חבר הכנסת הפורש דן אילוז טען כי שבועות לאחר טבח ה-7 באוקטובר התגבשה בליכוד קבוצה שכללה לפחות שליש מחברי הסיעה, שביקשה להחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות הצבעת אי־אמון, בלי ללכת לבחירות במהלך המלחמה.

לדבריו, המהלך לא יצא לפועל בשל מאבקי אגו וחוסר הסכמה על זהות המחליף, ובהמשך הסתבך עוד יותר עם הצטרפותו של גדעון סער לקואליציה. אילוז העריך כי נתניהו ידע לפחות על חלק מהניסיון.

ח"כ דן אילוז בכנסת, 30 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בריאיון לפודקאסט "120 ואחת" של ynet הסביר אילוז כי החליט לעזוב את הליכוד משום שלדעתו המפלגה פעלה בניגוד לערכיה המוצהרים בתחומי הכלכלה החופשית, הביטחון והשוויון בגיוס.

הוא סיפר כי בעקבות התנגדותו למימון מעונות לילדי משתמטים התקשר אליו נתניהו לשיחה קשה, שבה, לפי פרסום שהודלף לאחר מכן, תהה ראש הממשלה מי הוא בכלל שיתנגד למדיניות הקואליציה.

אילוז תקף בחריפות את הברית עם המפלגות החרדיות, שאותה כינה "סכנה קיומית", בטענה שהן מונעות את שילוב הציבור החרדי בצבא ובשוק העבודה. לדבריו, שימור גוש נתניהו הפך ל"עבודה זרה" שבאה על חשבון צורכי הביטחון והכלכלה. הוא גם טען שש"ס אינה מייצגת מסורת מזרחית אותנטית, אלא אימצה דפוסים של החרדיות האשכנזית.

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן קובע בריאיון לגל"צ כי "בלי כפייה אמריקאית היינו יכולים להגיע לדברים טובים יותר – ישראל לא ניצחה בשום חזית, לא בעזה לא בלבנון לא באיראן".

פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית מסר כי הצבא השלים את גל התקיפות האחרון באיראן, שבוצע בהוראת הנשיא דונלד טראמפ וכלל מטרות צפוניות יותר.

"כוחות ארצות הברית תקפו מרכזי פיקוד איראניים, אתרי הגנה אווירית, יכולות טילים וכטב"מים ומתקני מעקב חופי", נמסר בהודעה.

עוד נמסר כי הותקפו מטרות בבנדר עבאס, שבה נמצאים הנמל הגדול ביותר באיראן ומתקנים מרכזיים של חיל הים ושל משמרות המהפכה במצר הורמוז.

גל התקיפות האמריקאי האחרון פגע באזורים סביב טהרן, כך דיווחו כלי תקשורת ממלכתיים באיראן. לפי הדיווחים, ארצות הברית תקפה גם מטרות במחוז סמנאן, שבו פועלות תוכניות ייצור הטילים הבליסטיים והחלל של איראן.

הכנסת אישרה ברוב של 52 תומכים מול 43 מתנגדים חוק המרחיב את ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, ומאפשר לאוניברסיטאות ולמכללות להציע תוכניות נפרדות לגברים ולנשים לתואר שני ולדוקטורט, בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה.

אחרי מאבק שניהלנו כמעט שנתיים עבר הלילה חוק הטאליבן של הפרדה מגדרית באקדמיה לתארים מתקדמים.
החוק הזה לא יקרה כי הוא גם פוגע בשוויון, ונפרד אינו שווה, וגם הוא בלתי ישים במוסדות האקדמיים.
זה החוק היחיד שעוצמה יהודית העבירה ב"ניקוי שולחן" של הכנסת, זה האג'נדה של מפלגת הטאליבן הזו.

— מירב בן ארי????Merav Ben Ari (@Meravbenari) July 16, 2026

החוק מרחיב את ההסדר שאושר בפסק דין של בג"ץ מ־2021, שבו הוכשרה מדיניות המועצה להשכלה גבוהה שהתירה תוכניות מוגבלות וממוקדות לתואר ראשון בהפרדה מגדרית, במטרה לשלב חרדים באקדמיה ובהמשך בשוק העבודה.

בית המשפט הדגיש אז כי ההסדר נועד במיוחד לציבור החרדי וקבע מגבלות, ובהן צמצום ההפרדה לכיתות הלימוד במוסדות מעורבים ואיסור להפלות מרצות.

השר יצחק גולדקנופף לצד חברי הכנסת מיהדות התורה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

החקיקה החדשה מרחיבה את המסגרת לתוכניות לתואר שני ולדוקטורט ומאפשרת להציע אותן לכלל הסטודנטים, ולא רק לחרדים. הסתייגות שהגיש חבר הכנסת יוסי טייב מש"ס, שנועדה להרחיב את ההפרדה גם לאזורים נוספים בקמפוסים, נדחתה.

תומכי החוק טוענים כי הוא ירחיב את אפשרויות ההשכלה לנשים דתיות. יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית, אמרה כי החוק "יקדם נשים ממגזרים שלא קיבלו את ההזדמנויות המגיעות להן". יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית, אמר כי הוא "ירחיב את חופש הבחירה".

חברת הכנסת לימון סון הר מלך נואמת במליאה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

חברי כנסת מהאופוזיציה ונציגי האקדמיה, שפעלו נמרצות נגד החוק, טוענים כי הוא מרחיב שלא לצורך את ההפרדה המגדרית מעבר להסדרים הקיימים, מעניק עדיפות לזכויות דתיות על פני זכויותיהן של סטודנטיות ומרצות לשוויון, לכבוד ולחופש תנועה, ופוגע בחופש האקדמי ובאיכות ההוראה והמחקר.

ארצות הברית פתחה ביום רביעי בשני גלי תקיפות נגד מערכי ההגנה החופית ואתרי הטילים של איראן, לאחר שהטילה מחדש מצור ימי על נמליה. איראן הגיבה בתקיפת אתרים צבאיים אמריקאיים במדינות שכנות, במסגרת מה שכינתה "מלחמה קיומית" עם ארצות הברית.

אוניות שטות בסמוך למצרי הורמוז, מול החוף המזרחי של איחוד האמירויות בח'ור פכאן. 13 ביולי 2026 (צילום: AFP)

ההסלמה האחרונה מתרחשת ימים לאחר קריסתה של הפסקת אש שברירית, ומעלה את החשש מחזרה למלחמה בהיקף מלא, כשאיראן שבה ומאיימת לעצור חלקים נוספים מייצוא האנרגיה מהאזור.

העימותים החריפו מאז שאיראן הודיעה במוצאי שבת כי סגרה את מצר הורמוז. הפעילות הצבאית מונעת גם היא מעבר של כלי שיט בנתיב החיוני, שדרכו עברו לפני המלחמה כחמישית ממשלוחי הנפט והגז בעולם. מחיר הנפט מסוג ברנט, המשמש אמת מידה בינלאומית, נסגר ביום רביעי ברמה של 84.95 דולר לחבית, הגבוהה ביותר זה חודש.

פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית מסר כי הצבא תקף מערכות הגנה חופית ואתרי אחסון ושיגור של טילי שיוט באי טונב הגדול של איראן, החל בסביבות השעה 06:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי בארצות הברית, 13:00 שעון ישראל. תשע שעות לאחר מכן, בסביבות 22:00 שעון ישראל, נפתח גל תקיפות שני נגד כמה ערים.

"כוחות ארצות הברית תקפו מרכזי פיקוד איראניים, אתרי הגנה אווירית, יכולות טילים וכטב"מים ומתקני מעקב חופי", נמסר בהודעה. עוד נמסר כי הותקפו מטרות בבנדר עבאס, שבה נמצאים הנמל הגדול ביותר באיראן ומתקנים מרכזיים של חיל הים ומשמרות המהפכה במצר הורמוז.

תקיפה של סירות איראניות במצר הורמוז ב-7 ביולי 2026 (צילום: צילומסך מסרטון סנטקום)

"מוקדם יותר הבוקר תקפו כוחות אמריקאיים אתרי הגנה חופית וטילי שיוט באי טונב הגדול, בגל שנמשך 90 דקות", הוסיף צבא ארצות הברית.

משמרות המהפכה מסרו ביום רביעי כי תקפו מטרות צבאיות אמריקאיות באזור, בין היתר בבחריין, בכווית ובירדן. לדבריהם, הם תקפו בטילים ובכטב"מים ריכוז של אנשי צבא אמריקאים ומערכת מכ"ם בבסיס חיל האוויר עלי א־סאלם בכווית.

שלושה גורמים אמריקאים אמרו לרויטרס כי התקיפות האמריקאיות שנועדו לכפות את פתיחת המצר מכוונות גם נגד יכולות צבאיות איראניות שארצות הברית תרצה להשמיד לפני שתבצע פעולות מורכבות יותר.

צבא ארצות הברית מסר גם כי השבית מכלית נפט ריקה שניסתה להפליג לעבר האי חארג' באיראן, לאחר שהתעלמה מאזהרות חוזרות ונשנות. לפי ההודעה, טילי הלפייר נורו לעבר ארובת הספינה. מאז חידוש המצור הימי על איראן ביום שלישי, ארצות הברית הסיטה ממסלולן שתי ספינות והשביתה ספינה נוספת.

מסוקי אפאצ'י של פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית חגים מעל מצר הורמוז, 17 באפריל 2026 (צילום: US Central Command (CENTCOM) / AFP)

כלי תקשורת איראניים דיווחו על שורת פיצוצים, בעיקר באזורי החוף ובהם בנדר עבאס. פיצוצים נוספים או פגיעות של אמצעי לחימה דווחו באזור העיר אהוואז, מעט מזרחה מהקצה הצפוני של המפרץ, וכן בקונארכ, בסיריכ ובקשם שבדרום איראן.

רשת פרס טי-וי דיווחה על לפחות שני פיצוצים בעיר חונדאב שבמרכז איראן, כ-250 קילומטר מדרום-מערב לטהרן. סוכנות הידיעות מהר דיווחה כי איראן הפעילה את מערכות ההגנה האווירית בטהרן כדי להתמודד עם "איומים עוינים".

רשות השידור הממלכתית של איראן דיווחה כי התקיפות האמריקאיות פגעו סמוך לבית חולים באהוואז שבו פועל מרכז לטיפול בילדים חולי סרטן, ואילצו את פינויו הזמני. לפי הדיווח, משפחות יצאו לרחובות סביב בית החולים כדי לטפל בילדיהן.

לאחר גל התקיפות הראשון פרסם מוחמד באקר קליבאף, הנושא ונותן הבכיר של טהרן, הודעה שבה הכריז כי ביטחונה של איראן תלוי בשמירה על מה שכינה "ההסדרים האיראניים" במצר.

"אנחנו במלחמה חיונית וקיומית עם ארצות הברית", אמר קליבאף.

טראמפ: איראן רוצה להגיע להסדר

טראמפ השמיע דברים בנימה של ניצחון, כפי שעשה שוב ושוב מאז שארצות הברית וישראל פתחו בלחימה ב-28 בפברואר. "בקרוב נביס את איראן. הם יובסו בקרוב מאוד", אמר.

באירוע שולחן עגול בוועידת הביטחון והחדשנות של פנסילבניה טען טראמפ גם כי האיראנים רוצים "מאוד להגיע להסדר".

"הם לא אוהבים את מה שאנחנו עושים, והם אכן רוצים להגיע להסדר. נראה אם נגיע איתם להסדר, או שפשוט נסיים את זה", אמר טראמפ.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשולי פסגת נאט"ו במתחם הנשיאות בבשטפה שבאנקרה, 8 ביולי 2026 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

ביום שלישי אמר טראמפ כי נציגים אמריקאים היו בקשר עם עמיתיהם האיראנים כדי לומר להם: "כדאי מאוד שתגיעו להסכם".

דובר צבא איראן אמר כי הדרך היחידה לפתוח מחדש את מצר הורמוז היא שארצות הברית תציית למזכר ההבנות בן 14 הסעיפים שעליו חתמו הצדדים ביוני, ותיישם את "התקנות האיראניות" הנוגעות לתנועת כלי שיט במצר.

גם על רקע הלחימה נרשם סימן אפשרי של רצון טוב. טראמפ אמר כי איראן אפשרה לאזרחית אמריקאית ש"הוחזקה שלא כדין" מאז תקופת ממשל ביידן ב־2024 לעזוב את המדינה.

"ארצות הברית מעריכה את מחוות הרצון הטוב הזאת מצד איראן", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו.

עורך הדין לזכויות אדם ג'ארד גנסר זיהה את האמריקאית ששוחררה כדנה קרארי, שנמנעה ממנה האפשרות לעזוב את איראן מאז דצמבר 2024.

"דנה נמצאת כעת במקום בטוח ובדרכה חזרה לארצות הברית", כתב גנסר באקס, והודה לטראמפ על מאמציו לשחררה.