הססמה "יחד ננצח" מסכמת את 2023 בשתי מילים. זו הייתה השנה שבתחילתה ה"יחד" הישראלי התפרק לרסיסים ובסופה חווינו את המפלה הכואבת והמשפילה בתולדותינו. מה שנותר הן מילים ריקות מתוכן וסאונד-בייטס קליטים, כמו שכבת איפור על פניו של מנהיג מבוגר, שאיבד קשר עם המציאות.

משאת נפשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מאז ומעולם להירשם בדברי הימים כ"שומר ישראל". אבל האיש שהתרברב שאו-טו-טו הוא חותם על הסכם שלום היסטורי עם ערב הסעודית שיקבור סופית את הבעיה הפלסטינית ייזכר במקום זאת כמי שבתקופתו כמנהיג, המדינה נחלה את הנוראה, הכואבת והמשפילה במפלותיה.

בסיום השנה הזו, נתניהו מבקש לקרוא למלחמה שבה אנו מצויים כעת "מלחמת בראשית", כאילו לא היה דבר לפניה, וכאילו אין זו רוחו הרעה שמרחפת מעל התוהו ובוהו שהוא חיינו.

בסיום השנה הזו, נתניהו מבקש לקרוא למלחמה שבה אנו מצויים כעת "מלחמת בראשית", כאילו לא היה דבר לפניה, וכאילו אין זו רוחו הרעה שמרחפת מעל התוהו ובוהו שהוא חיינו

הוא כמעט-כמעט שכנע את מעריציו שהוא ורק הוא מסוגל להעלים בהבל פיו את "הבעיה הפלסטינית", שלשיטתם ממילא לא קיימת. "בפרספקטיבה היסטורית, אובדן העניין הבינלאומי בנושא הפלסטיני הוא ניצחון ענק של הימין, ובפרט של ראש הממשלה מטעמו", התפייט עמית סגל רק לפני שנתיים. ההיסטוריה – כך נראה – לא מיהרה להתרשם.

אירועי 2023 בישראל (צילום: AP Photo, מונטז')

רגע לפני תחילת 2023 הושבעה בישראל ממשלת "חיזוק הריבונות" מלווה בהבטחה ל"עוצמה יהודית". בסוף השנה ישראל ירדה על הברכיים, ופינתה – לראשונה בתולדותיה – חבלי ארץ במערב הנגב ובגליל העליון.

מאחר שאין אפשרות להקיף בטור צנוע אחד את כל מה שקרה לנו השנה – מדפים רבים בספריות עוד יוקדשו לשנה הזו, לצד מי יודע כמה סרטים וסדרות דוקומנטריות – אתמקד בארבעה תאריכי מפתח ש-2023 נשזרה ביניהם.

השנה, כמו כל שנה אזרחית, התחילה בינואר. במקרה של ישראל, בארבעה בינואר: היום בו פרצה לחיינו בסערה המהפכה המשטרית של דון-לוין וסנשו-רוטמן.

השנה, כמו כל שנה אזרחית, התחילה בינואר. במקרה של ישראל, בארבעה בינואר: היום בו פרצה לחיינו בסערה המהפכה המשטרית של דון-לוין וסנשו-רוטמן

4 בינואר: הפצצה של יריב לוין

כל ישראלי יזכור עד יומו האחרון איפה הוא היה ומה הוא עשה בבוקר שבעה באוקטובר 2023. מעט מאוד ישראלים זוכרים מה הם עשו ומה הם אמרו בשעות אחר הצהריים של הארבעה בינואר.

ממש במקרה, לא רק שאני זוכר איפה הייתי, מה עשיתי ומה אמרתי – אפילו יש ברשותי הקלטה שמתעדת את זה. בשעה שלוש וחצי של אותו יום רביעי, הגעתי לביתו של אהרן ברק בתל אביב, יחד עם רוני קובן ועם התחקירנית נעה עמיאל-לביא.

רוני קובן, אמיר בן-דוד ואהרן ברק בצילומי "פגישה עם רוני קובן", פברואר 2023 (צילום: נתי בורין)

זו הייתה הפגישה הרביעית או החמישית שלנו עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, לקראת תוכנית מיוחדת איתו שתוכננה לפתוח את העונה החדשה של "פגישה עם רוני קובן" ב"כאן 11".

בשעות הצהריים פורסם ששר המשפטים יריב לוין מתכוון לכנס בערב מסיבת עיתונאים ולהכריז על רפורמה מקיפה במערכת המשפט. מטבע הדברים זה היה נושא השיחה המרכזי שלנו.

ברק לא יכול היה לתאר לעצמו באותן שעות, שההצהרה של לוין תעורר מחול שדים שיסחוף גם אותו – פנסיונר בן 87 – למערבולת של הפגנות, מתקפות ארסיות, ושעוד מעט פניו יפארו שלטי חוצות מרושעים שיציגו אותו כגזען, אויב העדה המרוקאית.

ברק לא יכול היה לתאר לעצמו באותן שעות, שההצהרה של לוין תעורר מחול שדים שיסחוף גם אותו – פנסיונר בן 87 – למערבולת של הפגנות, מתקפות ארסיות, ושעוד מעט פניו יפארו שלטי חוצות מרושעים

הטלפון בביתו של ברק לא הפסיק לצלצל. עיתונאים רבים ביקשו לשריין אותו מראש לראיונות תגובה על הצהרתו המתוכננת של לוין, וברק הדף את כולם בנימוס ואמר שהוא יקשיב רוב קשב ללוין, ואז יחליט האם ואיך להגיב.

האזנתי שוב לשיחה המוקלטת ההיא שלנו עם ברק. עכשיו, כשכבר ידוע מה קרה ולאן הגענו בעקבות אותו ערב מר ונמהר, זו שיחה צובטת לב ממש. גלויה קולית מישראל של אתמול, מפי אחד האדריכלים המרכזיים שלה.

מפגש נדיר ב-2013: נשיאי העליון בדימוס אהרן ברק ומאיר שמגר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט (צילום: לע"מ)

אפילו אהרן ברק – שאיש מעולם לא ייחס לו תמימות – האמין בשעות אחר הצהריים של הארבעה בינואר, שמאחר שכל כך הרבה מונח על הכף, בסופו של דבר, התבונה והאחריות יגברו על אינטרסים אישיים ואגו. כשדיבר על ראש הממשלה בנימין נתניהו, עשה זאת לא רק בכבוד המתבקש. מנימת קולו היה ברור שהוא מחבב ומעריך אותו.

מה שהכי הדאיג את אהרן ברק בשעות אחר הצהריים של הארבעה בינואר, הייתה העובדה שלמחרת בבוקר, שופטי בית המשפט העליון אמורים היו לדון בעתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר. ההודעה של לוין על "מסיבת עיתונאים דרמטית" ערב הדיון בעניינו של דרעי נחשדה כמהלך בריוני, שנועד להלך אימה על שופטי העליון ולהשפיע על הכרעתם.

ברק – שחתם כשופט עליון על הלכת דרעי פנחסי המפורסמת – חשב שניסיון של שר המשפטים להטיל אימה על שופטי העליון ערב הכרעה פוליטית מרכזית, הוא כשלעצמו אירוע מדאיג. הוא גם אמר שכדאי לשים לב האם ואיך מתכוון לוין להתייחס לוועדה לבחירת שופטים.

ברק – שחתם כשופט על הלכת דרעי פנחסי המפורסמת – חשב שניסיון של שר המשפטים להטיל אימה על שופטי העליון ערב הכרעה פוליטית מרכזית, הוא כשלעצמו אירוע מדאיג

פושים מכלי התקשורת העלו ציפיות לקראת מסיבת העיתונאים הצפויה. "הכותרת: התגברות ב-61 וביטול עילת הסבירות", הקראנו לברק את ההודעות.

"אוקיי, אז איך הם מבטלים את עילת הסבירות? מה הם מתכוונים לעשות? אני רוצה לשמוע", הוא אמר.

אהרן ברק ואמיר בן-דוד בדירתו של ברק בתל אביב, ינואר 2023 (צילום: רוני קובן)

זה התסריט הכי גרוע שחשבת עליו? שאלנו.

"הדבר הכי גרוע שיעשו זה לבטל את פסק דין בנק המזרחי, שמאיר שמגר ואני כתבנו ב-1995. פסק הדין הזה בעצם אומר שיש ביקורת שיפוטית על חוקים. יריב לוין תמיד יצא נגד זה. המקרה הכי גרוע מבחינתי זה שהוא יגיד 'אני רוצה לבטל את בנק המזרחי'.

"זה פשוט מאוד לעשות: הוא יכניס לחוק יסוד השפיטה סעיף שקובע שבית המשפט העליון לא יפעיל ביקורת שיפוטית על היחס שבין חוק רגיל לחוק יסוד. במקרה כזה הוא לא יצטרך פסקת התגברות.

"הוא מתכוון לעשות את זה? הוא יגיד את זה? הוא לא יגיד את זה? נחכה ונשמע. אם הוא יעשה את זה – זו תהיה המהפכה האנטי חוקתית. זה יחזיר אותנו שלושים שנה אחורה. יפגע בזכויות האדם. אני מקווה שזה לא יקרה.

"הוא מתכוון לעשות את זה? הוא יגיד את זה? הוא לא יגיד את זה? נחכה ונשמע. אם הוא יעשה את זה – זו תהיה המהפכה האנטי חוקתית. זה יחזיר אותנו שלושים שנה אחורה. יפגע בזכויות האדם. נקווה שזה לא יקרה"

"זו הייתה התוכנית של יריב לוין כל הזמן. אבל נתניהו היה נגד זה. כל השנים. משום שנתניהו הוא אמריקאי. עם חינוך אמריקאי. ובאמריקה, ביקורת שיפוטית על חוק זה אלף-בית. ככה הם חונכו מאז שהיו ילדים קטנים. אז אני לא חושב שנתניהו נתן לו את זה. נשב בשקט ונחכה לראות מה יקרה".

נשיא בית המשפט העליון דאז אהרון ברק נפרד מבנימין נתניהו בעת סיום כהונתו הראשונה כראש הממשלה, בפגישה שנערכה בבית המשפט העליון בירושלים. 28 ביוני 1999 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

ברק היה עדיין אופטימי. "אני תמיד בעד למצוא את נקודות ההסכמה. אני מכיר בעובדה שמשפט הוא תהליך חי, נושם, נמשך. אם אנחנו רוצים יציבות במשפט, צריכה להיות תנועה במשפט. אבל השינוי צריך להיות זהיר. לחפש את המשותף. לא להפיל אותו על חלק מהאוכלוסייה שמתנגד לו.

"הכנסת היא אסיפה מכוננת. התפיסה שלי אומרת שהיא פועלת לפי הדי-אן-איי של הכרזת העצמאות. לכן, אם ינסו בעתיד לחוקק חוק יסוד שאוסר על עליה יהודית לארץ, החוק הזה יהיה לא חוקתי, משום שהוא נוגד את הכרזת העצמאות שבה נכתב שהארץ תהיה פתוחה לעלייה יהודית.

"הכנסת היא אסיפה מכוננת. התפיסה שלי אומרת שהיא פועלת לפי הדי-אן-איי של הכרזת העצמאות. לכן, אם ינסו בעתיד לחוקק חוק יסוד שאוסר על עליה יהודית לארץ, החוק הזה יהיה לא חוקתי"

"או אם יהיה חוק שיאמר 'אנחנו נספח את השטחים אבל לא ניתן לערבים שם זכות להצביע'. חוק כזה יסתור את ההתחייבות במגילת העצמאות לשמור על שוויון זכויות גמור בין כל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע ומין.

"אני שומע שיש אנשים שאומרים את זה: אנחנו רוצים לספח את השטחים ולא לתת לאף ערבי להצביע. זה רצוננו, על זה הלכנו לבחירות, השגנו רוב, זכותנו לעשות את זה. אז מה, הרוב לא יכול לעשות את זה?

"התשובה שלי היא כן. הרוב יכול לעשות את זה. אבל אז הוא צריך לשנות את הכרזת העצמאות. הוא יצטרך לנסח הכרזת עצמאות חדשה".

מפגינים בתל אביב נושאים דגם מוגדל של מגילת העצמאות במחאה נגד המהפכה המשפטית, 18 בפברואר 2023 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

באותן שעות בבית משפחת ברק, הדיון הזה על "הכרזת עצמאות חדשה" נשמע לי כמו דיון אינטלקטואלי-משפטי מעניין ותו לא.

לא העליתי על דעתי שתוך כמה חודשים אמצא את עצמי מתחת לדגל פריסה ענק של מגילת העצמאות בצומת קפלן, מוקף דגלי ישראל ועשרות אלפי אזרחים מודאגים שצועקים לפי הקצב "ד-מו-קרטיה! ד-מו-קרטיה!".

לא העליתי על דעתי שתוך כמה חודשים אמצא את עצמי מתחת לדגל פריסה ענק של מגילת העצמאות בצומת קפלן, מוקף דגלי ישראל ועשרות אלפי אזרחים מודאגים שצועקים לפי הקצב "ד-מו-קרטיה! ד-מו-קרטיה!"

נדמה לי שגם אהרן ברק לא העלה אז בדעתו שתוך שבועות אחדים הוא ייצא מביתו אל קבוצת מפגינים שבאה לתמוך בו, ישיר איתם "התקווה" וימרר בבכי.

כמה שעות אחרי שנפרדנו מברק, יריב לוין הטיל את פצצת "השלב הראשון" במה שהוא הגדיר "רפורמה מקיפה במערכת המשפט", שתכלול פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים, ביטול עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

"לא עוד מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים וללא פרוטוקול", הוא הכריז, והודיע ש"מעתה יהיו חברים בוועדה נציגי ציבור שייבחרו בידי שר המשפטים… לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה… אין דבר כזה עילת הסבירות. לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר".

הפגנת אהבה: אהרון ברק – ניצול שואה בן 86- יצא מביתו בדמעות לשירת התקווה עם אלפים ברחוב השקט – המילה היא תודה! pic.twitter.com/JyALNnuXtV

— guy pines (@therealguypines) April 20, 2023

הנאום היהיר והלעומתי הזה עוד ייזכר בדברי הימים של ישראל כנאום ההרסני ביותר בתולדותינו.

באותו ערב עדיין לא ידענו שהוא מבשר את תחילתה של שנה פוליטית שכולה נאומים דרמטיים, נפוחים מחשיבות עצמית ומנותקים מהמציאות, שיובילו לעוד ועוד תגובות נגד הרסניות, בארץ ובעולם.

נתניהו ולוין היו בטוחים שמתנגדיהם שהפסידו בבחירות, חלשים ונרפים מכדי להגיב. מקסימום, הם העריכו, יהיו עוד כמה הפגנות, שלא שינו דבר לקראת הבחירות, ולא ישנו דבר אחריהן. הם לא העלו בדעתם שהם עומדים להקים עליהם ועל הקואליציה את תנועת המחאה הגדולה בתולדות המדינה.

נתניהו ולוין היו בטוחים שמתנגדיהם חלשים ונרפים מכדי להגיב. מקסימום, הם העריכו, יהיו עוד כמה הפגנות, שלא שינו דבר לקראת הבחירות, ולא ישנו דבר אחריהן

מאות אלפי אזרחים שעוד לא ידעו ובטח לא תכננו להעביר את כל מוצאי השבתות שלהם וגם רבים מימי השבוע בהפגנות להגנת הדמוקרטיה הישראלית מפני מי שקמו עליה לכלותה.

ב-14 בינואר, תחת מבול שוטף, התקיימה בכיכר הבימה הפגנת ענק שזכתה לכינוי "הפגנת המטריות", ונחשבת לאירוע שהתניע את תנועת המחאה. כיכר הבימה הייתה צרה מלהכיל את המפגינים, שהגיעו למרות הגשם הכבד. כעבור שבוע עברו ההפגנות לצומת קפלן.

עשרות אלפי מפגינים נאספו בכיכר הבימה במחאה על התוכנית לשנות את שיטת המשטר בישראל, 14 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לוין – ולצידו מי שהפך לנושא כליו במאבק הזה, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן – זלזלו במפגינים וטענו שוב ושוב שהרפורמה שלהם נועדה לחזק את הדמוקרטיה, לא להחליש אותה. כעבור שלושה חודשים אפילו לוין הודה, בראיון לערוץ 14 (כמובן):

"יש הרבה טענות חסרות בסיס שנשמעות מצד מתנגדי הרפורמה. הייתה טענה אחת שבעיניי היא טענה אמיתית.

"באים ואמרים – הרי בשיטה שבה ברוב קואליציוני אפשר למנות מספר בלתי מוגבל של שופטים, אנחנו נימצא במצב שבו קואליציה מסוימת, שגם ככה יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת, תשתלט באותה קדנציה על בית המשפט העליון, ולמעשה תביא למצב שבו כל שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת.

"הטענה הזו שיכולה להביא בסופו של עניין למשבר חוקתי, היא טענה שאי אפשר להתעלם ממנה, שדבר כזה לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית. אני חושב שהיה צריך לשמוע אותה".

כמה חבל שהוא לא חשב על זה לפני שגרר את המדינה כולה למערבולת הרסנית, שהובילה אותנו אל אסון שמי יודע מתי ואיך נשתקם ממנו.

26 במרץ: ליל גלנט

בשעות שקדמו לאירוע שזכה לכינוי "ליל גלנט" היינו באירוע משפחתי גדול של מכרים אהובים מהציונות הדתית. השולחן שלנו היה כנראה השולחן היחיד שלידו ישבו מפגיני קפלן. מטבע הדברים, השתדלנו לא להיגרר לוויכוחים פוליטיים, כדי לכבד את שמחת החוגגים.

רגע לפני המנה העיקרית, פרצו החדשות: ראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, אחרי שהאחרון התריע כי הקיטוב בעם בגלל המחלוקת על המהפכה המשפטית מהווה "סכנה מיידית לביטחון המדינה".

דבר משונה קרה. אנחנו מעולם לא תמכנו בגלנט, ואפילו די חששנו מפניו. אבל החדשות על פיטוריו הסעירו אותנו הרבה יותר מאשר את האנשים סביבנו בחגיגה המשפחתית.

דבר משונה קרה. אנחנו מעולם לא תמכנו בגלנט, ואפילו די חששנו מפניו. אבל החדשות על פיטוריו הסעירו אותנו הרבה יותר מאשר את האנשים סביבנו בחגיגה המשפחתית.

"מה אכפת לכם מגלנט, בעצם?" נשאלנו.

"לא אכפת לנו מגלנט. אכפת לנו ממדינת ישראל. לא ייתכן ששר ביטחון יפוטר מתפקידו רק כי הוא מעז לומר דברים שלא נוחים לראש הממשלה. שלטון הנאמנות האישית שהונהג פה הוא מתכון לאסון".

המחאה בנתיבי איילון אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, 26 במרץ 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"אל תגזימו", אמרו לנו, "אתם תמיד רואים אסונות גדולים מעבר לכל פינה".

"אבל הפעם לא אנחנו רואים אסון, אלא גלנט".

בדרך חזרה הביתה לתל אביב כבר הרגשנו בתכונה יוצאת דופן. כשהתקרבנו לבית, פחות מקילומטר מצומת קפלן, כבר היה ברור שקורה דבר שכמוהו לא ראינו בעבר.

עשרות אלפי הישראלים שנהרו מכל עבר אל מקטע הכביש שנחסם לתנועה שבין גשר יהודית לגשר השלום בתל אביב, לא ידעו דקות ספורות לפני שיצאו מהבית, שהם עומדים להעביר את שעות הערב והלילה בשירת "התקווה" ו"כל העולם כולו גשר צר מאוד", מתחממים לאש מדורות גדולות שהוצתו באמצע הכביש שנחסם.

אם הייתם שואלים אותם כמה שעות קודם, האם יש סיכוי שהם יצאו מהבית בלילה, יסתכנו במעצר ובאלימות ויפגינו נגד פיטוריו של יואב גלנט, הם היו מתפקעים מצחוק.

אם הייתם שואלים אותם כמה שעות קודם, האם יש סיכוי שהם יצאו מהבית בלילה, יסתכנו במעצר ובאלימות ויפגינו נגד פיטוריו של יואב גלנט, הם היו מתפקעים מצחוק

גלנט אינו אדם פופולרי במיוחד, והוא בוודאי לא קרוב לליבם של מאות אלפי הישראלים שיצאו באותו לילה בספונטניות להפגין – בתל אביב, בירושלים, בחיפה, ברחובות, ובעשרות מוקדי מחאה אחרים ברחבי הארץ.

הפגנות באיילון בתל אביב אחרי פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, 26 במרץ 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

ההתפרצות הספונטנית הייתה כה דרמטית ומרשימה, שנתניהו – בניגוד לדרכו – חזר בו מהפיטורים והשאיר את גלנט בתפקיד שר הביטחון. וכך, ההיסטוריה הערמומית, בעוד אחד ממהלכיה הלא צפויים, גרמה לכך שדווקא מתנגדיו של גלנט השאירו אותו בתפקיד.

בדרך כלל אין טעם להשתעשע ב"מה היה קורה אילו". אבל אם מחשבות כאלה חולפות לפני השינה בראשו של גלנט, הוא אולי היה מעדיף להיות שר הביטחון שפוטר מתפקידו כי התריע על אסון קרב, ולא שר הביטחון שלא מנע את האסון הזה.

אין טעם להשתעשע ב"מה היה קורה אילו". אבל אם מחשבות כאלה חולפות בראשו של גלנט, הוא אולי היה מעדיף להיות שר הביטחון שפוטר כי התריע על אסון קרב, ולא שר הביטחון שלא מנע את האסון הזה

תמיכת מפגיני שמאל בגלנט היא עוד רק אחת מהאנומליות שהתנרמלו בעידן נתניהו. דחיפת החברה אל הקצה, הרעלת השיח הציבורי, והיחס המופקר והלגלגני של נבחרי הציבור לכל האזהרות – מהארץ ומהעולם – על משבר כלכלי חמור ואסון ביטחוני שעומדים בפתח, כל אלה היו רק תחנות הכרחיות בביצור שלטון הנאמנות של ראש הממשלה, תוך שעבוד משאבי המדינה לצרכיו הפוליטיים.

ב-2003 קיבל נתניהו כשר אוצר שורה של החלטות כלכליות קשות מנשוא, שהוא ראה אותן אז כהכרחיות לחילוץ הכלכלה הישראלית מהמשבר שאליו נקלעה בשנות האינתיפאדה השנייה. שנים אחר כך הוא התגאה שהוא זה שהציל אז את ישראל מקריסה כלכלית.

שר האוצר בנימין נתניהו בכנס כלכלי בירושלים, יולי 2003 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

אבל נתניהו שילם על ההחלטות הלא פופולריות ההן מחיר פוליטי כבד. זו הייתה טעות ניווט שהוא לא יחזור עליה. אם המצביעים לא העריכו את מה שעשה למענם, הוא לא יקריב יותר את טובתו האישית למען טובת המדינה. הוא ישכנע את כולם שהוא, ורק הוא, מנהיג מ"ליגה אחרת" שיכול להציל את המדינה מהאסונות שעומדים לפתחה. ולכן טובתו האישית היא טובת המדינה.

"המדינה זה אני", היה המסר שחזר שוב ושוב בנאומי ה"הוריתי", "הנחיתי", "דרשתי" של ראש הממשלה. והערצה אליו שברה שיאים כשנתניהו הביא לימין את הניצחון הגדול בתולדותיו, תוך שהוא גובר עם יד קשורה לאחור בבית המשפט על כל מתנגדיו, והוכיח שכמו שהוא הבטיח – הוא גוליבר בארץ הגמדים.

הערצה אל נתניהו שברה שיאים כשהביא לימין את הניצחון הגדול בתולדותיו, תוך שהוא גובר עם יד קשורה לאחור בבית המשפט על כל מתנגדיו, והוכיח שכמו שהוא הבטיח – הוא גוליבר בארץ הגמדים

עשרות האלפים שיצאו בכל מוצאי שבת ל"מחאת בלפור" מחו נגד המשך של שלטונו של נאשם בפלילים, והזהירו שאם יישאר בשלטון הוא יעשה הכול כדי לרסק את רשויות אכיפת החוק, וכי אי אפשר יהיה לבטוח בו שיקבל החלטות כשרק טובת הציבור לנגד עיניו. נתניהו ניצח, ויצא להגשים את כל החרדות כשהכריז מלחמת חורמה על מערכת המשפט.

מאות האלפים שיצאו בכל מוצאי שבת ל"מחאת קפלן" זעקו שריסוק מערכת המשפט יוביל לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. בין המפגינים בקפלן בלטו מבוגרים רבים מדור מלחמת יום כיפור, שאמרו לכל מי שהסכים לשמוע: אנחנו דוהרים במהירות לאסון היסטורי דומה.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית ברמת גן, 18 ביולי 2023 (צילום: מחאת קפלן)

24 ביולי: ביטול עילת הסבירות

שעות אחר הצהריים של ה-24 ביולי היו השעות המסריחות בחיי. הריח מעורר הבחילה של זרנוקי הבואש דבק בבגדים ובנחיריים. עלי הרוזמרין שקטפנו בעצת המפגינים המנוסים סביבנו, עזרו בקושי. הצחנה עלתה לשמים.

מעבר לגדר, בתוך משכן הכנסת, הצביעו בקריאה שנייה ושלישית על התיקון לחוק יסוד השפיטה לצמצום עילת הסבירות בביקורת השיפוטית. כל חברי האופוזיציה עזבו במחאה את המליאה. החוק עבר ברוב של 64:0. חברי הכנסת של הקואליציה בחרו להתעלם מכל פעמוני האזהרה והנורות האדומות שהבהבו מכל כיוון.

כל חברי האופוזיציה עזבו במחאה את המליאה. החוק עבר ברוב של 64:0. הח"כים מהקואליציה בחרו להתעלם מכל פעמוני האזהרה והנורות האדומות שהבהבו מכל כיוון

עשרות טייסי קרב הודיעו שהם לא ימשיכו להתנדב לשירות מבצעי, מאחר שהוסרה המעטפת המשפטית שמגינה עליהם מפני אפשרות של העמדה לדין בבית הדין הבינלאומי להאג. מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי שהוא חושש לכשירות הצבא למלחמה.

מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל, יוצאי יחידה 669, קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם ומאות בוגרי מגלן הודיעו שלא יגיעו למילואים יותר. כמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, ראשי אגפים בשב"כ ובמוסד בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה והודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות.

חיילי מילואים חותמים על ההחלטה להפסיק להתנדב אם ההפיכה המשפטית תמשיך כמתכונן, 19 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הם הוקעו כבוגדים, כפריבילגים מתנשאים המנצלים את מעמדם כדי לאיים בהפיכה צבאית על ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. סרטון רעיל מושקע שהופץ ברשתות תיאר שדה קרב שבו חייל פצוע מתחנן לעזרה וטייס חיל האוויר שואל אותו אם הוא תומך או מתנגד לרפורמה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיתף בעצמו את הסרטון, ולא נענה לבקשת משפחות שכולות שהתחננו שיסיר אותו.

אויבי ישראל עקבו אחרי המהומה, וזיהו שעת כושר. כשהאויב שלך מרוכז בעצמו ושקוע במלחמות פנימיות – הוא פגיע.

7 באוקטובר: השבת השחורה

השורה התחתונה, שורת המספרים שמסכמים את היום הזה, בלתי נתפסת. ייתכן שעד יומנו האחרון לא נסתגל אליהם: כ-1,144 נרצחים, רובם אזרחים, ובהם 301 חיילים, 55 שוטרים ועשרה אנשי שב"כ. 250 חטופים בעזה. 121 מהם כבר שוחררו.

הנותרים מאחור, במעבה האדמה ברצועה, מלווים אותנו כל הזמן, מרגע שהעיניים נפתחות בבוקר. מביטים עלינו משלטי חוצות, מקירות הבתים, ממכוניות חולפות, מהאימה בעיניהם של קרובי המשפחה בשער הקריה ובאולפני הטלוויזיה.

הנותרים מאחור, במעבה האדמה ברצועה, מלווים אותנו כל הזמן, מרגע שהעיניים נפתחות בבוקר. מביטים עלינו משלטי חוצות, מקירות הבתים, ממכוניות חולפות, מהאימה בעיניהם של קרובי המשפחה

כ-164 חיילים נהרגו מאז במערכה הקרקעית המורכבת ביותר שישראל ידעה אי פעם, ברצועת עזה ובצפון. זהו מספר שמוסיף לגדול מדי יום. 14 הרוגים ישראלים בגליל. יותר מ-500 תקיפות של חיזבאללה. עשרות אלפי ישראלים מעוטף עזה ומיישובי העימות בצפון נאלצו לעזוב את בתיהם ולחיות כפליטים בארצם.

מחבלי חמאס על השער של ניר עוז, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

יותר מ-20 אלף הרוגים פלסטינים בעזה והרס בממדים שלא הכרנו. בישראל וברצועה. מתקפות מתימן, מלבנון, מאיראן, מעיראק, מהשטחים. מעל לקרקע, מתחת לקרקע, בים ובאוויר, בארץ ובחו"ל.

ואנטישמיות גואה בעולם. פאניקה ברחובות לונדון, שנאה במדשאות הרווארד, רצח בעיניים בסמטאות שג'אעיה, רעב בחורבות חאן-יונס.

מייחסים לרב מאיר כהנא את האמרה "עדיף שהעולם ישנא את ישראל כשהיא מנצחת, מאשר יאהב אותה כשהיא מפסידה". מאז השבעה באוקטובר התברר שהעולם יכול לשנוא אותנו גם כשאנחנו מפסידים.

מייחסים לרב מאיר כהנא את האמרה "עדיף שהעולם ישנא את ישראל כשהיא מנצחת, מאשר יאהב אותה כשהיא מפסידה". מאז השבעה באוקטובר התברר שהעולם יכול לשנוא אותנו גם כשאנחנו מפסידים

כמעט שלושה חודשים אחרי, אנחנו עדיין שם, בשבעה באוקטובר. כלואים בתוך הטראומה, שרק הולכת ומתרחבת. עדיין מתקשים לדמיין איך ייראו החיים בימי הפוסט-טראומה.

ואילו ההנהגה שהובילה אותנו אל הקטסטרופה הזו וחוללה בהבל פיה וביהירותה את הרעש העצום, מחריש האוזניים, שפילג את הישראלים לנאמנים ולבוגדים ושאב מהחברה הישראלית את כל האנרגיה, הקשב, הריכוז, הזהירות והאחריות – התאוששה במהירות מסחררת וחזרה לסורה. קשה לזהות אצלה חשבון נפש.

השר בני גנץ, שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, 11 בנובמבר 2023 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

רגע לפני שנשליך באנחת רווחה את 2023 לפח האשפה של ההיסטוריה, ונקבור אותה בחלקת השנים שייזכרו לדיראון עולם, הנה כמה הרהורים גולמיים, פרומים בקצה, ממש כמונו, לקראת השנה האזרחית החדשה, שאינשאללה תהיה טובה יותר מקודמתה:

העובדה שמחבלי חמאס טבחו בישראל באכזריות שהלב לא יכול להכיל, לא מצדיקה השמדה המונית.

אם אדם רוצח תינוק – התינוק שלו לא הופך לבן מוות. הוא נשאר תינוק.

השאיפה לנקום היא רגש אנושי טבעי – אבל היא לא מצפן.

רטוריקה מנצחת בחירות – לא מלחמות.

העובדה שמתנחלים רבים נלחמים ונהרגים ברצועת עזה, לא הופכת את ההתנחלויות בגדה המערבית לחוקיות או למוסריות יותר משהיו קודם.

העובדה שמתנחלים רבים נלחמים ונהרגים ברצועת עזה, לא הופכת את ההתנחלויות בגדה המערבית לחוקיות או למוסריות יותר משהיו קודם

העובדה שהקטארים מושחתים ומשחיתים את העולם, שמנהיגי חמאס מושחתים ומקריבים את בני עמם, ושמשפחת נתניהו מושחתת ומרוכזת רק בעצמה – לא מוכיחה שום תיאוריית קונספירציה על "ברית המושחתים" (אבל גם לא שוללת לחלוטין את קיומה).

מבנים בא-זהרא, שבמרכז רצועת עזה, שנחרבו בתקיפה ישראלית, 20 באוקטובר 2023 (צילום: Belal ALSABBAGH / AFP)

העובדה שג'רי סיינפלד הגיע לביקור הזדהות בישראל שבוע אחרי שצ'נדלר מ"חברים" מת ממנת יתר, היא לא הוכחה ש"סיינפלד" הייתה טובה יותר מ"חברים" (היא הייתה טובה בהרבה, בלי שום קשר).

העובדה שערוץ 14 כלול בחבילת הערוצים לא אומרת שחייבים לצפות בו.

בכלל, עדיף לצפות פחות בטלוויזיה, לגלוש פחות ברשתות החברתיות, לקרוא יותר ספרים ולשמוע יותר מוזיקה. זה היה נכון תמיד, ונכון במיוחד עכשיו.

העובדה שהיפסטרים פרוגרסיבים באמריקה מפגינים עיוורון מוסרי, בורות שקשה להכיל וטיפשות בממדים אגדיים, לא אומרת שהרעיונות הפרוגרסיביים על שוויון זכויות, צדק למיעוטים, ושחרור מכבלי הפטריארכיה הם רעיונות גרועים. לפעמים אנשים גרועים מחזיקים ברעיונות טובים. ולהפך.

העובדה שפרוגרסיבים באמריקה מפגינים עיוורון מוסרי, בורות וטיפשות בממדים אגדיים, לא אומרת שהרעיונות הפרוגרסיביים על שוויון זכויות, צדק למיעוטים, ושחרור מכבלי הפטריארכיה הם רעיונות גרועים

העובדה שמחבלי חמאס יצאו בקריאות "אללה הוא אכבר" לטבוח בכל יהודי שיפגשו, ושהאנטישמייות מרימה עכשיו ראש בעולם, לא אומרת שאורית סטרוק, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' יקבעו מעתה והלאה מיהו יהודי. גם סיינפלד יהודי. גם בוב דילן. גם עמירה הס. השבוע התברר שאפילו סטפן פריי יהודי. נערי הגבעות מהשטחים הם לא יותר מאנקדוטה זניחה בשולי ההיסטוריה של העם היהודי.

ג'רי סיינפלד במטה משפחות החטופים בתל אביב, 18 בדצמבר 2023 (צילום: מטה המשפחות)

אנחנו לא יחד, ולא ננצח.

העובדה שחטפנו בשבעה באוקטובר 2023 את הכאפה של החיים שלנו, חייבת להעיר אותנו להיות צנועים יותר, רגישים יותר, אנושיים יותר, סולידריים יותר, נאמנים יותר לאמת, נחושים לעצב את עתידנו ומוכנים תמיד להגן על עצמנו. אבל גם מכירים במגבלות כוחנו.

העובדה שחטפנו את הכאפה של החיים שלנו, חייבת להעיר אותנו להיות צנועים יותר, רגישים יותר, אנושיים יותר, נאמנים יותר לאמת, נחושים לעצב את עתידנו ומוכנים תמיד להגן על עצמנו. אבל גם מכירים במגבלות כוחנו

חייבים להחזיר את החטופים הביתה. ולהחליף את הממשלה שהפכה את 2023 לשנה הקטלנית ביותר, המשוסעת ביותר והמכאיבה ביותר בתולדות מדינת ישראל.