בזה אחר זה יתייצבו האחראים ובקול מושפל, המתחייב מעוצמת האסון, הם יספדו לנופלים, יחככו בגרונם כאילו איזו דמעה החליקה למיתרי הקול וינידו ראשם מצד לצד. מספר ההרוגים באסון במרכז עזה מחייב את הדרג המדיני לתכלל את הצעדים מחדש.

מיומה השלישי של המלחמה, לאחר שהתחלנו להפנים את גודל הזוועה של השבעה באוקטובר, עלתה הדרישה לקבוע יעדים ברורים. היעדים שנקבעו – השבת החטופים וריסוק התשתיות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, אינם יעדים מדיניים.

מרגע שהתחלנו להפנים את גודל הזוועה של ה-7 באוקטובר, עלתה דרישה לקבוע יעדים ברורים. אלה שנקבעו – השבת החטופים וריסוק התשתיות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, אינם יעדים מדיניים

די מובנת תחושת הדחיפות בתגובה הצבאית, אבל כמו שהובהר תמיד –
המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים" (קרל פון קלאוזביץ), ואילו כאן, בחרבות ברזל, לא ניתנה ההנחיה ולא נקבע היעד. כמו אצן למרחקים ארוכים שלא נמסר לו מה אורך המסלול ולכן לא יכול לתכנן את אופי הריצה.

וכך יום אחר יום מגיעה עוד הודעה של דובר צה"ל על עוד לוחם שנהרג ועוד אחד ועוד אחד. ואנחנו, הציבור, מכילים. זה המחיר למען שמירה על ביטחוננו, אומרים לנו כשאנחנו מלווים את ההרוגים בדרכם האחרונה. הרי אין מלחמה צודקת מזו, נאמר בכל מאמרי הפרשנות. מלחמה שפרצה לאחר שחיטתם של אזרחים תמימים, 1200 עוללים, זקנים, נשים וגברים וחטיפתם של 241.

נכה בהם, נשמיד אותם – אומרים לנו, והתמונות שמגיעות מעזה אמורות לספק את התשובה. בתים שנחרבו על יושביהם, 25 אלף הרוגים שם – מהם 7000 ילדים. 7000 ילדים.

וכשאנחנו מבכים את מתינו כאן הם מבכים את אנשיהם שם. ארבעה חודשים של מרחץ דמים. ארבעה חודשים של נהרות של כאב בלתי נסבל. אצלנו וכן, גם אצלם.
יש הרואים בצמד המילים "גם אצלם" ביטוי בלתי נסבל בעת מלחמה. ואפשר להבין למה. אבל אי אפשר להמשיך לעצום את העיניים ואת הלב לכאב שלנו ושלהם.

כשאנחנו מבכים את מתינו כאן הם מבכים את אנשיהם שם. חודשי מרחץ דמים אצלנו – וכן, גם אצלם. יש הרואים במילים "גם אצלם" ביטוי בלתי נסבל במלחמה. אפשר להבין למה. אבל אי אפשר להמשיך לעצום את העיניים לכאב

בעיקר בימים האלה שמספר ההרוגים שלנו צורב את התודעה. והרשימה של ההרוגים, שורות שורות של בנים, שהם תמונת הארץ כולה, מחיפה וממבוא ביתר, מרהט, מקרית ארבע ומיהוד מונוסון, מאלון שבות ומירושלים, מפרדס חנה כרכור ומתל אביב, וכך עוד ועוד ממלא המוות את ערינו כולן.

בכל מלחמה יש רגע שבו עולה השאלה עד מתי.

בלבנון רעדה הארץ לאחר אסון צור ב-1982. מיד עם תום עוד שלב במלחמת לבנון הראשונה, כשבניין הממשל הצבאי בצור קרס ונהרגו 91 בני אדם,
או לאחר אסון המסוקים ב-1997. שני מסוקי יסעור של חיל האוויר, שעשו את דרכם לפעילות מבצעית, התנגשו זה בזה מעל עמק החולה ובבטנם לוחמים מחטיבת הנח"ל וחטיבת גולני.

והנה האסון במרכז רצועת עזה, 21 הרוגים (נכון לכתיבת שורות אלה), 24 נופלים ביממה אחת, וברקע הידיעות על הצעות שמונחות על השולחן לסיום הלחימה ולהחזרת החטופים. ובירושלים יושב אדם האמור לנהל את המלחמה, וכל עוד היא נמשכת עתידו מובטח.

הגיעה השעה לומר בקול גדול: הגיעה שעת נעילה. זו המלחמה הראשונה שמתנהלת כשרוב הציבור חש חוסר אמון בממשלה שמובילה אותה.

בירושלים יושב מי שאמור לנהל את המלחמה, וכל עוד היא נמשכת עתידו מובטח. זו העת לומר בקול גדול: הגיעה שעת נעילה. זו המלחמה הראשונה שמתנהלת כשרוב הציבור חש חוסר אמון בממשלה שמובילה אותה

עו"ד גונן בן יצחק, אחד ממובילי המחאות, סיכם השבוע את הדברים כך:
‏

"חי בקרבנו אדם –

• שחשף את מגעי השלום עם סוריה (מסמך שטאובר).
• ‏שהדליף את דבר תקיפת ישראל את הכור הגרעיני הסורי.
• ‏ששילם כספים למחבלים שתקפו את לוחמי שייטת-13 על המרמרה.
• ששחרר את רב המחבלים שייח אחמד יאסין ואפשר לו לתכנן את האינתיפאדה השנייה.
• שקיבל מאות אלפי ואולי מיליון אירו מעבריין רוצח ונוכל צרפתי – ארנו מימרן.
• ‏שאפשר לקטאר להזרים מיליארדי דולרים למימון טבח ה 7/10.
• שאפשר לגרמניה למכור צוללות קרב מתקדמות למצרים.
• ‏שהפר את מדיניות העמימות בקשר לגרעין האיראני.
• ‏שאפשר מכירת מטוסי קרב מתקדמים למפרציות המשנים את העליונות האווירית של ישראל.
• שמכר בנזיד עדשים את מאגרי הגז של ישראל מבלי שישראל תישאר עם יתרות גז לעתיד.
• שפועל נגד הרמטכ"ל וראש השב"כ שלו בעוד אלה עסוקים במלחמה.
• שמוותר למעשה על חייהם של החטופים בעזה שהופקרו פעם אחת על ידי מדינת ישראל ב-7/10 ועכשיו שוב.
• ‏שהוריד אבטחה מראשי ממשלה לשעבר אבל דאג שילדיו יסתובבו עם מאבטחים צמודים.
• ‏שאפשר לאדם שנפסל בתחקיר ביטחוני בשב"כ לעבוד כאב בית בבית ראש הממשלה.
• שגרס מסמכים בעת חילופי שלטון עם נפתלי בנט.
• שעשה חפיפה של חמש דקות למחליפו.
• שפיטר שר ביטחון בעת מצב ביטחוני רגיש.
• ששגה בקונספציות שהובילו לטבח 7/10.
• ‏שמינה מנכ"ל משרד רה"מ שאינו מתאים לתפקידו.
• שהוביל מאמץ להרס מערכת המשפט וריסוק החברה הישראלית בזמן שחמאס נערך בחשאי להתקפה על החברה הישראלית.
• ‏שפעל להרוס את אמצעי התקשורת בישראל ולהשתלט עליהם.
• ‏שבתקופתו יוקר המחייה נהיה בלתי נסבל, בזמן שהחברות הגדולות נהנות מרווחים חסרי תקדים.
• שהקיף עצמו בשרים וחברי כנסת עלובים וחסרי יכולות והתוצאות הרעות ניכרות.
• ‏שמידר את שר הביטחון שלו מרכישת צוללת מיותרת.
• ‏שדאג באמצע משבר רפואי וחברתי לייצר לעצמו פטור ממיסוי ותקציבים לתחזוק בתיו.

ואמר אותו אדם שיושב בירושלים – אם תהיה הפסקת אש משפחות ההרוגים יאמרו שבניהן נפלו לשווא. כי זו לא תהיה הפסקת אש להשבת החטופים אלא הפסקת הלחימה, הוא המשיך. ואנחנו שואלים: אז מתי תפסק הלחימה אם לא כדי להחזיר את אותם אזרחים שהמדינה כשלה בהגנה עליהם? מתי יהיה מוצדק שהלחימה תפסק? הרי כוח ועוד כוח, כבר למדנו, אינו התשובה.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.