן הופעלו חוליות שחיפו על מי שהסתער לעבר הגדר", הוא מספר. כל פיר שנמצא בשטח מסומן מייד ומאובטח על ידי כוח מיוחד, לא לפני שמוודאים שהוא לא ממולכד.

לפני השמדה של כל תוואי מנהרה, צה"ל חוקר את המקום באמצעים טכנולגיים. ההערכה היא שרק באזור שג'אעיה חמאס חפר עשרות קילומטרים של מנהרות, שכן מדובר במיקום אסטרטגי מבחינתו.

אמיר בר־שלום בבית הרוס בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: זיו קורן)
אמיר בר־שלום בבית הרוס בשכונת שג'אעיה בעזה, 7 בדצמבר 2023 (צילום: זיו קורן)

היקף הכוח שפעל סביבנו היה גדול בכל קנה מידה: על הקרקע חי"ר, הנדסה, שריון – ומעלינו מל"טים שמלווים את הכוח באופן צמוד מהאוויר. בשלב מסוים הכוח נעצר לאחר דיווח על זיהוי חשוד, מרוחק מאיתנו, כנראה חוליה הנמצאת בתוך בית.

תוך דקות מגיח מטוס קרב בגובה נמוך ומטיל פצצה. לחיילים הצעירים שסביבנו זה נראה טבעי לחלוטין, הוותיקים מבינים היטב את השינוי בתפיסת הלחימה. פעם חיל האוויר היה פועל לבדו, למטרות שהגדיר לעצמו, רחוק, גבוה, בלתי נראה ויש שיגידו בלתי מורגש בקרב היבשתי.  בלחימה הנוכחית בעזה הוא שם: קרוב, נוכח, זמין וגם נשמע היטב.

תוך כדי ההליכה בסמטאות מתבררים ממדי ההרס, באזור שבו היינו אין בית שלא נפגע. זה חלק מדפוס הפעולה של צה"ל במלחמה הזו כדי לאבטח את הכוחות הקרקעיים – הפעלת אש כבדה לפני כניסת הכוחות

תוך כדי ההליכה בסמטאות מתבררים ממדי ההרס, באזור שבו היינו אין בית שלא נפגע. זה חלק מדפוס הפעולה של צה"ל במלחמה הזו כדי לאבטח את הכוחות הקרקעיים – הפעלת אש כבדה לפני כניסת הכוחות.

השכונה שבה פעל הכוח ריקה לחלוטין מתושבים, אם רואים מישהו סביר שזה מחבל שמנסה להפעיל מלכודת כלשהי במטרה למשוך את צה"ל למתחם ממולכד או לאזור עם כמה פתחי מנהרות, מהם אפשר להפתיע את הכוח.

פיר מנהרה שאותר בשכונת שג'אעיה ע"י כוח צה"ל, 9 בנובמבר 2023
פיר מנהרה שאותר בשכונת שג'אעיה, 9 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

מהבתים היחידים שאליהם נכנסנו ניכר שהתושבים עזבו בחופזה, כנראה לא רק בגלל צה"ל. כל אחד מהם שימש את חמאס. עמדות צלפים ליד חדר ילדים, סלון שהוסב לחדר שליטה עם טלפונים ומצלמות הפונות לרחוב הסמוך.

התמונה הזו משג'אעיה נכונה לכל חלקי עזה האחרים, כל שכן בחאן יונס. זו הסיבה שצה"ל ריכז כוח גדול מאוד סביב העיר. אף שלא יאמרו זאת במפורש, הקברניטים פועלים בהנחה ששעון הזמן אוזל במהירות וארה"ב תאבד סבלנות אחרי החזרה מחופשת חג המולד.

הבית הלבן מדבר כאן בשני ערוצים נפרדים. מצד אחד הוא  משדר לישראל כי הוא רוצה לראות הכרעה של חמאס ולכך יש אור ירוק. לצד זאת דרגים זוטרים מעבירים מסר שהזמן הוא לא בלתי מוגבל

בעניין הזה המסרים מארה"ב מבלבלים מאוד. בשיחה שערכתי עם אחד משרי הקבינט בסוף השבוע הוא עמד על כך שאין מגבלה אמריקאית, זה מתכתב עם דברים שאמר בסוף השבוע סגן היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב כשנשאל על כך במסיבת עיתונאים בוושינגטון.

לעומת זאת, אי אפשר להתעלם מהרמזים שהשאיר כאן מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בביקורו האחרון, כי לישראל אין זמן בלתי מוגבל. הדברים הללו מתיישרים  עם פרסום של אתר פוליטיקו בסוף השבוע כי גורמים בישראל אישרו שארה"ב מתעקשת על הגבלת הפעולה בשבועות אחדים בלבד.

חיילי צה"ל בעזה, 10 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל בעזה, 10 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

האמת כנראה באמצע. הבית הלבן מדבר כאן בשני ערוצים נפרדים. מצד אחד הוא  משדר לישראל כי הוא רוצה לראות הכרעה של חמאס ולכך יש אור ירוק. לצד זאת דרגים זוטרים מעבירים מסר שהזמן הוא לא בלתי מוגבל. בעניין הזה אי אפשר להתעלם מחוסר ההסכמה בין ירושלים לוושינגטון לגבי היום שאחרי.

מבחינת האמריקאים זה באותו סדר חשיבות של הכרעת החמאס, יש שאומרים שאפילו יותר. ההתעקשות הישראלית שלא לדבר על כך ולשלול את האפשרות שהרשות הפלסטינית תיכנס לוואקום שייווצר, מדאיגה מאוד את האמריקאים.

בעניין הזה של כוח רב־לאומי, הולכת ומתגלה מחלוקת בין ראש הממשלה לשר הביטחון. גלנט, שטבע את המושג ליום שאחרי "לא חמאס ולא ישראל" באשר למי שישלוט ברצועה, תומך בכוח זר לצד הגורם שישלוט

השיח שלהם על רשות חדשה, "מוזרקת ויטמינים", הוא יותר מרמז לממשלת ישראל. נראה שהמסר האמריקאי הזה התחיל לחלחל. בנאום שלו בשבוע שעבר, מייד אחרי הפגישה הטעונה עם משפחות החטופים, אמר ראש הממשלה: "ביום שאחרי, נבטיח שבעזה לא יהיה שום גורם שמחנך לטרור, שמממן טרור ומשפחות מחבלים.

"עזה חייבת להיות מפורזת, וכדי שעזה תהיה מפורזת יש רק כוח אחד שיכול לדאוג לזה – צה"ל. שום כוח בינלאומי לא יכול להיות אחראי לזה. אני לא מוכן לקבל שום הסדר אחר". לא בכדי לא הוזכרה כאן הרשות הפלסטינית, בין השורות אפשר לומר שבנימין נתניהו מבין שהפתרון היחיד הוא מה שמציעים האמריקאים – רשות מחודשת שתענה על כל הלאווים שישראל מציבה.

שר הביטחון יואב גלנט מדליק נרות חנוכה עם לוחמות ולוחמים מגדוד קרקל ומהשריון. 8 בדצמבר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט מדליק נרות חנוכה עם לוחמות ולוחמים מגדוד קרקל ומהשריון. 8 בדצמבר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אגב, בעניין הזה של כוח רב־לאומי, הולכת ומתגלה מחלוקת בין ראש הממשלה לשר הביטחון. השר יואב גלנט, שטבע את המושג ליום שאחרי "לא חמאס ולא ישראל" באשר למי שישלוט ברצועה, תומך בכוח זר שיהיה לצד הגורם שישלוט בעזה.

גם הוא לא אומר במפורש "הרשות הפלסטינית", אך בניגוד לראש הממשלה לא נראה שהוא יתנגד לכך תחת סידורי ביטחון קפדניים. הנימוק של גלנט לכוח זר הוא הצורך לחזק את הרשות, אם זו תשלוט בסוף ברצועה. פרק הזמן שיידרש לכוח שלטוני חדש להתבסס יהיה ללא ספק ארוך ומסוכן, כל שכן במצבה הנוכחי של הרצועה, שרובה לא ראוי למגורים.

ברור לשר הביטחון שתידרש תמיכה אקטיבית בשטח בשני המישורים – האזרחי והמשטרי, שתכלול כוחות שיטור וסדר ציבורי. על צבא חמוש אין מה לדבר

לכן, ברור לשר הביטחון שתידרש תמיכה אקטיבית בשטח בשני המישורים – האזרחי והמשטרי, שתכלול כוחות שיטור וסדר ציבורי. על צבא חמוש אין מה לדבר, כל מי שאנו משוחחים איתו בדרג המדיני מדגיש את הנקודה הזו כטעות אסטרטגית שלא תחזור.

עוד 1,497 מילים
סגירה