האם ישראל תוכל להמשיך להשען על ארה״ב?

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן משוחח על שחרור בני הערובה הישראלים בעזה, מסצ'וסטס, 24 בנובמבר 2023 (צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
Brendan SMIALOWSKI / AFP
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן משוחח על שחרור בני הערובה הישראלים בעזה, מסצ'וסטס, 24 בנובמבר 2023

התמיכה החזקה שנותנת ארה"ב לישראל בזמן המלחמה בעזה מעניקה לה מרחב נשימה אסטרטגי גדול אך גם מבליטה את תלותה של מדינת חסות בפטרונית שלה שמעבר לים.

כמו כן, העזרה שמעניקה ארה"ב לבת חסותה משקפת אינטרסים אמריקאיים ברורים, במקרה הזה – הבסת חמאס והרתעת איראן, ששואפת להחליש את מעמד האמריקאים במזרח התיכון, וגם נותנת ביטוי למערכת ערכים משותפת בין שתי מדינות דמוקרטיות-ליברליות.

אבל אינטרסים משתנים, ולטווח ארוך יש לקחת בחשבון שנוכחותה הצבאית והדיפלומטית של ארה"ב במזרח התיכון, ובקונטקסט הזה – התמיכה שלה בישראל – לא מובטחות.

העזרה שמעניקה ארה"ב לבת חסותה משקפת אינטרסים אמריקאיים ברורים, אבל אינטרסים משתנים, ולטווח ארוך יש לקחת בחשבון שנוכחותה הצבאית והדיפלומטית של ארה"ב במזה"ת ותמיכתה בישראל – לא מובטחות

קודם כל, האינטרסים הגאו-אסטרטגיים והגאו-כלכליים של ארה"ב מתמקדים כיום יותר ויותר במזרח אסיה ובצורך להכיל את עלייתה של סין כמעצמה גלובלית. מעצמה שמתחרה עכשיו עם האמריקאים על נוכחות בשווקים הבינלאומיים, במיוחד הטכנולוגיים, מסכנת את מעמדה הצבאי באסיה ובאוקיינוס השקט, ומאיימת על עצמאותה של טייוואן.

התרחיש שמדיר שינה ממקבלי החלטות של וושינגטון הוא ניסיון סיני להשתלט על טייוואן, אי שההנהגה בבייג'ינג רואה כחלק מהטריטוריה הסינית. זה יחייב את וושינגטון להגיב, צעד שעשוי להביא למלחמה כוללת בין ארה"ב וסין.

מבחינה זאת מעורבותה של ארה"ב במזרח התיכון מחלישה את יכולתה לחזק את מעמדה במזרח אסיה ולהתכונן להתמודדות עם סין. אם לוקחים בחשבון גם את האתגר האסטרטגי שמציבה רוסיה לארה"ב באירופה, האינטרס האמריקאי הוא להתנתק בהדרגה מהמזרח התיכון, ולמנוע תרחיש שבו ארה"ב חייבת להילחם בשלוש חזיתות – נגד סין במזרח אסיה, נגד רוסיה באירופה ונגד איראן במזרח התיכון.

זאת הסיבה שהנשיא לשעבר ברק אובמה, שהכיר את המציאות המשתנה הזאת, היה מעוניין להגיע להסדר גרעיני עם איראן ולמנוע עימות צבאי עם הרפובליקה האסלאמית. אי אפשר להתעלם מהאפשרות שנשיא אמריקאי אחר יחזור בעתיד לאמץ מדיניות דומה ולהגיע למודוס ויוונדי עם טהראן, צעד שיהיה בהכרח על חשבונה של ישראל.

מעורבות ארה"ב במזה"ת מחלישה את מעמדה במזרח אסיה לקראת התמודדות עם סין. בהתחשב באתגר האסטרטגי שמציבה רוסיה לארה"ב באירופה, האינטרס האמריקאי להתנתק בהדרגה מהמזה"ת

בו בזמן תהליכים דמוגרפיים בתוך ארה"ב גורמים להחלשת התמיכה הציבורית בישראל, במיוחד בקרב מצביעי אחת משתי המפלגות הגדולות, המפלגה הדמוקרטית.

אכן, על פי משאל אחרון שנערך על ידי הולס סטריט ג'ורנל, בעוד שרוב הבוחרים הרפובליקאים תומכים בעמדת ישראל במלחמה עם חמאס, רוב הבוחרים הדמוקרטים מביעים עמדה ניטרלית או תומכים בעמדה הפלסטינית.

