לא כל יום סוכות

האתר הארכיאולוגי בהר עיבל (צילום: אורי ארליך)
אורי ארליך
האתר הארכיאולוגי בהר עיבל

מלחמה? הצחקתם אותם. כשלכולם ברור ש"היום שאחרי" עובר דרך הרשות הפלסטינית, ובזמן שקו ההגנה של ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג הוא שהפוליטיקאים הישראלים הם קשקשנים, הפקידה ממשלת החורבן את הוועדה לענייני איו"ש בידי חבר הכנסת צבי סוכות. בשבוע שעבר דנה הוועדה בשאלה איך להעביר באופן חד צדדי את הר עיבל משטח B לשטח C. ומי לא נכח בוועדה?

*  *  *

כולם זוכרים את הסוכה שהקים צבי סוכות בחווארה יומיים לפני הטבח הנורא של ה-7.10, אבל מעטים זוכרים שחמישה ימים לפני הטבח אבטח הצבא אלפי ישראלים שהשתתפו בצעדה משיחית להר עיבל בשטח B.

כולם זוכרים את הסוכה שהקים סוכות בחווארה יומיים לפני טבח ה-7.10, אבל מעטים זוכרים שחמישה ימים לפני הטבח אבטח הצבא אלפי ישראלים שהשתתפו בצעדה משיחית להר עיבל בשטח B

מעטים זוכרים גם שעשרה ימים לפני הטבח התקיים דיון דחוף של וועדת המשנה לחוץ וביטחון לענייני השטחים, שעסק בפגיעה באתר הארכיאולוגי בהר עיבל על ידי פלסטינים. פגיעה, אשר במהלך הדיון התברר שכלל לא הייתה.

מאז אותו דיון נטבחו כ-1200 ישראלים, נחטפו כ-240, מעל 130 מהם עדיין בשבי וכ-300 חיילים נהרגו ברצועת עזה. מלחמה פרצה בין חמאס לישראל ולחימה מול חזבאללה. 200,000 ישראלים נעקרו מביתם ורבים עדיין לא שבו. כ-200 אתרי מורשת בעזה נפגעו או הושמדו, כ 1.8 מיליון מתושבי עזה הפכו פליטים וכ-30,000 עזתים נהרגו, מה שהוביל לכך שמדינת ישראל נשלחה להגן על עצמה בבית הדין הבינלאומי בהאג בהאשמה של רצח עם. בתוך הטירוף הזה נראה כי קואליציית ה-64 לא למדה דבר ומעמדו של צבי סוכות שודרג. כעת הוא גם עומד בראש הוועדה לענייני שטחים של הכנסת.

זהו אותו צבי סוכות שבחנוכה, בזמן שחיילינו נהרגים ברצועת עזה, הריץ דאחקות וצייץ: "אם יש יישובים שצריכים תגבורת של גדוד או שניים דברו, עדיין מחפש היכן להדליק נרות חנוכה".

למען ההגינות נביא את הציוץ שכתב אחריו: "שומע על יום נורא בקרב אבדן איום של בן יקר לידידי גדי איזנקוט… זה לא הזמן לבדיחות טוויטר… הציוץ הקודם הוסר". כאילו הבדיחה הפסיקה להצחיק רק עם מותו של גל איזנקוט ז"ל, והצחיקה את משפחות שאר החיילים שנפלו קודם.

"אבדן איום של בן יקר לידידי איזנקוט", צייץ סוכות, "זה לא הזמן לבדיחות טוויטר… הציוץ הקודם הוסר". כאילו הבדיחה הפסיקה להצחיק רק עם מותו של גל איזנקוט ז"ל, והצחיקה את משפחות שאר הנופלים

כנראה אין נושאים בוערים יותר (תרתי משמע) בגדה המערבית, כי בשבוע שעבר זימן סוכות דיון נוסף על הר עיבל. 

סוכות בדיון (צילום: צילום מסך מאתר הכנסת)
סוכות בדיון (צילום: צילום מסך מאתר הכנסת)

את הדיון הוא פתח בפרשנות לרב קוק ואמר: "המלחמה מגלה לנו מהו הדבר שבשבילו אנחנו מוכנים למות ולמסור את הנפש. כשאנחנו מגלים על מה אנחנו מוכנים למות, אנחנו בעצם מגלים משהו עמוק יותר, מהו הדבר שבשבילו אנחנו מוכנים לחיות". ואז עשה סלטה לוגית וקפץ למיתולוגיה של הר עיבל ולמעמד הברכה והקללה, שבו לכאורה הפכו בני ישראל לעם. "מזבח יהושע בן נון הוא ההוכחה הארכיאולוגית היחידה לסיפור יציאת מצרים שבתורה", סיכם.

בשביל האנקדוטה נזכיר כי בדיון הקודם על הר עיבל בוועדה נופף סוכות בדף A4 מודפס שעליו חרפושית המתוארכת לזמנו של רעמסס השני שנמצאה באתר, שהיוותה מבחינתו הוכחה חותכת ליציאת מצרים, ולכך שהאתר הארכיאולוגי בהר עיבל הוא "הטופ שבטופ של ההיסטוריה שלנו".

אלא שהחרפושית שהציג סוכות כלל אינה נושאת את שמו של רעמסס השני כפי שהוא ניסה להציג בדיון, אלא של תחותמס השלישי, שכמוה נמצאו רבות בארץ, ועדיין לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות לכך שיציאת מצרים היא אירוע היסטורי.

צבי סוכות מציג תמונה של חרפושית (צילום: צילום מסך מתוך אתר ערוץ הכנסת)
צבי סוכות מציג תמונה של חרפושית (צילום מסך מתוך אתר ערוץ הכנסת)

אם לא די בכך, רק לאחרונה פרסמו ארבעה חוקרים בכירים מאמרים מדעיים ביקורתיים נגד מחקר שטען שעל לוחית (שהוצאה באופן לא חוקי מהאתר) הופיעה קללה בכתב עברי קדום. מחקר שהיה אמור לחזק את הטענה שהאתר הוא גם מזבח יהושע.

סוכות הציג צילום חרפושית המתוארכת לזמן רעמסס השני, כהוכחה ליציאת מצרים ולכך שהאתר הארכיאולוגי בהר עיבל הוא "הטופ שבטופ של ההיסטוריה שלנו". אלא שהחרפושית לא נושאת את שם רעמסס השני

שניים מהחוקרים טענו כי הם בספק אם על החפץ יש בכלל אותיות, כל שכן קללה בעברית קדומה, ואחד מהם טען כי הלוחית היא בכלל משקולת דיג הלניסטית (יותר מאלף שנה אחרי "יציאת מצרים", אבל מי סופר?). חוקרת שצוטטה במחקר המקורי כמי שמאששת את טענות החוקרים התכחשה לכך. לביקורת של הארבעה נוספה גם ביקורת של אחד מהחתומים על המחקר המקורי.

בקיצור, בצר לה, ואחרי שסולקה מהאקדמיה, את מפלטה האחרון מצאה המיתולוגיה בכנסת.

הרקע לדיון שזימן סוכות בוועדה בשבוע שעבר היה גרפיטי של דגל פלסטין שרוסס על אחת האבנים באתר הארכיאולוגי וצמיגים שהובערו בו במקרה אחר, אבל המטרות שהציב היו מסדר גודל אחר – שינוי מעמדו של הר עיבל משטח B לשטח C.

דווקא הצעתו של פעיל הימין הקיצוני, שמאי גליק, שנכח בדיון, חשפה אולי את הכמיהה הגדולה ביותר של תומכי המיתולוגיה – להפוך את האתר ל"אתר קדוש" ולחדול כליל מהצורך "לתת במה" לארכיאולוגים שרק מפריעים לפולחן עם המדע שלהם. 

פסטיבל הר עיבל פסח 22 (צילום: אורי ארליך)
פסטיבל הר עיבל, פסח 22 (צילום: אורי ארליך)

בזמן שבעלות בריתה של ישראל מפצירות בה להכניס את הרשות הפלסטינית לעזה ולעשות צעדים שיובילו להסדר מדיני, צעדים שבזכותם תוכל ישראל להיכנס בדלת הראשית לציר האנטי איראני עם מדינות ערביות ולשנות את המציאות הגיאופוליטית באיזור, מנסה סוכות להסיט את ההגה לכיוון השני.

דווקא הצעת פעיל הימין הקיצוני, שמאי גליק, שנכח בדיון, חשפה את כמיהת תומכי המיתולוגיה – להפוך את האתר ל"אתר קדוש" ולחדול מהצורך "לתת במה" לארכיאולוגים שרק מפריעים לפולחן עם המדע שלהם

בימים שבהם בנימין נתניהו הוא בן ערובה של הציונות הדתית ועוצמה יהודית, משקלו של סוכות על המאזניים של נתניהו אינו רחוק מזה של אמירות בינונית במפרץ הפרסי. 

נציג היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון ניסה להסביר לח"כ סוכות שאת מה שהוא מבקש לעשות לא ניתן לעשות ללא החלטה מדינית ברמתם של ראש הממשלה ושר הביטחון, ובתשובה הסביר סוכות: "היום יש אפשרות לפעול. בעוד שנתיים יהיו אנשים אחרים". את הדיון הזה, סיכמו בוועדה, ימשיכו בדלתיים סגורות.   

שינוי כזה של מעמד האתר לא יתבצע תוך יום או יומיים. זהו מהלך מורכב ובעל משמעויות מדיניות מרחיקות לכת, אך בדיון היו כולם שותפים להבנה שחובה על ישראל לפעול באתר שנמצא בשטח B. הם רק תהו מהי הדרך לעשות זאת.

מה שלא נשמע בדיון הוא אפילו קול אחד שמטיל ספק בקונספציה, לפיה על ישראל לנהל אתר בשטח B, כי חברי הכנסת מהאופוזיציה הפקירו את הזירה ולא הטריחו עצמם לדיון. קל לבוא בטענות לקואליציית החורבן, אבל כדאי שחברי הכנסת שבאופוזיציה יתחילו להציג אלטרנטיבה ולבנות בעצמם את "היום שאחרי", את זה הם כבר לא יכולים להשאיר להמונים ברחובות.     

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה רבה על המאמר, רק כמה הערות 1 לדעת רוב החוקרים, מדובר על אתר פולחני מתקופת יהושוע, בניגוד לנאמר בכתבה. 2 ’עמק שווה’ הוא לא ’ארגון ארכיאולוגים’ גם על פי הגדרתם העצמית, אלא נועד דווקא... המשך קריאה

תודה רבה על המאמר, רק כמה הערות
1 לדעת רוב החוקרים, מדובר על אתר פולחני מתקופת יהושוע, בניגוד לנאמר בכתבה.
2 'עמק שווה' הוא לא 'ארגון ארכיאולוגים' גם על פי הגדרתם העצמית, אלא נועד דווקא לשמור על ארכיאולוגייה באזורי הסכסוך, מצרף מתוך האתר של עמק שווה: ''עמק שווה הוא ארגון הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, השייך לכל הקהילות והעמים. אנו נאבקים נגד השימוש באתרי מורשת ובשרידים ארכיאולוגים ככלי פוליטי בסכסוך בין ישראל והפלסטינים. אנו רואים בארכיאולוגיה אמצעי לגישור וקירוב בין עמים ותרבויות''
3 במקום שמר אורי ארליך יפנה שאלה פשוטה לרשות הפלסטינית, זו שלדבריו אחראית על המקום כעת, למה הם הורסים אתרי ארכיאולוגייה חשובים לאנושות, הוא מפנה את השאלה לחבר הכנסת המתנחל סוכות…
4 נראה בכל הכתבה שמר ארליך, שאין לו כל הכשרה בארכיאולוגיה, מנסה להמעיט בחשיבות המקום, בניגוד לכל היגיון, המקום הינו חשוב מאוד לארכיאולוגיה ולהיסטוריה, ולזה יש קונצנזוס.
5 ושוב, אני מנסה להבין, איך אדם שעובד בארגון, שמטרתו כאמור "ארגון הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי" מגבה הריסת ארכיאולוגיה מסיבות פוליטיות.
6 הגענו למצב הזוי, שבו ארגוני שמאל מגבים הריסת ארכיאולוגייה, ודווקא הקיצונים מימין הם אלו שתומכים בשמירתם, לאפלא שהקהל השפוי מזדהה יותר ויותר עם המטורפים מימין, ולא פלא שחברי הכנסת שלנו מהאופוזיציה, לא נכחו בדיון, הם פשוט מתביישים.
7 והערה אחרונה, אם באמת זה לא אתר ארכיאולוגי המזוהה עם היהדות, מה שכאמור נמצא במחלוקת בין החוקרים, היה עוד יותר סיבה לפלסטינים לשמור על זה, ובכל מקרה על כולנו כבני אדם, לשמור על ממצאים ארכיאולוגיים

עוד 962 מילים ו-1 תגובות
סגירה