לאחרונה נשאלתי, האם הפילוסוף עמנואל לוינס עסק בנושאים של תקווה ואמון באדם. זו שאלה שמלווה רבים מאתנו בימים אלה. אנשים מגיבים לזעזוע העמוק שעברנו בצער רב, וחלקם בחוסר תקווה ובתחושת חוסר אמון בטבע האנושי.
פרופסור עמיה ליבליך פרסמה לאחרונה פוסט בשם "ניצוצות של תקווה". היא מוצאת תקווה בהיסטוריה של העם היהודי, שהשכיל לצאת מתוך משברים רבים, וכן ממליצה לעשות מאמץ אקטיבי לחזור לשגרה, אפילו העמדת פנים, ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
נושא הטוב והרע מלווה את תולדות האדם מאז תחילת ההיסטוריה האנושית, מאז קריאתו של אלוהים לקין "קול דמי אחיך זועקים מהאדמה". עם זאת, הדיון בנושא זה, דיון שיכול להיות מופשט ומרוחק, קיבל המחשה וקרבה מזעזעת באירועי השבעה באוקטובר.
קבוצות רבות, למשל אלה העוסקות בבודהיזם ומתרגלות חמלה, דנות כיום בנושא רוע מול חמלה ואמפתיה. מהי גישתו של הפילוסוף עמנואל לוינס לנושא? שוחחתי על כך עם מורי הרב דניאל אפשטיין. חלק מהדברים שמועלים במאמר מבוססים על דבריו.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כדי לתת לו ל"אחר" לשכון בתוכי על פי הציווי האתי של לווינס, אני צריכה לפנות מקום. כרגע המקום בליבי תפוס כולו בחטופים ובלוחמים, החיים והמתים. אין לי יכולת לפנות מקום לאנשים מהקולקטיב של האוייב. אני גם חושבת שזה לא הציווי האתי שלוינס הגדיר.
ואין לזה שום קשר למה שמראים או לא מראים בטלוויזיה.
המאמר שלך הזכיר לי נשכחות
עמנואל לוינס היה ידיד נפש של אבי ז"ל, והיה בא לבקר אותנו בממוצע אחת לחודש, בביתנו שברובע החמישי בפריז
היו נסגרים בסלון עם קנקן קפה, ו"רבים" שעות.
בזמנו, בגיל צעיר, שמעתי מהחדר השני את הוויכוחים שלהם
היום אני שומע את טלי גוטליב…..
O tempore o mores…
יעקב
חיפה
בספרו "הפילוסופיה של המודיעין" שואל האלוף פרופ' יצחק בן ישראל האם ניתן להתבסס על עקרונות המדע לשיפור מוסד המודיעין. המדע והמודיעין הם שני מוסדות המיועדים להבנת המציאות ולכן, לגישתו, על אף ההבדלים שקיימים בין שתי הדיסציפלינות ניתן להיעזר במתודה המדעית לשיפור המודיעין. נושא חשוב ביותר על רקע הכישלון המודיעיני הקשה שחווינו לאחרונה.
ההבדל המרכזי בין מחקר מדעי פיזיקלי, לשם דוגמה, לבין המודיעין הוא – האובייקטים הפיזיקליים אותם המדען חוקר אדישים לקיומו, בעוד שמחקר מודיעיני מתמקד באויב המעוניין להטעות את הצד השני ביודעין.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יחידת איפכא מסתברא המתמנית ע"י הגוף בו גדלו,אשר את הלך מחשבתו ספגו, איננה אלה בדיחה גרועה לבטח בארגון הירארכי! זה בעצם תפקיד אותו אמור המלל למלא אם לא, גוף חיצוני למערכת אשר איננו תלוי היררכית, מורכב מאנשים בעלי חשיבה מקורית כגון חוקרים ממכוני חשיבה ומחקר ודיבציפלינות שונות
מעבר למתודה, הצעה מעשית היא לאייש את צוות הבקרה של "איפכא מסתברא" באנשי מודיעין ותיקים (בן ישראל, עמידרור, ידלין וכו') אלו לא יהססו לערער על הנחות היסוד ולהתעמת עם מפקדים בכירים. כך ימנע המצב שצוות הבקרה חסר משקל בדיונים.
לדעתי אומה הלוחמת שנים רבות במרחב נוימן אינה יכולה להימנע לנצח מפרשנות שגויה של ממצאים מודיעיניים. מסכימה לגמרי שיש להפעיל את כל מנגנוני החשיבה מכל הדיסציפלינות האפשריות למניעת הערכה שגויה ועם זאת חשוב ביותר הארגון של המדינה, הרשויות והארגונים האזרחיים לתאום, התאוששות מהירה וצמצום נזקים, במידה של מכת-פתע.
לסיכום, מוכנות אחת צריכה להתרחש בתחום המודיעיני מוכנות שניה צריכה להתרחש במרחב האזרחי. הציפייה היא שהמדינה תתעשת במהירות ותתן את כל הסיוע הנדרש במהירות, באחריות ובמקצועיות .
נכון אבל,
דיונים מסוג זה שבמאמר התקיימו לרוב אחרי יום כיפור. והמה אנחנו כאן, בעידן של כלכלה התנהגותית, ניתוח מערכות מורכבות, פסיכולוגיה ארגונית והרבה אחרי המהפכה בעניינים צבאיים על יתרונותיה וכשליה.
1. התבוננות פנימה – הצופה משפיע על הנצפה, ו"המציאות" היא כפי שאנחנו ממסגרים ומבנים אותה.
בישראל 2023 **תרבות שקר**, רדיפת כככ, ודריסת אנשי מקצוע בכוחניות רווחת מראש הפרמידה.
**אין עידוד דיון עומק עם הקשבה ויצירתיות ויושרה**.
זה מצריך שינויי עומק, ולא רק "חשיבה מדעית".
2. התפיסה מהצמרת היא שאין תכלית מדינית,
אסור דיון בתהליך הסדרה (מדיני, כלכלי, ממסדי וכו),
ולכן בהגדרה מובלת המדינה לעימות מתמשך והתדרדרות. אין "שיטה" להתרעה יעילה, אם מראש ***לא רוצים לראות*** את המגמה אליה מובילים את המערכת.
3. חוסר במצב תוצאתי מוגדר והכוונה של הנהגה מוביל לתגובתיות טקטית, וזהירות של האלופים מלהגיד אמת מול דרג מדיני לא מחליט.
התחמקות **מהמבוכה** כשאין יעד לאסטרטגיה מביאה להישענות על אמצעים טקטיים וקו גדר, שבהגדרה מזמינים לחימה נגדם ומעבר להם (אנתרופיה בלשון מדע).
4. חוסר הקשב לתסריטים וסימנים שפוגמים בקונספציה קשור ישירות לחוסר מקצועיות כללי.
זה שלא היתה כוננות עם שחר קשור ישירות לזה שבלוני התצפית ירדו קשור לביטול יחידת מודיעין ממדיה פומבית קשור לימ"חים לא תקינים קשור לכמות כוחות בשטח ביחס לגודל הכוח שמנגד קשור לפריסת כוחות בגדה בלחץ פוליטי קשור לשרים מורשעים וביריונים קשור לנאשם שקרן פלגן שממשיך גם בזמן מלחמה. שום שיטה מדעית לא תשנה מינוי מקורבים, גזל מליארדים וחוסר השקעה בחינוך מדעי, השתמטות ועבריינות, פשיזם ומכונת שנאת חינם.
בשביל זה צריך הנהגה שונה, עם חזון וסדר יום וחוקה של דמוקרטיה מבוססת עם משכיל מדעית שחושב רציונלית לגבי עתיד ילדיו. דרושה פרדיגמה אחרת.
המחדל של שבעה באוקטובר, שאחראים לו הצבא, גופי המודיעין, הממשלה והעומד בראשה – עולה לנו, בנוסף על המחיר הכואב של הרוגים ופצועים, גם במחיר כלכלי גדול של ירידת ערך, שילווה אותנו עוד שנים רבות וישפיע על החוסן הלאומי ועל איכות חיינו.
בדרך כלל נוהגים לבטא את השיפור הכלכלי ברמת החיים של מדינה באמצעות מדד הגידול בתוצר לנפש. עבור הקוראים שאינם כלכלנים אסביר, שהתוצר הוא סך כל מה שמיוצר במדינה בפרק זמן נתון. התוצר, בהתאמות מסוימות, הוא גם סך ההכנסות של העובדים ובעלי ההון שיצר המשק באותו פרק זמן.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
דניאל כהנמן מבחין בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" בשתי מערכות חשיבה. מערכת אחת פועלת מהר ובאופן אוטומטי תוך השקעת מאמץ מועט. המערכת השנייה איטית יותר וקשורה לפעולה מנטלית הדורשת מאמץ.
סטריאוטיפים, בורות ודעות קדומות קשורים למערכת המהירה. כיוון שלבני אדם אין זמן להתעמק בכל נושא הם מגיבים לעיתים קרובות מהר ובאורח אוטומטי, על סמך אירועים ותודעה היסטורית שגיבשו בעבר.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האם אכן רק השמאל העולמי לוקה בראייה דיכוטומית?
נאמר במאמר כי 'רבים מהשמאל העולמי חוטאים, כמו רבים מאתנו, בחשיבה דיכוטומית', ואני שואל את עצמי אם דברי גרוסמן שקובע נחרצות כי 'הכיבוש הוא אמנם פשע' אבל מסווג אותו כפשע פחות מ- 'לִכְפּות ילדים ואז לירות בהם בדם קר', איננה דוגמה קלאסית לחשיבה דיכוטומית (ואפילו מזוויעה בעצם ההשוואה) שכזו…
כמה שנים עוד ימשיך השמאל הישראלי לנפנף בסיסמת 'הכיבוש' כאשר קיים מתווה של הסכם (גם אם איננו האידאלי בעיני כל אחד) בין ישראל לרשות הפלסטינית, ויחסי 'תן וקח' שגם אם אינם אידאליים ראשיה שוכנים לבטח בבתיהם (גם בעודם ממטירים גפרית ואש על "ישראל הפושעת") – פריבילגיה שכידוע איננה מוענקת לאף לא ישראלי אחד ו\או יהודי באשר הוא.
איציק סיבוש
"מצב של מלחמה משהה את המוסר […] המלחמה אינה רק עוד מבחן – הגדול ביותר – שממנו ניזון המוסר. המלחמה מגחיכה את המוסר".
ציטוט זה לקוח מפתח הדבר שכתב הפילוסוף עמנואל לוינס בספרו "כוליות ואינסוף". המילה מלחמה מגמדת את מה שאירע, שכן מלחמה מעוררת אסוציאציה של שני צבאות הלוחמים זה בזה. כאן התבצע טבח בילדים, נשים וגברים. טבח שהוביל למלחמה הנוכחית. המונח המתאים יותר הוא "עיר ההריגה". על אף זאת אשתמש במונח מלחמה.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לצערי, השימוש בלווינס לקדם את אג'נדה פוליטית שלך והשקפה אידאולוגית הנוטה לשמאל, בהאשמה של הגורמים למלחמה, היא מעשה שאינו ראוי. לכל הפחות מוטעה. הוא משמיט ממך את הנסיון לתלות באילן גדול את דעותיך המסויימות. חבל. מבחינתי איבדת את זה ואיבדתי אותך.
המאמר אמיץ ויפה. אני מבקש להוסיף את הדבר הבא:
עת לטעת ועת לעקור נטוע… עת מלחמה ועת שלום.
מדוע כותב קהלת את הדברים האלה? האם עת השלום אינה, בעצם, כל העת כולה? כלומר, האם איננו צריכים לכונן את השלום הנצחי? האם כוונתו של קהלת באמרו "עת מלחמה" היא רק הגנה עצמית?
ייתכן. וייתכן שמה שמעוללת ישראל לעזה הריהו בגדר "הגנה עצמית". דבר אחד בטוח: מעולם לא לקחנו ברצינות מספקת את הביטוי "עת שלום" כשם שאנו לוקחים ברצינות את "עת מלחמה".
הגיגים בעקבות המאמרון- ראשית -תגובתי לדברי גולדברג "… אלא הכרח, משום שגם בימי מלחמה רב ערכה של האהבה מערך הרצח" – ערכה של האהבה רב מערכו של הרצח אך לא מערכם של החיים עצמם. אסור לשכוח את ערך החיים.
ועניין השיח שבין מלחמה ומוסר- מלחמת 7.10.23
נקודת המוצא שלי היא שצבא נועד להגן על טריטוריה ואזרחים.
כשאני חושבת על שתי המילים- מלחמה ומוסר- אני מתקשה למצוא קשר לוגי ביניהן, ובימים אלה עוד יותר מתמיד.
ברוב המקרים, מלחמה מתקיימת בין שני צדדים שאינם שווים. שווים בכוחם הצבאי ובערכים שלהם. כי שיוויון בהכרח יביא לשקט. לא בהכרח אהבה אבל שקט. ולכן במצב של שוויון לא תתקיים מלחמה.
ובהקשר של הדילמה שבין מלחמה לבין מוסר- הערך המוסרי המנחה כאן הוא שיוויון ערך האדם. ערך אוניברסלי. על פי אמות מוסר אוניברסליים, כולם, כולל כולם זכאים לשיפוט דומה. על פי ערכים אוניברסליים הרי שהאופן שבו אנו דורשים להתיחס לאזרחינו זהה לאופן שבו אנו נדרשים להתייחס לאזרחי הצד שכנגד. במטרות מלחמה של מדינה נאורה שזורות מטרות צבאיות ומטרות ערכיות. השמדה של עם יכולה להיות גם השמדה בהיבט הערכי שלו. עם שפושט מעליו את ערכיו מאבד את עצמו.
כיום בעיני אילו לא יותר מאשר מילים יפות ומתיפייפות. מלחמה מוצדקת על קיום פיזי קיומי של מדינה הופכת את הניסיון לשזור את שתי המילים – מלחמה ומוסר- למגוחך בעיני.
אסביר
המשמעות הלוגית של ערכים אוניברסליים הם "פשוטים" –
נתחיל מערך חיי חיילים / צבא – צבא נועד להגן על אזרחים .
נגזרת מכך היא ההנחה שערך חיי חיילינו נחות מערך חיי האזרחי המדינה ששלחה אותם אל הקרב.
הנחה נוספת היא שערך חיי החייל נחות מערך חיי האזרחים של הצד שכנגד. כלומר חיילים יסכנו חייהם על מנת לא לפגוע בבלתי מעורבים גם בצד שכנגד. אך לקיומה של הנחה זו חייב להיות תנאי. כי הנחה זו, מבחינה פסיכולוגית וערכית, קשה להכלה כשהצד שכנגד אינו מגן על אזרחיו בעצם אופן ניהול פעולתו. ההנחה הזו קשה להכלה כשהדילמה הטרגית עומדת לנגד עיני מנהלי המלחמה הזו. הצורך והחובה למנוע הרג חייל, בידיעה שמניעת מותו של חייל תהיה כרוכה בהרג אזרחים, היא דילמה ערכית טראגית. אולם כשהסיכוי למותו של חייל היא קרובה לוודאית הרי שלי אין ספק מה צריכה להיות הפעולה. בעיני יש צידוק לפעולה שמגנה על חיי חיילים גם כשהם מסכנים חיי אזרחים שמנגד ובתנאי שננקטו כל האמצעים להרחיק אזרחים ממוקד הסכנה.
מלחמות בתוך אוכלוסייה אזרחים בהכרח פוגעות באזרחים. כי זו מלחמה.
כשהצדדים אינם חולקים את אותם ערכים אוניברסליים הרי שהדילמה מתייתרת. כיוון שאם הצד שכנגד פוגע במכוון באזרחים הרי שהמלחמה אינה שפיטה על פי ערכים אוניברסליים.
אין זו פשיטת רגל מוסרית, זו מלחמה של ערכים אוניברסליים בערכים אחרים.
ואם על מנת ליצר משוואה בה ערכים אוניברסליים הם הערכים לאורם נצעד, הרי שיש חובה להגן על חיי האזרחים כערך עליון.
ערך חיי חיילינו אינו נחות מערך חיי אזרחים שכוח צבאי משתמש בהם על מנת לפגוע בחיילים ובאזרחים כאחד.
דורית
"מעבר לטוב ולרע, מהם פנייך האמיתיים לפני שהורייך נולדו". זהו קואן (חידת זן) ידוע שאני מהרהר בו לעיתים קרובות. כלומר, האם יש בכל אחד מאתנו משהו אותנטי מעבר לסביבה בה נולדנו, בה גדלנו ומעבר לחינוך אותו קיבלנו.
פילוסופים רבים עסקו בשאלה מהו קיום אותנטי. מרטין היידגר, למשל, טען שהאדם האותנטי מודע ואינו מדחיק את עובדת מותו ועושה משהו משמעותי עם חייו. אלבר קאמי המוקדם (בעת כתיבת "המיתוס של סיזיפוס") היה כנראה משיב שהאדם האותנטי מודע לאבסורדיות של הקיום, חי עם סתירות הקיום ואינו מחפש פתרון מטאפיזי כמו אמונה דתית בהישארות הנפש. מישל פוקו היה טוען שאנו תוצר של הבניה חברתית ולכן מושג האותנטיות אינו קיים כשלעצמו אלא הוא תלוי תרבות. עמנואל לווינס היה טוען שהאותנטיות אינה מושג קבוע אלא מתעצבת ומשתנה תוך קשרי גומלין ודיאלוג שהאדם מקיים עם בני אדם אחרים.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
הרבה נכתב על השפעת מוסדות המדינה על הצמיחה הכלכלית. לדוגמה, אחת הפגיעות של הרפורמה המשפטית במוסדות הדמוקרטיים בארץ תתבטא בהקטנת אמון המשקיעים הזרים, בהגדלת תחושת אי הוודאות שלהם ובהעדפתם להשקיע במקומות אחרים. כתוצאה מכך הצמיחה הכלכלית תיפגע.
הרפורמה המשפטית והפגיעה במוסדות הדמוקרטיים בארץ היא סימפטום בלבד. הסיבה הבסיסית שמסבירה חלק ניכר מהתהליכים בחברה הישראלית היא העוינות בין חלקי האוכלוסייה ופגיעה חמורה ביותר בתחושת האחווה.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
הרהורים על מה שמתרחש כיום בחברה הישראלית לאור הגותו של הפילוסוף עמנואל לוינס.
1
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קראתי בעניין.
הדברות ושיח יכול להיות הכלי לקרבה בין שני הקטבים ושני הנרטיבים.
השאלה איך לעורר שיח מתוך סקרנות לשמוע ולהבין את הצד השני ולא ממקום כוחני הרוצה להשמיע ולשכנע.
ושאלה נוספת האם האליטות הם רק מי שציינת או כאלה ששפר מזלם להיות בצד הנכון בימים של קום המדינה ולקבל זכויות וכספים ואדמות שאחרים לא קבלו רק משום שלא היו שייכים?
זאת ועוד איך נקל על המעבר והמוביליות החברתית כל שקבוצת האליטות תתרחב?
במיוחד כאב לי לקרוא את חוסר האמון הבולט שלך בפוליטיקאים שהם למעשה נבחרו על ידי העם להיות מנהיגיו.
מספר הערות לתגובה של ברק כהן
1. יש הרבה סוגי אליטות. הרופאים והטייסים הן אליטות בשל העובדה שנדרשים כישורים לא פשוטים וזמן הכשרה ארוך כדי להיות רופא או טייס. העובדה שהם אליטות לא קשורה לפוליטיקה ונפוטיזם אלא לכישורים שלהם. ולכן, אם חלקים נרחבים מקרב אותן אליטות יחליטו להגר יכולת ההישרדות של המדינה תיפגע כמו גם איכות החיים ורמת החיים.
2. הכיבוש מנוגד לחלוטין לאתיקה הלוינסית מכיוון שהכובש לא רואה את האחר הפלסטינאי, פוגע בזכויות האדם שלו וגורם לו סבל. ולכן כאשר אתה מביא דוגמא של סיפוח כלל השטחים אתה מביא דוגמא שסותרת את האתיקה של לוינס, האחריות על פי לוינס היא להקל על סבל של כל אדם באשר הוא אדם ולא רק לדאוג לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, בדוגמא שהבאת כיוונת לאוכלוסיית המתנחלים.
3. הנימוק שלך שהרפורמה שמכוונת להחלשת בית המשפט תיטיב עם הפרדת הרשויות נראה תמוה בלשון המעטה.
4. אין צדק ימני כמו שאין צדק שמאלני, יש צדק של האדם באשר הוא אדם. צדק של ראית האדם האחר, שמירת הזכויות שלו וניסיון לסייע לו בהקלת סבלו.
שלום, דברים מעניינים
כמה הערות חשובות:
א. ראשית בפסקה 3 ציינת את האליטות. אינני יודע מה גורם לך לחשוב שאליטות שהמדינה הכשירה זה דבר טוב. מילא אליטות של בעלי הון, שצברו את כוחם בזכות עצמם, אבל אליטות כמו טייסים, אני סבור כי זה דבר שאינו רצוי. המדינה באותו אופן יכלה לשבח ולטפח את השריונרים או את סיירת גולני. רק מסיבות פוליטיות ונפוטיזיות קרה שהטייסים נהיו ל"אליטה" רצויה.
דבר זה לא נכון רק בטייסת, אלא גם בקבלה לרפואה ולמקצועות נבחרים נוספים, כאשר תנאי הקבלה אליהם קורית בין היתר דרך מערת בירוקרטית של פסיכולוגים ופקידים שיכולים לטרפד מועמדים מסיבות פוליטיות ומעמדיות.
ב. בפסקה 4 ציינת את האחריות שלי על אחריותו של האחר. דומני שלא הבנת לעומק את משמעות המושג. האחריות שלי היא לדאוג לכך שהאחר יהיה בעל אחריות, ולא שאקח את כל המושכות ואמנע את ה"כיבוש" ואת האלימות בכיבוש. הרי כך, המתנחלים יכולים להגיד אותו דבר – אחריות המתנחלים למנוע את הסכמי אוסלו שרק החמיר את השנאה והטרור בשטחים ובמדינה בכלל, ואחריות המתנחלים היא לדאוג לאחריות הפלסטינים ולכן צריך לספח את כלל השטחים.
אם להשתמש באותה הדוגמא, האחריות בכל נושא השטחים הינה לא בכפייה ומסירת שטחים (A, B ,C) אלא בשיח. להציב פלטפורומות הידברות לא בין רבין או נתניהו לאבו מאזן, אלא בין המתנחל מעפרה לשכן שלו בסילואד. עד כמה שהדבר ניתן.
ג. בפסקה 2 ו5 דיברת היטב על נושא הפרטצדורות והרוח שבדמקורטיה. נקטת עמדה. הצד התומך במהפכה המשפטית לא מסכים כלל, פשוט משום שטענתם היא שהמצב הנתון הוא שימוש בפרצודרה הנקראת בית המשפט כדי למנוע את רוח הצדק והשלום מהצד ה'ימני'. לדעתם, דווקא הרפורמה תיטיב את הפרדת הרשויות, תיטיב עם הרוח הדמוקרטית. ועל כן, כל טענותיך בכתבה זו היא נקיטת עמדה בשם לוינס, ללא סום ביסוס והבנה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם