החלטת הרמטכ"ל הרצי הלוי להקים ועדה לבדיקת הכישלונות הצבאיים הייתה צריכה להתקבל כבר מזמן – ולא כשלושה חודשים לתוך המלחמה. האנשים האמונים על התחקיר הם גם המתאימים לביצועם. למשל, המתחקר הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, יכול לבדוק את התנהלות הרמטכ"ל הרצי הלוי.

עוד חברים בוועדה: אלוף במילואים יואב הר אבן, לשעבר ראש אגף מבצעים וכיום מנכ"ל רפא"ל; אלוף במילואים סמי תורג'מן, מפקד פיקוד דרום לשעבר וכיום יו"ר חברת נגה – ניהול מערכת החשמל; והאלוף במילואים אהרון זאבי־פרקש, ראש אמ"ן לשעבר וכיום נשיא המכון לתכנון מדיניות העם היהודי.

כל הארבעה מתאימים לתפקיד. לגבי מופז, אין רמטכ"ל אחר שיכול למלא את התפקיד, משום שהרמטכ"לים האחרים לשעבר – אהוד ברק, משה יעלון, גבי אשכנזי, דני חלוץ, בני גנץ, גדי איזנקוט, אביב כוכבי – מנועים באופן מהותי מלעסוק בחקירת הנושא.

לגבי מופז, אין רמטכ"ל אחר שיכול למלא את התפקיד, משום שהרמטכ"לים האחרים לשעבר מנועים מלעסוק בנושא. הטענה של שרי הממשלה, לפיה מופז הוא איש ההתנתקות – מגוחכת. נתניהו עצמו מעורב בהתנתקות

ברק, חלוץ ויעלון הם מהתוקפים הראשיים של הממשלה הנוכחית; גנץ ואייזנקוט הם חלק מקבינט המלחמה המצומצם; אביב כוכבי מעורב אישית במחדל מתוקף היותו רמטכ"ל עד לפני כשנה. מי נשאר? אשכנזי ומופז. אולם, אשכנזי היה השותף – עד לפני כשנה וחצי – של גנץ ויעלון.

שאול מופז (צילום: פלאש90)

הטענה של שרי ממשלת הימין, לפיה מופז הוא איש ההתנתקות – מגוחכת. הרי בנימין נתניהו עצמו מעורב בהתנתקות. האם זה אומר שהוא לא יכול לקבל החלטות במדינת ישראל? מופז התנתק מהזירה הפוליטית לפני שנים רבות והופעותיו התקשורתיות מועטות. הוא מוכר בציבוריות הרחבה כאדם אמין ואכפתי. הוא לא מנהל קרבות בוץ באולפנים נגד ראשי מדינה.

החיסרון העיקרי של ועדת הבדיקה הזו, אם כבר, היא שהיא על טהרת הגברים. בישראל קיים חוק שיווי זכויות האישה הכולל סעיף "ייצוג הולם בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדת חקירה, בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומי".

הניסוח בחוק אומנם לא מבהיר באופן חד־משמעי כי סעיף חובת הצבת נשים בוועדות בתוך הצבא חל במקרה הנוכחי, אך ראוי היה שרמטכ"ל צה"ל בעת הזו יבין שזה לא ראוי למנות ועדות ללא נוכחות נשים בכירות

הניסוח בחוק אומנם לא מבהיר באופן חד־משמעי כי סעיף חובת הצבת נשים בוועדות בתוך הצבא חל במקרה הנוכחי, אך ראוי היה שרמטכ"ל צה"ל בעת הזו יבין שזה לא ראוי למנות ועדות ללא נוכחות נשים בכירות. מדובר בגוף של ארבעה חברים, אין אף אשת צבא או ביטחון בכירה שיכולה להשתתף בחקירה?

במקום שישיבת הקבינט ביום חמישי תתמקד בהיבטים הערכיים של הצורך בחקירה מיידית, חבריה בזבזו את השעות היקרות, כמובן, בהשתלחות אינפנטילית ברמטכ"ל. התחקיר הפנימי בצבא קריטי להמשך הפעולה הצבאית, וכאמור, הוא היה צריך להתחיל כבר לפני שבועות ארוכים.

אולם, בזמן שהממשלה תוקפת את הרמטכ"ל על הקמת צוות הבדיקה בעת הלחימה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כבר הורה להתחיל בבדיקה נרחבת בנושא הסוגיות הקשורות במלחמה, ואף הודיע על כך לשר הביטחון יואב גלנט. הבדיקה תכלול את פעילות כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בפיקוד הצפון, 7 בדצמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

הסיבה לצורך בתחקיר מיידי היא ריענון המחשבה והתפיסה. ככל שמתחקרים מהר יותר, גובר הסיכוי שהתחקיר יהיה מועיל ומהימן. המתנה ארוכה מדי מאפשרת לקצינים בכירים לחשוב מחדש על המהלכים, לשפר עמדות, או אפילו לתפוס את הדברים באופן שונה, בפרספקטיבה של חכמת בדיעבד.

