בנימין נתניהו אמר לא פעם שהמלחמה תהיה ארוכה מאד, ואף טען שתימשך (לפחות) עד 2025. התקשורת מלאה בהסברים שונים לחוסר הנכונות שלו להפסיק את המלחמה. בין הסיבות: שהמשך המלחמה מבטיח את הישארותו כראש ממשלה; שבכך הוא מבטיח את דחיית הקמת ועדת חקירה או קיום חקירה אחרת על המלחמה; ושהסכמה לתנאי החמאס מהווה מבחינתו כניעה, בעוד שחמאס מקשיח את תנאיו כל יום.

נתניהו שבוי בקונספציה לפיה רק לחץ צבאי על חמאס יקדם את שחרור החטופים, אף שאין לכך כל תימוכין – אלא בראשיהם של נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ. שחרור החטופים אינו משרת את האג'נדה שלו להישאר בכיסא ראש הממשלה, שכן הוא חושש ששחרורם יגביר את הלחצים להפסקת המלחמה, ואולי גם את יציאת "המטרייה האווירית" שלו בדמותם של גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה.

נתניהו שבוי בקונספציה לפיה רק לחץ צבאי על חמאס יקדם את שחרור החטופים, אף שאין לכך כל תימוכין – אלא בראשי נתניהו, גלנט וגנץ. שחרור החטופים אינו משרת את האג'נדה שלו להישאר בכיסא רה"מ

לא רק זאת, ב-9.10.2023, יומיים אחרי השבת השחורה ואחרי שהוא התאושש מההלם שאחז בו, נתניהו מנה חמש פעולות שהוא הורה למערכת הביטחון לבצע מיידית. שחרור החטופים לא נמצא ביניהם.

לכל היותר, נתניהו משלם על כך מס שפתיים. רק לאחרונה אחד הפרוקסים שלו, השר אופיר אקוניס, אמר את מה שנתניהו לא מעז לומר – שחמאס לא במצב שהוא יכול ללחוץ על ישראל, כלומר, ש-136 החטופים בעזה לא מעניינים את נתניהו וממשלתו.

השר אקוניס על הדיווחים על עסקת חטופים נוספת: "חמאס לא במצב של הצבת תנאים לישראל. כל הצעה שבה חמאס אומר 'הפסקת הלחימה' – לא תהיה. אני מתנגד לתפיסה שזה יעלה בחיי חטופים. רק כוח ועוצמה יקדמו עסקה"#הבוקרהזה עם @golan_aryeh

— כאן | רשת ב (@ReshetBet) January 22, 2024

המלחמה בדרום היא פרי הנקמה האישית של נתניהו בחמאס, אחרי שמתקפת חמאס מוטטה את הקונספציה שלו. הוא חש שחמאס בגד בו, שהרי הוא "גידל" את הארגון הזה והזין אותו בכסף רב בתמורה לשקט רגעי ולהחלשת הרשות הפלסטינית, כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית בשטחים. גם משותפיו לקואליציה נשמעים קולות דומים ואף חזקים יותר.

המלחמה היא פרי הנקמה האישית של נתניהו בחמאס, אחרי שהטבח מוטט את הקונספציה שלו. הוא חש שחמאס בגד בו, שהרי הוא "גידל" את הארגון והזינו בכסף רב בתמורה לשקט רגעי ולהחלשת הרשות הפלסטינית

כדי לענות על השאלה שבכותרת, מן הראוי לעיין במחקריהם ובאבחנות של פרופסור דני כהנמן, חתן פרס נובל, ושותפו פרופסור עמוס טברסקי ז"ל. הוראה להפסיק את המלחמה לחלוטין או כהפסקת אש ארוכה, תביא לכך שהמטרה שנתניהו הצהיר עליה – חיסול חמאס – לא תושג.

לכן, אם יעצור את המלחמה הוא יתחרט על כך בהמשך ויחוש שלא עשה די להשגת מטרתו זו. אי לכך, עדיף לנתניהו לא לעשות דבר ולמעשה לשבת בחיבוק ידיים ולהמשיך במלחמה שצה"ל מנהל ומבצע. אם יורה בהמשך על הפסקת המלחמה, יהיה זה לכל היותר עקב כניעה ללחצים הגוברים של ארצות הברית. כלומר, לא הוא יהיה אחראי להפסקת המלחמה.

כהנמן וטברסקי גרסו שחשש מתחושת חרטה, עקב נקיטת מעשה ושינוי כיוון – מקפיא מקבלי החלטות מלשנות את החלטותיהם הקודמות. לפי ממצאי המחקרים שלהם, נקודת ההתייחסות של אנשים היא הסטטוס קוו, כשבמקרים רבים מדובר במצב מדומיין. כלומר, מה יקרה לי אם אשנה את החלטתי ואפסיד?

כך, בין שני אנשים שנמצאים באותו מצב, מי שיחליט לשנותו עלול להתחרט יותר מאשר מי שיחליט להישאר באותו מקום, גם אם הפסדיהם יהיו זהים. כהנמן וטברסקי לימדו אותנו על השפעת הטיית הסטטוס קוו או אפקט ההשקעה האבודה על קבלת החלטות. אנשים מעדיפים להשאיר את מצב העניינים כמו שהוא (בסטטוס קוו).

כהנמן וטברסקי גרסו שחשש מתחושת חרטה, עקב נקיטת מעשה ושינוי כיוון – מקפיא מקבלי החלטות מלשנות את החלטותיהם הקודמות. לפי ממצאיהם, נקודת ההתייחסות של אנשים היא הסטטוס קוו

במקרה שלנו, הממשלה החליטה לפתוח במלחמה ולהמשיך בה. התפיסה הסובייקטיבית של השרים היא, שלהחלטה להפסיק את המלחמה יש עבורם חסרונות רבים ובולטים, שאת חלקם מניתי למעלה, יותר מאשר יתרונות. לכן אנשים נמנעים מקבלת החלטה על שינוי אף לנוכח מציאות משתנה או מידע חדש כמו חללים רבים, הכישלונות במיטוט חמאס ובשחרור החטופים. למעשה, קורה תהליך הפוך – ככל שהמחויבות לפרויקט גדלה – מתחזקת הנטייה להתעלמות ממידע סותר וגוברת הנטייה להקפאת המצב.

עטיפת הספר "לחשוב מהר, לחשוב לאט"

בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט", כותב כהנמן שאפקט ההשקעה האבודה משאיר אנשים זמן רב מידיי בעבודות מאמללות, בנישואין לא מאושרים ובפרוייקטים אבודים.

תופעה זו חוזרת ונשנית גם בחקירות המשטרה, הממשיכות אף שברור כבר בשלבים הראשונים, ובוודאי בהמשך החקירה, שהכיוון שנבחר אינו הכיוון הנכון. אזכיר את רצח אסף שטיירמן וזיכוי סלומון רדאי מרצח חברתו, בהם החוקרים המשיכו בכיוון הראשון המוטעה, למרות קיומן של ראיות רבות ומהימנות שהם טועים.

מפאת קוצר היריעה לא אביא דוגמאות נוספות. לאבחנה של כהנמן אוסיף את הרלוונטי לענייננו – שמנהיגים אינם מפסיקים גם מלחמות כושלות. ככל שגדל מספר ההרוגים במלחמה, גוברת הנטייה להמשיך בה.

האמירה של נתניהו ב -16.12.2023: "אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט", עליה חזר לאחרונה, מוכיחה זאת. כך גם אמירתו של הנשיא יצחק הרצוג לפיה ההרוגים הם מגש הכסף. מגש הכסף למה? להרוגים נוספים? כך קרה גם במלחמת וייטנאם, באפגניסטן ובמלחמת קוריאה.

גם את המלחמה של ישראל בפלסטינים, הנקראת בשם המכובס "ניהול הסכסוך", אין מנהיגי ישראל מפסיקים מחשש שיתחרטו על כך, ולא רק עקב התנגדות להקמת מדינה פלסטינית. וראינו אילו התקפות ספג יצחק רבין ז"ל בעקבות הסכמי אוסלו, בהם ניסה לשנות את כיוון ההיסטוריה, התקפות הממשיכות עד היום, כשלושים שנה אחרי שנרצח.

גם את המלחמה של ישראל בפלסטינים, הנקראת בשם המכובס "ניהול הסכסוך", אין מנהיגי ישראל מפסיקים מחשש שיתחרטו על כך, ולא רק עקב התנגדות להקמת מדינה פלסטינית

כהנמן וטברסקי מסבירים מדוע נתניהו ושריו, השותפים כולם למחדל השבת השחורה, לא יפסיקו את המלחמה וגם לא ישנו את החלטתו הראשונה של נתניהו, לפיה ששחרור החטופים אינו בסדר העדיפויות לפיהן הורה נתניהו לצבא לפעול. וכפי שהדברים נראים עתה, ככל שירבו החללים במלחמה, ההסתברות, הנמוכה גם ככה, להפסקתה היזומה על ידי נתניהו הולכת ויורדת.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.