JavaScript is required for our website accessibility to work properly. צעד קטן לאדם, ניצחון גדול לתעשיית הנפט: ההסכם להפחתת השימוש בדלקים מאובנים עדיין רחוק מלהספיק | זמן ישראל
נשיא ועידת האקלים של דובאי סולטאן אל־ג'אבר לוחץ את ידו של המזכיר הבכיר של האו"ם לענייני אקלים סימון סטיל, דובאי, 13 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)
Giuseppe CACACE / AFP

ההסכם להפחתת השימוש בדלקים מאובנים עדיין רחוק מלהספיק

לא ברור אם פסגת האקלים בדובאי הייתה צעד חשוב לקראת סיום עידן הדלקים המזהמים או ניצחון של ברוני הנפט, שהצליחו למסמס עוד ועידה ● מומחי האקלים הישראלים התכנסו לסכם, הפגינו פסימיות זהירה והתלבטו אם זו תחילת הסוף של עידן הדלקים הפוסיליים, כפי שטען נציג האו"ם, או לכל היותר סוף ההתחלה

ימים אחדים אחרי שהתפזרה פסגת האקלים העולמית שנערכה בדובאי, התכנסה בתחילת השבוע קהילת האקלים הישראלית סביב מדורת הזום כדי להבין מה, בעצם, היה לנו כאן. בין המומחים שנשאו דברים לא היה איש שסבר שמדובר בהצלחה מסחררת, אבל גם לא היה מי שטען שהפסגה הייתה כישלון מוחלט. מנעד העמדות נע בין סקפטיות לאופטימיות זהירה.

את השורה התחתונה ניתן לתאר כשקלול של שתי העמדות – פסימיות זהירה. באורח אירוני, היה משהו מרענן ואופטימי בעצם קיום הפורום: שעתיים של דיון על איומים גלובאליים סיפקו הפוגה מבורכת מהעיסוק בטרגדיות הפרטיות שלנו.

בלי להמעיט בחומרת משבר האקלים, אירוע כזה היה יכול להתקיים גם ב־6 באוקטובר. מה לא היינו נותנים כדי לחזור לנקודה הזו בזמן. הצלחה או כישלון נמדדים גם ביחס לציפיות – והציפיות מוועידת דובאי היו כנראה הנמוכות מפסגת אקלים אי פעם.

רוב התנועה הסביבתית החרימה את הוועידה משום שהגיעה למסקנה שהוועידות הללו, כמו שגרטה תונברג ניסחה פעם, הן לא יותר מ"בלה בלה בלה". המארחת טובלת בים של חביות נפט, ומי שכיהן כנשיא הוועידה, סולטאן אל־ג'אבר, הוא מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של האמירויות.

נשיא ועידת האקלים של דובאי סולטאן אל־ג'אבר מחבק את המזכיר הבכיר של האו"ם לענייני אקלים סימון סטיל, דובאי, 13 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)
נשיא ועידת האקלים של דובאי סולטאן אל־ג'אבר מחבק את המזכיר הבכיר של האו"ם לענייני אקלים סימון סטיל, דובאי, 13 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

מספר הלוביסטים של התעשיות המזהמות שקיבלו נגישות למתחם הוועידה עמד על כ־2,500, לעומת כמה מאות בלבד בוועידה הקודמת שנערכה בשארם א־שייח', גם היא לא בדיוק מעוז של מחבקי עצים.

חלק ממנהיגי העולם נעדרו בגלל המלחמה. התוכניות של בנימין נתניהו להצטלם עם שלל שייחים בגלימות לבנות ולדגמן מזרח תיכון חדש נתקעו בבוץ של עזה. רק 13 מ־154 מנהיגי המדינות שהגיעו לוועידה היו מנהיגות, כך שלפחות מהבחינה הזו ממשלת ישראל הייתה יכולה להשתלב מצוין. בקיצור, כל התנאים היו בשלים לכך ששום דבר טוב לא ייצא מהוועידה הזו.

היו גם רגעים יפים של סולידריות, כמו ציר "מדינות המטרייה" – בראשות ארה"ב ואוסטרליה – שהתייצבו ליד מדינות האיים שנמצאות בסכנת הצפה והתחייבו לדאוג לאינטרסים שלהן

מנקודת פתיחה כזו אפשר רק להפתיע, ולפי דב חנין, אופטימיסט בלתי נלאה ומי שעומד בראש פורום האקלים הפועל בבית הנשיא, אכן נרשמו כמה הפתעות במהלך הפסגה. אחת כזו, למשל, הייתה כבר ביום הראשון, כשבתוך שעות הוסכם על הקמת קרן בהיקף של 700 מיליון דולר לטובת פיצוי על נזקים  שייגרמו למדינות בגלל משבר האקלים.

בוועידות קודמות בוזבז זמן יקר בוויכוחים על העברות הכספים מהעולם הראשון לעולם השלישי, הפעם זה היה מהיר והחלטי והשאיר הרבה זמן לדבר על המהות. היו גם רגעים יפים של סולידריות, כמו ציר "מדינות המטרייה" – בראשות ארה"ב ואוסטרליה – שהתייצבו ליד מדינות האיים שנמצאות בסכנת הצפה והתחייבו לדאוג לאינטרסים שלהן.

פעילי סביבה דורשים להפסיק את השימוש בדלקים מאובנים, דובאי, 12 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)
פעילי סביבה דורשים להפסיק את השימוש בדלקים מאובנים, דובאי, 12 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

דובאי היא הוועידה הראשונה שבה ההצהרה המסכמת מדברת במפורש על נטישת הדלקים המחצביים כיעד, אבל בלי לנקוב בלוח זמנים מוגדר. "זה הישג משמעותי", אומר חנין, "אבל ברור שהיינו רוצים יותר. עצם העובדה שבוועידה שהתקיימה במדינת נפט וגז הגיעו לזה – זה חשוב".

גם איילת רוזן, נציגת המשרד להגנת הסביבה בדיונים, מעדיפה להסתכל על החלק המלא של הכוס, גם אם אינו גדול. רוזן מצביעה בעיקר על הפן האופרטיבי של סיכום הוועידה: כל מדינה צריכה להגיש בתוך שנה (עד 2025) תוכנית חדשה לצמצום פליטות – שאותה תתחייב לבצע עד 2035.

במקביל לסיום הוועידה, עבר בישראל תקציב 2023 המעודכן, הכולל קיצוץ של 200 מיליון שקל בתקציבים שהמשרד להגנת הסביבה היה אמור לקבל לטובת הטיפול במשבר האקלים

המונח "כל מדינה" כולל גם את ישראל, אבל צריך לזכור שמדובר במנגנון לא מחייב שאין סנקציות בצדו. כל עוד יש כאן מלחמה, וכל עוד הממשלה הנוכחית מחזיקה בשלטון, הסיכוי שישראל תעמוד בסיכום הזה נראה כמו מדע בדיוני.

כדי להמחיש את הדברים: במקביל לסיום הוועידה, עבר בישראל תקציב 2023 המעודכן, הכולל קיצוץ של 200 מיליון שקל בתקציבים שהמשרד להגנת הסביבה היה אמור לקבל לטובת פרויקטים לטיפול במשבר האקלים.

פרופ' דני רבינוביץ' (צילום: באדיבות המרואיין)
פרופ' דני רבינוביץ' (צילום: באדיבות המרואיין)

את תפקיד החמוץ בניתוח המסכם לקח על עצמו פרופסור דני רבינוביץ' מאוניברסיטת תל אביב. רבינוביץ' סבר שהכנסת האורחים הנדיבה של האמירתים הפכה בעצם לחטיפה, אם להשתמש במונח אקטואלי. "המארחים קובעים את סדר היום, הם קובעים על מה מדברים ובעיקר על מה לא מדברים", אמר רבינוביץ'.

לדבריו, המארחים ניצלו את השליטה בסדר היום כדי למסמס את הנושא החשוב באמת לברוני הדלקים הפוסיליים – הסובסידיות לתעשיות הנפט והגז, שלפי הבנק העולמי מסתכמות כיום בכ־6.5 טריליון דולר לשנה. "המטרה העיקרית של הוועידה, שהושגה במלואה, הייתה הגנה על גביע הסובסידיות הקדוש", טוען רבינוביץ'.

האופטימיסטים סבורים שעם כל ההסתייגויות, עצם העובדה שרוב מנהיגי העולם, ורבבות אנשי מקצוע ופעילים, מתכנסים לשבועיים של דיונים אינטנסיביים מייצרת תוצאות שבלעדיהן המצב היה הרבה יותר גרוע

בהצהרת הסיום של הוועידה אמר סימון סטיל, המזכיר הבכיר של האו"ם לענייני אקלים, ש"זו תחילת הסוף של עידן הדלקים המאובנים". רבינוביץ' מגיב לאמירה הזו באמצעות ציטוט של אחד, וינסטון צ'רצ'יל: "אחרי שנהדף הבליץ הראשון של הגרמנים על לונדון, צ'רצ'יל אמר, 'זה לא הסוף, זה גם לא תחילת הסוף. זה לכל היותר הסוף של ההתחלה'".

אחרי שלושה עשורים של ועידות אקלים, עולה השאלה אם התרומה שלהן לניסיון למנוע את המשבר עולה על הנזק, או להיפך.

הפגנה של פעילים ירוקים, במסגרתה הם מנסים להציל את כדור הארץ, במסדרונות פסגת האקלים בדובאי, 3 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)
הפגנה של פעילים ירוקים, במסגרתה הם מנסים להציל את כדור הארץ, במסדרונות פסגת האקלים בדובאי, 3 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

האופטימיסטים סבורים שעם כל ההסתייגויות, עצם העובדה שרוב מנהיגי העולם, ורבבות אנשי מקצוע ופעילים, מתכנסים לשבועיים של דיונים אינטנסיביים מייצרת תוצאות שבלעדיהן המצב היה הרבה יותר גרוע, וקצב הפליטות – שבחלק מהמדינות עבר ריסון משמעותי בשנים האחרונות – היה גבוה משמעותית.

הסקפטיים סבורים שכשהזמן של האנושות לסובב את ההגה של הטיטניק הולך ואוזל, הוועידות הן בזבוז זמן ואנרגיה והגיע הזמן לפתח מרכזי כובד אחרים בניסיון למנוע – או לפחות לצמצם – את היקף המשבר. הדילמות האלה, מותר לשער, ילוו גם את הפסגה בשנה הבאה באזרבייג'ן – עוד מדינה ש־70% מהכנסותיה מייצוא מגיעות מנפט ומוצריו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 826 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.