הפגנת תמיכה בישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה, 9 באוקטובר 2023 (צילום: Luis ROBAYO / AFP)
Luis ROBAYO / AFP

50 גוונים של גינוי

מצבה הדיפלומטי של ישראל בעולם אחרי יותר מחודשיים של מלחמה בעזה התדרדר באופן משמעותי ● באופן מפתיע, רוב המדינות בעולם הערבי ממשיכות לשמור על היחסים עם ישראל ● חלק מהמדינות עדיין לא מגנות את חמאס, ומעטות בלבד בחרו לנתק את היחסים לחלוטין ● כך השפיעה המלחמה על יחסי החוץ של ישראל

יותר מחודשיים אחרי מתקפת הטרור של חמאס – ומצבה הדיפלומטי של ישראל בעולם התדרדר. התגובה הצבאית העוצמתית – התקיפות מהאוויר, ההפגזות והלחימה הקרקעית – הביאה מדינות רבות בעולם לצאת בהצהרות נגד ישראל.

כמה מדינות ניתקו את יחסיהן עם ישראל ואחרות החזירו את שגריריהן. אולם, באופן מפתיע, בעולם הערבי, בצל התגובות הקשות, חלק ניכר מהמדינות ממשיכות לשמור על היחסים עם ישראל – שימור שקט ולא לעיני המצלמות.

נכון להיום, נדמה שקריסת היחסים הבילטרליים של ישראל עם העולם נבלמה. להלן מיפוי המצב לפי קטגוריות שונות של ניתוק יחסים, החזרת שגרירים – ורמות שונות של גינויים.

ניתוק יחסים מלא

שתי מדינות הודיעו בעקבות המלחמה בעזה על ניתוק הקשר עם מדינת ישראל. הראשונה, בוליביה, הודיעה על "ניתוק יחסים". השנייה, בליז, הודיעה על "הקפאת יחסים", קונספט לא ברור.

אזרחים בוליביאנים מפגינים נגד התקיפות הישראליות בעזה מול שגרירות ארה"ב בלה פז, בוליביה, 11 באוקטובר 2023 (צילום: Aizar RALDES / AFP)
אזרחים בוליביאנים מפגינים נגד התקיפות הישראליות בעזה מול שגרירות ארה"ב בלה פז, בוליביה, 11 באוקטובר 2023 (צילום: Aizar RALDES / AFP)

היחסים בין ישראל לבוליביה לא היו טובים מלכתחילה. בוליביה ניתקה בעבר את יחסיה עם ישראל בעקבות מבצעי "עופרת יצוקה" (2009) ו"צוק איתן" (2014). כמו כן, בוליביה גירשה בעבר את השגריר הישראלי ואת הצוות הדיפלומטי – וביטלה את הסדרי אשרות כניסה.

בד בבד היא נהגה לכנות את ישראל "מדינת טרור". גם ב־2023 היחס נותר זהה. אולם, עבור ישראל, הן בליז והן בוליביה אינן אובדן עצום, שכן יחסי סחר החוץ איתן מזערי ממילא.

בוליביה נהגה לכנות את ישראל "מדינת טרור". גם ב־2023 היחס נותר זהה. אולם, עבור ישראל, הן בליז והן בוליביה אינן אובדן עצום, שכן יחסי סחר החוץ איתן מזערי ממילא

החזרת שגרירים

אף שצ'ילה וקולומביה הכריזו על הכוונה לנתק את יחסיהן עם ישראל, בפועל הן נקטו באקט של החזרת שגרירים. נשיא צ'ילה גבריאל בוריק הודיע כי יחזיר את השגריר מישראל "לטובת התייעצויות, לאחר שישראל הפרה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי בעזה". לדבריו, "צ'ילה מגנה בחריפות את הפעולות הצבאיות ומתבוננת בהן בדאגה".

נשיא קולומביה גוסטבו פטרו השווה את פעולות צה"ל לשואה. שגרירת קולומביה בישראל הוזמנה לשיחת נזיפה ולפי דיווחים הייצוא הביטחוני הישראלי לקולומביה הושעה. נוסף על כך, קולומביה ביקשה משגריר ישראל בבוגוטה לחזור לירושלים.

