התרעה על סכנה ברורה ומיידית להתפרצות ביו"ש ובישראל

חיילי צה"ל מתעמתים עם מתנחלים בניסיון למנוע מהם להיכנס לכפר דיר שרף, 2 בנובמבר 2023 (צילום: Jaafar ASHTIYEH / AFP)
Jaafar ASHTIYEH / AFP
חיילי צה"ל מתעמתים עם מתנחלים בניסיון למנוע מהם להיכנס לכפר דיר שרף, 2 בנובמבר 2023

בימים אלה ניתן פומבי לשני מהלכים חשובים שעשה שב"כ מול מקבלי ההחלטות. במקרה האחד, שב"כ מסר לידי ראש הממשלה מסמך התרעה אסטרטגי המזהיר מפני התלקחות קרובה ביהודה ושומרון. שב"כ לא הכחיש את דבר האזהרה. במקרה השני, שב"כ מזהיר כי קיצוץ בתכנית החומש למגזר הערבי – הינו איום אסטרטגי.

אם מחברים את המשמעות של שני המסמכים יחדיו, הרי שמדובר בהתרעה  אסטרטגית ברורה ומיידית מפני התפרצויות בשטחים וגם בקרב ערביי ישראל – תרחיש אימה נוסף למדינת ישראל.

אם מחברים את משמעות שני מסמכי שב"כ יחדיו, הרי שמדובר בהתרעה אסטרטגית ברורה ומיידית מפני התפרצויות בשטחים וגם בקרב ערביי ישראל – תרחיש אימה נוסף למדינת ישראל

לעניין האזהרה לגבי המצב ביו"ש, בשב"כ מציינים כי הרקע להתרעה הוא חשש שהאבטלה המתמשכת בשטחים, בעיקר בגין אי מתן אישורים לעבוד בישראל, ובנוסף, קיצוץ השכר לאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים – יביאו להתפרצות טרור חמורה עד כדי אפשרות להצטרפות המנגנונים ללחימה נגד ישראל.

דהיינו, כאשר רשות פלסטינית חזקה היא אינטרס עליון של תפיסת הביטחון הישראלית, בוודאי בימים אלה שישראל כבר עסוקה בשתי זירות, עזה והצפון, הממשלה פועלת בכיוון ההפוך להחלשת הרשות.

יצוין כי בניגוד לדברי בנימין נתניהו שישראל העבירה את כספי המיסים לפלסטינים, בפועל ישראל העבירה רק חלק מהכספים ואת השאר "קיזזה" תחת לחץ שרי הימין הקיצוני.

לגבי עבודת הפועלים מהשטחים בישראל בעיקר בבנייה ובחקלאות, הסגר על כניסתם מה-7 אוקטובר ממשיך בניגוד להמלצת מערכת הביטחון, לאור התנגדות שרי הימין הקיצוני לבטלו בנימוק של סכנה ביטחונית. עם זאת, הפלסטינים ממשיכים לעבוד בבניית ההתנחלויות.

כאשר רשות פלסטינית חזקה היא אינטרס עליון של תפיסת הביטחון הישראלית, בוודאי בימים אלה שישראל כבר עסוקה בשתי זירות, עזה והצפון, הממשלה פועלת בכיוון ההפוך להחלשת הרשות

לגבי ההתרעה עצמה, היא מעוררת מספר תהיות. האם יכול להיות שבפועל ישראל ממשיכה להחליש את הרשות כפי שעשתה לפני ה-7 באוקטובר? ככל הנראה התשובה לשאלה זו היא חיובית. הממשלה הנוכחית ממשיכה באותה אסטרטגיה שהובילה למחדל ה-7 באוקטובר.

עניין אחר הוא, מדוע האזהרה ניתנה רק עכשיו? מזה תקופה ארוכה, אפילו עוד לפני ה-7 לאוקטובר, ישנה הערכה בקרב מערכת הביטחון שאש המרד מתפשטת לאיטה בשטחי יו"ש.

האם הסיבה היא רק המצב הכלכלי – האבטלה וקיצוץ שכר המנגנונים? מה עם הסולידריות על המלחמה המתרחשת בעזה? על כך יש להוסיף את תרומת הפעילות האגרסיבית מאד של המתנחלים לאי-השקט, כשחלק גדול מהמתנחלים הפך פורמלית לחיילים מאז ה-7 לאוקטובר, ואלו מבצעים יותר פעילות אלימה כלפי תושבי יו"ש?

האינטרס של המתנחלים הוא לא רק להחליש את הרשות אלא גם לעודד תוהו ובוהו בשטחים מסיבות אידאולוגיות. מתחילת המלחמה חולקו 8,000 כלי נשק לכיתות כוננות ואנשי מילואים מקרב המתנחלים.

אמנם לא מתפרסמים נתונים מסודרים על פעילות המתנחלים נגד שכניהם הפלסטינים (מדוע זה לא מתפרסם?) אך מדיווחים של ארגונים שונים, המלווים בדרך כלל בצילומי וידיאו, נראה כי אלימות המתנחלים גברה מאד ואין מי שעוצר בעדם. מדובר בפגיעה ביבולים בעיקר במסיק הזיתים, עקירת עצים, השתלטות על שטחים, פגיעה אישית אלימה בפלסטינים, התפרצויות לשטחים המעובדים וגם לבתים פרטיים וירי כלפי פלסטינים בלתי מעורבים. יצוין כי הפלסטינים ביהודה ושומרון טוענים לעלייה דרסטית במספר מקרי החיכוך והאלימות של מתנחלים כלפיהם.

האם יכול להיות שבפועל ישראל ממשיכה להחליש את הרשות כפי שעשתה לפני ה-7 באוקטובר? ככל הנראה התשובה לשאלה זו היא חיובית. הממשלה הנוכחית ממשיכה באותה אסטרטגיה שהובילה למחדל

בעקבות העלייה במספר התקריות האלימות בין מתנחלים לפלסטינים מסרה שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס גרינפילד כי וושינגטון "מודאגת מאוד מהעלייה המשמעותית באלימות נגד אזרחים פלסטינים בגדה המערבית. אנו קוראים לישראל למנוע את המתקפות הללו". כך גם התבטא מספר פעמים שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן וגם העלה את הדברים בפגישותיו עם בנימין נתניהו.

הנתונים מראים כי מאז 7 אוקטובר הייתה עליה במספר הפיגועים בשטחי יו"ש. צה"ל אמור לטפל בכך ולא המתנחלים. עלייה זו, בעיקר של פיגועי ירי, זריקת בקבוקי תבערה וידוי אבנים, הייתה משמעותית בחודשיים הראשונים לאחר ה-7 לאוקטובר ומאז יש ירידה.

את העלייה בפיגועים ובהתנגדות תושבי השטחים יש לייחס למלחמה בעזה, אך אי אפשר להוציא מכלל אפשרות כי גם פעילות המתנחלים אינה משקיטה את השטח. גם פעילות צה"ל ביו"ש הפכה להרבה יותר אגרסיבית ממה שהייתה במשך תקופה ארוכה. מאז 7 אוקטובר נהרגו כ-270 פלסטינים, מחציתם לא מזוינים, וזאת בהשוואה ל-180 הרוגים פלסטינים מראשית 2023 ועד 7 אוקטובר. מאז תחילת המלחמה נעצרו ביו"ש מעל ל-2,600 מבוקשים מהם כ-1,300 פעילי חמאס, יותר מפי שלוש מהתקופה המקבילה אשתקד.

לגבי פעילות צה"ל, ניתן להבחין כי מאז ה-7 אוקטובר פעילות הסיכול על פי מודיעין ממוקד שמתקבל משב"כ, נהייתה פחות כירורגית. בנוסף לפגיעה ישירה בטרוריסטים, נעשות יותר פעולות של צה"ל ומג"ב, הנראות לפי סרטי וידיאו העולים באינטרנט כמו עונשים קולקטיביים כגון פגיעה בתשתיות, הריסת בתים לא בהכרח של מחבלים ופגיעה בבלתי מעורבים. אם בעבר הייתה הקפדה לפגוע רק במחבלים, כדי לא להכניס בלתי מעורבים למעגל הטרור, נראה כי הדבר השתנה ופעילות זו מעלה את סף התסכול של הפלסטינים ועלולה להשיג את האפקט ההפוך מהרגעת השטח ויצירת הרתעה.

