את הפתק מצאתי לפני כמה שנים במגרה מבולגנת ונשימתי נעתקה בקוראי אותו. כתב אותו הבן שלי שנמצא עכשיו במילואים מאז השבת השחורה. זה נכתב ב-2001 (לפני 22 שנה!) עת שירת כקצין חי"ר:

"…פלוגת לוחמים שלמה סביב קבר רחל. כבר יותר מחודש שאנחנו כאן ואני עדיין מתקשה להאמין שפלוגה שלמה מסתובבת פה עם שכפ"צים וקסדות כדי שכמה מתפללים יבואו להתפלל בקבר… אנחנו לא שומרים על הבית, זה לא השטח שלי, לא המדינה שלי, וש' שנהרג כאן לפני חודש לא נהרג בהגנה על המולדת אלא כדי שכמה תמהונים שמתעמתים אתנו ('אתם לא יהודים') יוכלו להמשיך לבוא לקבר ולהרגיש קרובים לרחל אימנו. גם רחל לא הייתה רוצה שכדי לשמור לה על הקבר, ש' יישאר בן 21…" (30.1.2001, בית לחם)

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"פלוגת לוחמים שלמה סביב קבר רחל. כבר יותר מחודש שאנחנו כאן ואני עדיין מתקשה להאמין שפלוגה שלמה מסתובבת פה עם שכפ"צים וקסדות כדי שכמה מתפללים יבואו להתפלל בקבר… אנחנו לא שומרים על הבית"

לאחרונה הולכים ומתרבים הסימנים שצה"ל מתחזק, לא רק בעוצם כוחו אלא ברוח חלק ממפקדיו, כמו המ"פ שדיבר על נקמת שכם או החיילים שקראו שמע ישראל במסגד, או קצין החינוך הדתי ההוא שנאם לחיילים על מלחמת מצווה, עד צבי יחזקאלי כתבנו החוזר בתשובה שממליץ להוריד פצצה שתחסל מאה אלף עזתים. ועם הפה הזה הוא מנשק ספר תורה.

הראשון לציון לטייסי חיל האוויר בבסיס רמת דוד: "המלחמה שלכם היא מלחמת מצווה. אתם הטייסים מפציצים מלמעלה ובני הישיבות מתפללים מלמטה". pic.twitter.com/ow4mZwkPPn

— ישי כהן (@ishaycoen) November 13, 2023

יש אנשים שהחזרה לדת הופכת אותם לתאומים רוחניים של האויב המר, חסר לנו רק אללהו אכבר עברי ואנחנו מסונכרנים אתם ערכית. בני דודים או לא? תשאלו את צביקה, הוא ישב איתם על אותו סיר מקלובה.

"יש עוד לוחמים מת"א?" שואל הכתב הצבאי את הלוחם התלאביבי. זה משיב, מופתע, "בטח, הרבה". דרושות הוכחות לנכונות החילוני להקריב למען מכונת המלחמה השועטת בלי מדוע ובלי כיצד ובלי אן ובלי איך… שקט, יורים.
כשקיבוצי ויישובי העוטף עלו בעשן, חמאס לא בירר למי יש כיפה וציצית לפני שטבח באנשיהם, רק המלחמה שהחלה סוגרת שורות על צבא השם, גם כשרובו חילוני. הפרד ומשול.

לאחרונה הולכים ומתרבים הסימנים שצה"ל מתחזק, לא רק בעוצם כוחו אלא ברוח חלק ממפקדיו. כמו המ"פ שדיבר על נקמת שכם, החיילים שקראו שמע ישראל במסגד, או קצין החינוך הדתי שנאם לחיילים על מלחמת מצווה

ברשת נערכת ספירת חללים, דתיים לכאן וחילונים לשם, היי ינון מגל. לא נותר דבר קדוש במדינה המתחרדת הזאת. זה לא קרה מעולם. מדינה שחרטה על דגלה את הסיסמאות השחוקה "ביחד ננצח" הולכת ונקרעת בתוכה בתזמור שטני מלמעלה. הדג מסריח מראש הממשלה, אחדות בתחת שלו, טוב לו שסע, זה מרפד לו את הכיסא.

זה ורעם התותחים וריח אבק שריפה על הבוקר, כל בוקר. בוקר טוב ישראל. מלחמה שאף פעם לא די לה. עכשיו נתניהו מחפש לה שם, למלחמת עזה. בכיף'שלו, משעמם נורא. הוא רוצה לקרוא לה מלחמת בראשית. מה אומרים? או איזה שם אלוהי אחר. יכנסו קבינט ויחליטו על כוס קפה ומאפה. אבל קודם תמונת ניצחון. כמו ציור של לב על הקפה המוקצף.

