JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של ד״ר אלדד שידלובסקי | זמן ישראל
ד״ר אלדד שידלובסקי
הזמן של
ד״ר אלדד שידלובסקי

ד"ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר "שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין".

הזמן של
ד״ר אלדד שידלובסקי

אחווה ביקורתית – תחושת שייכות כלפי מי שהצביע אחרת

סיפור האחווה הראשון במקרא אינו סיפור של הרמוניה משפחתית, אלא של רצח אח. שאלתו של קין "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?" מציבה את הבעיה שתלווה את מושג האחווה לאורך כל ההיסטוריה האנושית: הקרבה הביולוגית והזהות השבטית אינן מבטיחות אחריות מוסרית.

השיח הציבורי בישראל הולך ונעשה רווי עוינות, חשדנות והכללות. קבוצות שונות בחברה אינן מסתפקות עוד במחלוקת על ערכים, אמונות או השקפות פוליטיות, אלא נוטות לראות זו בזו איום. היריב הפוליטי הופך לאויב, הביקורת נתפסת כבגידה, ובני אדם נשפטים לא על פי מעשיהם אלא על פי השתייכותם הקבוצתית.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הבבונים הם אכן אויבים שלי. משפחת הנוכל הם אויבים שלי. הטפילים החרדים הם אויבים. אנשי שלוש הכפ'ים שנבחרים על ידי מרכז הג׳ובים הם אויבים. המשיחיים הם אויבים. מסוכנים. כן. כל אלה אויבים. מ... המשך קריאה

הבבונים הם אכן אויבים שלי. משפחת הנוכל הם אויבים שלי. הטפילים החרדים הם אויבים. אנשי שלוש הכפ'ים שנבחרים על ידי מרכז הג'ובים הם אויבים. המשיחיים הם אויבים. מסוכנים. כן. כל אלה אויבים. מסוכנים מכל אויב חיצוני. הם ורק הם יביאו לקץ החלום הציוני.

לפוסט המלא עוד 1,230 מילים ו-2 תגובות

לא כל מה שהבנו באמת הבנו

וודי אלן סיפר פעם שעבר קורס לקריאה מהירה, קרא את "מלחמה ושלום" וסיכם: "זה משהו על רוסיה". פעם זו הייתה בדיחה. היום זה כמעט תיאור של מודל תרבותי שלם.

בתוך שניות אפשר לקבל את הרעיונות המרכזיים של "מלחמה ושלום", תקציר של כל דמות וניתוח של תפיסת ההיסטוריה אצל לב טולסטוי. אפשר לבקש מבינה מלאכותית להסביר את עמנואל קאנט בחמש נקודות, להשוות אותו לעמנואל לוינס ולהציג שלוש ביקורות על שניהם. מה שדרש פעם ימים וחודשים של קריאה מגיע אלינו בתוך דקות.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אני לגמרי מתחברת לדברים שכתבת, ומאמינה כמוך במשמעות המעבר של החומרים דרכינו. אני גם חושבת ואולי זה קשור למשמעות של מעבר הדברים דרכינו שמאותו המאמר או מאותו הספר כל אחד מקבל משהו קצת אחר... המשך קריאה

אני לגמרי מתחברת לדברים שכתבת, ומאמינה כמוך במשמעות המעבר של החומרים דרכינו. אני גם חושבת ואולי זה קשור למשמעות של מעבר הדברים דרכינו שמאותו המאמר או מאותו הספר כל אחד מקבל משהו קצת אחר, ולכן כל אחד מאיתנו יסכם את אותו הספר בצורה קצת שונה, או יראה אפיזודות או מחשבות באור שונה. לכן סיכום של בינה מלאכותית את קאנט לא יהיה זהה לסיכום שלי, ולא בטוח שמה שהיה נראה חשוב לבינה המלאכותית ומה שהרשים אותה הוא גם מה שיחרט בתוכי.

למעשה הדבר דומה ל"הבנה" שאנו "מבינים" בזמן שיעור של "מורה טוב". מנסיוני עתיר השנים כלומדת וכמלמדת מתמטיקה גבוהה סטודנטים רבים מצפים "להבין" מיד רעיונות שהוצגו בפניהם לראשונה, גם כאשר מד... המשך קריאה

למעשה הדבר דומה ל"הבנה" שאנו "מבינים" בזמן שיעור של "מורה טוב".
מנסיוני עתיר השנים כלומדת וכמלמדת מתמטיקה גבוהה סטודנטים רבים מצפים "להבין" מיד רעיונות שהוצגו בפניהם לראשונה, גם כאשר מדובר ברעיונות שהאנושות פיתחה במשך מאות ואלפי שנים (כמו פונקציה, מטריצה, אינטגרל וכו').
הם יצאו משיעור "טוב" וכיון ש"הבינו" הכל ינסו לפתור את תרגילי הבית ללא חזרה על השיעור. אם באמת מדובר במורה טוב קרוב לוודאי שרובם של הסטודנטים לא יצליחו להתמודד אפילו אם בעיות פשוטות. אך אם אין המורה כזה ובשיעור "העביר" לסטודנטים נוסחאות לפתרון הבעיות שכמותן קיבלו כשיעורי הבית ושכמותן יפגשו בזמן המבחן המסכם – או אז, לא רק שהסטודנטים יסיימו את הקורס בהצלחה רבה (מאוד) המרצה עצמו יקבל את עיטור "המרצה המצטיין".
כאן תישאל השאלה, מדוע? מדוע לא להשאיר את פתרון הבעיות הללו למנועים המתמטיים (שהיו מסוגלים לפתור בעיות כאלה כבר לפני כמעט מאה שנים), מדוע לבזבז את זמנם של הסטודנטים ומדוע לבזבז תקציבים על מרצים "טובים" שכאלה?
מן האמור לעיל אפשר אולי להסיק שאני טוענת שמורה טוב הוא מורה שהסטודנטים יוצאים משיעוריו כשהם חשים שלא הבינו "כלום" – ולא כן הדבר.
לא הלאה אתכם בתיאור נרחב של "המורה הטוב" שלי רק אציין שמורה טוב מציע לסטודנטים מפה; מפה בה מוצגים הרעיונות (בד"כ "ארוזים" כטענה מתמטית) החדשים לצד הרעיונות שהסטודנטים כבר פגשו בעבר ובה "משורטטים" בהבלטה הקשרים ביניהם. סטודנט צריך לצאת משיעור כזה עם "המפה" הזו – וכמו בזמנים לפני שוויז ודומיה נולדו, כל עת שיצאנו למסע בעיר/ארץ חדשה ישבנו ולמדנו את המפה; חקרנו כל רחוב וכל שביל עד ש"ידענו" את "האיזור".
כן, זה לוקח הרבה יותר זמן ולעיתים קרובות זה לא פשוט לעשות את הדרך הזו לבד – אך המורה הטוב יהיה שם לצדכם ויוביל אתכם בנבכי המפה.
לפחות בזמן שאני לימדתי, לפני עונת "הטלפון החכם" , רק כשליש מהסטודנטים נענו לעצתי (הנ"ל) ובסוף הקורס הבינו ברמה סבירה את הרעיונות – רמה שאיפשרה להם להמשיך וללמוד רעיונות חדשים. ככל שיתקדמו – הבנתם את הרעיונות הקודמים תתבסס יותר ויותר.
סטודנטים אלו זכו לא רק בבסיס מוצק להמשך ההתפתחות האקדמית שלהם אלא אף זכו להינות – כן ממש כך. מי שלא חש ברגעי "אההה" של הארת ההבנה העמוקה …הפסיד.
(כמעט כתבתי – לא חש הנאה אמיתית מימיו…אפילו אני יכולה לראות שזו טענה "קצת" מוגזמת). דבורה פרץ

לפוסט המלא עוד 778 מילים ו-2 תגובות

כיצד השתנו גבולות השיח הלגיטימי בישראל

מה מלמדת אותנו המהירות שבה מנהיגי המרכז מתנערים מן הרעיון של מדינה פלסטינית? כאשר מנסור עבאס קרא להכיר במדינה פלסטינית, מיהר גדי איזנקוט, רמטכ"ל לשעבר ואיש המרכז הפוליטי, להצהיר כי "בממשלה שנקים לא תקום מדינה פלסטינית". עצם הצורך בהצהרה מעיד על שינוי בגבולות הלגיטימיות של השיח הישראלי.

מבין מנהיגי המחנה הדמוקרטי–ציוני, נדמה כי יאיר גולן הוא היחיד המנסה לשנות את גבולות השיח ולא רק להסתגל אליהם.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
קראתי את כל המאמר, שום מילה על 7 באוקטובר, שום מילה על העובדה שהמחבלים רואים כ"התנחלות" לא רק את בית אל ,קדומים ואריאל אלא גם את בארי ,ניר עוז ותל אביב ,הם פשוט לא רוצים אותנו כאן לא בק... המשך קריאה