משאל זה, כמו אחרים, מגלה גם שהתמיכה בישראל גדולה יותר בקרב מצביעים מבוגרים מעל גיל 65, ויורדת כאשר המצביעים הם בגילאי 34-18. כלומר ככל שאתה צעיר יותר – כך פוחתת הזדהותך עם ישראל ולהיפך. תומכי ישראל המזדקנים יעזבו את המפה הפוליטית, תרתי משמע, בעוד עשור אחד אם שניים.

עוד התפתחות שצריכה להדאיג את ישראל נוגעת לכך שבוחרים שחורים והיספנים מסמפטים את ישראל הרבה פחות מבוחרים לבנים. אלה שלקראת אמצע המאה צפויים להפוך למיעוט דמוגרפי, בעוד שאחוז ההיספנים באוכלוסייה האמריקאית יגדל.

זה שהשחורים וההיספנים מהווים שתי קבוצות חשובות בקרב בוחרים דמוקרטים – מסביר בין השאר את ירידת התמיכה בישראל בקרב בוחרים אלו.

כל זה קורה כאשר האגף השמאלי-פרוגרסיבי בתוך המפלגה הדמוקרטית, שחבריו נוטים לבקר או להתייחס בעוינות לישראל, צובר כוח – בזמן שלמרבה האירוניה השמאל בישראל מצטמק והימין מחזק את מעמדו.

לא צריך להיות מומחה לפוליטיקה אמריקאית כדי לחזות שאחרי שהגוורדיה הוותיקה של דמוקרטים מסוגו ובגילו של הנשיא ג'ו ביידן יפרשו מהחיים הפוליטיים, המפלגה הדמוקרטית בראשות פוליטיקאים שחורים וצעירים תאמץ אג'נדה שתקרא להתרחקות מישראל. אכן, סביר להניח שאם ברק אובמה היה יושב היום בבית הלבן ישראל לא הייתה נהנית מתמיכה דומה לזו שמעניק לה ביידן.

ניתן לחזות שאחרי פרישת הגוורדיה הוותיקה של דמוקרטים מסוגו ובגילו של ביידן מחיים הפוליטיים, המפלגה הדמוקרטית בראשות פוליטיקאים שחורים וצעירים תאמץ אג'נדה שתקרא להתרחקות מישראל

מבחינה זאת, השילוב של השפעת ההתפתחויות האסטרטגיות שיובילו להתנתקות אמריקאית הדרגתית מהמזרח התיכון, והשינויים הדמוגרפיים שנוטים נגד ישראל – צריכה להדאיג את קובעי ההחלטות בירושלים ולגרום להם להתכונן ליום שבו ישראל תהיה חייבת לשנות את האוריינטציה הגלובלית שלה. מישהו בירושלים מדבר מנדרינית?

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
א. לא רק שאף אחד בירושלים (חוץ מ3-4 עובדי משרד החוץ) לא מדבר מנדרינית, אלא שרוב שרי הממשלה לא שולטים באנגלית (ראה: גרנדמייזר של שר האוצר), ורובם גם לא יודעים עברית תקינה. ב. חבל שישראל ... המשך קריאה

א. לא רק שאף אחד בירושלים (חוץ מ3-4 עובדי משרד החוץ) לא מדבר מנדרינית, אלא שרוב שרי הממשלה לא שולטים באנגלית (ראה: גרנדמייזר של שר האוצר), ורובם גם לא יודעים עברית תקינה.
ב. חבל שישראל פיתחה תלות בארה"ב, ועוד יותר חבל שארה"ב סייעה לישראל לפתח תלות זו. היו יוצאים מן הכלל שידעו איך להתייחס לישראל – ללטף אותה ביד אחת, להכות אותה ביד שנייה – אבל רובם רק ליטפו. התלות המוחלטת מחד גיסא, והפטרונות המוחלטת מאידך גיסא הם אבות הטומאה המכונה "מפעל ההתנחלויות", שתוך 20-30 שנה תצעיד את ישראל הדמוקרטית, היהודית והחילונית אל אובדנה.

מאמר חשוב מאוד! העולם זורם ומשתנה, אינטרסים גלובליים וכלכליים משתנים, וכדאי להתכונן לכך. בזמנו, כשנתניהו עיצבן את אובמה התחלתי לדאוג. אילו הייתי צעירה יותר הייתי שוקלת ללמוד מנדרינית.... המשך קריאה

מאמר חשוב מאוד! העולם זורם ומשתנה, אינטרסים גלובליים וכלכליים משתנים, וכדאי להתכונן לכך.
בזמנו, כשנתניהו עיצבן את אובמה התחלתי לדאוג.
אילו הייתי צעירה יותר הייתי שוקלת ללמוד מנדרינית.
לפעמים אין ברירה.

עוד 604 מילים ו-2 תגובות
סגירה