באופן תמוה, הצנזורה אישרה אתמול (שלישי) לפרסם את פגיעת המל"טים של חזבאללה בבסיס פיקוד הצפון בצפת. לא רק שהיא אישרה את הידיעה, אלא גם את הסרטונים שצילמו חיילים במקום הפגיעה. מדובר בהתנהלות לא שגרתית של הצנזורה, ולכן נשאלת השאלה מה קרה? מדוע ננקטה כאן מדיניות מרחיבה ומקלה?

לצנזורה כביכול יש את כל הסיבות ההגיוניות לפסול את הידיעה: היא מסגירה פגיעה מדויקת במפקדה מרכזית, הצילומים יאפשרו לחזבאללה חקר ביצועים, היא תורמת להעלאת מורל האויב, פוגעת במורל הישראלי, וניתן למנות עוד כמה סיבות שונות מדוע לא לפרסם.

אבל עובדתית, היא כן אישרה. המסקנה היחידה שעולה מכך היא שמישהו רצה לתת לחזבאללה לחגוג על הישג תודעתי, אולי כדי להוריד אותו מעץ אחר, גבוה ומסוכן יותר לישראל. כך, עם התמונות מהעשן המיתמר בפיקוד צפון, אפשר להשתיק הרבה מקטרגים בלבנון שמאתגרים את חסן נסראללה.

הוא, מבחינתו, יכול לומר שאת דמם של המחוסלים ביומיים האחרונים הוא נקם במתקן הפיקוד החשוב ביותר של ישראל בצפון. במילים אחרות, ישראל מאפשרת לנסראללה מרחב התרברבות ושכנוע פנימי מתוך שיקול רחב של עלות–תועלת.

חייל צה"ל בגבול לבנון צופה בנאומו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בטלפון, 11 בנובמבר 2023 (צילום: jalaa marey / AFP)

חזבאללה, כאמור, אוהב משוואות. את נקמת סאלח אל־עארורי הוא חילק לשני חלקים – חזבאללה נקם על הפגיעה בלב הדאחיה, מרכז השליטה שלו בביירות, על ידי פגיעה במתקן שליטה אסטרטגי בישראל, יחידת הבקרה האווירית במירון; וחמאס ירה כמה רקטות לשטחים פתוחים.

מבחינת נסראללה בזה תם העניין. הוא לא הטיל למערכה את הטילים הכבדים והמדויקים שלו, שיכלו לזרוע הרס עצום ביב"א במירון. הוא העדיף טילים מדויקים עם מטען נפץ לא גדול כדי לגרום נזק מוגבל.

אלא שכאן לחזבאללה יש בעיה, ככל שהמל"ט גדול יותר ונושא יותר חומר נפץ, הוא טס לאט יותר וקל יותר לאתר ולהשמיד אותו באוויר. המל"טים הקטנים מהווים אתגר, ולכן אנחנו רואים התגברות בשיגורים שלהם

בחינת הפעילות של חזבאללה בימים האחרונים מצביעה על שינוי דפוס פעולה מבצעי. חזבאללה נוטש את ירי הרקטות, שקרוב לרבע מהן נחתו בשטח לבנון. ההערכה היא כי הוא מבין שישראל מתמודדת איתן די טוב בעזרת כיפת ברזל, וכי הפגיעות לא אפקטיביות.

לכן, בימים האחרונים אנחנו רואים שימוש גובר במלט"ים מתאבדים. ההתמודדות מולם על ידי המערכות הישראליות מאתגרת יותר, ונחוץ דיוק גדול יותר. החיסרון היחיד הוא מטען הנפץ, שעומד על קילוגרמים בודדים במקרה הטוב, וגם זה רק אם המל"ט גדול מספיק.

