ישראלים רבים שהאמינו בסיכוי לשלום פנו בחדות ימינה. המלחמה שנחתה על ישראל נראית כהרס הסיכוי לשינוי המציאות עם הפלסטינים. מדובר באירוע מכונן ביותר בתולדות הסכסוך עם הפלסטינים.

זה עשוי לחולל תהפוכות חברתיות ופוליטיות ולהוביל לבסוף דווקא לתפנית ולהסדרים מדיניים, שכן אחרי חורבן ומלחמה שנצרבת עמוק בתודעה יש התפכחות וריסון מגבלת הכוח.

המלחמה עשויה לחולל תהפוכות חברתיות ופוליטיות ולבסוף להוביל דווקא לתפנית ולהסדרים מדיניים, שכן אחרי חורבן ומלחמה שנצרבת עמוק בתודעה יש התפכחות וריסון מגבלת הכוח

בני אדם הם יצורים מסוכנים ועמים אינם לומדים מן העבר. לכן יש נסיבות בהן רק טראומה הצורבת את התודעה משנה את כיוון הרוח. אנו חיים באזור בלתי יציב באופן קיצוני, והמלחמה מבהירה לנו שמעט יותר משבעה מיליון יהודים לא יכולים לשלוט בחמישה וחצי מיליון אחרים, ומה שאירע בעזה יכול להתרחש בעתיד גם ביהודה ושומרון.

הצהרתו של הנשיא ג'ו ביידן (11.12) לפיה אי אפשר להתנגד למדינה פלסטינית, מצביעה על הכיוון המדיני הברור שהקהילייה הבינלאומית מתכננת למזרח התיכון בזמן הקרוב. תלותה המוחלטת של ישראל בארה"ב מציבה אותה במציאות הדורשת יוזמה מדינית חדשה.

ביידן: "נתניהו לא יכול לומר 'לא' למדינה פלסטינית בעתיד; ממשלת ישראל החלה לאבד תמיכה בגלל הפצצות חסרות הבחנה"@AyaEilon @yanircozin pic.twitter.com/adRXUlgO7u

— גלצ (@GLZRadio) December 12, 2023

עמים נזקקו לאורך ההיסטוריה להרג ושחיטה כדי להפנים את הצורך לפתור בעיות בדרך מתונה ופשרנית. באירופה נמשכו מלחמות הדת מאות שנים וגבו מאות אלפי קורבנות – ממסעי הצלב, מלחמות הכנסייה נגד הפרוטסטנטים ובמרכזה מלחמת 30 השנים באירופה, ועד הסכם שלום וסטפליה.

עמים נזקקו לאורך ההיסטוריה להרג ושחיטה כדי להפנים את הצורך לפתור בעיות בדרך מתונה ופשרנית. באירופה נמשכו מלחמות הדת מאות שנים וגבו מאות אלפי קורבנות

כך למשל, הסטטוס-קוו בין מדינות הדרום והצפון במלחמת האזרחים האמריקאית הגיע רק אחרי מסע הרג גדול וחורבן, שהביא שלום. בצומת הזאת מצטיירת דמותו ההרואית של הנשיא אברהם לינקולן, שבכוח מנהיגותו אמריקה צעדה לסיום מלחמת האזרחים. 600 אלף אמריקאים נהרגו במלחמה על ידי אמריקאים אחרים עד להסכם סיום המלחמה.

בדרום אפריקה נדרשו אלפי קורבנות, הרג וסבל כדי להגיע למציאות אחרת. נלסון מנדלה הגיע למתינות והצורך בשלום רק אחרי שישב בכלא עשרות שנים. קודם לכן, תמך בטרור והאמין שזו הדרך.

הוא מצא פרטנר בדמותו של המנהיג הלבן וילהלם דה קלרק, שהפנים כי אי אפשר להתמיד בשלטון האפרטהייד. הוא השתכנע שניתן למנוע טבח גדול של האוכלוסייה אם יעשה צעד אמיץ למסירת השלטון באופן מסודר לרוב השחור וכך היה. דרום אפריקה פתרה משבר רווי בדם ללא שפיכות דמים.

אולם, מנדלה הוא חריג בנוף, שכן עמים הקיזו את דמם לפני שיצרו קרקע בשלה להידברות שהביאה שינוי. מלחמת העולם הראשונה שינתה את מפת אירופה ופירקה מעצמות.

מלחמת העולם השנייה הובילה להרג של יותר משישים מיליון בני אדם לפני שמוגר השלטון הנאצי והפשיסטי והחל סדר עולמי חדש של שלום ושיתוף פעולה. גרמניה הנאצית השמידה שליש מהעם היהודי, ולאחר הקמת מדינת ישראל גרמניה המערבית כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל שסייעו לבנייתה.

בדרום אפריקה נדרשו אלפי קורבנות, הרג וסבל כדי להגיע למציאות אחרת. נלסון מנדלה הגיע למתינות והצורך בשלום רק אחרי שישב בכלא עשרות שנים. קודם לכן, תמך בטרור והאמין שזו הדרך

אנו במזרח התיכון מוקפים ב-400 מיליון מוסלמים, שרבים מהם אינם משלימים עם קיומנו. במלחמת יום הכיפורים הקיזה ישראל את דמה עם כ-2600 הרוגים. אולם המלחמה האיצה תהליך מדיני, שהוביל להסכם הביניים ולאחר מכן להסכם השלום עם מצרים, שנותן שקט בגבול הדרומי כבר קרוב ל-45 שנים.

