איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

האופוריה בימין המשיחי עלולה להדהיר את ישראל לתהום

ישראל ניצבת בפני צומת דרכים: המשך הנורמליזציה האזורית או חורבן בית שלישי ● ארה"ב לא מצליחה לצאת מהחולות הטובעניים של המזרח התיכון ● מצרים אישרה להרחיב את סמכויות השיפוט הצבאי ● אחרי 13 שנה, שגריר אמירתי חוזר לדמשק ● והשבוע ב־2011: מחאות ענק בבכיכר תחריר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לקדם שלום עם סעודיה או לבנות את גוש קטיף

לחזק את גבולות הארץ בצפון ובדרום או לבנות התנחלויות בלב עזה ההרוסה, סוג של "שווייץ קטנה" המוקפת עוני, מחלות והרס? לקדם נורמליזציה עם ערב הסעודית ומדינות ערביות נוספות ולחזק את האינטרסים המשותפים או להיות מדינה מבודדת ושנואה?

מי שהגיע לרקוד בכנס "הניצחון המוחלט" בבנייני האומה השבוע כבר ענה על כל השאלות הללו. החזון המשיחי שלהם אומנם נטוע במזרח התיכון, אך הוא תמיד בא על חשבון אחרים. אנשי החזון לא מחפשים להקים בריתות המושתתות על האינטרס המשותף.

"הרוקדים" לא חוששים מקריסת ירדן. הם רואים בתסריט הזה הזדמנות לגרש את הפלסטינים כולם ולהשתלט על כל האדמה – ועוד קצת. הם לא נחרדים מהחרבת החזון של מנחם בגין ואנואר סאדאת – מי אלה בכלל?

אם ערב הסעודית, שעד כה לא אמרה "לא" לתהליך הנורמליזציה, תפנה עורף ותתרחק מישראל בגלל הקיצוניים ההזויים – הם יגידו, "ברוך שפטרנו". האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ישראל? הצחקתם את מי שרוצה לבסס כאן כלכלת בעזרת השם.

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)
איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

מי שחושב שמשתתפי הכנס לא מתכוונים לכל מילה שנאמרה שם, שיבדוק את עצמו דחוף. בינתיים, הזרם האידאולוגי שאליו הם משתייכים הצליח הרבה מעבר למצופה. זה התחיל עם ההשתלטות על מלון פארק בחברון ונגמר במפעל התנחלות אדיר שרק הולך וגדל, מכונה משומנת היטב שכרגע לוטשת עיניים גם לעזה.

אגב, גם אם הם לא יצליחו כעת להקים התנחלויות בעזה, הפעילות שלהם בגדה המערבית רק תלך ותגבר, אלא אם כן מישהו יאזור אומץ וישים לזה סוף. ישראל נמצאת היום בצומת דרכים קריטי: אפשר לפנות לנתיב האזורי, שיביא בסופו של דבר להתחזקות מעמדה של ישראל באזור ובעולם, יאפשר קיום של יחסים נורמליים עם רוב מדינות האזור ויקשר את האזור שלנו להודו.

הנתיב של גוש קטיף מוביל את ישראל לחורבן בית שלישי: בידוד מדיני ואזורי, מלחמה נצחית ופגיעה אנושה באינטרסים של מדינת ישראל – זו הנמצאת בתוך גבולות הקו הירוק

הנתיב הזה עובר דרך רמאללה ועזה וכולל אופק מדיני, משא ומתן, ויתורים לא פשוטים והרבה כאב ראש.

הנתיב השני, הנתיב של גוש קטיף, מוביל את ישראל לחורבן בית שלישי: בידוד מדיני ואזורי, מלחמה נצחית ופגיעה אנושה באינטרסים של מדינת ישראל – זו הנמצאת בתוך גבולות הקו הירוק. עתה נשאלת השאלה האם ניקח את הרכבת המהירה לסעודיה או נדהר לתהום המשיחי של גוש קטיף?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

בלית ברירה, ארה"ב נאלצת לטפל במליציות הפרו־איראניות

הפגיעה בבסיס ארה"ב בירדן – והמוות הטרגי של שלושת החיילים האמריקאים – היה מבחינת וושינגטון הקש ששבר את גב הגמל. במשך חודשים רבים צבא ארה"ב בסוריה ועיראק סופג מהלומות קשות ומשלם בדמם של לובשי המדים והאזרחים שעובדים באותם בסיסים.

מאז 7 באוקטובר המיליציות הפרו־איראניות בעיראק ובסוריה הגבירו את קצב התקיפות. איראן, שרואה בארה"ב את השטן הגדול ובישראל את השטן הקטן, מנסה לפגוע בשתיהן. כאשר התברר שהמסלול היבשתי העובר מעיראק דרך ירדן לגבול עם ישראל עדיין חסום בפני חברי המיליציות הפרו־איראניות, הארגונים הללו הפנו מבט לכוחות האמריקאים הנמצאים באזור.

