האם התעלמות נתניהו מאזהרות המודיעין היא פלילית?

מפקד אגף המודיעין אהרון חליוה (מימין), מפקד אגף המבצעים עודד בסיוק, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל וראש הסגל של ראש הממשלה צחי ברוורמן בהערכת מצב במחנה דיין בגלילות, 2 במאי 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)
חיים צח, לע"מ
מפקד אגף המודיעין אהרון חליוה (מימין), מפקד אגף המבצעים עודד בסיוק, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל וראש הסגל של ראש הממשלה צחי ברוורמן בהערכת מצב במחנה דיין בגלילות, 2 במאי 2023

מאז ה-7.10, הדיון באחריותו של בנימין נתניהו למחדל מתמקד לרוב בממד הציבורי. הציפייה בקרב מבקריו של ראש הממשלה היא, כי נתניהו "ייקח אחריות" ויתפטר.

אלא שרכיב מרכזי בהתנהלותו ראש הממשלה – ספציפית, התעלמותו מאזהרותיו של אגף המודיעין בחודשים שקדמו למלחמה, לפיהן ההפיכה המשטרית מחלישה את ישראל ומעניקה הזדמנות לאויביה – התעלמות זו מצד נתניהו מעלה את השאלה האם קמה לו גם אחריות פלילית למחדל, ולא רק אחריות ציבורית. אחריות, אשר בגינה יהיה מוצדק להעמידו לדין אף ללא קשר לשאלה הציבורית בדבר המשך כהונתו.

רכיב מרכזי בהתנהלות רה"מ – התעלמותו מאזהרות המודיעין לפני המלחמה כי ההפיכה המשטרית מחלישה את ישראל ומעניקה הזדמנות לאויביה – מעלה את השאלה האם קמה לו גם אחריות פלילית למחדל

כדי לעשות סדר בסוגי האחריות של נתניהו, רצוי ללכת מהקל אל הכבד. האחריות ה"קלה" ביותר שניתן לייחס לו היא אחריות מיניסטריאלית לכך שהמחדל אירע "במשמרת שלו". במלים אחרות, נתניהו אחראי לכך שממשלת ישראל, צה"ל הכפוף לה, והשב"כ הכפוף ישירות לראש הממשלה – כל אלה הופתעו וכשלו במתן מענה בזמן אמת למתקפת חמאס. זוהי כמובן אחריות ציבורית.

רמה נוספת של אחריות נוגעת לקו המדיני שבחר נתניהו לאמץ במודע, ובכוונת מכוון, כראש הממשלה. מדיניותו לאורך השנים דגלה, כידוע, בשימור תפקידו של חמאס כגוף השלטוני ברצועת עזה. זאת לצורך החלשת הרשות הפלסטינית וסיכול האפשרות לניהול תהליך מדיני עם התנועה הלאומית הפלסטינית, תוך איום אפשרי על המשך שליטתה של ישראל בגדה המערבית. גם אחריות זו היא ציבורית.

לצד אלה, באחרונה נדונה גם התעלמותו של נתניהו מאזהרות אמ"ן ערב המלחמה. כך, עיתון הארץ חשף את תוכנם של שני מכתבי אזהרה שקיבל ראש הממשלה מראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת אלוף עמית סער, בעיצומה של ההפיכה המשטרית – במרץ וביולי 2023.

בין היתר, רח"ט מחקר כתב אז:

"כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה… עבור אויבנו המרכזיים… חולשה זאת היא ביטוי לתהליך לינארי שסיומו בקריסתה של ישראל, והמצב הנוכחי הוא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה".

רמה נוספת של אחריות נוגעת לקו המדיני שבחר נתניהו לאמץ במודע ובכוונת מכוון כרה"מ. מדיניותו לאורך השנים דגלה, כידוע, בשימור תפקיד חמאס כגוף השלטוני ברצועה, לצורך החלשת הרשות הפלסטינית

עוד הדגיש רח"ט מחקר, כי לא מדובר בפרשנות אלא ב"בסיס להערכת המצב של גורמי הנהגה, אנשי מודיעין ומערכות תקשורת. הוא מוביל כבר לשינויים בקבלת החלטות ובנטילת הסיכונים של השחקנים השונים, שמנתחים וגוזרים השלכות ממצבה הפנימי של ישראל… זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".

ומה הייתה תגובתו של נתניהו לאזהרות החמורות הללו? לפי עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ:

"נתניהו התייחס לאזהרות כאל ניסיון לבחישה פוליטית מצד הצבא, ממש כפי שסירב לשעות לאזהרות הרמטכ"ל, הרצי הלוי, בדבר הפגיעה בכשירות היחידות עקב המשבר והמחאה".

כזכור, מספר ימים לאחר שהמכתב הראשון נשלח מאמ"ן לנתניהו, קרא שר הביטחון, יואב גלנט, "לעצור בעת הזו את תהליך החקיקה, שמוביל לסכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה". נתניהו, בתגובה, הודיע על פיטורי גלנט.

בעקבות המחאה הציבורית חזר בו נתניהו מהפיטורים והכריז על הקפאת החקיקה, אך לאחר שלא הושגו הסכמות לגביה בין הקואליציה לאופוזיציה בבית הנשיא, חידש אותה נתניהו, והצעת החוק לביטול עילת הסבירות אושרה בכנסת בקולות הקואליציה – לרבות קולו של נתניהו שהצביע בעדה. ביום ההצבעה ביקש הרמטכ"ל לפגוש את ראש הממשלה לעדכון ביטחוני בעניין לפני הדיון בכנסת, אך נתניהו סירב לקיים את הפגישה.

לכל הפחות, תגובתו זו של נתניהו מלמדת על התעלמות מוחלטת מצידו מאזהרות המודיעין. ראש הממשלה היה מודע לקיום האזהרות, יש להניח כי קרא באופן אישי את המכתבים ששיגר אליו רח"ט מחקר, אך ככל הידוע הוא בחר שלא להתייחס לדברים. לא לכנס לגביהם דיונים מקצועיים, ולא לחזור בו מקידום ההפיכה המשטרית גם אחרי שהבין את הסכנה הגלומה בה לדעת אמ"ן.

לאחר המכתב מאמ"ן לנתניהו, קרא גלנט "לעצור בעת הזו את תהליך החקיקה, שמוביל לסכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה". נתניהו, בתגובה, הודיע על פיטוריו. לפני הדיון סירב לבקשת הרמטכ"ל לעדכנו ביטחונית

דומה, כי הדברים לא נעצרו בכך. נתניהו נקט מהלכים יזומים שנועדו להדוף את האזהרות, לבטלן ולצאת נגד האמור בהן. מהלכים אלה באו לידי ביטוי בתפיסתו את האזהרות כ"בחישה פוליטית"; בהחלטתו לפטר את שר הביטחון שיצא נגד החקיקה בהסתמך, ככל הנראה, על אזהרות אמ"ן; ובדחיית נתניהו שתי פגישות עם הרמטכ"ל, בהן סירובו לפגוש את הרמטכ"ל לפני ביטול הסבירות בכנסת.

על פניה, התנהלותו זו של נתניהו מטילה עליו אחריות ברמה גבוהה במיוחד למחדל – גבוהה אף יותר מזו המיניסטריאלית ואף יותר מזו הנובעת ממדיניותו לתחזק את חמאס. במקרה זה מדובר בקברניט שנחשף לאזהרות מצד גורמי המודיעין המוסמכים לגבי הסיכון הביטחוני שנשקף למדינה מהקו הפוליטי שקידם, אך בתגובה פעל מתוקף כוחו וסמכותו כראש הממשלה להתעלם, לבטל ולהדוף את האזהרות.

האם גם זו אחריות ציבורית? כן, בוודאי. אבל לא רק ציבורית. התנהלותו זו של נתניהו היא כה חמורה מבחינת גודל הסיכון המודע שאליו היא שאבה את המדינה כולה, בשם קידומה של אג'נדה פוליטית שנויה במחלוקת, סיכון שאכן התממש באופן כה זוועתי והרסני – עד שייתכן כי אחריות זו כבר נוגעת בפלילים.

בהקשר זה עולה העבירה בדבר הפרת אמונים. העבירה מעוגנת בסעיף 284 לחוק העונשין, הקובע כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

על פניה, התנהלות נתניהו מטילה עליו אחריות ברמה גבוהה למחדל. מדובר בקברניט שנחשף לאזהרות גורמי המודיעין לגבי הסיכון הביטחוני הנשקף ממשנתו הפוליטית, אך פעל מתוקף סמכותו כדי להדוף את האזהרות

בית המשפט העליון פסק בפרשת שמעון שבס, כי לצורך התקיימות העבירה אין צורך להוכיח "יסוד של שחיתות" או פגיעה באינטרס הציבורי (בית המשפט כינה זאת "סטייה מן השורה") אלא די בהוכחה כי עובד הציבור היה מצוי בניגוד עניינים חריף כאשר קיבל את ההחלטות. לצד זאת, יש להוכיח "פגיעה מהותית באחד משלושה הערכים המוגנים: אמון הציבור, טוהר המידות והאינטרס הציבורי".

אמנם, גם אחרי פסק הדין, הפרת אמונים נותרה אחת העבירות העמומות בדין הפלילי שלנו, ולאורך השנים עלו יוזמות לתיקונה ולהבהרת סעיף 284. ועדיין, מדובר בכלי ראשון במעלה לאכיפה מול עובדי ציבור שסרחו – החל מפקידים, דרך ראשי רשויות מקומיות, וכלה בחברי כנסת ושרים.