הפגנה בירדן נגד הפעילות הישראלית בעזה, 27 באוקטובר 2023 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)
הפגנה בירדן נגד הפעילות הישראלית בעזה, 27 באוקטובר 2023 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)

במזרח התיכון, ירדן וטורקיה הורו על החזרת השגרירים שלהן לעמאן ולאנקרה. השגריר הירדני בישראל ע'סאן מג'אלי נקרא להתייעצויות ב־1 בנובמבר אחרי שישראל נכנסה עם כוחותיה לשטח עזה. בהודעה הירדנית נאמר שהמלחמה מסכנת את האזור וגורמת למות חפים מפשע ולאסון הומניטרי.

שגריר ישראל בירדן רוגל רחמן התחיל את תפקידו בעמאן קצת לפני ראש השנה. בשמחת תורה הוא כבר היה בדרך לישראל, וקיבל את המסר מהירדנים שאין לו טעם לחזור לשם כרגע.

יחסי סחר החוץ בין ישראל לטורקיה היו גבוהים בכל שנות הנתק הדיפלומטי וגם בחודשים האחרונים הם ממשיכים ועומדים על סך של 10 מיליארד דולר בשנה. יחד עם זאת, סביר כי קיימת צניחה בענף התיירות

עם טורקיה, כמו תמיד, הדברים קשים ומורכבים בהרבה. אחרי שנתיים של ניסיון לחמם את היחסים בין המדינות ולהשיב את המסלול הדיפלומטי לסדרו – כששיא התהליך היה הפגישה המצולמת בניו יורק בין בנימין נתניהו לרג'פ טאיפ ארדואן, כשבועיים לפני מתקפת הטרור – היחסים שוב התרסקו.

ייתכן שהפעם לא ניתן יהיה לשקמם. יחסי סחר החוץ בין ישראל לטורקיה היו גבוהים בכל שנות הנתק הדיפלומטי וגם בחודשים האחרונים הם ממשיכים (ייבוא–ייצוא) ועומדים על סך של 10 מיליארד דולר בשנה. יחד עם זאת, סביר כי קיימת צניחה בענף התיירות והתעופה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם נשיא טורקיה רג'פ ארדואן בניו יורק, 19 בספטמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון /לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם נשיא טורקיה רג'פ ארדואן בניו יורק, 19 בספטמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון /לע"מ)

ארדואן מוביל את קו ההתבטאויות הקשות ביותר והאנטישמיות נגד ישראל. החזרת השגריר התבצעה ב־4 בנובמבר "לאור הטרגדיה בעזה והסירוב להפסקת אש". ארדואן תקף את נתניהו אישית במילים "אי אפשר לדבר איתו, הוא איבד את תמיכת הישראלים, בעשרת הדיברות כתוב אל תרצח".

טורקיה משמשת כנמל תעבורה כספי וגם מקום מגורים עבור חלק מפעילי חמאס. ישראל מתלוננת במשך שנים על המחסה שהם מקבלים שם. לפני כשנה וחצי (סביב פסח 2022) טורקיה וישראל שיתפו פעולה באופן נדיר – מבצעית, מודיעינית ודיפלומטית – ברדיפה אחר חוליית חיסול של משמרות המהפכה ברחבי איסטנבול. שיתוף הפעולה הזה נראה כעת כזיכרון רחוק.

לדברי גורמים במשרד החוץ של דרום אפריקה, המדינה החזירה את השגריר שלה מישראל עוד לפני המלחמה ובהקשר אחר. הקשרים עם דרום אפריקה לא היו חמים מדי גם ככה

לדברי גורמים במשרד החוץ של דרום אפריקה, המדינה החזירה את השגריר שלה מישראל עוד לפני המלחמה ובהקשר אחר. הקשרים עם דרום אפריקה לא היו חמים מדי גם ככה. ישראל החליטה לקרוא לשגריר הישראלי אלי בלוצרקובסקי לירושלים בתגובה להצהרות השלטון שם.

מפלגת השלטון, הקונגרס הלאומי האפריקני (ה־ANC), הודיעה על הצטרפות ליוזמה פוליטית לסגירת שגרירות דרום אפריקה בישראל ולניתוק היחסים. כאמור, מדובר בהצהרות שטרם הוצאו לפועל.

ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס וראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה־קרו נואמים במעבר רפיח לפני הפעימה הראשונה של שחרור בני ערובה מעזה, 24 בנובמבר 2023 (צילום: AFP)
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס וראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה־קרו נואמים במעבר רפיח לפני הפעימה הראשונה של שחרור בני ערובה מעזה, 24 בנובמבר 2023 (צילום: AFP)

ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס סייר בבארי, צפה בסרטון הזוועות – ומשם יצא למעבר רפיח והאשים את צה"ל בהרג חסר הבחנה. בירושלים זעמו על היחס הזה וקראו לשגרירת ספרד בישראל אנה סולומון לשיחת נזיפה (השנייה מאז פרוץ המלחמה).

סנצ'ס הודיע שהוא לא חוזר בו. כתוצאה מכך ישראל הודיעה על החזרת השגרירה הישראלית רודיקה רדיאן־גורדון הביתה. שגרירת ספרד בישראל עדיין נמצאת כאן.

גם משרד החוץ של הונדורס הודיע כי הוא מחזיר את השגריר בישראל להתייעצויות בשל מה שהם הגדירו כ"הפרות ישראליות של החוק ההומניטרי הבינלאומי ברצועת עזה"

גם משרד החוץ של הונדורס הודיע כי הוא מחזיר את השגריר בישראל להתייעצויות בשל מה שהם הגדירו כ"הפרות ישראליות של החוק ההומניטרי הבינלאומי ברצועת עזה".

צ'אד החזירה את הממונה על השגרירות בישראל להתייעצות אחרי פרוץ המלחמה – וגינתה את ישראל על "אובדן חיים של אזרחים חפים מפשע בעזה".

שגריר בחריין חאלד יוסף אל־ג'לאהמה שב למנאמה – אף שלא התקבלה החלטה רשמית במפרצית להחזיר את השגריר. בכל אופן, הצעד הבחרייני הגיע בעקבות הירדנים ובמלאות שלוש שנים וחודשיים ל"הסכמי אברהם".

שר החוץ אלי כהן עם יורש העצר של בחריין, סלמאן בן חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, במנאמה, 4 בספטמבר 2023 (צילום: שלומי אמסלם/משרד החוץ)
שר החוץ אלי כהן עם יורש העצר של בחריין, סלמאן בן חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, במנאמה, 4 בספטמבר 2023 (צילום: שלומי אמסלם/משרד החוץ)

הכרזות עוינות נגד ישראל

מנהיגים רבים מתבטאים בתוקפנות נגד ישראל מאז שהחלה המלחמה. לצד גינויים נגד חמאס בתחילת הדרך, רבים לא עמדו בלחץ הציבורי המקומי והחלו להאשים את ישראל בתגובה חסרת פרופורציות, תוך שהם מוחקים מהתודעה את הסיבה למלחמה. במדינות מסוימות יש שוני בין הצהרות הנשיא לראש הממשלה, או פילוג בין זרועות ממשל שונים ביחס לישראל.

ישראל בהובלת נתניהו השקיעה רבות בטיפוח היחסים עם הדיקטטור הרוסי ולדימיר פוטין, עד כדי אי־גינוי רוסיה על המלחמה שלה נגד אוקראינה לפני קצת פחות משנתיים. ישראל כל כך נזהרה בכבודו של הדוב הרוסי עד שגרמה בושות למעמד של ישראל כמדינה השייכת לציר הדמוקרטי־ליברלי.

פוטין בתגובה לא גמל חסד, ומפרוץ המלחמה לא טורח לגנות את חמאס, אירח משלחת בראשות מוסא אבו מרזוק במוסקבה והשגריר הרוסי באו"ם מתייחס לישראל בנבזות

פוטין בתגובה לא גמל חסד, ומפרוץ המלחמה לא טורח לגנות את חמאס, אירח משלחת בראשות מוסא אבו מרזוק במוסקבה והשגריר הרוסי באו"ם וסילי נבנזיה מתייחס לישראל בנבזות. רוסיה הטילה וטו על ההצעה האמריקאית לגינוי חמאס, ובדיונים בשבוע האחרון השגריר הרוסי אמר שלישראל אין זכות להגן על עצמה.

השבוע נתניהו שוחח עם פוטין, שיחה שנמשכה כ־50 דקות והוגדרה על ידי לשכת ראש הממשלה כ"קשה וביקורתית". אחרי פרסום השיחה אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי המתקפה הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר "לא קרתה בוואקום", וטען שהיא "לא מצדיקה את העונש שהטילה ישראל על הפלסטינים".

ולדימיר פוטין ובנימין נתניהו בקרמלין, 30 בינואר 2020 (צילום: Maxim Shemetov/Pool Photo via AP)
ולדימיר פוטין ובנימין נתניהו בקרמלין, 30 בינואר 2020 (צילום: Maxim Shemetov/Pool Photo via AP)

מאחורי הקלעים רוסיה הייתה מעורבת בשחרור אחד החטופים המחזיקים באזרחות רוסית, רוני קריבוי, וניסתה לקחת קרדיט גם על שחרור ילנה טרופנוב ואירנה טטי, אם כי במקרה של השתיים, ישראל שחררה אסירות פלסטיניות תמורתן.

גם ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו דרש מישראל להפסיק "להרוג תינוקות וילדים". נשיא ברזיל לולו דה סילבה אמר שישראל "הורגת אנשים בלתי מעורבים ללא הבחנה". דה סילבה ואף נשיאת ברזיל דילמה רוסף (לפני תקופת ז'איר בולסונארו) החזירו את שגריר ברזיל בישראל בעקבות מבצע "צוק איתן" והגיבו בחריפות גדולה מהלשון שננקטה הפעם.

המשטר הקומוניסטי של סין סירב לגנות את חמאס, הטיל וטו על החלטה אמריקאית במועצת הביטחון (נגד החמאס) והודיע: "מתנגדים להתקפות על אזרחים"

המשטר הקומוניסטי של סין סירב לגנות את חמאס, הטיל וטו על החלטה אמריקאית במועצת הביטחון (נגד החמאס) והודיע: "מתנגדים להתקפות על אזרחים", בלי לציין את חמאס. שר החוץ הסיני וואנג יי הביע תמיכה בפלסטינים וציין ש"לב הבעיה הוא העובדה שלא נעשה צדק לעם הפלסטיני". על הפצצות צה"ל בעזה אמר: "מעשיה של ישראל הם מעבר להגנה עצמית".

פוליטיקה של גיאוגרפיה – מדינות ערב

במזרח התיכון יצאו כמה הצהרות נגד ישראל מצד המדינות החברות החדשות, אבל בעוצמות נמוכות בהרבה ממה שניתן היה לצפות. חלק מהמדינות האלה לא החזירו את השגרירים שלהן, וניסחו הצהרות נגד ישראל לצד גינוי והתנערות מחמאס. הגדיל לעשות ראש ממשלת בחריין שתקף את חמאס בנאום ברור.

ההנהגה במצרים, למשל, לא תקפה את ישראל בבוטות וכל הצמרת הביטחונית־מדינית בישראל יודעת שבחדרים הסגורים מקווים בקהיר שישראל אכן תצליח במשימה ותחסל את חמאס לחלוטין. הצהרות נוספות נגד ישראל נשמעו מצד ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומרוקו.

אולם, התחושה בירושלים היא שההצהרות נאמרו כדי לומר את המתחייב, להגיב לדעת הקהל העוינת את ישראל, אך לא מתוך תוקפנות גדולה כלפי ישראל. איחוד האמירויות ומרוקו לא החזירו את שגריריהן.

באיחוד האמירויות חידדו כי למרות המלחמה, "הסכמי אברהם" כאן כדי להישאר. במרוקו התקיימו הפגנות גדולות נגד ישראל וקיים לחץ ציבורי על הממלכה לנתק את הקשרים, אך בינתיים זה לא הכיוון

באיחוד האמירויות חידדו כי למרות המלחמה, "הסכמי אברהם" כאן כדי להישאר. במרוקו התקיימו הפגנות גדולות נגד ישראל וקיים לחץ ציבורי על הממלכה לנתק את הקשרים, אך בינתיים זה לא הכיוון.

תמיכה בישראל

לצד הצהרות התמיכה בישראל והגעה פיזית לביקור של מנהיגי מדינות ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, יוון, קפריסין וצ'כיה (ומדינות אירופאיות נוספות), אפשר לראות גם שינויים מעניינים במפה הדיפלומטית. למשל, הודו, שהתייצבה כמעט תמיד בעבר לצד הפלסטינים, שינתה הפעם גישה.

