שורת הכשלים של משטרת ישראל בפרשת חקירת הריגתו של עורך הדין יובל קסטלמן מחייבת חקירה פלילית והטלת אחריות פלילית. היא בעיקר מחייבת את הוצאת חקירת מחדליה של המשטרה מידי המשטרה עצמה.

זאת כדי לוודא שלצד החקירה הפלילית המתחייבת בעניין הריגת קסטלמן על ידי איש המילואים אביעד פריג'ה, תתקיים גם חקירה פלילית בעניין הניסיון לטייח את חקירת הירי שהרג את קסטלמן על ידי צוות החקירה בימ"ר ירושלים שקיבל לידיו את התיק.

תקציר העובדות הידועות עד כה: ביום חמישי לפני 11 ימים התרחש פיגוע ירי על ידי מחבל פלסטיני בכניסה לירושלים, ובו נהרגו שלושה אזרחים. קסטלמן, אזרח שהיה חמוש באקדח והיה במקום במקרה, השתלט במהירות על האירוע ונטרל את המחבל.

שניות לאחר מכן הגיעו למקום שני חיילי מילואים, שלטענתם סברו כי קסטלמן הוא אחד המחבלים. אחד מהם, פריג'ה, ירה כמה קליעים בקסטלמן, אף שקסטלמן הזדהה בעברית, הרים ידיו, התחנן שפריג'ה לא יירה – ועשה כל שביכולתו כדי להבהיר כי הוא לא מחבל פלסטיני. הוא מת מפצעיו מאוחר יותר בבית החולים שערי צדק בירושלים.

יובל קסטלמן (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

התנהלות משטרת ישראל בפרשת הריגתו של קסטלמן מעוררת פלצות, לא פחות. בתחילה טענה המשטרה כי אין בכוונתה לפתוח בחקירה בעניין הירי שהרג את קסטלמן, והיא אף נמנעה מלהורות על נתיחת גופתו של קסטלמן.

במזכר שתויק בתיק החקירה צוין כי לא היה צורך בביצוע נתיחה מאחר שפריג'ה ממילא קשר את עצמו לירי בקסטלמן וכי סיבת המוות "ברורה במקרה דנן, ואין פה תרומה של נתיחה לסיבת המוות". גם מצ"ח סירבה בתחילה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הריגתו של קסטלמן, אך נמלכה בדעתה במהירות וחקירה אכן נפתחה.

שלא במפתיע, נמצאו בגופו קליע של M-16 ושני רסיסי קליעים נוספים. זאת, בניגוד מוחלט להצהרותיה השקריות של המשטרה, לרבות בהודעה לבית משפט בימים הראשונים לאחר האירוע

רק למוחרת הפיגוע, כשהחלו לצוץ סרטונים מזירת הפיגוע שבהם קסטלמן נראה בבירור כשהוא יורד על ברכיו, מרים את ידיו ומתחנן שפריג'ה לא יירה בו – התברר עד כמה היה מדובר בנסיבות קיצוניות הנראות כהוצאתו להורג.

אתמול (ראשון) כבר הודיע המפכ"ל על מינויו של ניצב יגאל בן־שלום, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, כקצין בודק מטעם המשטרה, לבדיקת כשלי המשטרה בחקירת הריגתו של קסלטמן.

ניצב יגאל בן־שלום (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנבדק המרכזי בהקשר זה הוא רב־פקד נדב כוגן, ראש צוות חקירה בימ"ר ירושלים, שדיווח לבית משפט השלום כי לא נמצאו קליעים – דיווח שהתברר כלא אמת.

בהמשך התברר כי הדיווח הזה התבסס על שיחה של צוות החקירה עם קב"ט בית החולים שערי צדק, ולא על מידע מוצק שהתקבל מגורמים רפואיים ממש. בד בבד, גופתו של קסטלמן הוצאה מקברו, ואתמול בוצעה בו נתיחה לאחר המוות.

אין די במינוי קצין בודק על ידי משטרת ישראל לחקר כשלי המשטרה באירוע. גם מטעמים מהותיים של מניעת ניגוד עניינים – וגם מטעמים ציבוריים של נראות וניקיון כפיים

שלא במפתיע, נמצאו בגופו קליע של רובה M-16 ושני רסיסי קליעים נוספים. זאת, בניגוד מוחלט להצהרותיה השקריות של המשטרה, לרבות בהודעה לבית משפט בימים הראשונים לאחר האירוע. עיקר המידע בפרשה נחשף בעבודה עיתונאית מרשימה של העיתונאי יוסי אלי מחדשות 13, ובתמיכה של משפחת קסטלמן, שהגדירה את האירוע כ"מחדל 7 באוקטובר של משטרת ישראל".

אין די במינוי קצין בודק על ידי משטרת ישראל לחקר כשלי המשטרה באירוע. גם מטעמים מהותיים של מניעת ניגוד עניינים – וגם מטעמים ציבוריים של נראות וניקיון כפיים. החקירה בעניין זה חייבת להיעשות על ידי גוף החיצוני למשטרה. מינוי קצין בודק נעשה בהתאם לנהליה הפנימיים של המשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לצד מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, 2 במאי 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

בנוהל בעניין מינוי קצין בודק נקבע במפורש כי גורם ממנה "לא ימנה קצין בודק אם ידוע לו שהעניין אותו יש לבדוק מעלה חשד לעבירה פלילית". ובמילים אחרות, עצם החלטת המפכ"ל רב־ניצב קובי שבתאי למנות קצין בודק בעניין כשלי המשטרה בפרשת חקירת הריגת קסטלמן, מלמדת שלדעת המפכ"ל, מלכתחילה אין ולא יכול להתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית בעניין התנהלות המשטרה.

קביעה כזו, הנעשית על ידי מפכ"ל המשטרה עצמו, היא ממש ההגדרה המילונית לטיוח, והיא ממשיכה באותו קו שערורייתי של המשטרה, המבקש לגמד את השלכות התנהלותה שלה בפרשה.

מאחר שמח"ש הייתה מעורבת בהחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד תנ"צ ברכה, הרי שבאותו מקרה "נשמטה הקרקע" מתחת לטענה בדבר ניגוד עניינים משטרתי

בפרשת קצין המשטרה תת־ניצב אפרים ברכה הוגש כתב אישום, במסגרת הסדר טיעון, נגד הרב יאשיהו פינטו באשמת ניסיון לשחד את ברכה. בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הסדר הטיעון שנחתם עם פינטו, ונגד ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד ברכה בחשד ללקיחת שוחד, קבע השופט אורי שהם כי בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה, בטרם תתקבל החלטה על פתיחת חקירה נגד קצין משטרה, מתחייבת בדיקה יסודית ומקיפה.

מאחר שמח"ש הייתה מעורבת בהחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד תנ"צ ברכה, הרי שבאותו מקרה "נשמטה הקרקע" מתחת לטענה בדבר ניגוד עניינים משטרתי.

משרדי מח"ש בירושלים. 21 באוקטובר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אלה בדיוק שני ההבדלים המהותיים בין פרשת ברכה לבין המקרה הנוכחי: בהחלטה שלא לקיים חקירה נגד ברכה הייתה מעורבת מח"ש, ובמקרה כשלי חקירת הריגת קסטלמן מדובר בהחלטה פנים־משטרתית, שהתקבלה על ידי המפכ"ל עצמו – ולכן אינה מסירה את החשש בדבר ניגוד עניינים.

וחשוב עוד יותר, ה"בדיקה היסודית והמקיפה" שעליה דיבר בג"ץ היא בדיקה בהקשר הפלילי, הנערכת במטרה לבחון אם יש תשתית לפתוח בחקירה פלילית – בדיוק ההיפך מהבדיקה הפנימית שעורך קצין בודק, שיכולה להתקיים רק אם מראש נקבע שהמסלול הפלילי לא רלוונטי.