חודשים חלפו מאז שמתקפות אמריקאיות וישראליות זעזעו את טהרן והרגו את המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, והמלחמה שהייתה אמורה להסתיים בניצחון מכריע שקעה במקום זאת במבוי סתום דיפלומטי מייגע – מבוי סתום החושף את הסתירות הפנימיות המהותיות בשני הצדדים.

סבב השיחות הראשון באיסלמאבאד, ב-11 באפריל, הסתיים ללא פריצת דרך. הפסקת אש שברירית, שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ האריך מבלי לקבוע מועד אחרון ברור, מחזיקה מעמד – אך בקושי.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

קיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.

באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

הדעה המקובלת בוושינגטון גורסת, כי לארצות הברית ולישראל יש אינטרס אסטרטגי מאוחד בעימות עם איראן. פוליטיקאים משני צידי המתרס משננים זאת כמו תפילה. מרכזי המחקר מחזקים אותה. הממסד הביטחוני מתרגם אותה למדיניות.

אך הדעה המקובלת, ובפרט במזרח התיכון, מוכיחה שוב ושוב כי היא שגויה – ומקרה זה אינו יוצא מן הכלל. הבה נהיה מדויקים לגבי מה שכל צד באמת רוצה, מפני שחוסר דיוק כאן אינו כשל אינטלקטואלי בלבד – יש לו השלכות הנמדדות בדם ובעושר.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

הוועד האמריקאי לענייני ציבור ישראל (איפא"ק) פעל זמן רב על הנחת יסוד שנראית כעת מעורערת יותר ויותר: שתמיכה בלתי מותנית בישראל מייצגת לא רק ציווי מוסרי אלא גם הכרח אסטרטגי עבור הקרנת הכוח האמריקאית במזרח התיכון.

המסלול האחרון של איפא"ק חושף פחות את השאלות המוסריות סביב המדיניות הישראלית ויותר את המאבק של הארגון להסתגל לשינויים יסודיים בנוף האסטרטגי שפעם קיים את השפעתו.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

אימוצו לכאורה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ את מסגרת תחומי ההשפעה ביחסים בינלאומיים, מייצג סטייה משמעותית מהסדר הליברלי שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר ארצות הברית דגלה בו במשך עשרות שנים.

גישה זו – המקבלת באופן מרומז שמעצמות גדולות צריכות להחזיק בשליטה על האזורים שלהן – מסמנת שינוי פילוסופי עם השלכות מרחיקות לכת על היציבות העולמית ומדיניות החוץ האמריקאית.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

התמונות מטהרן ומערים איראניות אחרות הן דרמטיות ללא ספק. מפגינים קוראים להחלפת המשטר, כוחות הביטחון יורים במפגינים, אלפים או עשרות אלפים דווחו כהרוגים במה שמתואר כמרד הגדול ביותר מאז 1979. מעגל מכוני המחקר בוושינגטון רותח בלהט מהפכני, וכצפוי, הקריאות להתערבות אמריקאית הולכות ומתגברות.

כבר היינו כאן בעבר.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

ארצות הברית פרסה כוחות צבאיים ליד ונצואלה, הדיחה את הנשיא ניקולאס מדורו מהשלטון והטיסה אותו לארה"ב, שם הוא יעמוד למשפט. הרטוריקה המוכרת חזרה: שיקום הדמוקרטיה, שחרור עם מדוכא, חיסול דיקטטור המאיים על היציבות האזורית.

שמענו את השיר הזה בעבר – בעיראק, בלוב, ובאינספור התערבויות אחרות שהבטיחו ניצחונות מהירים ומעברים דמוקרטיים, אך בפועל הביאו כאוס, כיבוש ממושך ואסון אסטרטגי.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

בעוד הפסקת האש השבירה בין ישראל לחמאס נראית עדיין טרייה למדי, ממסד מדיניות החוץ של וושינגטון עוסק במשחק הסלון האהוב עליו: הכרזה על ניצחון. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הכריז על עצמו כעושה-שלום-בכיר, ישראל קיבלו את החטופים החיים בדמעות ובחיבוקים ואת החטופים החללים לקבורה טיפין טיפין, ומנהיגי חמאס מתעקשים ממשרדיהם בדוחה שההתנגדות מנצחת. כולם, כך נראה, ניצחו.

הבעיה עם הנרטיב הניצחוני הזה היא שהוא מתעלם מהשאלה הבסיסית ביותר של הפוליטיקה במזרח התיכון: מי למעשה הרוויח מינוף אסטרטגי?

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

והנה שוב. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ חשף את תוכניתו בת 21 הסעיפים לסיום מלחמת עזה, הכוללת הפסקת אש מיידית, שחרור חטופים תוך 48 שעות – וכמובן, "מסלול" למדינה פלסטינית.

כשעמד לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, טראמפ הכריז שישראל וארצות הברית "מעבר לקרובות מאוד" לסיום המלחמה, וכינה זאת "יום היסטורי לשלום".

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

ישראלים נוטים לעקוב אחרי מערכות בחירות לנשיאות בארה"ב ואחרי המועמדים או המועמדות שמתמודדים בהן דרך משקפים שבטיות: הלנו אתה או לצרינו? האם מועמד זה או אחר הוא "פרו ישראלי" או "אנטי ישראלי".

דיון כזה יכול ליצור לפעמים את הרושם שיחסי ישראל וארה"ב עומדים במרכז מערכת הבחירות האמריקאית. ברוב המקרים זה לא המצב. אבל מה לעשות שב-2024, על רקע המלחמה בעזה, ישראל אכן הפכה לאחד הנושאים המדוברים במרוץ לבית הלבן, ולעניין שיכול להשפיע עת תוצאות הבחירות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.