בהצבעה באו"ם בסוף חודש אוקטובר, הודו גם שינתה את המסלול ההיסטורי שלה ובפעם הראשונה לא תמכה בפלסטינים, אלא נמנעה בהצבעה. אף על פי כן, ב־10 בדצמבר שוחח שר החוץ ההודי עם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה והבטיח לו שהודו ממשיכה לתמוך בפתרון שתי המדינות.

נשיא צרפת עמנואל מקרון היה בין הראשונים לבקר בישראל, אולם אחרי הביקור הוא פרסם הצהרה וקרא לישראל להפסיק להרוג "תינוקות ונשים בעזה". הוא קיבל תגובה זועמת מירושלים ("לא נקבל ממך הטפות מוסר") והוציא הבהרה המסייגת את דבריו.

מייד אחרי השבעתו של מיליי הוא נפגש עם בני משפחות של חטופים, אירח את שר החוץ אלי כהן, ענד לצווארו את דיסקית "הלב שלנו שבוי בעזה" – והבטיח שארצו תפעל להכריז על החמאס כארגון טרור

בארגנטינה המלחמה פרצה תחת קמפיין בחירות. הנשיא הקודם אלברטו פרננדס גינה את המתקפה על ישראל וכך עשו גם שאר המועמדים, כולל מי שנבחר בסופו של דבר חאבייר מיליי. בארגנטינה יש קהילה יהודית גדולה של כ־200 אלף איש והמדינה סבלה ממתקפות טרור אסלאמיסטיות גדולות בשנות ה־90.

מייד אחרי השבעתו של מיליי הוא נפגש עם בני משפחות של חטופים, אירח את שר החוץ אלי כהן, ענד לצווארו את דיסקית "הלב שלנו שבוי בעזה" – והבטיח שארצו תפעל להכריז על החמאס כארגון טרור כמו גם לשחרור החטופים, שחלק מהם הם אזרחי ארגנטינה.

הנשיא הנבחר של ארגנטינה חוויאר מיליי ושר החוץ אלי כהן בארגנטינה, 10 בדצמבר 2023 (צילום: לאנדרו קרמנצ'וזסקי, משרד החוץ)
הנשיא הנבחר של ארגנטינה חאבייר מיליי ושר החוץ אלי כהן בארגנטינה, 10 בדצמבר 2023 (צילום: לאנדרו קרמנצ'וזסקי, משרד החוץ)

אצל היפנים נדמה שיש שינוי בגישה לסכסוך במזרח התיכון. המדיניות של יפן הייתה תמיד מאופקת, אולם הפעם, אולי בפעם הראשונה, שלחה יפן את שרת החוץ יוקו קמיקאווה לביקור תמיכה בישראל תוך כדי הלחימה.

הדיפלומטים היפנים המכהנים בישראל מגלים אמפתיה רבה לציבור הישראלי ובינתיים בטוקיו גם נקטו בצעד מעניין של הטלת סנקציות על אישים וחברות הקשורים לחמאס, לרבות הקפאת נכסים, דבר שלא נעשה בעבר.

ישראל עדיין לא התעשתה בנושא האוקראיני ולא מקבלת את החיבוק הזה בזרועות פתוחות, אך ההצהרות הפומביות של אוקראינה הן בהחלט בצד החיובי והמחזק

ואחרונה חביבה היא אוקראינה, המדינה האירופאית שבראשה עומד המנהיג היהודי וולודימיר זלנסקי, שמיהר להביע תמיכה בישראל ואף ביקש להגיע לביקור הזדהות מהיר (אך בשל הדלפת מועד הביקור והסכנה לחייו, ביטל את הגעתו).

הסיפור של ישראל ואוקראינה כרוך זה בזה מבחינת החיבוק וההגנה האמריקאית – והסיוע הכספי. ישראל עדיין לא התעשתה בנושא האוקראיני ולא מקבלת את החיבוק הזה בזרועות פתוחות (כנגד הרוסים), אך ההצהרות הפומביות של אוקראינה כלפי ישראל הן בהחלט בצד החיובי והמחזק.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מקבל את פניו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבית הלבן. 21 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מקבל את פניו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבית הלבן. 21 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
עוד 1,753 מילים
סגירה