כשנועה פיי, סטודנטית שנה ד' במכללת ברנרד של אוניברסיטת קולומביה, שומעת סטודנטים בקמפוס קוראים "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" או מתארים את ישראל כדוגמה להתנחלות קולוניאליסטית, היא רואה בזה אירוניה ועלבון כאחד.
"אנשים 'לא קונים את זה' שהיהודים הם ילידים בישראל? אני לא יודעת איך הם יכולים להגיד או להצדיק את זה", אומרת פיי, צעירה שחורה, אמריקאית־ילידית ויהודייה.
פיי מוצאת את עצמה לעיתים קרובות מדברת נגד האנטישמיות הגלויה שפרצה בקמפוסים אחרי הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר. היא התייחסה לנושא במסיבת עיתונאים מחוץ לשער אוניברסיטת קולומביה בתחילת אוקטובר, היא התראיינה בטלוויזיה, וב־14 בנובמבר היא נאמה ב"צעדה למען ישראל" בוושינגטון הבירה.
"אני אדבר בפני כל מי שמוכן להקשיב בזמנים האפלים האלה. זה לא בטבע שלי לשתוק", אומרת הסטודנטית בת ה־22 למדע המדינה בשיחה עם זמן ישראל בחצר בית הספר לעניינים בינלאומיים וציבוריים.
כשפיי, שגדלה בבית שומר כשרות בברוקליין, מסצ'וסטס, נרשמה למכללת ברנרד, חברים ובני משפחה הזהירו אותה מהמוניטין שיצא לבית הספר – אחת לשנה הסטודנטים של אוניברסיטת קולומביה מקימים "חומת אפרטהייד" למען צדק לפלסטין, לצד דרישות חוזרות שהאוניברסיטה תחרים את ישראל ותנתק את קשריה עם אוניברסיטת תל אביב.
גרפיטי אנטישמי רוסס פעמיים על משרד של מרצה יהודייה, וצלב קרס צויר על המדרגות המובילות לבניין מרכזי באוניברסיטה. "לא הקדשתי לזה מחשבה. לא לקחתי את זה ברצינות", אומרת פיי. "זה לא נראה לי מאיים. חשבתי, 'כמה מטורף זה יכול להיות?'"
לאחר הטבח, הליגה נגד השמצה תיעדה את מספר התקריות האנטישמיות הגבוה ביותר בפרק זמן של חודשיים מאז שהחלה לתעד תקריות כאלה ב־1979
במשך שלוש שנים הדברים התנהלו בסדר יחסית. פיי אומרת שהיא מעולם לא הרגישה "כל כך מרוממת וכל כך מועצמת" כמו בברנרד. אבל אז, ב־7 באוקטובר, אלפי מחבלי חמאס הסתערו על עשרות יישובים בדרום ישראל, רצחו 1,200 בני אדם, רובם אזרחים, באכזריות מזעזעת, וחטפו כ־240 בני ערובה לרצועת עזה.
המתקפה הציתה מלחמה עם ישראל – וגם התקפות אנטישמיות בערים ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. לאחר הטבח, הליגה נגד השמצה תיעדה את מספר התקריות האנטישמיות הגבוה ביותר בפרק זמן של חודשיים מאז שהחלה לתעד תקריות כאלה ב־1979, על פי נתונים ראשוניים.
בין 7 באוקטובר ל־7 בדצמבר נרשמו 2,031 תקריות אנטישמיות בסך הכול, לעומת 465 תקריות במהלך אותה תקופה ב־2022. במהלך החודשיים האחרונים יהודים באמריקה דיווחו על ממוצע של כמעט 34 תקריות אנטישמיות ביום.
לפחות 1,411 מכלל התקריות שדווחו ניתן לקשר למלחמה בין ישראל לחמאס. הליגה נגד השמצה תיעדה 400 תקריות אנטישמיות בסך הכול במכללות ובאוניברסיטאות, בהשוואה ל־33 תקריות בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.
פיי, שמשמשת כרכזת במעונות הסטודנטים שבהם היא מתגוררת, הייתה מטרה להתקפות אישיות יותר. "על הדלת שלי תלוי לוח לבן שהסטודנטים יכולים לכתוב עליו הודעות. מישהו כתב, 'תפסיקי לתמוך ברצח עם'"
פיי, שמשמשת כרכזת במעונות הסטודנטים שבהם היא מתגוררת, הייתה מטרה להתקפות אישיות יותר. "על הדלת שלי תלוי לוח לבן שהסטודנטים יכולים לכתוב עליו הודעות. מישהו כתב, 'תפסיקי לתמוך ברצח עם'", היא מספרת.
סטודנטים יהודים קיימו משמרות הנצחה ב־7 באוקטובר. כמה זמן לאחר מכן החלו הפגנות הנגד?
"הראשונה התקיימה ב־12 באוקטובר. ההפגנה הזאת הייתה אחד הדברים המטרידים ביותר שראיתי אי פעם. באותו יום הייתי צריכה לחצות את הקמפוס. [סטודנטים יהודים] עמדו במחאה שקטה. זה היה כל כך מרגיז.
