תקופת הרקונסטרוקציה, בין השנים 1865 ו-1877, היא מהתקופות המרתקות בהיסטוריה האמריקאית: 12 שנים של נסיון ארוך ועיקש לבנות חברה רב-גזעית שוויונית בדרום, שנייה וחצי לאחר שחרור כמעט חצי מאוכלוסייתו מעבדות.
הניסיון הזה נכשל כישלון חרוץ אל מול טרור פנימי רחב היקף מצד האוכלוסייה הלבנה.
עם זאת, הרקונסטרוקציה הותירה כמה מורשות היסטוריות דרמטיות, בראשן שלושת תיקוני הרקונסטרוקציה: התיקון ה-13 המבטל את העבדות; התיקון ה-15 האוסר על מדינות למנוע מאדם להצביע בשל גזעו; והתיקון ה-14.
התיקון ה-14 ידוע בעיקר בשל הסעיף הראשון בו: סעיף זה מעניק אזרחות ושוויון בפני החוק לכל אדם שנולד על אדמת ארצות הברית או התאזרח בה. התיקון מעניק אפוא זכויות אדם – אם כי לא זכויות אזרח – לשחורים.
התיקון ה-14 ידוע בעיקר בשל הסעיף הראשון בו: סעיף זה מעניק אזרחות ושוויון בפני החוק לכל אדם שנולד על אדמת ארצות הברית או התאזרח בה. התיקון מעניק אפוא זכויות אדם – אם כי לא זכויות אזרח – לשחורים
סעיף זה היה הבסיס לפסיקות רבות של בית המשפט העליות בארצות הברית האוסרות פרקטיקה של אפליה, כגון בראון נגד מועצת החינוך (ביטול הסגרגציה במערכת החינוך), אוברגפל נגד הודג'ס (נשואי להט"בים) – וגם מימין, למשל פס"ד Students for Fair Admission נגד הרווארד (שביטל את האפליה המתקנת).
אם ובתה על מדרגות בית המשפט העליון האמריקאי בוושינגטון הבירה, אחרי החלטת העליון על ביטול הסגרגציה במערכת החינוך, 1 במאי 1954
אבל מתן זכויות לשחורים היה רק חלק מהמניע מאחורי התיקון, ושורשיו – כמו כל חלק מהרקונסטרוקציה בשלוש השנים הראשונות שלה – בעימות בין הקונגרס הרפובליקאי הרדיקלי שרצה להעניק כמה שיותר שוויון לשחורים (כזכור, המפלגות היו בתפקידים הפוכים מהמיקום הפוליטי הנוכחי שלהן) לבין הנשיא אנדרו ג'ונסון.
ג'ונסון היה יליד טנסי. כסנאטור מטעם המדינה, הוא לא פרש כשמדינתו פרשה. נשיא ארה"ב אברהם לינקולן ליהק אותו לתפקיד סגן נשיא כדי לקרב את מדינות העבדות שנשארו באיחוד. הוא עלה לנשיאות בעקבות רצח לינקולן ויישם מדיניות מאוד מקלה כלפי מדינות הדרום לאחר המלחמה.
בשל מדיניות זו, הלבנים בדרום הצליחו במהרה לבסס מערכת שעבוד חלופית שאמנם לא התייחסה לשחורים כרכוש – ולכן עמדה בלשון התיקון ה-13 – אבל מנעה מהם זכויות רבות ובהן זכויות פוליטיות.
הלבנים בדרום הצליחו במהרה לבסס מערכת שעבוד חלופית שאמנם לא התייחסה לשחורים כרכוש – ולכן עמדה בלשון התיקון ה-13 – אבל מנעה מהם זכויות פוליטיות
וכאן הרפובליקאים בקונגרס עמדו בבעיה. מצד אחד הם לא הצליחו לכפות על מדינות הדרום להעניק זכות הצבעה לשחורים. מצד שני, התיקון ה-13 ביטל את "סעיף השלוש חמישיות", שקבע שיש לספור עבדים כשווי ערך ל-60% אדם חופשי לצורך חישוב חברי הקונגרס של המדינה.
כעת, לבני הדרום עמדו ליהנות משני העולמות: מחד השחורים בקרבם ייספרו לצרכי חישוב גודל הייצוג של מדינתם, מאידך הם לא יקבלו זכות הצבעה. יוצא שלבני הדרום, המורדים לשעבר, לא רק שלא יענשו על מרידתם אלא יזכו בייצוג יתר.
נסיונות לנסח תיקון לחוקה שיכפה על מדינות הדרום הענקת זכות הצבעה לשחורים לא צלחו ולכן הרפובליקאים פנו לניסוח מורכב יותר:
- הענקת זכויות אדם לשחורים;
- בניית מנגנון מורכב של הפחתת ייצוג ממדינות שלא מעניקות זכות הצבעה לשחורים (סעיף 2);
- איסור על מי שהשתתף במרד נגד ממשלת ארה"ב לרוץ או לכהן במשרה ממשלתית, אלא אם הקונגרס ברוב של שני שליש בשני הבתים מעניק לו חנינה (סעיף 3);
- והקביעה שממשלת ארה"ב או ממשלות המדינות לא ישלמו את חובות הקונפדרציה או יפצו בעלי עבדים על שחרור עבדיהם.
כמו כל כך הרבה נושאים נוספים, גם בנושא זה מלחמת האזרחים חזרה לחיי האמריקאים של ימינו, כאשר בית המשפט העליון של קולורדו פסק כי דונלד טראמפ נחשב מורד על פי הגדרת הסעיף השלישי בתיקון ה-14 ולכן אסור לו לרוץ למשרת נשיא ארצות הברית.
![עו"ד אריק אולסן טוען בפני בית המשפט העליון בקולורדו מדוע עליו לפסול את דונלד טראמפ מלהתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית, 6 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/David Zalubowski)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/12/AP23353821783214-1024x640.jpg "עו"ד אריק אולסן טוען בפני בית המשפט העליון בקולורדו מדוע עליו לפסול את דונלד טראמפ מלהתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית, 6 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/David Zalubowski)")
משמעות הפסיקה היא כי אין להכניס את שמו של טראמפ כמועמד על פתקי ההצבעה בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית שיערכו במדינה ב-5 במרץ 2024, במה שמכונה "סופר טיוזדיי" (יום שלישי הגדול).
הרעיון שטראמפ ייפסל מלרוץ בשל התיקון ה-14 עלה לדיון כבר לפני כמה חודשים, כולל במאמר זה בזמן ישראל. ועדיין, הפסיקה בקולורדו הגיעה יחסית בהפתעה, והעולם הפוליטי האמריקאי כמרקחה.
טראמפ כבר הודיע שיערער לבית המשפט העליון של ארצות הברית, וההערכה הרווחת היא שהפסיקה של בית המשפט בקולורדו כל כך חסרת תקדים וקיצונית שהעליון – עם רוב שמרני של 3-6 – בוודאות יהפוך אותה, וממילא כל מה שהיא תשיג זה התכנסות נוספת של הבוחרים הרפובליקאים סביב טראמפ.
טראמפ כבר הודיע שיערער לבית המשפט העליון של ארצות הברית, וההערכה הרווחת היא שהפסיקה של בית המשפט בקולורדו כל כך חסרת תקדים וקיצונית שהעליון – עם רוב שמרני של 3-6 – בוודאות יהפוך אותה
בנוסף, שקולורדו היא מדינה דמוקרטית, כחולה עמוקה, ולכן בכל מקרה אין באמת השפעה לשאלה אם טראמפ יופיע על פתק ההצבעה או לא, כי הוא יפסיד בה.
אני חולק על כל אחד מסעיפי ההערכה המקובלת.
חוסר התקדים
נכון שהמקרה הספציפי – בו בית המשפט מונע ממועמד לנשיאות לרוץ מכיון שהוא מורד על פי הגדרת הסעיף השלישי – הוא חסר תקדים. זאת, מכיוון שהמקרה המציאותי – של נשיא שניסה למנוע בכוח את העברת השלטון למחליפו שנבחר כחוק – הוא חסר תקדים.
אבל לשני חלקי המקרה יש תקדימים. הסעיף השלישי של התיקון ה-14 היה בשימוש נרחב בשנים שלאחר המלחמה, שכן מאות חיילי וקציני קונפדרציה לשעבר ביקשו וקיבלו מהקונגרס חנינה על בסיסו.
הסעיף השלישי של התיקון ה-14 היה בשימוש נרחב בשנים שלאחר המלחמה, שכן מאות חיילי וקציני קונפדרציה לשעבר ביקשו וקיבלו מהקונגרס חנינה על בסיסו
ב-1872 עבר חוק ברוב של שני שליש, המעניק חנינה גורפת – פרט למספר מנהיגים בולטים – אבל לפי רוב הפסיקות שלאחר מכן, חנינה זו תקפה ביחס לאנשים שמרדו לפניה, לא לאחריה.
ואכן, ב-1919 וב-1920 נפסל ויקטור ברגר, מועמד סוציאליסט שנחשד שעבר על חוק הריגול, מלכהן כחבר בית הנבחרים מטעם ויסקונסין. בשנה שעברה קוי גריפין נפסל מלכהן כמנהל מחוז (county commissioner) בניו מקסיקו בשל השתתפותו בהתפרעות על גבעת הקפיטל ב-6 בינואר 2021.
גם התערבות של בית המשפט העליון בבחירות נשיאותיות אינה חסרת תקדים – זכורה לכולנו פסיקת בוש נגד גור, שבה בית המשפט העליון בעצם העניק את הנשיאות לג'ורג' בוש הבן, כאשר לפי כל הערכות אם היה מתיר לסופרי הקולות בפלורידה לסיים את מלאכתם גור היה נבחר.
הקיצוניות
הטענה המשפטית שטראמפ פסול מלרוץ לנשיאות בשל השתתפותו במרד היא קריאה די סבירה של התיקון. מספר בתי משפט כבר פסקו שמהומות ה-6 בינואר נחשבות ניסיון מרד, ומעורבות טראמפ בהם מאוד ברורה (לא נזקקת הרשעה משפטית בהשתתפות במרד על מנת לעמוד בתנאי הפסילה).
ישנה טענה כי הנשיא מוחרג מסעיף 3, מכיוון שבנוסף לתיאור Officer of the United States, נושאי משרות אחרים – סנאטורים, חברי קונגרס ואלקטורים – מצוינים בה בפירוש, אך הנשיא לא. אך זו בוודאי לא הפרשנות המתבקשת וגם לא הקריאה לה התכוונו מנסחי התיקון, כפי שמובאר במפורש בפרוטוקול הדיונים בסנאט בנושא.
ישנה גם טענה כי חוק החנינה מ-1872 חל על טראמפ. אלה פרשנויות אפשריות – הפסיקה כי טראמפ פסול מלרוץ אינה הכרחית, אבל היא בוודאי לא קיצונית.
שאלה נוספת העומדת כאן היא כמובן שאלת הפדרליזם: האם למדינה כמו קולורדו יש הסמכות להכריע בנושא כזה? כידוע, הימין האמריקאי מאוד בעד עצמאות המדינות כשזו מהווה כיסוי למטרות הפוליטיות שלו (למשל, מניעת הפלה) ופחות כשלא (למשל, כאשר מדינה אחת מנסה למנוע הפלות במדינה אחרת). אבל זו באמת שאלה משפטית כבדת משקל.
כידוע, הימין האמריקאי מאוד בעד עצמאות המדינות כשזו מהווה כיסוי למטרות הפוליטיות שלו (למשל, מניעת הפלה) ופחות כשלא (למשל, כאשר מדינה אחת מנסה למנוע הפלות במדינה אחרת)
ההשפעה הפוליטית
סביר להניח שהפסיקה אכן תלכד את הבסיס הרפובליקאי בעד טראמפ. אבל סקר בזק של YouGov מצא ש-54% מהאמריקאים תומכים בפסיקת בית המשפט בקולורדו מול 35% שמתנגדים לה. אלה מספרים שעולים בקנה אחד עם סקרים נוספים אשר לפיהם 25% ממצביעי טראמפ אומרים שלא יצביעו לו אם יורשע באחד מהמשפטים בהם הוא מואשם.
54% מהאמריקאים תומכים בפסיקת בית המשפט בקולורדו מול 35% שמתנגדים לה. לפי סקרים נוספים, 25% ממצביעי טראמפ אומרים שלא יצביעו לו אם יורשע
קולורדו עצמה
כמובן שהפסיקה של בית המשפט בקולורדו יכולה לחזק בתי משפט עליונים במדינות אחרות לפסוק בדומה; ובעוד שלמיקומו של טראמפ בפתק ההצבעה במדינות דמוקרטיות אין הרבה השפעה, כן יש השפעה לשאלה האם הוא יירשם כמועמד בפריימריז.
לקליפורניה וניו יורק יש הרבה נציגים בוועידה הרפובליקאית למרות שהן כחולות, ואם בתי המשפט במדינות אלו ימנעו מטראמפ להתמודד שם, זה יכול לפגוע בו בפריימריז.
אז מה יעשה בסוף בית המשפט העליון האמריקאי? למרות כל האמור לעיל, יותר סביר להניח שהעליון אכן יהפוך את החלטת בית המשפט של קולורדו. מתוך ששת השמרנים בעליון, איימי קוני בארט, ברט קוואנו וקלרנס תומאס הם טראמפיסטים בעצמם (אשתו של תומאס, ג'יני, אפילו עודדה את חברי הסגל של טראמפ לנסות להפוך את תוצאות הבחירות ב-2020).
נשיא העליון ג'ון רוברטס אנטי-טראמפיסט ומיקומו של השופט ניל גורסץ' על המפה השמרנית לא ברור – אבל ספק אם השניים חזקים ואנטי-טראמפיסטיים מספיק כדי לפסוק פסיקה משמעותית כזו.
ועדיין, אין זה אומר שאין להחלטת בית המשפט בקולורדו השפעה. לצד ההחלטה על נושא התיקון ה-14, מתגלגלים לפתחו של העליון עוד כמה תפוחי אדמה חמים בתיקי טראמפ בשבועות הקרובים, בראשן בקשתו של התובע המיוחד ג'ק סמית להכריע בטענתו של טראמפ כי כנשיא יש לו חסינות מהעמדה לדין על המרדה.
בסבירות גבוהה, בית המשפט העליון יהפוך את החלטת בית המשפט של קולורדו – אבל גם ידחה את ערעורו של טראמפ על כתב האישום של סמית. ביחד עם ההתפתחויות בשאר תיקיו – מצבו המשפטי של טראמפ מסתבך.
בסבירות גבוהה, העליון יהפוך את החלטת קולורדו – אבל גם ידחה את ערעורו של טראמפ על כתב האישום של סמית. ביחד עם ההתפתחויות בשאר תיקיו – מצבו המשפטי של טראמפ מסתבך
כך, למשל דחיית בקשתו של מארק מדוז, ראש הסגל של טראמפ, להעביר את התיק נגדו על מעורבות בניסיון הפיכת הבחירות בג'ורג'יה מבית הנשפט באטלנטה לערכאה פדרלית. דחייה זו מגדילה משמעותית את סיכויי הרשעתו של מדוז ולכן מגדילה את הסיכוי שיהפוך לעד מדינה נגד טראמפ.
ואם נזכור את הסקרים על רבע ממצביעיו שינטשו אותו אם יורשע – ייתכן שבזאת יסתיים המרוץ של טראמפ בחזרה לבית הלבן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם