לכבוד יום העברית תשפ"ד - הצעה לשיפור השפה הרב־מגדרית

שפה חוצת מגדרים, אילוסטרציה (צילום: Kubkoo / iStock)
Kubkoo / iStock
שפה חוצת מגדרים, אילוסטרציה

השבוע (יום שני, כ"א בטבת), יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, ציינו את "יום הלשון העברית". בן־יהודה, שנחשב בעיני רבים למחייה השפה העברית, נודע בחיבורו את המילון העברי הראשון ובמילים המחודשות שטבע כדי להתאים את השפה הקדומה לעת הזו.

אחת הסוגיות שנדונו רבות בשנים האחרונות היא בעניין "עברית רב־מגדרית" – אז נעשה ניסיון מלאכותי ליצור מערכת אותיות חדשה שתהיה ניטרלית מבחינה מגדרית, במטרה לתת יותר ביטוי לנשים בשפה העברית.

אחת הסוגיות שנדונו רבות בשנים האחרונות היא בעניין "עברית רב־מגדרית" – ניסיון מלאכותי ליצור מערכת אותיות חדשה שתהיה ניטרלית מבחינה מגדרית, במטרה לתת יותר ביטוי לנשים בשפה העברית

על פניו, הרעיון כשלעצמו הוא מבורך וחיוני. אולם האופן שבו בחרו הוגיה של המערכת הוא מסורבל למדי, שכן נדרש לשם כך לימוד של אותיות נוספות (שכתיבתן לא־מאוד־נוחה), מה גם שהבעיה העיקרית לא נפתרת והיא הקרי, ההגייה המילולית.

הגופן עברית רב-מגדרית שעיצבה מיכל שומר (צילום: מגזין אות־אות־אות)
הגופן עברית רב-מגדרית שעיצבה מיכל שומר (צילום: מגזין אות־אות־אות)

כמי שמאמין ששפה צריכה להתפתח – אם לא באופן טבעי אז באופן מלאכותי – ברצוני להציע חלופה שעשויה, לדעתי, להתאים יותר. ההצעה שלי באה לפתור הן את עניין הכתיב והן את עניין הקרי. נמנעתי מלהוסיף מערכת חדשה של אותיות, ובחרתי להשתמש באלו שקיימות. באופן זה, גם ההגייה המילולית תתאפשר באופן פשוט למדי. בחרתי להתמקד בשני כללי מפתח קלים ליישום.

1

הכלל הראשון, עונה על הצורך בסיומת צורת הרבים שאיננה מ"ם זכרי או נו"ן נקבי. אם כינויי הגוף הזכריים הם "אַתֶּם" ו"הֵם", ואלו הנקביים הם "אַתֶּן" ו"הֵן", אז כינויי הגוף הרב־מגדריים יהיו "אַתֶּא" ו"הֵא" בהתאמה, עבור כל קבוצה מעורבת שמורכבת מבנים ומבנות.

הרציונל כאן הוא שההגה אל"ף איננו עיצורי, כלומר לא מתבטא בעצירת זרם האוויר, ולכן ממשיך את תנועת התי"ו שקודמת לו ושומרת למעשה על סיומת ניטרלית. כמו כן, סיומת זו משרתת גם את צורת הכתיב כאשר היא מאפשרת לקורא להבין מיד שמדובר בסיומת רבים ניטרלית.

משפט לדוגמה:

"דנית ויואב, האם אַתֶּא מוכנים?"

סיומת אל"ף תוכל לשמש לא רק בכינויי גוף, אלא גם במספרים בגוף שני ושלישי וכן הלאה (שְׁנֵיכֶם–שְׁתֵּיכֶן–שְׁתֵּיכֶא), כמו גם במילות יחס ומושא (כּוּלָם–כּוּלָן–כּוּלָא; אֵלֵיכֶם–אֵלֵיכֶן–אֵלֵיכֶא; אוֹתָם–אוֹתָן–אוֹתָא; וכדומה).

2

כעת, נעבור בזריזות אל הכלל השני, שבבסיסו שימוש בסיומת ניטרלית עבור כל קבוצה מעורבת של בנים ובנות בשמות תואר ובפעלים בזמן הווה. כאן, בדומה לעברית הרב־מגדרית, ערבלתי את הסיומת הזכרית ־ים עם הסיומת הנקבית ־ות כדי ליצור את הסיומת הניטרלית ־וֹם. לצורך ההמחשה, אילו ניקח את שמות התואר "יָפִים" ו"יָפוֹת", הצורה הרב־מגדרית תהיה – יָפוֹם. באשר לפעלים בזמן הווה כמו, למשל, "אוֹכְלִים" ו"אוֹכְלוֹת", הצורה הרב־מגדרית תהיה – אוֹכְלוֹם. אני מודה שבמבט ראשון זה עלול להישמע פחות טבעי, אך אפשר להעריך בזהירות המתבקשת ששימוש תכוף עשוי לעשות את העבודה ולהשריש זאת.

משפט לדוגמה שממצה את שני הכללים:

"שרה ואברם חוֹגְגוֹם מחר יום נישואים; מי היה מאמין שהֵא ביחד כבר שלושים שנה".

החלופות שהצעתי לא מחייבות אף אחד, ואני מודה ומתוודה שאפילו לי הן נשמעות עדיין מעושות למדי. יחד עם זאת, מילים רבות החלו כך את דרכן, ובואו נודה באמת – לא חסרים בעברית חידושי מילים קשים אף יותר להגייה כמו, למשל, גַּרְיָן או עוּגוֹנִית.

הרציונל כאן הוא שההגה אל"ף איננו עיצורי, כלומר לא מתבטא בעצירת זרם האוויר, ולכן ממשיך את תנועת התי"ו שקודמת לו ושומרת למעשה על סיומת ניטרלית

יתרה מזו, אין ספק שדוברי העברית נודעים בשמרנותם ובדבקותם בכללים המסורתיים, אולם לעיתים עלינו לשנות חלק מההרגלים לטובת צורכי החברה. אל לנו לשכוח שמחצית מדוברי העברית הן נשים, ונכון לכללי העברית כיום – נוכחותן הדקדוקית נבלעת כשהן נמצאות בתוך קבוצה של גברים, בדיוק לאור אותם כללים. מחובתנו לפתור זאת.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 522 מילים
סגירה