אומנם לא קל לתחקר קצינים בשעת קרב, אך ועדת בדיקה הייתה יכולה – לכל הפחות – להכין את תשתית הבדיקה – לעבור על ניירת ולתשאל באופן חלקי את כל מי שניתן היה לתשאל עד כה.

אומנם לא קל לתחקר קצינים בשעת קרב, אך ועדת בדיקה הייתה יכולה – לכל הפחות – להכין את תשתית הבדיקה – לעבור על ניירת ולתשאל באופן חלקי את מי שניתן

ועדת חקירה ממלכתית

כבר מהחודש הראשון ללחימה, נתניהו טוען שתהיה ועדת חקירה ממלכתית והכל ייחקר בסיום המלחמה. מתי יגיע הסיום הזה? אין לדעת. הרי המלחמה בעזה תגלוש – כמעט בוודאות – למלחמה בצפון נגד חזבאללה.

גם המלחמה בעזה לא תסתיים בזמן הקרוב, שכן צמצום הכוחות לא יביא בהכרח להשמדת חמאס. צה"ל ימשיך להיכנס ולצאת במבצעים ממוקדים, בפעילות על הקרקע או מהאוויר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בצפון רצועת עזה, 25 בדצמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)

אזי מתי יקימו את ועדת החקירה הממלכתית? בסוף 2024? או ב־2025? לפי קצב ועדות החקירה הממלכתיות הפועלות בעת הזו – ועדת הצוללות וועדת אסון מירון – התוצרים יגיעו בעוד חצי עשור. כך או כך, את ועדת החקירה הזו, בראשות שופט/ת עליון/ה, יש להקים מייד.

הזמן שוחק את התודעה. החודשים פוגעים בזיכרון. היקף הבדיקה הוא עצום – כיתות הכוננות, היעדר כוחות צבא גדולים, מחדל מודיעין, קונספציית הגדר הפרוצה, התשלומים לחמאס, חיזוק ארגון הטרור ועוד ועוד. ועדת החקירה הזו חייבת לקום עכשיו. חלפו שלושה חודשים – והפרויקט הזה חייב להתחיל.

אזי מתי יקימו את ועדת החקירה הממלכתית? בסוף 2024? או ב־2025? לפי קצב ועדות החקירה הממלכתיות הפועלות בעת הזו – ועדת הצוללות וועדת אסון מירון – התוצרים יגיעו בעוד חצי עשור

נתניהו יעשה הכול כדי לחמוק ממינוי שופט עליון לתפקיד וישאף ללכת בדרכו של אהוד אולמרט – להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט (לאו דווקא עליון) בדימוס. הדגם של ועדת וינוגרד יעמוד לנגד עיניו. נתניהו בזמנו רכב על תוצרי ועדת וינוגרד, כשתקף פוליטית את אולמרט בנאום בכנסת במאי 2007.

"חשבנו שיש על מי לסמוך, אך מנהיגות לא הייתה שם […] המנהיגות כשלה פעמיים: היא כשלה בכושר הביצוע ובתפיסת המציאות וזה התחיל עוד לפני המלחמה.

"הגיעה עת תיקון, להחזיר לעצמנו את העוצמה ואת כושר ההרתעה, כגודל הכישלון כך גודל הצורך בתיקון אמיתי. אך אלו שנכשלו לא יכולים לבצע את התיקון […] הדוח חשף ליקויים חמורים שאנחנו חייבים לתקן מייד, ובראש ובראשונה לתקן את הליקוי העיקרי: היעדר מנהיגות".

אילוסטרציה: ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

נתניהו לא שוקל בכלל ליישם על עצמו את האמירות שהטיח (בצדק רב) באולמרט. אולם, לכל הפחות הוא חייב להתקדם עם הקמת ועדת החקירה בראשות שופט עליון בדימוס.

יש מספר מועמדים לתפקיד חוץ מהשופט בדימוס אשר גרוניס, שאמור להיות עמוס עד צוואר בוועדת חקירת הצוללות, שבסוף החודש הזה ימלאו שנתיים להקמתה בלי שהתקשורת קיבלה אפילו הצצה לדיונים (בניגוד להחלטת הממשלה) ו/או סיפקה לציבור תוצר כתוב או דוח ביניים או מועד סיום.