נתניהו לא יכול להוביל לפיוס לאומי

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
איתי לנדסברג נבו
שלט בהפגנה בבלפור

ישראל זקוקה לפיוס לאומי. זה מסע ארוך, ובנימין נתניהו חסר את הכישורים והסמכות להוביל להסכמה רחבה. זו סיבה מספיק טובה לכך שיסיים את תפקידו.

*  *  *

חוסר האמון בו עמוק ובלתי ניתן לאיחוי, והדבר בולט בין היתר בסקרים המתפרסמים. נתניהו מסמל את ישראל שהגיעה בהנהגתו לעברי פי פחת. הוא אבי השיסוי הפלגנות והפילוג. לא עליו המלאכה לאחות את הקרעים, לבנות גשרים ולטפח את הטוב המשותף.

חוסר האמון בנתניהו עמוק, בלתי ניתן לאיחוי, ובולט גם בסקרים. הוא מסמל את ישראל שהגיעה בהנהגתו לעברי פי פחת. לא עליו המלאכה לאחות את הקרעים, לבנות גשרים ולטפח את הטוב המשותף

אי אפשר עוד למכור את נתניהו כמנהיג לאומי. הוא סחורה שפג תוקפה וחיוני להוציאה מן המדף. מי שכיוון שנים רבות בהצהרותיו רק אל הבייס שלו ודיבר על "אנחנו" ו"הם", מי שבז לכל מי שאינו שייך למחנהו – אינו יכול לחבק פתאום את כל האזרחים. הציבור מזהה מקילומטרים את הזיוף הזה ואדם רציני אינו מאמין לו.

ככל שמעמדו הציבורי של נתניהו מעורער יותר – כך מרחב התמרון שלו לקבלת הכרעות קשות קטן יותר. החיילים הנלחמים בחזית זקוקים לדמות מאחדת ואמינה, וקשה לאורך זמן לייצר אחדות מטרה עם מנהיגות שלא מאמינים בה.

נתניהו יצר את דמותו הפוליטית הממשית של איתמר בן גביר,  יציר כפיו של הגזען מאיר כהנא, ומינה אותו לשר לביטחון לאומי. בכך עודד את נוער הגבעות, שמהווים בפעילותם כתם שחור על מצחה של ישראל ועל דמותה המוסרית. נתניהו הפך כל אדם בעל תפיסות שמאל לבוגד בעיניי רבים, יצר קרע והעמיק שנאה.

משפטו מלווה את ישראל כבר כמה שנים וכל שיקוליו האישיים שועבדו כבני ערובה לאינטרסים הלאומיים. הוא מעולם לא התנער מההתבטאויות הגזעניות, הקיצוניות והמזעזעות של בנו יאיר, שהפך לסמל המשפיע על צעירים הבזים לכל הערכים החשובים למדינה מתוקנת. רבים מהאישים שעבדו במחיצתו בזים לו ולתכונות הנרקיסיסטיות שלו, לאנוכיות ולפחדנות המאפיינת את גישתו. האיש הזה שנוי במחלוקת ובלתי כשיר יותר להוביל עם, הנתון בשבר עמוק ומפולג עד צוואר.

אי אפשר עוד למכור את נתניהו כמנהיג לאומי. הוא סחורה שפג תוקפה וחיוני להוציאה מן המדף. מי שכיוון שנים רק אל הבייס שלו, דיבר על "אנחנו" ו"הם" ובז לכל מי שלא במחנהו – אינו יכול לחבק פתאום את כולם

אנו זקוקים היום להסכמות, פשרות והבנות בין מרכיבי החברה כדי להתגבר על מכשולים ולצעוד בדרך משופרת לאתגרים שאחרי המלחמה. הם יהיו קשים מנשוא, והדרך לצלוח אותם היא עם מנהיג מאחד הנהנה מאשראי ציבורי מקסימלי.

תם עידן כיבוי השריפות, דחייה של הכרעות ומעקף למניעת התמודדות עם ניתוחים כירורגים שאינם סובלים עוד דיחוי. הקרקע בשלה לשינויים ונדרשת הכרעה כואבת בקיצוצי תקציב, ברפורמות אמיתיות במערכות האזרחיות והכלכליות, באימוץ חוקה ובקידום הסדרים מדיניים.

גם ביחסי דת ומדינה אי אפשר להמשיך עוד במדיניות ההקצבות הנדיבה שהוביל להישרדותו. נתניהו ריפד את החרדים במשאבים  ושחרר אותם מאחריות לעתידם הכלכלי ואחריותם לכלל. עכשיו הזמן לתיקון יסודי לפני שהמערכת החברתית כלכלית תקרוס מכובד המשא.

בנימין נתניהו חולל את הנזק הגדול ביותר בתולדות הציונות והמדינה. להיסטוריונים הבלתי תלויים לא יהיה קשה להוכיח זאת בדברי הימים. הוא פילג את העם לנקודת הקצה המסוכנת, טיפח את הקיצונים ודחק את המתונים.

עכשיו  הכרחי להוריד את מפלס הלהבות, השנאות והניכור, שאינם תורמים ליציבות ולעתיד.

תם עידן כיבוי השריפות, דחיית הכרעות ומעקף למניעת התמודדויות. הקרקע בשלה לשינויים ונדרשת הכרעה כואבת בקיצוצי תקציב, ברפורמות אמיתיות, באימוץ חוקה ובקידום הסדרים מדיניים

עם מחדל המלחמה הכול פרץ החוצה והתגלה משיח השקר במלוא עליבותו. מי שקלקל אינו יכול לתקן. אם עסקני הליכוד הבכירים לא יפנימו את גודל השעה – הם ייזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה. חובה שיגלו אומץ לב ציבורי ויצילו את המדינה מציפורני נתניהו.

המולדת המשותפת לכל הישראלים זקוקה לסיפור מאחד אחרי המלחמה. אתוס שייסחוף אחריו את המוני הישראלים החדשים – נשים וגברים ממחנות וקבוצות מגוונות, יהודים וערבים, דרוזים ונוצרים, דתיים וחילוניים, פריפריה ומרכז, ותיקים וחדשים – לאתגר משותף שיבנה את העתיד. המחאה החברתית הבליטה את הצורך בכך והמלחמה מעצימה את ההכרח הזה.

התנאי להצלחת התהליך הוא ויתור כואב של סקטור אחד לטובת האחר. בלי ויתורים כואבים של כל הצדדים, שישמרו על איזונים בין המחנות, המהלך ייכשל. רק מנהיג מאחד שמדבר אל רוב הישראלים יכול להוביל שינוי ותקווה. נתניהו שסוד כוחו ועוצמתו נבנו מפילוג ושיסוי – הוא ההפך מכך.

וינסטון צ'רצ'יל, מושא ההערצה של נתניהו, שהנהיג את בריטניה בשעותיה הקשות ביותר והיה מהאסטרטגים הגדולים של מלחמת העולם השנייה – הפסיד בבחירות בסיומה. העם הבריטי ביקש סדר יום חדש לאחר המלחמה והחליף את  צ'רצ'יל בסגנו – מועמד הלייבור קלמנט אטלי.

אומות עולות ועשויות בתהליך של זמן גם לשקוע, אם לא עושים את השינויים הנדרשים להבטיח את העתיד. ישראל נמצאת על התוואי שבין שגשוג לשקיעה. הבחירה בידנו.

צ'רצ'יל, מושא ההערצה של נתניהו, שהנהיג את בריטניה בשעותיה הקשות ביותר והיה מהאסטרטגים הגדולים של מלחמת העולם השנייה – הפסיד בבחירות בסיומה. העם הבריטי ביקש סדר יום חדש לאחר המלחמה

אירועי השנה האחרונה, מחדל המלחמה וניסיון ההפיכה המשטרית מצדיקים הליכה לבחירות כדי לבחור במנהיגות שתוביל לשינוי והכרח להיאבק על כך.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הקריאה שלך לפיוס לאומי דומה לאדם שרצח את הוריו ומקונן על כך שהוא יתום. נתניהו נבחר בבחירות באופן דמוקרטי ויש קבוצות ממחנה השמאל שלא מקבל את תוצאת הריבון ולכן החליטו להפגין עוד לפני של... המשך קריאה

הקריאה שלך לפיוס לאומי דומה לאדם שרצח את הוריו ומקונן על כך שהוא יתום.
נתניהו נבחר בבחירות באופן דמוקרטי ויש קבוצות ממחנה השמאל שלא מקבל את תוצאת הריבון ולכן החליטו להפגין עוד לפני שלוין הצהיר על הרפורמה במערכת המשפט ולאר מכן ביתר שאת תוך כדי שמערבים את הצבא והרחיקו לכת עד כדי סרבנות . כעת לאחר האסון הנוראי שנפל עלינו העם והצבא מאוחדים, למעט מס' גורמים בתקשורת שהמדינה לא מעניינת אותם אלא רק להעיף את נתניהו.
ואתה בציוץ שלך כנראה שייך לאותם גורמים.

עוד 749 מילים ו-1 תגובות
סגירה