ייאמר מיד, הגיע הזמן לערוך בדיקה יסודית ביותר של כל גופי הביטחון ושל הממשלה בכל הקשור לשבעה באוקטובר, הן לפני מועד זה והן אחריו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". השאלה החשובה היא האם המבקר הנוכחי הוא האדם המתאים לערוך ביקורת כזו. ספוילר – הוא לא!

המבקר הודיע כבר מזמן שהוא מתכוון לערוך ביקורת, אך לפחות בשלב זה היא ממוקדת בצה"ל. אמנם, הוא הודיע שהוא מתכוון לערוך ביקורת גם על הממשלה, אך עד כה היא אינה מתקדמת, בעיקר בגין חוסר היענות של משרד ראש הממשלה לדרישותיו.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

אודה מראש, איני מכיר אף לא אחד מהניצבים החדשים, אך מה שעולה מהרשת אינו מחמיא להם ולמשטרת ישראל. הנה מספר מלים על חלק מהכוכבים החדשים. הפרשנות היא כמובן שלי.

בזבוז כספי המשטרה

במקום לחסוך בכספים, הוסיף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ניצבים חדשים: תפקיד חדש וכנראה מיותר בדרגת ניצב – ראש מנהלת הגנה אזרחית. דרגה חדשה – מפקד המשמר הלאומי, תחת פיקודו של מפקד משמר הגבול, שמולא עד כה על ידי תת-ניצב. אולי לפני שמקדמים קצין לדרגת ניצב בתפקיד זה, כדאי קודם להקים את המשמר הלאומי? ואולי בכלל לא צריך אותו, וגם זו גחמתו של השר הממנה?

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

בנימין נתניהו אמר לא פעם שהמלחמה תהיה ארוכה מאד, ואף טען שתימשך (לפחות) עד 2025. התקשורת מלאה בהסברים שונים לחוסר הנכונות שלו להפסיק את המלחמה. בין הסיבות: שהמשך המלחמה מבטיח את הישארותו כראש ממשלה; שבכך הוא מבטיח את דחיית הקמת ועדת חקירה או קיום חקירה אחרת על המלחמה; ושהסכמה לתנאי החמאס מהווה מבחינתו כניעה, בעוד שחמאס מקשיח את תנאיו כל יום.

נתניהו שבוי בקונספציה לפיה רק לחץ צבאי על חמאס יקדם את שחרור החטופים, אף שאין לכך כל תימוכין – אלא בראשיהם של נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ. שחרור החטופים אינו משרת את האג'נדה שלו להישאר בכיסא ראש הממשלה, שכן הוא חושש ששחרורם יגביר את הלחצים להפסקת המלחמה, ואולי גם את יציאת "המטרייה האווירית" שלו בדמותם של גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

מאז התחילה המלחמה בשבת השחורה, החות'ים בתימן תוקפים אוניות בדרכן לישראל בים האדום. מדובר במאות אוניות, שרובן ככולן מניפות דגלי נוחות כדי להקשות את זהות בעליהן. אולם החות'ים יודעים היטב את יעדיהן – אילת ואשדוד. שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם להובלה ימית כבר הודיעו על הפסקת השיט בים האדום. הסוחרים הישראלים הזריזים כבר הודיעו שיעלו מחירים. למה לא לנצל עוד הזדמנות?

אבל לא זה הסיפור, אלא האיום הידוע של החות'ים על ישראל. בשנים האחרונות פורסמו מספר סקירות ביטחוניות על האיום הגובר של החות'ים על נתיב השיט לישראל, אך גם מאלה התעלמו – גם צה"ל וגם ראש הממשלה.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

יובל קסטלמן ז"ל נורה על ידי אביעד פריג'ה, שנטען כי טעה וחשב שיובל הוא מחבל. אך זו רק תחילת הסיפור. בקליפת אגוז, פריג'ה בכלל לא ראה את המתרחש, כי בשמעו את היריות נשכב על הרצפה, אולי מרוב פחד. לאחר שיובל הרג את אחד המחבלים, וראה את פריג'ה והחייל הנוסף מתקרבים למקום, הבין יובל שהוא בצרה, ולכן כרע על ברכיו, הרים את ידיו, פתח את מעילו כדי להראות שאין עליו מטען וצעק שהוא ישראלי.

יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

בחודש יוני האחרון פרסמה ועדת החקירה העצמאית של מועצת זכויות האדם של האו"ם דוח המבקש לתעד את גורלם של ילדים פלסטינים בעזה ובגדה באמצעות עדויות, ממצאים וניתוח משפטי.

מדובר בדוח הראשון שמקדישה הוועדה כולו לילדים הפלסטינים, ואחד המסמכים המקיפים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות בנושא. הוא בוחן כיצד המלחמה, מדיניות המעצר ופעולות נוספות של ישראל השפיעו על חייהם, על ביטחונם ועל זכויותיהם של ילדים פלסטינים.

טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", פעיל חברתי ואיש טיפול. בעל ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, ובפעולה למען צדק וזכויות אדם.

ההתערבות הבוטה של החרדים בפריימריז של הליכוד מחייבת אותנו לברר מה הם רוצים, מה מניע את החברה החרדית. כל עוד זה נשאר בתוך ד' אמותיהם, אין זה עניינו של הציבור הרחב, אבל כאשר הם מנסים להשתלט על מפלגת השלטון, יש לברר מה קורה בתוכם ואיך זה עלול להשפיע עלינו.

האם אלה רק תאוות תקציבים והשתמטות מן הצבא ומן העבודה? זה כשלעצמו נוגע לנו, אבל האם יש מעבר לכך?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

במשך למעלה מארבעה עשורים, האסטרטגיה הישראלית נשענה על הנחת יסוד שכמעט לא נאמרת בקול: ארצות הברית תישאר הכוח המארגן הבלתי מעורער במזרח התיכון, מוכנה ומסוגלת לממן את יתרונה הצבאי של ישראל, לספוג את העלויות הדיפלומטיות של מדיניותה, ולפקח על מאזן הכוחות באזור לפי תנאיה של וושינגטון. הנחה זו הולכת ומתפוגגת כעת, וקובעי המדיניות הישראלים היו איטיים מדי בהתמודדות עם השינוי.

הנסיגה מהעליונות

ההגמוניה האמריקאית במזרח התיכון מעולם לא הייתה מוחלטת, אך הייתה ממשית דיה – רשת של זכויות שימוש בבסיסים, מכירות נשק, ערבויות ביטחוניות וגיבוי דיפלומטי, שאפשרה לוושינגטון לפעול כבוררת עליונה מהלבנט ועד המפרץ.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.