קראתי את כל המאמר, שום מילה על 7 באוקטובר, שום מילה על העובדה שהמחבלים רואים כ"התנחלות" לא רק את בית אל ,קדומים ואריאל אלא גם את בארי ,ניר עוז ותל אביב ,הם פשוט לא רוצים אותנו כאן לא בקווי 67 ולא בקווי 48 ולא בקווי שום דבר, שום מילה על האוטובוסים והמסעדות המתפוצצות (שגרמו לצאת למבצע חומת מגן), שום מילה על כל האינתיפאדות, סכינתיפאדות , פיגועים כל שני וחמישי וכו', ממש כאילו יום אחד העם בישראל התעורר והחליט להיות ימני "קיצוני" (מענין למה אף פעם אין שמאל קיצוני…) , ואז אתם מתפלאים למה פעם אחר פעם העם בוחר מפלגות ימניות "קיצוניות" (שרק "יקצינו" עם הזמן)

לפוסט המלא עוד 1,186 מילים ו-2 תגובות

דמות הרודן במיתוסים ובמציאות

אפשר להציע הבחנה בין מיתוס לפילוסופיה. במיתוס התשובה קודמת לשאלה, ואילו בפילוסופיה השאלה קודמת לתשובה. המיתוס אינו מתחיל בחקירה פתוחה של המציאות, אלא מציג עולם שמשמעותו כבר נתונה. הוא מספר לנו מי הגיבור ומי הרודן, מהו הסדר הראוי וכיצד הופר. הפילוסופיה, לעומת זאת, מבקשת לבחון את המושגים עצמם: מה הופך שליט לרודן? כיצד משחית הכוח את המחזיק בו? ומדוע בני אדם ומוסדות נכנעים לו?

ג'וזף קמפבל, חוקר המיתוסים הידוע, מתאר בספרו "הגיבור בעל אלף הפנים" את דמות הרודן החוזרת במיתולוגיות ובמסורות העממיות. לדמות זו מאפיינים דומים: הרודן מנכס את משאבי הכלל לטובת עצמו, הוא חומד לעצמו זכויות יתר ועושה לביתו במקום לפעול למען הרבים.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 845 מילים

על הסיפור המשותף שלנו ושל איראן

רשימה זו לקוחה מתוך ספר בהתהוות בנושא הנרטיבים:

מהיכן נתחיל לספר את הסיפור המשותף שלנו כיהודים?

ניתן להתחיל מתחילת הסיפור המקראי, הוא סיפור בריאת העולם והאדם. אולם נקודת פתיחה זו היא סיפורה של כלל האנושות מנקודת המבט היהודית, ולאו דווקא סיפורם של היהודים. ניתן להצדיק בחירה זו בכך שהתנ"ך הוא הבסיס הראשוני לתרבות היהודית, ולכן הוא מייצג סיפור תרבותי משותף.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אני חושבת שהמאמר הזה חשוב ומתאר בצורה מקורית ואחרת את המאבקים שלנו כעם ומאיר בצורה מעניינת את הסיבות שבשלן אנחנו ממשיכים עם המלחמות ולא פונים לאפקים אחרים כמו האפיק הדיפלומטי כדי לישב ... המשך קריאה

אני חושבת שהמאמר הזה חשוב ומתאר בצורה מקורית ואחרת את המאבקים שלנו כעם ומאיר בצורה מעניינת את הסיבות שבשלן אנחנו ממשיכים עם המלחמות ולא פונים לאפקים אחרים כמו האפיק הדיפלומטי כדי לישב את הסכסוכים שלנו. וכן המאמר מדגיש את כוחו הלא מבוטל של הסיפור, שאנחנו לא כל כך נותנים את הדעת עליו כשאנחנו שקועים בו.

לפוסט המלא עוד 1,342 מילים ו-2 תגובות

על מה אנחנו באמת מתווכחים?

אבחן כאן את השאלה על מה אנחנו מתווכחים. הכלכלה משמשת דוגמה מובהקת לאופן שבו נרטיבים שונים מעצבים מחלוקת.

הכלכלה נתפסת לעיתים כמקצוע של מספרים, משוואות וגרפים. שפה קרה, טכנית, שמבקשת להתרחק מרגש, מסיפור וממשמעות. אך בפועל, הכלכלה עוסקת בבני אדם החיים בתוך סיפורים.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
המאמר שלך בהחלט עשה לי סדר בנושא מהותם של ויכוחים. היות ויכוחים פעמים רבות אינם מגיעים ממקום רציונלי הנימוקים של צד אחד לא ישכנעו בדרך כלל צד אחר אבל לפחות אפשר להוציא קיטור. זה בדיוק ... המשך קריאה

המאמר שלך בהחלט עשה לי סדר בנושא מהותם של ויכוחים. היות ויכוחים פעמים רבות אינם מגיעים ממקום רציונלי הנימוקים של צד אחד לא ישכנעו בדרך כלל צד אחר אבל לפחות אפשר להוציא קיטור. זה בדיוק מה שקורה ביתר שאת במחוזותינו לדאבוני.

לפוסט המלא עוד 952 מילים ו-3 תגובות

הרהורים על עונש מוות

לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, לפיה מי שגרם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראלי מתוך מניע גזעני או "עוינות כלפי ציבור", ומתוך מטרה "לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו", דינו מיתה. ההצעה מבקשת לקבוע עונש מוות חובה, ללא אפשרות להקלה לאחר הרשעה.

בנוסף, ההצעה מבקשת לשנות גם את הדין בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון: שם מוצע לאפשר גזר דין מוות גם בהחלטה ברוב של שופטי ההרכב, במקום הדרישה הקיימת כיום להחלטה פה אחד, וגם שם לא תינתן אפשרות להקלה בעונש. ההצעה מכוונת בעיקר נגד מי שרוצח אזרח ישראלי ממניע לאומני.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מסכימה לגמרי שיש להיזהר במתן עונש מוות לאחרים. אני חושבת שבמקרה הזה חנה ארנסט שסבלה בשואה לא אמרה את דבריה כשהיא לגמרי נטולת רגשות. ואוד נראה לי שהרצון לעונש מוות כאן לא נולד ב 7.10 הוא... המשך קריאה

מסכימה לגמרי שיש להיזהר במתן עונש מוות לאחרים. אני חושבת שבמקרה הזה חנה
ארנסט שסבלה בשואה לא אמרה את דבריה כשהיא לגמרי נטולת רגשות.
ואוד נראה לי שהרצון לעונש מוות כאן לא נולד ב 7.10 הוא נולד הרבה קודם על ידי קיצוניים. ה 7.10 נתן פוש ותקווה להשיג בקלות יחסית לגיטימציה לחוק.

לפוסט המלא עוד 1,129 מילים ו-1 תגובות

על האבסורד והתקווה במציאות הישראלית

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. בימים אלה התבשרנו על ההסכם לסיום המלחמה ולשחרור החטופים. זהו רגע של אנחת רווחה, של תקווה מחודשת. אנו יודעים היטב מה חווינו בשנתיים האחרונות – המוות, הכאב, האובדן, והצער,  אך האם אנו באמת מבינים כיצד נקלענו למצב הזה?

אנו חשים תקווה לנוכח ההסכם שנחתם, אך האם אנו יודעים כיצד להפוך את התקווה הזאת לשינוי מתמשך? כיצד נוכל לעצב מציאות טובה יותר, צודקת ויציבה לאורך זמן?

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 932 מילים

למה אנשים מקבוצות שונות לא מצליחים להשתכנע זה מזה

כבר במאה ה-18 כתב דיויד יום בספרו "עקרוני המוסר" כי מקור המוסר טמון ברגש ורק אחר כך מגיעה ההנמקה השכלית. גם ג'ונתן היידט בספרו "למה אתם תמיד צודקים" מסביר כי המוסריות האנושית היא בראש ובראשונה מערכת רגשית, וההיגיון בא לרוב להצדיק את מה שהרגש כבר קבע.

היידט מדמה זאת ל"הרוכב והפיל": הרוכב (השכל) מסביר ומצדיק, בעוד הפיל (האינטואיציה והרגש) הוא זה שמנווט בפועל. מכאן נובע הקושי לשכנע אנשים בעלי זהויות ותפיסות שונות בדיון פוליטי. הוויכוח אינו לוגי אלא רגשי. מי שמנסה לפנות להיגיון בלבד מחמיץ את מוקד ההכרעה.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
המאמר מביט על השיח הפוליטי כמתנהל בקווים מקבילים של חשיבה רציונאלית ורגש. לדעתי נקודת מבט חשובה ולא טרוואילית משום שהיא מאפשרת מבט "על" שאולי אולי מאירה איזה שביב תיקווה למציאת ... המשך קריאה

המאמר מביט על השיח הפוליטי כמתנהל בקווים מקבילים של חשיבה רציונאלית ורגש. לדעתי נקודת מבט חשובה ולא טרוואילית משום שהיא מאפשרת מבט "על" שאולי אולי מאירה איזה שביב תיקווה למציאת נקודות חיבור במה שנראה מתחתחילה כחסר תיקווה.
וגם אהבתי את הדימויים שמוסיפים צבע למאמר.
תודה על המאמר
טלי

לפוסט המלא עוד 1,019 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.