אני לא חושב שנתניהו מודאג מיהדות התורה. מצד אחד הם תימרנו את עצמם לפינה אחת- להיות כבולים לנתניהו. המחנה הפוליטי השני לא מוכן לשמוע מהם, ויעדיף את הליכוד, ש"ס, והציונות הדתית לפני שייגע בחרדים האשכנזים. מהצד השני הם מאבדים בוחרים, ונתניהו ידאג שיאבדו כמה שיותר: הצעירים זולגים לליכוד ולבן גביר, ויהדות התורה הולכת להתכווץ. אין להם קלפים ביד, רק את האיומים הפתטיים של גפני

אי שם ב 2008, כשאבו מאזן קיבל רגליים קרות ולא הסכים לחתום על המתווה שגיבש עם אהוד אולמרט, ההסבר היה שאבו מאזן לא מוכן לשלב ידיים עם הסוס הפוליטי הצולע אולמרט ולחתום על מתווה שעלול יהיה לשמש נגדו וגם נגד העם הפלסטיני (בבחינת "לזה כבר הסכמתם, עכשיו תתגמשו עוד"). יש הרבה דמיון בין האירוע ההוא לאירוע חוק הגיוס הנוכחי כפי שמתואר בכתבה, וגם למערך הכוחות הפנים חרדי שנע בין פרגמטיים-אך-מושחתים לבין קיצוניים-אך-פופולריים-ברחוב. השלב הבא יהיה כנראה החלפה של ההנהגה בצד של ממשלת ישראל- אז זה היה נתניהו במקום אולמרט, עכשיו זה יהיה משהו במקום נתניהו- וכמובן גם הפרה של הבטחת הבחירות "לגייס את כל החרדים" (המקבילה של "להכריע את חמאס"). נקווה שזה לא יסתיים בקטסטרופה

בגדול, הכל תלוי בטמפרמנט של אזרחי כל מדינה: ארגנטינה היא מדינה מוכה וסובלת שאזרחיה מחפשים עזרה, כל עזרה, שתציל אותם מהמערכת הפוליטית הדפוקה שלהם. ישראלים (ומסתבר גם ברזילאים) פחות אוהבים שאומרים להם מה לעשות. מה שכן, היעדר מנהיג מוסכם של האופוזיציה בישראל מונעת יצירת ערוץ חלופי לזה של נתניהו אצל טראמפ, מה שכנראה גורם לו (לטראמפ) לתמוך בנתניהו

הייתי רוצה להעז ולהציע לסוקרים לבדוק לעומק שני ציבורים שאני חושב שלא נסקרים באמת אלא מוערכים סטטיסטית בשיטת "מה שהיה הוא שיהיה"- ערבים וחרדים כמובן. אני טוען שני דברים: 1. התסכול מהמצב דווקא יעודד את אזרחי המדינה הערבים ללכת ולהצביע. אני חושב שלכל הפחות יהיו לשתי המפלגות הערביות (עוד לפני איחוד אפשרי עם בל"ד) 12 מנדטים. 2. שתי המפלגות החרדיות יתכווצו. "יהדות התורה" חייבת את קיומה לחומת המגן שהיא בנתה נגד גיוס. החומה הזאת קרסה, ומצביעים יזלגו אל בן גביר או לליכוד. ישארו 5 מנדטים של אנשים שעדיין תולים תקווה בפוליטיקה של המפלגה הזאת. באשר לש"ס- דרעי מיצב את המפלגה הזאת כמפלגת לוויין של הליכוד (נכון יהיה לקרוא את מספר המנדטים של הליכוד מאז חזרת דרעי כ "ליכוד+ש"ס"). ההקצנה שהמפלגה עוברת בנוגע לסוגיית הגיוס תגרום למצביעים לזלוג לליכוד. למרות שהמנדטים יעברו "בתוך המשפחה" עדיין יש משמעות למפלגות קטנות יותר וחרדיות יותר, שעשויות לנוע לעמדת "לשון מאזניים" ישנה וטובה על פני חברות מוצהרת ב"גוש הימין"
כאמור, סקרי עומק בשלוש הקבוצות האלה (ערבים, חרדים אשכנזים, ומצביעי ש"ס) יכולים להיות מעניינים מאד

זה די לא נתפש שראש ממשלת ישראל, האיש שטובת מדינת ישראל אמורה לעמוד תמיד לנגד עיניו, הוא בעצם פוליטיקאי קטן שמשימת חייו היא להחזיק את הממשלה שלו בחיים ושתישרף המדינה. הנה הוא התחיל בקמפיין אנטי האריס ופרו טראמפ, לצהלת הבייס המטומטם שלו בארץ והבייס הרפובליקני המטומטם של טראמפ שם. חטופים? מלחמה? חיי אדם? אל תטרידו את הפסיכופת בזוטות. יש לו כלא לחמוק ממנו

המון מלל לעיקרון גרעיני אחד: נתניהו מדבר ומבין רק כוח. נתניהו לא מחזר, הוא שותה (קולות). נתניהו לא שואף לקואליצייה רחבה כלשהי של הסכמה, הוא שואף לאגרוף פוליטי שיוריד על ברכיהם את יריביו או שותפיו הפוטנציאליים מהמחנה הנגדי. והכי חשוב: אם, לפני כתבי האישום, נתניהו יכול היה להתמרכז כטקטיקה משנית של משיכת קולות לפני בחירות ואז להפגין את הכוחנות הפוליטית שהוא נוקט בה בזמן הרכבת קואליציה, הרי שכנאשם אין לו שום ברירה אלא לחתור למסה קריטית של כוח, משום שכל חתירה למרכז ואיבוד קולות ימין משמעותה שהוא נתון בידי יריביו מחוץ ומבית, שיוכלו, ביום שאחרי בחירות, לחתור לסילוקו על מנת לכונן קואליציה.

זאת הפריזמה, לדעתי, דרכה צריך לנתח את מהלכיו הפוליטיים, בעיקר את הכוחנות והרעל שהוא משגר כלפי יריביו גם בזמן המלחמה. האיש לא רוצה ללכת לכלא.זהו.

למתעבי נתניהו (כמוני למשל) הפוסט הזה נשמע בהתחלה גם הגיוני וגם נדרש, אבל יש פה את האמא של המדרונות החלקלקים: מתישהו תהיה קבוצה של קצינים בכירים בעלי אג'נדה פוליטית שתחליט "למסמך" את עצמה באזהרות לדרג המדיני, שמצידו יחליט שלא בא לו להישפט בבית משפט ויורתע מלקבל החלטות נדרשות. כמובן שזה תקף לכל פקיד בכיר בכל משרד (חוץ, אוצר) שיוכל ככה להטריל ראש ממשלה ולנסות להרתיע אותו.

הליך פלילי צריך להיות שמור לעבירות פליליות. בהפרת האמונים והכישלון הציבורי ששמו בנימין נתניהו נטפל בקלפי