ביידן אמר השבוע שהוא לא מעוניין בהרחבת המלחמה במזרח התיכון ולא רוצה מלחמה גדולה. יחד עם זאת, גם הוא יודע שאין מנוס מפעולה צבאית נגד הגרורות האיראניות, בעיקר בעיראק

הנשיא ג'ו ביידן אמר השבוע שהוא לא מעוניין בהרחבת המלחמה במזרח התיכון ולא רוצה מלחמה גדולה. יחד עם זאת, גם הוא יודע שאין מנוס מפעולה צבאית נגד הגרורות האיראניות, בעיקר בעיראק, כפי שלא היה מנוס מפעולה צבאית נגד החות'ים הנתמכים על ידי איראן בתימן.

ארה"ב באמת ניסתה לצאת מהחולות הטובעניים של המזרח התיכון: הנשיא ברק אובמה הורה בחגיגיות על יציאת הכוחות מעיראק ודונלד טראמפ הוציא את רוב הכוחות מסוריה.

כוחות אמריקאיים בעיראק, ארכיון (צילום: Khalid Mohammed, AP)
כוחות אמריקאים בעיראק, ארכיון (צילום: Khalid Mohammed, AP)

מדובר בשתי מדינות הרוסות, שהפכו לבסיסים נוחים עבור המשטר האיראני שהתחזק מאוד בעקבות המלחמה בעיראק ב־2003 וחוסר ההצלחה האמריקאי לייצב את עיראק. במשך שנים רבות ישראל וארה"ב התמקדו במאבק נגד הגרעין האיראני, גם זה לא בהצלחה יתרה, בעוד שהפרוקסי האיראניים הלכו והתחזקו.

עתה, בלית ברירה, ביידן חייב לפעול. האם פעולה ארוכת טווח – אותה מבטיחים האמריקאים – תשפר את המצב באזור ותקטין את השפעת הגרורות האיראניות? נראה.

עתה, בלית ברירה, ביידן חייב לפעול. האם פעולה ארוכת טווח – אותה מבטיחים האמריקאים – תשפר את המצב באזור ותקטין את השפעת הגרורות האיראניות? נראה

המשבר הכלכלי במצרים מתרחב

בית הנבחרים המצרי אישר השבוע תיקונים חדשים שנוסחו על ידי הממשלה לחוק השיפוט הצבאי בנוגע לאבטחה והגנה על מתקנים ציבוריים וחיוניים במדינה. לפי החוק הזה, כל הפשעים נגד "המתקנים הציבוריים והחיוניים" יטופלו על ידי מערכת המשפט הצבאית.

כמו כן, התיקונים מעניקים לקציני צבא ולתת־ניצבים המתמנים בהחלטת שר הביטחון סמכות לאכיפת החוק. למעשה, הצבא המצרי – שמהווה לא רק יסוד חיוני במשטר אלא גם את הבסיס עליו מושתת המשטר – מרחיב את סמכויותיו באופן משמעותי.

חיילים מצרים באזור הגבול עם עזה, 20 באוקטובר 2023 (צילום: Kerolos SALAH / AFP)
חיילים מצרים באזור הגבול עם עזה, 20 באוקטובר 2023 (צילום: Kerolos SALAH / AFP)

האם בארמון הנשיאות היפה בהליופוליס חוששים מאי־שקט וגלי מחאה? נשיא מצרים נבחר לאחרונה לכהונה נוספת ולא נראה שיש כרגע כוחות פוליטיים המסוגלים לאתגר אותו ואת משטרו ברצינות. יחד עם זאת, המשבר הכלכלי המעמיק, האינפלציה הגבוהה והפגיעה ברווחים מתעלת סואץ בעקבות הפעילות החות'ית והמשבר הים האדום, יוצרים תנאים לאי־יציבות.

יוקר המחיה נוגע ונוגס בכל תחום: שירותי התקשורת עלו מתחילת ינואר בכ־30%; מחירי התחבורה הציבורית (המטרו) ב־20%; מחירי המזון הבסיסיים כמו שעועית עלו ב־15%–30%. כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור, מצרים זקוקה ליותר שקיפות שתעודד את המשקיעים ורפורמות עמוקות שיסייעו לה לצאת מהבור הכלכלי.

היציבות של מצרים חשובה לישראל ולכל האזור. יש לקוות שמצרים תדע להתאים את כלכלתה לזמנים המודרניים. לא בטוח שהחוקים החדשים שנחקקו השבוע יסייעו לה

היציבות של מצרים חשובה לישראל ולכל האזור. יש לקוות שמצרים תדע להתאים את כלכלתה לזמנים המודרניים. לא בטוח שהחוקים החדשים שנחקקו השבוע יסייעו לה בכך.

מדינות המפרץ ממשיכות להתקרב לדמשק

לפני כשנה סוריה התקבלה שוב כחברה בליגה הערבית. השבוע, חסן אחמד אל־שיחי, השגריר האמירתי הראשון במדינה מזה 13 שנים, הגיע לדמשק והחל בעבודתו. השגרירות האמירתית בדמשק נפתחה ב־2018, אך מאז ועד היום משרדו של השגריר היה ריק.

שר החוץ הסורי פייסל מקדאד לוחץ את ידו של שגריר איחוד האמירויות במדינה חסן אחמד אל־שיחי, דמשק, 30 בינואר 2024 (צילום: SANA / AFP)
שר החוץ הסורי פייסל מקדאד לוחץ את ידו של שגריר איחוד האמירויות במדינה חסן אחמד אל־שיחי, דמשק, 30 בינואר 2024 (צילום: SANA / AFP)

מדוע אבו דאבי החליטה להחזיר את השגריר שלה לדמשק דווקא עתה? מצבה הכלכלי של סוריה ממשיך להתדרדר, ולפי הערכת האו"ם, כ־90% מהסורים חיים בעוני. הסנקציות המערביות שהושטו על המדינה לפני מספר שנים לא מאפשרות השקעות ישירות בכלכלה הסורית, וממילא כשאיראן היא זו השולטת בכיפה, קשה להאמין שמשקיעים ערביים ימהרו לדמשק.

ייתכן מאוד שהגעת השגריר האמירתי קשורה יותר לענייני ביטחון ולפעילות של המיליציות האיראניות בשטח סוריה. המיליציות הללו גם עוסקות בסחר בסמים ומסייעות בתפעול אימפריית הקפטגון בחסות הנשיא בשאר אל־אסד.

כשסוריה חזרה לשורות הליגה הערבית, דובר רבות על כך שמדינות האזור מנסות לשלבה שוב במשפחת העמים הערבית גם כדי למנוע את הצפת עריהם בקפטגון הסורי

כשסוריה חזרה לשורות הליגה הערבית, דובר רבות על כך שמדינות האזור מנסות לשלבה שוב במשפחת העמים הערבית גם כדי למנוע את הצפת עריהם בקפטגון הסורי. בפועל, במישור הזה לא חלה שום תמורה ובחודשים האחרונים התנהלו קרבות קשים בין סוחרי הסמים הנתמכים על ידי המיליציות האיראניות לצבא הירדני.

לאיחוד האמירויות יש אינטרס מובהק בהגנה על ירדן ובמניעה של התרחבות המלחמה בעזה לסוריה וללבנון. השולחן של השגריר האמירתי החדש בדמשק אמור להיות עמוס במיוחד.

שר החוץ הסורי פייסל מקדאד נפגש עם שגריר איחוד האמירויות במדינה חסן אחמד אל־שיחיף בדמשק, 30 בינואר 2024 (צילום: SANA / AFP)
שר החוץ הסורי פייסל מקדאד נפגש עם שגריר איחוד האמירויות חסן אחמד אל־שיחיף בדמשק, 30 בינואר 2024 (צילום: SANA / AFP)

השבוע במזה"ת: קרב הגמל בכיכר תחריר

החל מ־25 בינואר 2011, מאות אלפי בני אדם התגודדו בכיכר תחריר בכל שעות היום והלילה ודרשו את התפטרותו של הנשיא חוסני מובארכ.

ב־2 בפברואר ההמונים נדהמו לראות פרשים רכובים על סוסים ועל גמלים דוהרים מכיוון הקורניש (טיילת הנילוס) לכיוון הכיכר. הם דרסו בני אדם העומדים בדרכם ו/או ניסו לעצור אותם וקראו קריאות בעד מובארכ. חלקם היו חמושים.

במקום התפתח קרב אמיתי בין מתנגדי השלטון לפרובוקטורים שנשלחו מטעם המשטר בניסיון נואש לפזר את "הפגנות המיליון" שהרעידו בכל ערב את הבירה

במקום התפתח קרב אמיתי בין מתנגדי השלטון לפרובוקטורים שנשלחו מטעם המשטר בניסיון נואש לפזר את "הפגנות המיליון" שהרעידו בכל ערב את הבירה המצרית.

11 בני אדם נהרגו ומאות רבות נפצעו באירוע הקשה הזה. יחד עם זאת, ההפגנות לא נעצרו והמשיכו עד שמובארכ הודיע על התפטרותו בשידור חי ב־11 בפברואר, לאחר 18 ימים של מחאה חסרת תקדים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הימין הפאשיסטי בונה על הגנה של הצבא עליהם מפני הפלסטינים בוקר שחור אחד יקומו ויראו שה*קונספציה* שלהם שתומכי הדמוקרטיה בישראל יהרגו על הגנת מפעל הטרנספר שלהם *תתרסק*. מלחמת גוג ומגוג תהי... המשך קריאה

הימין הפאשיסטי בונה על הגנה של הצבא עליהם מפני הפלסטינים
בוקר שחור אחד יקומו ויראו שה*קונספציה* שלהם שתומכי הדמוקרטיה בישראל יהרגו על הגנת מפעל הטרנספר שלהם *תתרסק*. מלחמת גוג ומגוג תהיה בין הפלסטינים והיודונאצים, והזירה – השטחים הכבושים

עוד 1,178 מילים ו-2 תגובות
סגירה