הדיון על שם המלחמה: מדוע עלתה התנגדות ל- "מלחמת עזה" ומי הציע את השם "מלחמת בראשית"? כך התנהל הדיון על שם המלחמה | @shemeshmicha עם הפרסום#חדשותהערב pic.twitter.com/iY9JOcjI1Z

— כאן חדשות (@kann_news) December 19, 2023

אין תמונת ניצחון למלחמת עזה ולא תהיה, הפסדנו כבר ב-7.10, הפסדנו כשהופקרנו, כשמעלינו ומצדדינו תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. כזאת בראשית.
לפני שארגון "אחים לנשק" המושמצים עכשיו, הרימו את המדינה המתבוססת בדמה ואמרו לה בדמייך חיי, ברוח התנדבות שלא הייתה כמותה, עם מערך לוגיסטי, היחיד שתפקד – חילץ והציל ונתן מענה מיידי כשהמדינה נרדמה. עכשיו מטנפים עליהם כאילו היו ארגון טרור. גם את מפגיני קפלן, אותם מאשימים בלא פחות מאשר במלחמה עצמה. הכל בגללם. רצו למרוד במלכות בית בנימין נתניהו.

עכשיו נתניהו מחפש לה שם, למלחמת עזה. בכיף'שלו, משעמם נורא. הוא רוצה לקרוא לה מלחמת בראשית. מה אומרים? או איזה שם אלוהי אחר. יכנסו קבינט ויחליטו על כוס קפה ומאפה

סריסי נתניהו מנסים לגרש את ענני האשם התלויים מעליו ומשמיצים את ראשי הצבא ומערכת הביטחון, הסמוטריצ'ים חולמים לחזור לעזה וטלי גוטליב במופע רמזור קצר ומטורלל עם חנה ושבעת בניה. חשבתי שאנחנו מזמן לא שם, עם המטורללת הכהניסטית שהעדיפה להקריב את שבעת בניה ובלבד שלא ישתחוו לפסל. פסל! "חנה ושבעת בניה נטבחה תוך אמירת 'שמע ישראל'", זועקת גוטליב הצדקת המוגזמת, "אבל את זה הרמטכ"ל פחות זוכר". היה עסוק, מסכן, תקועה לו סכין בגב.

גם התקשורת מתיישרת לאיטה עם מה שמעל למצופה. אולפנים רוטטים "ביחד ננצח", פרשנים על נגמשים משומשים, אש ותמרות עשן, והעם רואה את הקולות, מצטופפים ומתחזקים.

לא לעצור. מוכרים לנו עיי חורבות, פירוטכניקת אש ולוחמים ששים לקרב, ומתפייטים על כל מוות מיותר, מצטערים נורא, גלריית תמונות נופלים, וממשיכים "במעבר חד" עלכ, לאייטם הבא שלאחריו ראיון עם עוד משפחה מרוסקת. אורגיית מוות, ואין סוף.

נתניהו לא רוצה לסיים את מלחמת עזה ולא מעוניין בהכרעה. תמונת "ניצחון" זה הפסד שלו, הוא מבין שאם היא תיגמר – הוא הולך. כל עוד הוא כאן הכיסא בטוח וחיילים ישלמו את מחיר שלטונו המופקר, גם חטופים. הוא מוכן לכל מחיר, מדובר ברובוט אנושי, אפילו רגש פשוט כמו הבעת צער הוא לא מצליח לזייף.

אין לו עניין במו"מ, בטח לא "כולם תמורת כולם", זה מתנגש לו עם משחקי הכס. המשך שלטונו נקנה בדם, וקואליציה מוגת לב ומוכת ביביסטים עוזרת לו. כולם כולם פיונים במשחק האכזרי של האיש המושחת הזה.
אבל מה, כולנו אחים.

לא לעצור. מוכרים לנו עיי חורבות, פירוטכניקת אש ולוחמים ששים לקרב, ומתפייטים על כל מוות מיותר, מצטערים נורא, גלריית תמונות נופלים, וממשיכים "במעבר חד" עלכ, לאייטם הבא שלאחריו ראיון עם עוד משפחה מרוסקת

בתום חופשת שבת קצרה מדי הבן שלי (זה שכתב את הפתק לפני 22 שנה) מחבק את אשתו וילדיו וחוזר למילואים. אני מחפשת מילים. מה יש לומר חוץ מקלישאות. ונמאס מקלישאות. עוד תשמור על עצמך אחד ואני מרביצה למישהו. מדינה מחורבנת. מה יש לך?

אמרתי "תחזור בשלום". אותה קלישאה בגרסה שונה. לא "שמור על עצמך" המשומש ולא חידוש מסעיר אחר. לא נמצאו לי מילים חדשות להגדיר לב נחמץ ותקווה ומשאלה.

"בטח, אמא", הוא עונה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת