המחדל של שבעה באוקטובר, שאחראים לו הצבא, גופי המודיעין, הממשלה והעומד בראשה – עולה לנו, בנוסף על המחיר הכואב של הרוגים ופצועים, גם במחיר כלכלי גדול של ירידת ערך, שילווה אותנו עוד שנים רבות וישפיע על החוסן הלאומי ועל איכות חיינו.

בדרך כלל נוהגים לבטא את השיפור הכלכלי ברמת החיים של מדינה באמצעות מדד הגידול בתוצר לנפש. עבור הקוראים שאינם כלכלנים אסביר, שהתוצר הוא סך כל מה שמיוצר במדינה בפרק זמן נתון. התוצר, בהתאמות מסוימות, הוא גם סך ההכנסות של העובדים ובעלי ההון שיצר המשק באותו פרק זמן.

אומדן זה מבטא רק באופן חלקי את ירידת הערך הכלכלית ואת הירידה באיכות החיים.

ירידת ערך אמורה לקחת בחשבון לא רק את ירידת ההכנסות בחודשים הקרובים או בשנה הקרובה אלא גם את הירידה ביכולת של המשק להגדיל את התוצר ואת ההכנסות בשנים שלאחר מכן,  ובנוסף לקחת בחשבון את הירידה בשווי הרכוש.

ירידת הערך הכלכלית אמורה לקחת בחשבון לא רק את ירידת ההכנסות בשנה או בחודשים הקרובים, אלא גם את הירידה ביכולת המשק להגדיל את התוצר ואת ההכנסות בשנים אח"כ ואת הירידה בשווי הרכוש

ירידת ערך הרכוש

ירידת ערך הרכוש כוללת את הרס היישובים בדרום ובצפון, את הצורך בשיקום הציוד הצבאי (חלק מזה יוענק כסיוע ביטחוני על ידי ארצות הברית) ואת הצורך בשיקום בתי החולים והמערכת הרפואית שניצלה משאבים רבים לטיפול בפצועים בגוף ובנפש (עד עתה מעל חמשת אלפים).

שיקום הרכוש שנפגע יתבטא בגידול התוצר, אך זה אינו מבטא גידול בערך הכלכלי. לשם המחשה, נניח שעלות הבית שנפגע הוא מיליון ₪. אם נבנה את הבית – התוצר יגדל במיליון ₪, אך הרכוש יישאר ללא שינוי. כלומר, חלק מגידול התוצר לא ישנה את הערך הכלכלי של הרכוש במדינה.

שימוש בתקציב לשימושים סקטוריאליים צרים

הכנסות המדינה הן בעיקר ממיסים. בתקופה שרבים משרתים בצבא ורבים מפונים מבתיהם ולא יכולים לעבוד, הכנסות הפרטים נפגעות וכתוצאה מכך נפגעות הכנסות המדינה ממיסים.

במקביל לירידה בהכנסות ממיסים יש גם עליה בהוצאות. התקציב אמור לשמש כעת גם לפיצוי עסקים שנפגעו, לתשלום לחיילים שנלחמים, לפיצוי יישובים שנפגעו ולפיצוי אלה שפונו מבתיהם.

ירידת ערך הרכוש כוללת את הרס היישובים בדרום ובצפון, את הצורך בשיקום הציוד הצבאי, ואת הצורך בשיקום בתי החולים והמערכת הרפואית שניצלה משאבים רבים לטיפול בפצועים בגוף ובנפש

הלחץ התקציבי הוא גבוה ביותר. האוצר הציע קיצוץ נרחב בהוצאות שהובטחו ממניעים קואליציוניים והם כיום בסדר עדיפות נמוך. ההצעה של האוצר התקבלה חלקית. אנו עדים כעת לשימוש בתקציב לשימושים סקטוריאליים צרים שאינם מניבים צמיחה ואינם מופנים לשיקום הנזקים.

שימוש כזה  יפגע ביכולת לשקם את הרכוש שנפגע, ביכולת לפצות את אלה שפונו מבתיהם, ביכולת לשלם לחיילים שנלחמים וביכולת להשקיע בשימושים אזרחיים כמו בריאות, חינוך, השקעה בתשתיות ושאר סעיפים תקציביים שעשויים לעודד את צמיחת המשק. בכך יש פגיעה לא רק בגידול התוצר בשנה הקרובה אלא גם בקצב הצמיחה בשנים הבאות.

 פגיעה בהון האנושי והחמרת הבעיה הדמוגרפית

הנפגעים במלחמה הם מיטב בנינו. בצד המחיר הכואב שהם ומשפחותיהם שילמו, קיים גם מחיר כלכלי חברתי של אבדן גדול של הון אנושי. שכבה פוטנציאלית שילמה בחייה על המחדל הנורא. שכבה חברתית רחבה בעלת פוטנציאל אדיר בכל תחומי המדע, הרוח והטכנולוגיה.

הפצועים בגוף ובנפש, מלבד המחיר האישי הכואב הכרוך בפציעה, לא יוכלו לתרום לאיכות החיים ולרמת החיים בארץ במידה שהיו יכולים אלמלא הפציעה. הנטל הכלכלי הנובע מהפער בין החברה החילונית לחברה החרדית בהיבט לימודי הליבה ושילוב של הגברים החרדים בשוק העבודה יגדל.

הנפגעים במלחמה הם מיטב בנינו. בצד המחיר הכואב שהם ומשפחותיהם שילמו, קיים גם מחיר כלכלי חברתי של אבדן גדול של הון אנושי. שכבה פוטנציאלית שילמה בחייה על המחדל הנורא

הגירעון

הממשלה, כאמור, לא קיצצה מספיק את התקציבים המצויים בסדר עדיפות נמוך, זאת בשל אינטרסים קואליציוניים צרים. כתוצאה מכך הגירעון התקציבי והחוב הציבורי יגדלו. המשמעות היא גלגול הבעיה לשנים הבאות. בנוסף, גידול בגירעון ובחוב מגדיל את תשלומי הריבית, מה שמקטין אף יותר את התקציב שעשוי היה להיות מופנה לשימושים אזרחיים כגון חינוך ובריאות, ולסעיפים נוספים מעודדי צמיחה. זו סיבה נוספת להקטנת שיעור הצמיחה בשנים הבאות.

ההון האנושי

חלק מהסטודנטים משרתים כעת ולימודיהם יתעכבו. חלק מהחיילים שיצליחו ללמוד יתקשו מאוד להתרכז בלימודים אחרי החוויות הקשות אותן נאלצו לעבור. חלק ניכר יחוו פגיעה נפשית, מה שיקשה עליהם אף יותר לרכוש הון אנושי.

הדבר יביא בהכרח לירידה באיכות ההון האנושי. דחיית הלימודים של חלקם תפחית את שנות הניסיון שלהם בעבודה לאורך כל תקופת עבודתם. מכאן, שזו פגיעה מתמשכת לא רק לשנה אחת אלא לשנים רבות. פגיעה נוספת בקצב הצמיחה העתידי.

הממשלה לא קיצצה מספיק את התקציבים המצויים בסדר עדיפות נמוך בשל אינטרסים קואליציוניים צרים. כתוצאה מכך הגירעון התקציבי והחוב הציבורי יגדלו. המשמעות היא גלגול הבעיה לשנים הבאות

השקעות בינלאומיות

המהפכה המשפטית הביאה עוד לפני המלחמה לירידה בהשקעות הזרות. כעת על רקע מגמת האנטישמיות הגוברת, על רקע מגמות אנטי ישראליות, ועל רקע הסיכון הגאופוליטי שגדל יש חשש לירידה נוספת בהשקעות הזרות. לכך עלולה להיות השפעה גדולה על ירידת קצב הצמיחה לאורך שנים. בנוסף, אם לא נשכיל לרכוש את אהדת הדור הצעיר בארצות המערב שנפגעה בעקבות המלחמה נשלם לאורך זמן מחיר יקר כלכלי ופוליטי. ישראל אינה עם לבדד ישכון.

איכות חיים

גם אם התוצר היה נשאר ללא שינוי – רמת החיים הייתה יורדת, מכיוון שחלק גדול מהתוצר עתיד להיות מופנה לשיקום חבלי ארץ בדרום ובצפון, לטיפולים רפואיים ונפשיים לשנים רבות של חלק גדול מהאוכלוסייה שנפגעה, ולגידול בהוצאות הביטחון לשנים רבות, מה שיותיר חלק קטן יותר לשימושים אזרחיים.

לסיכום

הטלטלה של ה-7 באוקטובר תחייב ועדת חקירה יסודית בעניין גורמי המחדל הנוכחי, בנושא העיוורון הצבאי והמדיני, ותחייב רפורמות מקיפות על מנת להבטיח שההסתברות למחדלים כאלה בעתיד יפחתו למינימום, וכן תחייב רפורמות לשיפור ההתנהלות של הדרג הפוליטי, ולשיפור המגזר הציבורי. כמו כן, יהיה צורך בנקיטת צעדי מדיניות להקטין את הנזק הכלכלי ארוך הטווח של המחדל הנוכחי.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.