למרבה ההפתעה, דווקא המלחמה אולי הכי דרמטית שידעה ישראל חיזקה את אמון המשקיעים בשקל המקומי, אחרי שנה של טלטלה עזה. למעשה, מאז שהדולר הגיע לשיא של 4.087 שקלים ב־26 באוקטובר, השקל עבר למגמת התחזקות רצופה ונדירה של כמעט חודשיים וחצי.

אחד מגורמי ההתחזקות עם פרוץ המלחמה היה, אומנם, ההתערבות של בנק ישראל במסחר – זה קרה כשהבנק מכר 8.5 מיליארד דולרים מרזרבות המט"ח השמנות שלו – אך השקל המשיך להתחזק לאחר מכן ללא צורך בהתערבות נוספת.

שוק המט"ח מהווה מדד חשוב לסנטימנט לכלכלה הישראלית – ויכול להעיד על מידת אמון המשקיעים בה. את האזרח הישראלי הממוצע זה בוודאי מפתיע. לא ברור לכאורה איך בזמן מלחמה המנוהלת בצורה כל כך מרושלת מבחינה כלכלית, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית דווקא עולה. העניין הוא שאצל המשקיעים החשיבה היא בדיוק הפוכה.

המשקיעים, בניגוד לאזרח הממוצע, מסתכלים כבר על "היום שאחרי". הם מחפשים את התקווה בביטול המהפכה המשפטית ובסיום המלחמה בעזה ובלבנון עם הסדר מדיני

הם, בניגוד לאזרח הממוצע, מסתכלים כבר על "היום שאחרי". הם מחפשים את התקווה בביטול המהפכה המשפטית שהכבידה על הכלכלה; בהחלפת הממשלה הנוכחית, שהייתה עוינת להם, בממשלה יותר ידידותית שתכניס יותר יציבות;  ובסיום המלחמה בעזה ובלבנון עם הסדר מדיני וביטחוני.

כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

כל עוד הם רואים שהתרחישים האלה ריאליים והתנאים להתממשותם קיימים, הם אופטימיים. האופטימיות באה לידי ביטוי בכך שיותר ויותר משקיעים מעדיפים לרכוש ולהחזיק שקלים מאשר דולרים בכל החודשיים האחרונים.

מסוף אוקטובר ועד תחילת ינואר, השקל התחזק בסך הכול בכ־12% ביחס לדולר. כמובן שהיו עוד סיבות לכך כמו החלשת הדולר בעולם ופעילות ערה של המוסדיים בשוק המט"ח, אבל אלה הוכחו כחסרי משמעות אם וכאשר במדינה שוררת אי ודאות כמו זו שהייתה לפני 7 באוקטובר.

הפיצוץ בישיבת הקבינט והעימות בין שרי הימין ומקורבי בנימין נתניהו לרמטכ"ל, גרם לגלי הדף בקרב קהילת המשקיעים, שחלקה מיהרה להמיר את השקלים שבידיה למט"ח

יעיד על כך, למשל, נגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון, שבכנס אלי הורביץ לכלכה במאי האחרון הבהיר כי המהפכה המשפטית הביאה לפיחות עודף בשקל בשיעור של 10%, ולפגיעה קשה בגיוסים בתחום ההייטק בשל חוסר הוודאות.

עד תחילת ינואר השנה עוד נראה שהשקל מתחיל לחזור לאיתנו כמו בימים הטובים, אלא שאז החגיגה נגמרה. לפחות באופן זמני. זה התחיל בהורדת הריבית של בנק ישראל, שהפכה את השקל לקצת פחות אטרקטיבי ביחס לשאר המטבעות בעולם, והמשיך בחיסול סאלח אל־עארורי.

סאלח אל־עארורי ב־2017 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

החיסול הקפיץ את החשש לפרוץ מלחמה אזורית. אחרי כן החששות הופרכו, מה שגרם לשקל להתייצב שוב לזמן קצר. הנפילה הגדולה של השבוע בשקל התרחשה דווקא לא באשמת הריבית וגם כנראה לא בגלל החשש מהתנהלות חסן נסראללה.

ברקע לנפילה הופיעו הפרסומים על פיצוץ ישיבת קבינט המלחמה בלילה שבין חמישי לשישי. הפיצוץ נגרם בעקבות עימות בין שרי הימין ומקורבי בנימין נתניהו לרמטכ"ל. גלי ההדף הורגשו היטב גם בקרב קהילת המשקיעים, שחלקה מיהרה להמיר את השקלים שבידיה למט"ח עם תחילת המסחר ביום שישי בבוקר.

המסר שעבר מאותו קבינט למשקיעים היה שבמקום לדון בדבר שהכי חשוב להם, שהוא "היום שאחרי", הממשלה מעדיפה לדון במאבקים של "היום שלפני"

בסך הכול השקל נפל בתוך כשעה ב־1.5% וחצה אפילו את קו ה־3.7 שקלים לדולר לזמן קצר. המסר שעבר מאותו קבינט למשקיעים היה שבמקום לדון בדבר שהכי חשוב להם, שהוא "היום שאחרי", הממשלה מעדיפה לדון במאבקים של "היום שלפני".

הדיון תדלק שוב את החשש שבממשלה מתכננים לנצל את הזמן כדי להצית מלחמה פנימית, במקום לחתור לפתרון מדיני, ביטחוני וכלכלי בצפון ובדרום, כזה שיחזיר את היציבות והוודאות למדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת קבינט המלחמה, 4 בדצמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

גם החשש שחברי המחנה הממלכתי יעזבו את הממשלה בעקבות התנהלות הקבינט לא בדיוק תרם להגברת הרגשת הביטחון בקרב המשקיעים. כך יצא שהשבוע הסתיים – לראשונה מזה זמן רב – עם סנטימנט שלילי לשקל הישראלי.

התשובה לשאלה האם אנחנו שוב לפני התדרדרות מהירה באמון המשקיעים בכלכלה שלנו, או שמא מדובר רק בחשש זמני שיופרך בקרוב, נתונה כרגע בידיו של איש אחד במדינה – בנימין נתניהו.