"הסטודנטים הפרו־פלסטינים צעקו קריאות ותגובות. יש בזה משהו מצמרר במיוחד כשמדובר בכאלה מספרים גדולים. הם צעקו, 'היהודים לא יביסו אותנו', 'להפוך את האינתיפאדה לגלובלית' ו'מהנהר ועד הים'. היה לי פלאשבק דורי. זה היה הדבר הכי קרוב לגרמניה הנאצית שיכולתי לדמיין. הם קראו למותנו. זה היה מחריד. אני לא יכולה לתאר את זה במילים".
את אישה שחורה ואמריקאית ילידית. איך הסטודנטים הפרו־פלסטינים בקמפוס, שקושרים בין הגזענות האמריקאית למה שקורה בישראל, מגיבים אלייך?
"אני חושבת שאני מייצגת בשבילם רמה מסוימת של דיסוננס קוגניטיבי. אנשים באופן כללי לא יודעים שיש יהודים לא לבנים. הם לא מבינים שאי אפשר לזהות יהודים על פי המראה שלנו.
"כשאני מדברת על עניינים הקשורים בשחורים ובאמריקאים ילידים אנשים מקשיבים, אף אחד לא מטיל ספק במה שאת אומרת. אבל אם אני אומרת שמשהו אנטישמי, הם לא מקשיבים"
"כשאני מדברת על עניינים הקשורים בשחורים ובאמריקאים ילידים אנשים מקשיבים, אף אחד לא מטיל ספק במה שאת אומרת. אם את אומרת שזה גזעני, אז זה גזעני. המילה שלך היא חוק. אבל עכשיו נראה שהיהדות שלי מבטלת את זה בעיניהם. אם אני אומרת שמשהו אנטישמי, הם לא מקשיבים".
מה עובר לך בראש כשאת רואה סמלים בקמפוס, פוסטים ברשתות החברתיות וסטודנטים ואנשי סגל שמתארים את ישראל כדוגמה להתנחלות קולוניאליסטית?
"כשחיכיתי להיכנס לשיעור שמעתי שני סטודנטים אומרים משהו כמו, 'אם לא היית בארץ שלך במשך מאות שנים, אז זאת כבר לא הארץ שלך'.
"קודם כול, לא היה לי מושג שיש על זה חוק התיישנות – וכשאתם אומרים שאני מתנחלת קולוניאליסטית שדוגלת בעליונות לבנה, תגידו לי את זה בפנים האמריקאיות הילידיות שלי".
את אומרת שאת לא מרגישה בסכנה פיזית, אבל איך הרווחה הנפשית שלך?
"אני מרגישה נורא בכל מובן. אף פעם לא חוויתי כזה דיכאון, ואני מדוכאת מאז 7 באוקטובר. לא יכולתי להבין למה הרגשתי פתאום מדוכאת כל כך. איבדתי את התיאבון, ובהתחלה ישנתי יותר. הדבר היחיד שגורם לי להרגיש יותר טוב הוא לדבר על מה שקורה. לדבר בפומבי גרם לי להרגיש מועצמת".
"כל הטענה כי מדובר בתיקון הראשון לחוקה היא מגוחכת. אם מקבלים את הרעיון הזה, אז האם סטודנטים יכולים להלל בחופשיות את הקו קלוקס קלאן?"
מה לגבי הטענה שההפגנות, ההרצאות שנערכות בנושא וכן הלאה הם ביטויים של חופש דיבור וחירות אקדמית?
"כל הטענה כי מדובר בתיקון הראשון לחוקה היא מגוחכת. אם מקבלים את הרעיון הזה, אז האם סטודנטים יכולים להלל בחופשיות את הקו קלוקס קלאן? האם הם יכולים לנופף בדגל הקונפדרציה? אני לומדת במכללת ברנרד, שבה אם תגידי משהו שנשמע אפילו טיפה הומופובי כבר יקראו אותך לסדר.
"ואם זה עניין של חירות אקדמית, ואת רוצה שיוסף מסעד ילמד, אז אני רוצה לראות את האוניברסיטה שוכרת את דיוויד דיוק ללמד קורס שמסתכל על זכויות אזרח מפרספקטיבה אחרת".
מה צריך להשתנות לדעתך?
"אנחנו צריכים לדבר על פיטורי נשיאים ועל שינויים בסגל ובתוכניות הלימודים".
תרצי לומר משהו לסיכום?
"[התנועה הפרו־פלסטינית] הפכה את הציונות למילה גסה, ואני רוצה לוודא שזה לא יתפוס. אם נצלח את זה, אז כולנו צריכים להיות ציונים כמו שאנשים הם פמיניסטים. זה עניין של שוויון זכויות. הציונות צריכה להיות בלתי נפרדת מהגדרה עצמית ושוויון זכויות ליהודים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם