ישראל הגיעה למקום ה־17 בעולם במדד הכוח הצבאי העולמי של חברת המחקר הביטחוני הבינלאומית Global Fire Power ל־2023, שהתפרסם אתמול (שלישי). ישראל נמצאת במדד מתחת לאוסטרליה ומעל לאוקראינה.

מדובר בעלייה קלה במיקומה של ישראל ביחס למדד שפורסם אשתקד והתייחס ל־2022. אז ישראל הגיעה למקום ה־18. הסיבה לעלייה, מסבירים בחברה, היא הגיוס הנרחב והחימוש לרגל המלחמה בעזה וההישגים הצבאיים של צה"ל במלחמה. זאת למרות הכישלון של 7 באוקטובר.

עם זאת, בעשור האחרון, מקומה של ישראל במדד Global Fire Power ובמדדים דומים רשם ירידה חדה.

מדד GFP מתפרסם מדי שנה מאז 2005 ובוחן את העוצמה הצבאית של 145 מדינות, ונחשב לתו האיכות המקובל ביותר. גם מכוני וחברות מחקר אחרים מפרסמים לעתים השוואות שתוצאותיהן אינן זהות, אך דומות למדי.

שיירת כלי רכב של צבא רוסיה שהושמדה בעיר בוצ'ה, 1 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Serhii Nuzhnenko)

במדד הראשון, שפורסם ב־2005 והתייחס ל־2004, ישראל נמצאה במקום ה־10 מבין 145 מדינות בעולם – בין צרפת לגרמניה. במדד שהתייחס ל־2009 ישראל ירדה למקום ה־11.

במדד שהתייחס ל־2010 ישראל עלתה למקום ה־10; בשנת 2011 היא שוב ירדה למקום ה־11, שם נשארה עד לשנת 2014. במדד לשנת 2015 ישראל נפלה למקום ה־16, בין ברזיל לווייטנאם.  במדד ל־2016 ישראל עלתה למקום ה־15 ובשנת 2017 שוב ירדה ל־16. בשנת 2018 ישראל ירדה למקום ה־17 ושנה לאחר מכן למקום ה־18.

במדד ל־2020 ישראל ירדה למקום ה־20, בין אוסטרליה לקנדה. שנה לאחר מכן ישראל עלתה למקום ה־18, בין אוסטרליה לספרד – ושם נשארה גם במדד ל־2022

במדד ל־2020, שפורסם ב־2021, ישראל ירדה למקום ה־20, בין אוסטרליה לקנדה. שנה לאחר מכן ישראל עלתה למקום ה־18, בין אוסטרליה לספרד – ושם נשארה גם במדד ל־2022.

חיילי צה"ל פועלים ברצועת עזה, 8 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

ישראל ירדה, המדינות השכנות עלו

מיקומה של ישראל במדדים הללו גבוה מאוד ביחס לגודל המדינה – מעל כל מדינה אחרת בגודל דומה. לכאורה, הדבר אמור להחמיא לישראל, וכך נראה בעבר הסיקור של המדד ברוב כלי התקשורת הישראליים.

אבל הירידה החדה בדירוג – במדינה המתמודדת עם סיכונים ביטחוניים קשים יותר מרוב מדינות העולם ומשקיעה בביטחון משאבים אדירים – הייתה אמורה להיות סיבה לדאגה.

מדובר בירידה חדה בדירוג בזמן קצר. לישראל, המתמודדת עם סיכונים ביטחוניים קשים, זאת סיבה לדאגה. גרוע מכך, ישראל ירדה בדירוג ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון, ונמצאת מתחת למצרים, טורקיה ואיראן

גרוע מכך, נוסף על הירידה בדירוג הכללי, ישראל ירדה במעמדה במדד ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון, גם בשל ירידתה – וגם בשל עלייתן. בדירוג ל־2023, טורקיה הגיעה למקום השמיני בעולם, איראן טיפסה שלושה מקומות והגיעה למקום ה־14 – שלושה מקומות מעל ישראל, ומצרים ירדה מהמקום ה-14 ל־15, שני מקומות מעל ישראל.

בתחילת המאה הנוכחית, צבא איראן נחשב לאחד הצבאות החזקים בעולם ולחזק במזרח התיכון, אף יותר מצה"ל. בדירוג GFP ל־2004 ול־2005 איראן נמצאה במקום השביעי בעולם – שלושה מקומות מעל ישראל. ארבע מדינות נוספות במזרח התיכון – מצרים, ערב הסעודית, סוריה וטורקיה – נמצאו באותן שנים בסביבות המקום ה־20.

מצעד של כוחות הצבא האיראני לציון 39 שנה לפתיחת מלחמת איראן–עיראק. ספטמבר 2019 (צילום: (Iranian Presidency Office via AP))

עם הטלת הסנקציות הבינלאומיות על איראן מ־2006 ואילך, צבאה נחלש במהירות והיא ירדה לאזור המקום ה־15 בדירוג, שם נשארה שנים ארוכות. ואילו טורקיה, לעומת זאת, התחזקה, ובמדד ל־2010 עקפה את ישראל והגיעה למקום השמיני. טורקיה נשארה באזור המקום ה־10 במדד עד היום.

ישראל הייתה, אפוא, מתחילת הדירוג ועד 2014 אחת משתי המדינות במקום הגבוה ביותר במזרח התיכון – קודם לצדה של איראן ואחר כך לצד טורקיה. אבל בדירוג ל־2015 ישראל ירדה חמישה מקומות, ואילו מצרים זינקה ארבעה מקומות והגיעה למקום ה־12, ובדרך עברה את ישראל. ואילו איראן התחזקה מחדש ובדירוג ל־2017 הגיעה למקום ה־13, שלושה מקומות מעל ישראל.

ישראל הייתה אחת משתי המדינות החזקות במזרח התיכון עד 2014, אבל ב־2015 ירדה חמישה מקומות ומצרים זינקה ארבעה מקומות ועברה את ישראל. בדירוג ל־2017, איראן הגיעה שלושה מקומות מעל ישראל

מאז 2017, ישראל נמצאת במקום הרביעי במזרח התיכון, אחרי טורקיה, מצרים ואיראן. מדדים אחרים של חברות ומכוני מחקר אחרים הציגו תוצאות מחמיאות יותר לישראל, גם בעבר וגם בהווה, אבל גם בהם מעמדה של ישראל התדרדר בעשור האחרון.

דוח של חברת המידע HIS שפורסם ב־2015 על הצבאות במזרח התיכון הכתיר את צה"ל כ"צבא החזק במזרח התיכון". טורקיה מוקמה בדוח במקום השני, בניגוד לדו"חות Global Fire Power, שבהם טורקיה הגיעה באותה תקופה למקום הראשון באזור וישראל למקום השני.

שיירה של צבא טורקיה במזרח אידליב, 28 בפברואר 2020 (צילום: AP)

דו"ח אחר של אותה חברה מ־2022 הוריד את ישראל למקום הרביעי באזור, אחרי ערב הסעודית, מצרים ואיראן.

חישוב של עוצמה צבאית הוא מורכב. אי אפשר להגיע לדיוק מוחלט בהשוואה בין צבאות שונים. מדדי GFP מבוססים על 50 קריטריונים שונים לעוצמה צבאית ושיטת חישוב מורכבת המשקללת ביניהם. GFP מפרסמת את הקריטריונים, אך אינה מסבירה כיצד היא מודדת אותם ומרכיבה את המדד לכל מדינה ומדינה, כיוון שהיא מתבססת על מידע שבחלקו הוא מודיעיני וסודי.

קשה יותר למדוד את רמות האימון והלחימה, המשמעת, האסטרטגיה, המידע המודיעיני, המוטיבציה של הלוחמים ותמיכת האוכלוסייה האזרחית. המרכיבים החמקמקים הללו היוו חלק מכריע בניצחונות ישראל

המדדים הכמותיים – מספר החיילים,  הטנקים, המטוסים ושאר אמצעי הלחימה שמחזיק כל צבא, מוכפלים באיכות הטכנולוגית של הנשק והאמל"ח, שנמדדת גם בהשקעה הכספית בפיתוחו וגם בתוצאות הביצועים שלו בניסויים ובשדה הקרב, ככל שאלה ידועות, ובתקציבי החימוש ויכולות הרכש והייצור שלהם.

המרכיבים הללו מחולקים בגודל המדינה ובאוכלוסייתה. זאת, כיוון שככל שצבא פרוס על שטח גדול יותר ופועל בקרב אוכלוסייה גדולה יותר, עוצמתו מתפזרת.

דירוג שנתי של הצבאות החזקים בעולם לפי Global Fire Power

קשה יותר למדוד את רמות האימון והלחימה, המשמעת, האסטרטגיה, המידע המודיעיני, המוטיבציה של הלוחמים ותמיכת האוכלוסייה האזרחית. המרכיבים החמקמקים הללו היוו חלק מכריע בניצחונות ישראל על מדינות ערב בעבר, ובהישגי אוקראינה מול רוסיה במלחמה הנוכחית, וגם בהישגיהם של ארגוני טרור מול מדינות, כולל מתקפת חמאס על ישראל.

המרכיבים הללו באים לידי ביטוי במדדי GFP ובמדדים אחרים לעוצמה צבאית, אבל מדידתם אינה מדויקת והשפעתם משתנה בין המדדים השונים בהתאם לשיטות הניתוח שעליהם הם מתבססים, הכוללות גם ניתוח בדיעבד של מלחמות.

המרכיב הקל ביותר למדידה הוא הכמותי: מספר החיילים, המטוסים, הטנקים ושאר האמל"ח. בעשור האחרון, רבים מהצבאות במזרח המזרח התיכון התחמשו, בעוד שצה"ל צמצם את כוח האדם וחלק מהחימוש שלו

בעקבות כישלונותיה של רוסיה במלחמה באוקראינה, מדד HIS הוריד אותה במדד לשנת 2022 מהמקום השני – שבו נמצאה ב־2015 – למקום השלישי. זאת, בניגוד למדדי GFP, שבהם רוסיה מדורגת בקביעות במקום השני אחרי ארה"ב, גם בשנתיים האחרונות.

המרכיב הקל ביותר למדידה הוא המרכיב הכמותי: מספר החיילים בסדיר ובמילואים, המטוסים, הטנקים ושאר האמל"ח. בעשור האחרון, רבים מהצבאות במדינות המתפתחות בכלל, ובמזרח המזרח התיכון בפרט, התחמשו, בעוד שצה"ל צמצם את כוח האדם וחלק מהחימוש שלו. התהליך הזה הביא לירידת ישראל בדירוגי העוצמה הצבאית.

כוחות צה"ל ברצועת עזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

לפי מחקרים ופרסומים בתקשורת העולמית, ב־2012 היו לישראל כ־750 אלף חיילים בסדיר ובמילואים גם יחד; כ־3,000 טנקים; 4,600 מטוסי קרב וכ־140 משגרי רקטות. לאיראן היו באותה שנה כמיליון חיילים בסדיר ובמילואים וכ־120 אלף במשמרות המהפכה; כ־2,000 טנקים; 336 מטוסים וכ־200 משגרי רקטות.

ב־2022, לפי GFP, מספר חיילי צה"ל צומצם לכ־650 אלף. זאת, בעקבות קיצוץ במספר ימי המילואים, קיצור קל באורך השירות הסדיר לגברים ועלייה בשיעור האוכלוסייה החרדית והערבית באוכלוסייה. מספר הטנקים של צה"ל ירד לכ־2,200 עקב הקיצוץ הנרחב בחיל השריון. מספר מטוסי חיל האוויר הוגדל ל־601; ומספר משגרי הרקטות הוגדל לכ־300.

איראן שמרה על מספר חיילי הסדיר והמילואים; מספר הטנקים שלה גדל לכ־4,000; מספר המטוסים גדל לכ־541 ומספר משגרי הרקטות גדל לכאלף

ואילו איראן שמרה על מספר חיילי הסדיר והמילואים שלה; מספר הטנקים שלה גדל לכ־4,000; מספר המטוסים גדל לכ־541 ומספר משגרי הרקטות גדל לכאלף.

איראן אינה חולקת גבול עם ישראל, ולכאורה, השאלה כמה טנקים יש לצבאה אינה נוגעת לנו. אבל בין ישראל לאיראן נמצאות שלוש מדינות אויב של ישראל – עיראק, סוריה ולבנון, שתומכות במידה כזאת או אחרת באיראן. חלק מהטנקים של איראן הועברו לידי חזבאללה, ואחרים עשויים לעבור בעתיד.

חיילי צבא איראן בתרגיל על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)

לפי מחקרים ופרסומים, צי הטנקים של צבא מצרים גדל בעשור האחרון מכ־2000 לכ־4,800, וצי המטוסים מכ־400 לכ־1,100. הצבא המצרי גדל מכ־800 אלף לכ־900 אלף חיילים, כמחציתם בסדיר ומחציתם במילואים.

התחזקות שכנותיה של ישראל באה במקביל להתחזקות של מדינות מתפתחות רבות נוספות מחוץ למזרח התיכון, שחלקן טיפסו גם הן לצמרת העוצמה העולמית ודחקו חלק מהמדינות המפותחות כלפי מטה. זאת, במסגרת תהליך עולמי הדרגתי של ירידה בפערים בין המדינות המתפתחות והמפותחות.

בתחילת המאה ה־21, הצבא הסיני הפך לצבא השלישי בעוצמתו בעולם, ואחריו ההודי. מדינות לא מערביות אחרות – קוריאה הדרומית והצפונית, פקיסטן, אינדונזיה וברזיל, ולאחרונה אוקראינה – טיפסו במדדים

במאה ה־20, הצבא הצרפתי נחשב לשלישי בעוצמתו בעולם, אחרי האמריקאי והרוסי, ואחריהם הבריטי. בתחילת המאה ה־21, הצבא הסיני הפך לצבא השלישי בעוצמתו בעולם, ואחריו ההודי. מדינות לא מערביות אחרות – קוריאה הדרומית והצפונית, פקיסטן, אינדונזיה וברזיל, ולאחרונה אוקראינה – טיפסו במדדי העוצמה הצבאית בעשורים האחרונים ודחקו את מדינות מערב אירופה למטה.

כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

ההשקעה בביטחון עצומה גם ככה

יש לציין כי גם אחרי הצמצומים בצה"ל שהורידו את הדירוג של ישראל, וגם לפני המלחמה הנוכחית, היקף הגיוס לצבא, אורך השירות וההשקעה בתקציבי הביטחון והאמל"ח בישראל הם מהגבוהים בעולם.

מדד הגיוס (Militarization Index) של מכון בון לחקר סכסוכים, משווה בין אחוז המגויסים באוכלוסייה, אורך שירות החובה ומספר ימי המילואים, כמות הנשק ואחוז ההשקעה בתקציבי הביטחון במדינות שונות. ישראל הגיעה במדד הגיוס לשנת 2022 למקום השני בעולם, אחרי אוקראינה.

גם אחרי הצמצומים בצה"ל שהורידו את הדירוג של ישראל, וגם לפני המלחמה הנוכחית, היקף הגיוס לצבא וההשקעה בתקציבי ביטחון ואמל"ח בישראל הם מהגבוהים בעולם

ישראל נמצאה במקום הראשון במדד הגיוס במשך 14 שנים רצופות, מהמדד ל־2007 עד למדד ל־2021 (עד 2007, אריתראה נמצאה בקביעות במקום הראשון במדד הגיוס, אך יצאה ממנו ב־2007; קוריאה הצפונית אינה במדד; ייתכן שאם שתי הדיקטטורות המיליטריסטיות היו נמצאות בו, הן היו תופשות את המקומות הראשונים, וישראל הייתה במקום השלישי).

מכון בון טרם פרסם מדד גיוס ל־2023. ייתכן שבעקבות גיוס המילואים, החימוש וחלוקת הנשק במלחמה הנוכחית, ישראל תעלה שוב למקום הראשון בעולם במדד הגיוס. ולמרות זאת, כוח האדם בצה"ל אינו מספיק כדי להשוות את כוחה של ישראל לזה של שכנותיה, שחלקן גדולות ממנה פי כמה.

שלט המפנה ללשכת הגיוס בירושלים, דצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

המחסור בלוחמים, שהחמיר בשל הרחבת ההתנחלויות, היה אחד הגורמים לעיכוב הרה אסון במענה צה"ל לפלישת חמאס בסוכות. זאת, אף שבפלישה הרצחנית השתתפו כ־3,000 מחבלים בלבד. לפי פרסומים זרים, המחסור בחיילים מונע מישראל להרחיב את המערכה מול חזבאללה במקביל ללחימה בעזה.

הפתרונות האפשריים לכך הם גיוס חרדים, נשים דתיות ואולי גם חלק מהערבים – או חשיבה אסטרטגית שתיקח בחשבון את העובדה שישראל כבר אינה המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון.

הגיוס הנרחב אינו מספיק כדי להשוות את כוחה של ישראל לזה של שכנותיה, שחלקן גדולות ממנה פי כמה. לפי פרסומים זרים, המחסור בלוחמים מונע מישראל לתקוף את חזבאללה במקביל ללחימה בעזה

מדדי GFP ומדדים דומים אינם מדרגים ארגוני טרור, גם ארגונים כמו חמאס עם שלטון עצמאי וצבא סדיר. זאת, כיוון שקשה להשוות בין כוחם לכוחן של מדינות. לפעילי ארגונים ג'יהאדיסטים יש מוטיבציה גבוהה מאוד, עד כדי נכונות להתאבד, ואין להם עכבות מוסריות, חוקיות ודיפלומטיות המגבילות מדינות.

ארגוני טרור פועלים באופן מחתרתי ולא חושפים מידע מהימן אודות פעילותם, גם את המידע החלקי שממשלות לגיטימיות מוכנות לחשוף, מה שמקשה על מכוני וחברות מחקר לאסוף עליהם מידע.

תהלוכה של חמאס בעזה, 6 באוקטובר 2006 (צילום: Ahmad Khateib/Flash90)

עם זאת, מדד HIS לצבאות המזרח התיכון מ־2015 מנה שורה של ארגוני טרור ג'יהאדיסטים ברשימת "הצבאות החזקים באזור", מבלי להכניס אותם לדירוג. הראשון בין ארגוני הטרור שהוזכרו ברשימה היה דאעש, השני חזבאללה, השלישי חמאס, והשישי – החות'ים.

מאז 2015, דאעש נוצח במלחמה והפסיק להיות כוח שלטוני; ואילו חמאס, חזבאללה והח'ותים, שבהם ישראל נלחמת כיום, נשארו בין הארגונים הג'יהאדיסטים והכוחות הצבאיים החזקים ביותר באזור.