מה מלמדת אותנו המהירות שבה מנהיגי המרכז מתנערים מן הרעיון של מדינה פלסטינית? כאשר מנסור עבאס קרא להכיר במדינה פלסטינית, מיהר גדי איזנקוט, רמטכ"ל לשעבר ואיש המרכז הפוליטי, להצהיר כי "בממשלה שנקים לא תקום מדינה פלסטינית". עצם הצורך בהצהרה מעיד על שינוי בגבולות הלגיטימיות של השיח הישראלי.

מבין מנהיגי המחנה הדמוקרטי–ציוני, נדמה כי יאיר גולן הוא היחיד המנסה לשנות את גבולות השיח ולא רק להסתגל אליהם.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

אפשר להציע הבחנה בין מיתוס לפילוסופיה. במיתוס התשובה קודמת לשאלה, ואילו בפילוסופיה השאלה קודמת לתשובה. המיתוס אינו מתחיל בחקירה פתוחה של המציאות, אלא מציג עולם שמשמעותו כבר נתונה. הוא מספר לנו מי הגיבור ומי הרודן, מהו הסדר הראוי וכיצד הופר. הפילוסופיה, לעומת זאת, מבקשת לבחון את המושגים עצמם: מה הופך שליט לרודן? כיצד משחית הכוח את המחזיק בו? ומדוע בני אדם ומוסדות נכנעים לו?

ג'וזף קמפבל, חוקר המיתוסים הידוע, מתאר בספרו "הגיבור בעל אלף הפנים" את דמות הרודן החוזרת במיתולוגיות ובמסורות העממיות. לדמות זו מאפיינים דומים: הרודן מנכס את משאבי הכלל לטובת עצמו, הוא חומד לעצמו זכויות יתר ועושה לביתו במקום לפעול למען הרבים.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

רשימה זו לקוחה מתוך ספר בהתהוות בנושא הנרטיבים:

מהיכן נתחיל לספר את הסיפור המשותף שלנו כיהודים?

ניתן להתחיל מתחילת הסיפור המקראי, הוא סיפור בריאת העולם והאדם. אולם נקודת פתיחה זו היא סיפורה של כלל האנושות מנקודת המבט היהודית, ולאו דווקא סיפורם של היהודים. ניתן להצדיק בחירה זו בכך שהתנ"ך הוא הבסיס הראשוני לתרבות היהודית, ולכן הוא מייצג סיפור תרבותי משותף.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

אבחן כאן את השאלה על מה אנחנו מתווכחים. הכלכלה משמשת דוגמה מובהקת לאופן שבו נרטיבים שונים מעצבים מחלוקת.

הכלכלה נתפסת לעיתים כמקצוע של מספרים, משוואות וגרפים. שפה קרה, טכנית, שמבקשת להתרחק מרגש, מסיפור וממשמעות. אך בפועל, הכלכלה עוסקת בבני אדם החיים בתוך סיפורים.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, לפיה מי שגרם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראלי מתוך מניע גזעני או "עוינות כלפי ציבור", ומתוך מטרה "לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו", דינו מיתה. ההצעה מבקשת לקבוע עונש מוות חובה, ללא אפשרות להקלה לאחר הרשעה.

בנוסף, ההצעה מבקשת לשנות גם את הדין בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון: שם מוצע לאפשר גזר דין מוות גם בהחלטה ברוב של שופטי ההרכב, במקום הדרישה הקיימת כיום להחלטה פה אחד, וגם שם לא תינתן אפשרות להקלה בעונש. ההצעה מכוונת בעיקר נגד מי שרוצח אזרח ישראלי ממניע לאומני.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. בימים אלה התבשרנו על ההסכם לסיום המלחמה ולשחרור החטופים. זהו רגע של אנחת רווחה, של תקווה מחודשת. אנו יודעים היטב מה חווינו בשנתיים האחרונות – המוות, הכאב, האובדן, והצער,  אך האם אנו באמת מבינים כיצד נקלענו למצב הזה?

אנו חשים תקווה לנוכח ההסכם שנחתם, אך האם אנו יודעים כיצד להפוך את התקווה הזאת לשינוי מתמשך? כיצד נוכל לעצב מציאות טובה יותר, צודקת ויציבה לאורך זמן?

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

כבר במאה ה-18 כתב דיויד יום בספרו "עקרוני המוסר" כי מקור המוסר טמון ברגש ורק אחר כך מגיעה ההנמקה השכלית. גם ג'ונתן היידט בספרו "למה אתם תמיד צודקים" מסביר כי המוסריות האנושית היא בראש ובראשונה מערכת רגשית, וההיגיון בא לרוב להצדיק את מה שהרגש כבר קבע.

היידט מדמה זאת ל"הרוכב והפיל": הרוכב (השכל) מסביר ומצדיק, בעוד הפיל (האינטואיציה והרגש) הוא זה שמנווט בפועל. מכאן נובע הקושי לשכנע אנשים בעלי זהויות ותפיסות שונות בדיון פוליטי. הוויכוח אינו לוגי אלא רגשי. מי שמנסה לפנות להיגיון בלבד מחמיץ את מוקד ההכרעה.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

לאחרונה נשמעות דעות בקרב חלקים בציבור, בעיקר בימין הפוליטי, לפיהן אין לשחרר את החטופים בעסקה – משום שמהלך כזה יביא את סיום הלחימה, יחייב שחרור אסירים פלסטינים ויוביל בטווח הארוך לפגיעה בביטחון המדינה ואף להרג אזרחים ישראלים נוספים.  

ברמה העובדתית המענה שניתן על ידי המתנגדים לגישה הזו טוען כי חמאס הוכה קשות מבחינה צבאית, אך הרעיון האידאולוגי החמאסי אינו ניתן למיגור.  כישלון 7 באוקטובר לא נבע מעוצמת חמאס אלא מכשלים בהיערכות. ניתן להניח ולקוות כי לקחי המחדלים הופקו ולא תהיה חזרה על טעויות אלה. מעבר לכך, המחירים של המשך הלחימה עולים על התועלת שאינה מושגת, וכוללים גם פגיעה קשה באתוס הישראלי ובתדמית המדינה בעולם.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

הספר "הנפילה" מאת אלבר קאמי מציע מספר תובנות שרלוונטיות למציאות הישראלית בימים אלה. הסיפור מתרחש באמסטרדם, ברובע יהודי לשעבר שממנו גורשו ונרצחו שבעים וחמישה אלף יהודים.

הגיבור ז'אן בטיסט קלמנס מתגורר שם ואומר "אני מתגורר במקום שבו בוצע אחד הפשעים הגדולים בהיסטוריה". בהמשך הוא מתאר את תעלות העיר כדומות למעגלי הגיהינום- רמיזה ברורה ל"התופת" של דנטה. כותבת שושנה פלמן בספרה "עדות" כי המילה "ריכוז", שהוא הציר המרכזי סביבו סובבות התעלות,  מרמזת על מחנות ריכוז.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.