אם בעבר הייתה הקפדה לפגוע רק במחבלים, כדי לא להכניס בלתי מעורבים למעגל הטרור, נראה שזה השתנה ופעילות זו מעלה את סף התסכול של הפלסטינים ועלולה להשיג את האפקט ההפוך מהרגעת השטח והרתעה

לגבי התכנית לקצץ בתקציבים למגזר הערבי, שב"כ עושה מהלך יוצא דופן ומזהיר את הממשלה מכך שהקיצוץ הרוחבי המתוכנן בתוכנית החומש למגזר הערבי "טומן בחובו איום אסטרטגי לטווח ארוך". הדבר עלול להביא לצמצום בתחושת הזיקה של האזרחים הערבים, והתחברותם כתוצאה מכך לגורמי טרור פלסטיניים.

בנוסף, נכתב כי הקמת כיתות הכוננות וחלוקת רישיונות הנשק "באופן לא מבוקר לאזרחים יהודים", הגבירו את החשש של האזרחים הערבים ואת תחושת חוסר הביטחון שלהם. גריעת התקציב, "מעבירה מסר לאזרחים הערבים של היעדר מחויבות מצד המדינה, שמתחבר לתחושות הקיימות ממילא מאז הקמת ממשלת הימין וביתר שאת מאז ה-7.10".

דהיינו, בשב"כ לא מתריעים על שינוי מיידי בנעשה בקרב ערביי ישראל ופחות מתרשמים מכך שבתקופת המלחמה לא נרשמו אירועים חריגים מצד ערביי ישראל. בשב"כ מזהים את הזרמים התת קרקעיים של תחושות קשות במגזר הערבי ומבינים כי בסופו של דבר יכולה להתרחש התפרצות זעם נרחבת כפי שקרה במאי 2021.

המשמעות של שני מסמכי ההתרעה הללו היא שיש צורך של צה"ל לפעול בהקדם ביו"ש ולא להסתפק במהלך נקודתי דוגמת העברת יחידת דובדבן בחזרה ליו"ש. יש לפעול בשכל לבלימת האסקלציה.

המשמעות של שני מסמכי ההתרעה הללו היא שיש צורך של צה"ל לפעול בהקדם ביו"ש ולא להסתפק במהלך נקודתי דוגמת העברת יחידת דובדבן בחזרה ליו"ש. יש לפעול בשכל לבלימת האסקלציה

על הממשלה לקיים בהקדם דיון רציני במשמעות של ההתרעות שהונחו לפתחה ולקבל החלטות כיצד להיערך בהתאם. סביר מאד שהדבר לא יעשה. חוסר הקשב של הדרג המדיני למערכת הביטחון ממשיך בדיוק כפי שהיה ב-7 לאוקטובר. דבר לא השתנה.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הגיע הזמן שהממשלה ומערכת הביטחון, וכן כותב המאמר, יבינו סוף סוף, כי רוב ערביי יהודה ושומרון הם אויב, המעוניין בפיגועים ביהודים. לכן עליהם לשנות את החוק, להפסיק למלא את בתי הסוהר במחבלים... המשך קריאה

הגיע הזמן שהממשלה ומערכת הביטחון, וכן כותב המאמר, יבינו סוף סוף, כי רוב ערביי יהודה ושומרון הם אויב, המעוניין בפיגועים ביהודים. לכן עליהם לשנות את החוק, להפסיק למלא את בתי הסוהר במחבלים ותומכיהם, ולהתחיל לגרש לירדן כי מי שתומך בטרור. במדינת ישראל יוכלו לחיות אנשי מיעוטים, בתנאי שהם מקבלים את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ויוצאים בפועל נגד ההסתה והמחבלים. רק אנשים אלה יוכלו לחיות ולהתפרנס בישראל. כל השאר יגורשו לירדן, ומשם לכל העולם.

עוד 999 מילים ו-1 תגובות
סגירה