נתניהו עצמו מואשם, כידוע, במרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים – פעם אחת על כך שקיבל, לכאורה, טובות הנאה מבעלי הון (תיק 1000), פעם נוספת על שפעל לקדם חקיקה המתערבת בשוק העיתונות כחלק מעסקה חשאית עם מו"ל ידיעות אחרונות (תיק 2000), ופעם שלישית על שקידם הקלות רגולטוריות לבזק (תיק 4000). לא בכדי עולה שוב ושוב בימין היוזמה לביטול העבירה כדי להיטיב עם נתניהו ולהחליש את המאבק בשחיתות הציבורית.

והנה, נראה כי גם בהתעלמותו מאזהרות המודיעין פעל נתניהו, לכאורה, בניגוד עניינים חריף. זאת, כאשר ביקש להדוף ולבטל את האזהרות על מנת שיוכל להוסיף ולקדם את ההפיכה המשטרית, המשרתת אותו באופן אישי לנוכח האינטרס שלו בהחלשת מערכת המשפט שבה הוא עומד לדין.

יש מקום אף לדון בתחולתה האפשרית של העבירה בדבר אי מילוי חובה רשמית (סעיף 285 לחוק העונשין), אשר לפיה "עובד הציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת עליו על פי דין, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים יכול לעמוד בה".

ניצב מנשה ארביב הואשם בזמנו בעבירה זו כאשר לא דיווח על פגישותיו עם הרב פינטו, ומתבקש לבדוק האם סירוב נתניהו לפגוש את הרמטכ"ל או לכנס דיונים מקצועיים בעקבות אזהרות אמ"ן מהווה הפרת חובה המוטלת עליו כעובד ציבור על פי דין.

יש מקום לדון בתחולה אפשרית של העבירות בדבר הפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית (הסירוב לפגוש את הרמטכ"ל או לכנס דיונים בעקבות אזהרות אמ"ן), שדין כל אחת מהן שלוש שנות מאסר

לסיכום, המאבק להטלת אחריות על נתניהו למחדל ה-7.10 מתמקד, ובצדק, בהיבטים הציבוריים והערכיים. עם זאת, חומרת התנהלותו של נתניהו סביב אזהרות אמ"ן מחייבת לכל הפחות דיון בשאלה לגבי אחריותו האפשרית גם במישור הפלילי.

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
אחריות מיניסטריאלית תלויה באחראי עצמו, אם הוא לוקח או לא לוקח. אחריות פלילית, מטילה המדינה על מי שעבר על חוקיה. נתניהו מנסה להתחמק מכל אחריות ולכן אין למדינה ברירה אלא לדרוש ממנו על פי ... המשך קריאה

אחריות מיניסטריאלית תלויה באחראי עצמו, אם הוא לוקח או לא לוקח.
אחריות פלילית, מטילה המדינה על מי שעבר על חוקיה.
נתניהו מנסה להתחמק מכל אחריות ולכן אין למדינה ברירה אלא לדרוש ממנו על פי חוק, לקבל יליו אחריות, להתפטר לאלתר או לעמוד לדין.

שכחתם לציין מי אמר שחיל האוויר לא יתגייס למילואים. לא רק המילואימניקים גם שאר חיל האוויר היה בבית מי "דאג" לזה? (וזה מה שקרה - לאחר כמה שעות חיל האוויר נכנס לפעולה?). ואם המודיעין התרי... המשך קריאה

שכחתם לציין מי אמר שחיל האוויר לא יתגייס למילואים. לא רק המילואימניקים גם שאר חיל האוויר היה בבית מי "דאג" לזה? (וזה מה שקרה – לאחר כמה שעות חיל האוויר נכנס לפעולה?).
ואם המודיעין התריע מדוע לא היתה כוננות לפחות כלפי החיילים הפשוטים והמעשים שנשארו.
ויש עוד הרבה דברים שניתן לרשום ולא רק ביבי.

למתעבי נתניהו (כמוני למשל) הפוסט הזה נשמע בהתחלה גם הגיוני וגם נדרש, אבל יש פה את האמא של המדרונות החלקלקים: מתישהו תהיה קבוצה של קצינים בכירים בעלי אג'נדה פוליטית שתחליט "למסמך" את עצמ... המשך קריאה

למתעבי נתניהו (כמוני למשל) הפוסט הזה נשמע בהתחלה גם הגיוני וגם נדרש, אבל יש פה את האמא של המדרונות החלקלקים: מתישהו תהיה קבוצה של קצינים בכירים בעלי אג'נדה פוליטית שתחליט "למסמך" את עצמה באזהרות לדרג המדיני, שמצידו יחליט שלא בא לו להישפט בבית משפט ויורתע מלקבל החלטות נדרשות. כמובן שזה תקף לכל פקיד בכיר בכל משרד (חוץ, אוצר) שיוכל ככה להטריל ראש ממשלה ולנסות להרתיע אותו.

הליך פלילי צריך להיות שמור לעבירות פליליות. בהפרת האמונים והכישלון הציבורי ששמו בנימין נתניהו נטפל בקלפי

עוד 1,196 מילים ו-4 תגובות
סגירה