אש"ף היה ארגון טרור שביצע מעשי רצח נפשעים בכל רחבי העולם. ישראל יצאה למלחמת לבנון הראשונה וסילקה את המנהיגות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת מביירות. האינתיפאדה שפרצה ב-1987 זרעה הרס רב בעזה וביהודה ושומרון. חלפו מעט שנים אחר כך וישראל הכירה באש"ף וחתמה על הסכמי אוסלו. ההכרח הריאל-פוליטי משנה תפיסות ומשפיע על עתידם של עמים וחברות.

אצלנו, מרואן ברגותי מוגדר על ידי רבים כלוחם חופש, אבל לא פחות מכך הוא טרוריסט שפל שמעורב ברצח אזרחים חפים מפשע. האם הוא הגיע בשנות ישיבתו בכלא הישראלי לבשלות והוא מסוגל להוביל את הפלסטינים למציאות של שינוי עמוק בתרבות שאכלה את עתידם? ראוי לה לישראל לבחון זאת לעומק בשעה שאנו מחפשים מנהיג פלסטיני שניתן לצעוד אתו למרחקים ארוכים לאחר המלחמה.

ראוי להאזין להצהרתו של הנשיא ביידן שנאמרה בבית הלבן (25.10, הארץ) מספר ימים לאחר ביקורו בישראל, ומתן הגיבוי שלו למלחמה בטרור החמאסי מעזה. כבר אז הוא הציב מטרה מדינית ברורה על השולחן – מדינה פלסטינית.

ביידן: אין חזרה לסטטוס קוו כפי שהיה ב-6 באוקטובר, הפנים אל יישום פתרון שתי המדינות@RamEliBrandts pic.twitter.com/DWbpzsylwZ

— כאן חדשות (@kann_news) October 25, 2023

תפקיד המדינאי להציב יעד מדיני ברור לאחר המלחמה, שהיא שלב בתהליך ניהול המדיניות האסטרטגית. מה שקובע הוא החזון שמציבים ליום שאחרי המלחמה והחתירה ליישומו.

תפקיד המדינאי להציב יעד מדיני ברור לאחר המלחמה, שהיא שלב בתהליך ניהול המדיניות האסטרטגית. מה שקובע הוא החזון שמציבים ליום שאחרי המלחמה והחתירה ליישומו

דעת הקהל הישראלית כעוסה וכואבת בימים אלה של המערכה, ומביעה דעה נגד כל הסדר עתידי עם הפלסטינים. ואולם, המציאות לאורך ההיסטוריה מוכיחה שדווקא מתוך הרג ודם מתפתח כיוון חדש של יחסים.

קשה לעכל זאת במציאות של אווירת מלחמה, אך הצורך לבחור בחיים ובעתיד העמים יוצר לבסוף מתווים יצירתיים של קיום. הכרחי לתקן את המציאות ולהביא תקווה לדור הבא.

כל דור חדש זקוק להכשרה וחינוך המעצבים את סביבתו. הפלסטינים לא ישנו את המציאות לפני הפסקת ההסתה והחינוך לשנאה שהם מנחילים בספרי הלימוד, וללא שינוי תרבותי עמוק המציאות לא תשתנה.

יחלוף דור עד שזיכרונות ההרג יתעמעמו במוחם של הילדים שחוו את הזוועות בשני הצדדים, ולכן יהיה קשה להגיע להסדר קבע ויש להתחיל בהסדרי ביניים בשלבים שיובילו להפרדה ונורמליזציה. קיים בינתיים סיכוי ממשי שהמנהיגות הפוליטית תוחלף בישראל ותורכב קואליציה שתחתור למו"מ יעיל.

ישראל של 2024 היא חברה הדורשת הכרעות היסטוריות, אבל בפועל היא חברה חסומה למרות אחדות המטרה הניכרת במערכה. הכוחות הקוטביים והמנוגדים הפועלים בתוכה מונעים הכרעה ברורה לצד זה או אחר. ואולם, האינטרסים המדיניים והאסטרטגים של ישראל עשויים לשנות את המציאות ולהשפיע על דעת הקהל לאחר המערכה בעזה ולחתור להסדר עם הפלסטינים.

יחלוף דור עד שזיכרונות ההרג יתעמעמו במוחם של הילדים שחוו את הזוועות בשני הצדדים, ולכן יהיה קשה להגיע להסדר קבע ויש להתחיל בהסדרי ביניים בשלבים שיובילו להפרדה ונורמליזציה

הסכם שלום עם סעודיה, המשולב בברית הגנה עם ארה"ב, שמלחמה זו מבליטה את חיוניותו, גיבוש חזית של מדינות מתונות בהובלת ארה"ב מול ציר הרשע – עשויים לשנות את המציאות. זה יסייע לבניית משטר אחר בעזה ולשינוי הכיוון שיבטיח שעזה לא תאיים עוד על ישראל.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.