יש סוג מסוים של מאמר שמופיע כל כמה שנים, בדרך כלל בעקבות איזו טלטלה טרייה בירושלים או בעזה, ושואל האם "הציונות הליברלית" עדיין יכולה להתקיים כמכלול פוליטי קוהרנטי.

השאלה אינה חדשה. היא רודפת את השמאל הישראלי לפחות מאז 1967, וייתכן שאף מאז 1948. אך היא ממשיכה להישאל משום שהמתח שהיא מתארת מעולם לא נפתר באמת – הוא רק נוהל, נדחה, או טויח על ידי המשבר שבמקרה שלט אז בכותרות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

במשך למעלה מארבעה עשורים, האסטרטגיה הישראלית נשענה על הנחת יסוד שכמעט לא נאמרת בקול: ארצות הברית תישאר הכוח המארגן הבלתי מעורער במזרח התיכון, מוכנה ומסוגלת לממן את יתרונה הצבאי של ישראל, לספוג את העלויות הדיפלומטיות של מדיניותה, ולפקח על מאזן הכוחות באזור לפי תנאיה של וושינגטון. הנחה זו הולכת ומתפוגגת כעת, וקובעי המדיניות הישראלים היו איטיים מדי בהתמודדות עם השינוי.

הנסיגה מהעליונות

ההגמוניה האמריקאית במזרח התיכון מעולם לא הייתה מוחלטת, אך הייתה ממשית דיה – רשת של זכויות שימוש בבסיסים, מכירות נשק, ערבויות ביטחוניות וגיבוי דיפלומטי, שאפשרה לוושינגטון לפעול כבוררת עליונה מהלבנט ועד המפרץ.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

יש אופי טקסי למסרי ההרגעה הזורמים מוושינגטון לירושלים לאחר כל משבר, כל הפסקת אש, כל שיחת טלפון מביכה בין נשיא אמריקאי לראש ממשלה ישראלי. "הקשר הוא בל יינתק", "המחויבות שלנו לביטחון ישראל היא יצוקה כברזל", הביטויים הללו חוזרים על עצמם כל כך הרבה פעמים, על ידי כל כך הרבה ממשלים, עד שקיבלו אופי של ליטורגיה – מנחמת, מוכרת, וקשורה רק באופן רופף להתנהלות המדינות בפועל.

המחלקה האסטרטגית של ישראל תיטיב לעשות אם תבחן את הפער הזה בכנות רבה יותר מכפי שהיא נוהגת בדרך כלל.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

בפברואר 2026, חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את דוקטרינת מדיניות החוץ השאפתנית ביותר שלו עד כה.

כשעמד בפני הקבינט שלו לקראת ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, הכריז נתניהו על "משושה ברית" – רשת מדינות נרחבת המאוחדת, לדבריו, נגד "ציר הקיצוניות".

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

חודשים חלפו מאז שמתקפות אמריקאיות וישראליות זעזעו את טהרן והרגו את המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, והמלחמה שהייתה אמורה להסתיים בניצחון מכריע שקעה במקום זאת במבוי סתום דיפלומטי מייגע – מבוי סתום החושף את הסתירות הפנימיות המהותיות בשני הצדדים.

סבב השיחות הראשון באיסלמאבאד, ב-11 באפריל, הסתיים ללא פריצת דרך. הפסקת אש שברירית, שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ האריך מבלי לקבוע מועד אחרון ברור, מחזיקה מעמד – אך בקושי.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

קיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.

באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

הדעה המקובלת בוושינגטון גורסת, כי לארצות הברית ולישראל יש אינטרס אסטרטגי מאוחד בעימות עם איראן. פוליטיקאים משני צידי המתרס משננים זאת כמו תפילה. מרכזי המחקר מחזקים אותה. הממסד הביטחוני מתרגם אותה למדיניות.

אך הדעה המקובלת, ובפרט במזרח התיכון, מוכיחה שוב ושוב כי היא שגויה – ומקרה זה אינו יוצא מן הכלל. הבה נהיה מדויקים לגבי מה שכל צד באמת רוצה, מפני שחוסר דיוק כאן אינו כשל אינטלקטואלי בלבד – יש לו השלכות הנמדדות בדם ובעושר.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

הוועד האמריקאי לענייני ציבור ישראל (איפא"ק) פעל זמן רב על הנחת יסוד שנראית כעת מעורערת יותר ויותר: שתמיכה בלתי מותנית בישראל מייצגת לא רק ציווי מוסרי אלא גם הכרח אסטרטגי עבור הקרנת הכוח האמריקאית במזרח התיכון.

המסלול האחרון של איפא"ק חושף פחות את השאלות המוסריות סביב המדיניות הישראלית ויותר את המאבק של הארגון להסתגל לשינויים יסודיים בנוף האסטרטגי שפעם קיים את השפעתו.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

אימוצו לכאורה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ את מסגרת תחומי ההשפעה ביחסים בינלאומיים, מייצג סטייה משמעותית מהסדר הליברלי שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר ארצות הברית דגלה בו במשך עשרות שנים.

גישה זו – המקבלת באופן מרומז שמעצמות גדולות צריכות להחזיק בשליטה על האזורים שלהן – מסמנת שינוי פילוסופי עם השלכות מרחיקות לכת על היציבות העולמית ומדיניות החוץ האמריקאית.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

התמונות מטהרן ומערים איראניות אחרות הן דרמטיות ללא ספק. מפגינים קוראים להחלפת המשטר, כוחות הביטחון יורים במפגינים, אלפים או עשרות אלפים דווחו כהרוגים במה שמתואר כמרד הגדול ביותר מאז 1979. מעגל מכוני המחקר בוושינגטון רותח בלהט מהפכני, וכצפוי, הקריאות להתערבות אמריקאית הולכות ומתגברות.

כבר היינו כאן בעבר.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.