ייאמר מיד, הגיע הזמן לערוך בדיקה יסודית ביותר של כל גופי הביטחון ושל הממשלה בכל הקשור לשבעה באוקטובר, הן לפני מועד זה והן אחריו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". השאלה החשובה היא האם המבקר הנוכחי הוא האדם המתאים לערוך ביקורת כזו. ספוילר – הוא לא!

המבקר הודיע כבר מזמן שהוא מתכוון לערוך ביקורת, אך לפחות בשלב זה היא ממוקדת בצה"ל. אמנם, הוא הודיע שהוא מתכוון לערוך ביקורת גם על הממשלה, אך עד כה היא אינה מתקדמת, בעיקר בגין חוסר היענות של משרד ראש הממשלה לדרישותיו.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

אודה מראש, איני מכיר אף לא אחד מהניצבים החדשים, אך מה שעולה מהרשת אינו מחמיא להם ולמשטרת ישראל. הנה מספר מלים על חלק מהכוכבים החדשים. הפרשנות היא כמובן שלי.

בזבוז כספי המשטרה

במקום לחסוך בכספים, הוסיף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ניצבים חדשים: תפקיד חדש וכנראה מיותר בדרגת ניצב – ראש מנהלת הגנה אזרחית. דרגה חדשה – מפקד המשמר הלאומי, תחת פיקודו של מפקד משמר הגבול, שמולא עד כה על ידי תת-ניצב. אולי לפני שמקדמים קצין לדרגת ניצב בתפקיד זה, כדאי קודם להקים את המשמר הלאומי? ואולי בכלל לא צריך אותו, וגם זו גחמתו של השר הממנה?

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

בנימין נתניהו אמר לא פעם שהמלחמה תהיה ארוכה מאד, ואף טען שתימשך (לפחות) עד 2025. התקשורת מלאה בהסברים שונים לחוסר הנכונות שלו להפסיק את המלחמה. בין הסיבות: שהמשך המלחמה מבטיח את הישארותו כראש ממשלה; שבכך הוא מבטיח את דחיית הקמת ועדת חקירה או קיום חקירה אחרת על המלחמה; ושהסכמה לתנאי החמאס מהווה מבחינתו כניעה, בעוד שחמאס מקשיח את תנאיו כל יום.

נתניהו שבוי בקונספציה לפיה רק לחץ צבאי על חמאס יקדם את שחרור החטופים, אף שאין לכך כל תימוכין – אלא בראשיהם של נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ. שחרור החטופים אינו משרת את האג'נדה שלו להישאר בכיסא ראש הממשלה, שכן הוא חושש ששחרורם יגביר את הלחצים להפסקת המלחמה, ואולי גם את יציאת "המטרייה האווירית" שלו בדמותם של גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

מאז התחילה המלחמה בשבת השחורה, החות'ים בתימן תוקפים אוניות בדרכן לישראל בים האדום. מדובר במאות אוניות, שרובן ככולן מניפות דגלי נוחות כדי להקשות את זהות בעליהן. אולם החות'ים יודעים היטב את יעדיהן – אילת ואשדוד. שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם להובלה ימית כבר הודיעו על הפסקת השיט בים האדום. הסוחרים הישראלים הזריזים כבר הודיעו שיעלו מחירים. למה לא לנצל עוד הזדמנות?

אבל לא זה הסיפור, אלא האיום הידוע של החות'ים על ישראל. בשנים האחרונות פורסמו מספר סקירות ביטחוניות על האיום הגובר של החות'ים על נתיב השיט לישראל, אך גם מאלה התעלמו – גם צה"ל וגם ראש הממשלה.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

יובל קסטלמן ז"ל נורה על ידי אביעד פריג'ה, שנטען כי טעה וחשב שיובל הוא מחבל. אך זו רק תחילת הסיפור. בקליפת אגוז, פריג'ה בכלל לא ראה את המתרחש, כי בשמעו את היריות נשכב על הרצפה, אולי מרוב פחד. לאחר שיובל הרג את אחד המחבלים, וראה את פריג'ה והחייל הנוסף מתקרבים למקום, הבין יובל שהוא בצרה, ולכן כרע על ברכיו, הרים את ידיו, פתח את מעילו כדי להראות שאין עליו מטען וצעק שהוא ישראלי.

יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

"אם ממשל ביידן היה מנהל משא ומתן ישיר עם חמאס, אמריקה הייתה עולה בלהבות. ולכן מה שמצופה מכל ישראלי… מכל ממשלה ישראלית, הוא לחבל במשא ומתן הזה מלכתחילה".

גם באולפן שכבר סיפק במה ללא מעט התבטאויות קיצוניות והעניק הכשר לעמדות שאסור להשלים איתן, האמירה של עמית סגל, שלפיה מצופה היה מישראל לחבל במשא ומתן לשחרור עידן אלכסנדר משבי חמאס אחרי 584 ימים, היא אמירה מעוררת פלצות.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.

אנחנו לעתים שוכחים שמדינת ישראל היא יצור מדיני חדש. לפיכך, לא יכול היה להיות ברור מראש מה יתפתח בה, אולם היו ציפיות עצמיות גבוהות להפוך ממדינת "עם התנ"ך" עד כדי "אור לגויים". עתה, כשלושה ארבעה דורות אחרי הקמת המדינה, אפשר לנסות לעשות כמה אבחנות מעניינות.

בימים אלה אנו מגלים, למשל, שאפשר להעניק ציון שבח למדינת ישראל בתחום שארצות לא מעטות נפלו בו, כאשר בזמן זה או אחר בתולדותיהן חלה בהן הידרדרות למשטר לאומני קיצוני ואפל – בתוך המדינה או בנטיות תוקפניות כלפי ארצות אחרות מסביב לה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.

לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.

מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.