יירוטים בצפון הארץ של רקטות ששוגרו מלבנון, 21 בנובמבר 2023 (צילום: jalaa marey / AFP)

אלא שכאן לחזבאללה יש בעיה, ככל שהמל"ט גדול יותר ונושא יותר חומר נפץ, הוא טס לאט יותר וקל יותר לאתר ולהשמיד אותו באוויר. המל"טים הקטנים מהווים אתגר, ולכן אנחנו רואים התגברות בשיגורים שלהם. אבל הרושם הוא שדווקא ישראל היא זו שהורידה כפפות מול הארגון אחרי חיסול אל־עארורי בביירות.

התגובה המוגבלת של חזבאללה לחיסול חיזקה את ההערכה שמרחב התמרון של נסראללה צר, ולכן כנראה הוחלט בירושלים (מעשית זה קורה בקריה בתל אביב) להגביר את הלחץ הצבאי. כפי שפורסם, חיסולו של חאג' ג'וואד – בכיר בכוח רדואן ליד הכפר חירבת סלים – המחיש עד כמה חזבאללה קפוץ ביכולת התגובה שלו.

"בכל פעם שפעל בדרום לבנון, תמיד זה היה נגמר בפעולה כלשהי של חזבאללה", סיפר לזמן ישראל בכיר לשעבר בצה"ל, שעקב אחרי ג'וואד במשך שנים. אותו בכיר הביע פליאה על חיסולו בשל בכירותו בארגון

הסימן הבולט ביותר היה בהודעה שהוציא הארגון מייד אחרי החיסול. חאג' ג'וואד הוגדר כלוחם – לא גיבור, לא מנהיג, לא בכיר ולא קצין. יותר מכך, תמונתו התפרסמה בפורמט הרגיל של עוד הרוג במערכה עם ישראל, ללא שום פרט שמסגיר את בכירותו.

והוא היה בכיר, כפוף ישירות לאיברהים עקל, ראש לשכת המבצעים של חזבאללה, המקבילה לאגף המבצעים בצה"ל. עקל מדבר ישירות עם נסראללה. ג'וואד היה המוציא והמביא  של כוח רדואן בכל הקשור למבצעים מיוחדים בישראל וסוריה.

"בכל פעם שפעל בדרום לבנון, תמיד זה היה נגמר בפעולה כלשהי של חזבאללה", סיפר לזמן ישראל בכיר לשעבר בצה"ל, שעקב אחרי ג'וואד במשך שנים. אותו בכיר הביע פליאה על חיסולו בשל בכירותו והקרבה למקבלי ההחלטות ולדמויות מפתח כמו קאסם סולימאני, עימאד מורניה ואפילו נסראללה, מה שמחזק עוד יותר את ההערכה שנסראללה מהלך על קרח דק ומחושק ביכולת התגובה שלו.

יממה אחרי החיסול של ג'וואד, במקביל ובסמוך ללוויה שלו, חיסלה ישראל בכיר נוסף, עלי חסין ברג'י, האחראי על המערך האווירי בארגון בדרום לבנון. ברג'י חוסל דקות אחרי שפיקד על שיגור להק המל"טים שפגעו בפיקוד הצפון. רצף סיכול הבכירים בחזבאללה לא מקרי – שילוב של חדירה מודיעינית מרשימה עם יכולת מבצעית מדויקת וקטלנית.

סביר להניח שהיכולת הזאת הייתה קיימת גם קודם, אבל בישראל הוחלט בכל זאת שלא לעלות מדרגה. כעת, עם הימשכות הלחימה ולחץ המפונים מהצפון, לישראל אין ברירה

סביר להניח שהיכולת הזאת הייתה קיימת גם קודם, אבל בישראל הוחלט בכל זאת שלא לעלות מדרגה. כעת, עם הימשכות הלחימה ולחץ המפונים מהצפון, לישראל אין ברירה. זה עוד שלב בסולם לפני מלחמה כוללת ששני הצדדים, אגב, לא רוצים בה.

לכן, בישראל מנסים להעביר כאן מסר לנסראללה כי היא הוא ישלם מחיר כבד על המשך הלחימה, ללא הישג ממשי בסופה. בל נטעה, המסר הזה נופל על אוזן כרויה ורגישה מאוד בביירות.