ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, 22 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

"היום שאחרי" לא יגיע לעולם בלי יוזמה מדינית

הצעת הליגה הערבית לסיום הסכסוך הישראלי–ערבי נותרה פחות או יותר זהה לזו שהוגשה לראשונה לפני 22 שנה ● ההתעקשות הישראלית להתעלם מסוגיית "היום שאחרי" בעזה עשויה להשאיר אותה מבודדת מתמיד ● ה"עונש" על היעדר עשייה ויוזמה יהיה שהצרה ושמה חמאס, והטרור בגדה המערבית, יישארו על כתפי ישראל בלבד ● פרשנות

ההצעות המערביות והערביות שישראל מקבלת עתה – נורמליזציה תמורת פתרון שתי המדינות – זהות להצעה המונחת בפני המדינה כבר 22 שנה, שהועלתה לראשונה בפסגת הליגה הערבית בביירות ב־29 במרץ 2002 על ידי המלך עבדאללה.

המלך עבדאללה היה אחיו של המלך הסעודי הנוכחי סלמאן – שככל הידוע אינו מתפקד אך עדיין בחיים – ודודו של השליט בפועל של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן.

ההצעה שיזמה הליגה הערבית נותרה עד היום ההצעה המשמעותית ביותר עבור ישראל. ב־2007, בכינוס של הליגה הערבית, היא אושררה מחדש, כשאסמאעיל הנייה – אז מנהיג חמאס וכיום חמאסניק גולה בקטאר – נכח פיזית בכינוס.

במסגרת ההצעה, שכוללת את פתרון הסכסוך הערבי–ישראלי, מדינות ערב ינרמלו את יחסיהן עם ישראל – וישראל תיסוג מאזורים מסוימים (בתוכנית המקורית זה כלל את רמת הגולן), ותאפשר להקים מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.

כינוס של הליגה הערבית בקהיר, 12 בפברואר 2023 (צילום: Amr Nabil, AP)
כינוס של הליגה הערבית בקהיר, 12 בפברואר 2023 (צילום: Amr Nabil, AP)

מאז ועד היום מוצעות וריאציות שונות של אותה תוכנית. הייתה תקופה שדיברו על גושי ההתיישבות, שיישארו בידי ישראל, בתמורה לחילופי שטחים. בשנים אחרות הונחה תוכנית השלום של דונלד טראמפ, בה ישראל אמורה הייתה לקבל לשליטתה אזורים נרחבים יותר.

בנימין נתניהו הסכים לתוכנית של טראמפ. ישראל מעולם לא נתנה תשובה מוצהרת לתוכנית השלום הסעודית, אך בחדרים הסגורים דובר על כך שישראל לא תסכים לחזרת פליטים פלסטינים לאזור הגדה המערבית – וכיום מרבים לדבר על מדינה פלסטינית שהיא נטולת נשק, מפורזת.

לחלק האחרון, מדינה מפורזת, בוודאי שאין שום התנגדות במדינות ערב. כך או כך, זו התוכנית ואין אחרת. בשבועות האחרונים הסעודים חוזרים על המסרים הללו ואין בכוונתם לסטות מהם

לחלק האחרון, מדינה מפורזת, בוודאי שאין שום התנגדות במדינות ערב. כך או כך, זו התוכנית ואין אחרת. בשבועות האחרונים הסעודים חוזרים על המסרים הללו ואין בכוונתם לסטות מהם. זו ההצעה המונחת בפני ישראל – והיא לא תקבל הצעה אחרת.

ישראל גם לא תגיע להסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית ללא פתרון פלסטיני. ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין מוכנות לתת את הכסף, תשומות הלב והסיוע האסטרטגי כדי לאתר סגן ראוי לאבו מאזן, שיהיה איש הביצוע בפועל.

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי והנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן לפני הפסגה הערבית בג'דה, ערב הסעודית, 18 במאי 2023 (צילום: Saudi Press Agency via AP)
נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי והנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן לפני הפסגה הערבית בג'דה, ערב הסעודית, 18 במאי 2023 (צילום: Saudi Press Agency via AP)

הן רוצות לראות את הרשות הפלסטינית שולטת בעזה, ומשתוקקים לחיסול חמאס. אבל שום דבר לא יקרה אם ישראל תתעלם מהעולם וממדינות ערב. כעת, בגלל המלחמה, לישראל יש גם הרבה מה להפסיד.

כל תת־נושא הקשור לסיום המלחמה בעזה עשוי להיתקל בקיר אטום מצד מדינות ערב. למשל, ישראל רוצה לפתור את המחלוקת עם המצרים בנושא השליטה בציר פילדלפי. המצרים מגלים נוקשות גדולה. הם אומרים שהם נלחמו בהברחות בציר במשך שנים, הקריסו מנהרות, הציפו מנהרות, תפסו מבריחים.

אם ישראל רוצה לשנות את סטטוס האחזקה הצבאית בציר מהצד הפנימי שלו לאורך הגבול הדרומי של עזה, שישראל תתכבד ותקיים משא ומתן עם מי שאמור להיות הריבון באזור –הרשות הפלסטינית

אבל לא מדובר רק בפגיעה בכבוד משום שישראל רומזת שכל ההברחות לעזה נעשות משם, אלא במשהו יותר עקרוני. אם ישראל רוצה לשנות את סטטוס האחזקה הצבאית בציר מהצד הפנימי שלו לאורך הגבול הדרומי של עזה, שישראל תתכבד ותקיים משא ומתן עם מי שאמור להיות הריבון באזור –הרשות הפלסטינית (המחודשת, זו שתעבור רפורמה לכאורה).

מי שחושב שהמצרים יגישו לישראל פתרון טקטי בפילדלפי בלי שישראל תכניס את הנושא תחת פתרון אסטרטגי כולל, מתעלם ממה שהמצרים צועקים. הדברים הללו לא נשלפים ממוחי הקודח אלא מבוססים על שיחות עם דיפלומטיים זרים מהמרחב.

לוחמי חמאס משתלטים על ציר פילדלפי עם יציאת צה"ל מהרצועה, 12 בספטמבר 2005 (צילום: KHALED DESOUKI / AFP)
ארכיון: חמאס משתלט על ציר פילדלפי עם יציאת צה"ל מהרצועה, 12 בספטמבר 2005 (צילום: KHALED DESOUKI / AFP)

כך רואים את הנושא בערי הבירה של מדינות ערב: הם סיימו לעבוד עם ישראל על פתרונות טקטיים – כמו סגירת מעברים, השמדת מנהרות, חסימת הברחות, מאבקים על הר הבית, מצוקות כספיות של פועלים ברשות הפלסטינית – בלי שישראל תתיישב לפתור את הבעיה האסטרטגית הרחבה.

ה"עונש" של ישראל על היעדר עשייה ואי־מוכנות להתמודד עם השאלה האסטרטגית הרחבה יהיה שהצרה ושמה חמאס – ואיום הטרור בגדה המערבית – יישארו על כתפיה של ישראל בלבד. עדות לכך היה ניתן לראות בלעג המופגן של שליט איחוד האמירויות מוחמד בן־זאיד כלפי ראש הממשלה נתניהו.

נתניהו ביקש ממנו לשלם דמי אבטלה לפועלים פלסטינים שישראל אוסרת את כניסתם לעבודה בארץ. נתניהו חשב שבן זאיד הוא השוגר דדי שלו. בן זאיד נדהם מהחוצפה ולעג לו: "לך תבקש כסף מזלנסקי"

נתניהו ביקש ממנו לשלם דמי אבטלה לפועלים פלסטינים שישראל אוסרת את כניסתם לעבודה בארץ. נתניהו חשב שבן זאיד הוא השוגר דדי שלו. בן זאיד נדהם מהחוצפה ולעג לו: "לך תבקש כסף מזלנסקי".

איחוד האמירויות לא תכניס את היד לכיס כדי לממן פתרונות ביניים שיקלו על ישראל. מצרים לא תיתן לישראל להשתלט על ציר פילדלפי כדי לספק פתרון טקטי להברחות. ערב הסעודית לא תחתום עם ישראל על נרמול בלי שינוי גישה מול הרשות הפלסטינית.

כוח של צה"ל ברצועת עזה, ינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
כוח של צה"ל ברצועת עזה, ינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

אפשר להיות בטוחים שירדן לא תתמסר לשום רצון ישראלי – לא בהר הבית ולא במקומות אחרים – כל עוד ישראל נאטמת למה שאומרים לה כל מנהיגי העולם. ברור מאליו שבעת הזו הציבור הישראלי לא מסוגל לחשוב על "היום שאחרי" ולא סומך על אבו מאזן (או מישהו בכלל) בנושא פתרון מדיני.

גם במדינות ערב מבינים את החרדות של הישראלים. אבל העם הוא לא הבעיה שלהם. ההנהגה הישראלית היא זו שלא מנסה לקדם פתרון. ב־1977, כשנשיא מצרים החליט לעלות על מטוס ולהגיע לביקור בירושלים, הוא עשה את זה ללא כל תמיכה עממית. הציבור המצרי, אז והיום, לא תמך.

כשיורש העצר הסעודי מדבר על נרמול היחסים עם ישראל, הציבור הסעודי לא תומך. בכל זאת, המנהיגים הללו מוכנים לחשוב על העתיד ולהתקדם. את משימת שכנוע העם שלהם הם לוקחים על עצמם. אבל כשהם מתבוננים על נתניהו ועל שריו, שגוררים את הציבור הישראלי להקצנה, הם חושבים לעצמם שישראל קרובה מאוד לדרך ללא מוצא.

עוד 824 מילים
סגירה