הסיכוי שאיגוד השידור האירופי ידיח את ישראל מהאירוויזיון נמוך

ציור קיר הקורא להחרים את ישראל בתחרות האירוויזיון 2019 (צילום: ויקיפדיה)
ויקיפדיה
ציור קיר הקורא להחרים את ישראל בתחרות האירוויזיון 2019

בשבועות האחרונים, ועל רקע המלחמה בעזה, הולכים וגוברים הקולות באירופה הקוראים למדינות להחרים את האירוויזיון במידה שישראל לא תודח מהתחרות על ידי איגוד השידור האירופי (EBU).

הביטוי החריף ביותר של קולות אלה הוא עצומות הנחתמות על ידי אלפי אמנים במדינות כמו איסלנד, פינלנד ושוודיה. כשרוסיה פתחה במלחמה כנגד אוקראינה בפברואר 2022, התגובה של האיגוד הייתה מהירה, מוחלטת ובוטה: חרם והשעיה מידיים של רוסיה מהתחרות. ההחלטה נפלה כשברקע רוסיה למעשה הוחרמה על ידי כלל המפעלים הפוליטיים, התרבותיים והספורטיביים בעולם המערבי באותה השנה.

כשרוסיה פתחה במלחמה כנגד אוקראינה בפברואר 2022, התגובה של איגוד השידור האירופי הייתה מהירה, מוחלטת ובוטה: חרם והשעיה מידיים של רוסיה מתחרות האירוויזיון

אבל שלא כמו המקרה הרוסי, המקרה של ישראל הוא מורכב בהרבה עבור איגוד השידור האירופי, ויש לכך סיבות פוליטיות, היסטוריות ומוסיקליות. לכן, הסיכוי שהאיגוד ישעה את ישראל מהתחרות אמנם קיים תיאורטית, אבל הוא נמוך עד קלוש.

בעוד שסביב השעייתה של רוסיה הייתה הסכמה פוליטית כמעט גורפת של כל המדינות המשתתפות בתחרות, הרי שהמקרה הישראלי והסכסוך הישראלי-פלסטיני ככלל הם הרבה יותר שנויים במחלוקת והרבה פחות חד-משמעיים.

אם האיגוד ייענה לקריאות החרם מצד מדינות זניחות וקטנות בתחרות כמו איסלנד, ואכן ידיח את ישראל, הרי הוא מסתכן בפרישת מחאה והזדהות של מדינות גדולות וחשובות, שממנות את רוב רובה של התחרות, כמו גרמניה, צרפת ובריטניה. זוהי מכה כלכלית ותדמיתית שממנה יהיה למפעל האירוויזיון קשה להשתקם.

בנוסף, ישראל היא מדינה חזקה בתחרות. היסטורית, הישגיה והתרומה המוסיקלית והתרבותית שלה לאירוויזיון הם מרשימים, והיא חתומה על חלק מאגדות האירוויזיון החשובות ביותר (זמרים.ות ושירים כאחד). איסלנד, לעומת ישראל, מעולם לא ניצחה או אירחה את התחרות, וקשה להיזכר באיזשהו חותם מיוחד שהיא הותירה במסגרתה.

אם האיגוד ייענה לקריאות החרם מצד מדינות זניחות וקטנות בתחרות כמו איסלנד, ואכן ידיח את ישראל, הרי הוא מסתכן בפרישת מחאה והזדהות של מדינות גדולות וחשובות, שממנות את רוב רובה של התחרות

אין זה פלא שבהודעות הרשמיות שמוציא איגוד השידור האירופי הוא מדגיש, שישראל משתתפת בתחרות למעלה מחמישים שנה, ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. במילים אחרות, עד כמה שזה יישמע "מגוחך" לחלק מהאנשים, באירוויזיון אין רק פוליטיקה, אלא יש גם תרבות, אמנות ומוסיקה, ואלה בהחלט נלקחות בחשבון.

צריך גם להזכיר שמאז אירוויזיון 2019 שהתקיים בתל אביב, מערכת היחסים בין תאגיד השידור הישראלי, "כאן", לבין איגוד השידור האירופי היא מערכת יחסים מצוינת שנשענת על אמון הדדי ועל ערכים משותפים.

בהקשר זה, זכורה לטובה התעקשותו של האיגוד לערוך את התחרות בישראל לפני חמש שנים, למרות קריאות דומות לחרם עליה ולמרות אתגרים ביטחוניים לא פשוטים שזימן קיום התחרות בארץ.

בשנה האחרונה איימו פוליטיקאים כמו שר התקשורת שלמה קרעי על עצמאות השידור הציבורי בישראל, והתגובה של איגוד השידור האירופי הייתה עמידה איתנה לצד העמיתים ב"כאן".

בשנה האחרונה איימו פוליטיקאים כמו שר התקשורת שלמה קרעי על עצמאות השידור הציבורי בישראל, והתגובה של איגוד השידור האירופי הייתה עמידה איתנה לצד העמיתים ב"כאן"

האיגוד שיגר מכתבי אזהרה לפוליטיקאים הישראלים, ובהם קרא להם לשמור על עצמאות השידור הציבורי בישראל. לא סתם בתשובתו לקוראים להחרים את ישראל, מקפיד האיגוד גם לציין כי מדובר בתחרות בין תאגידי שידור ציבוריים ולא בין ממשלות.

לבסוף, למעט אולי מקרים מאוד חריגים כמו המתקפה של רוסיה על אוקראינה בראשית 2022, איגוד השידור האירופי חושש שמא יהפוך האירוויזיון לכלי פוליטי בידי מדינות. במובן זה, הדחת ישראל יכולה להוות תקדים מסוכן ביותר. אם ישראל תודח מהתחרות בגלל הסכסוך עם הפלסטינים, מדוע בשנה הבאה לא ייכנע האיגוד גם לקריאה דומה להחרים למשל את אזרבייג'ן על רקע סיפוח בלתי חוקי של שטחים בארמניה? במשך עשורים רבים, נמנע איגוד השידור האירופי מהפיכת התחרות לכלי להפעלת לחצים פוליטיים של מדינות האחת על רעותה, ואין לו כל כוונה לסגת בו מהמסורת ארוכת השנים הזו.

מכל הסיבות הללו, הסיכוי שישראל תודח מהתחרות הוא, כאמור, סיכוי נמוך ביותר. מה שכן עלול לקרות באירוויזיון השנה הוא לכל היותר מבוכה מסוימת של ישראל, כמו למשל שריקות בוז לאמן או לאמנית שלנו (גם זה לא חסר תקדים וקרה לא פעם לנציגי רוסיה בתחרות); ניצחון ראשון בהיסטוריה של איסלנד שתיוצג (אולי) על ידי זמר פלסטיני ממזרח ירושלים; או ניקוד נמוך של ישראל על רקע פוליטי. זהו בעיני מחיר שבהחלט ניתן לספוג אותו, ובלבד שנישאר על מפת האירוויזיון גם השנה.

ד"ר גילעד גרינוולד הוא חוקר תקשורת ותרבות פופולרית בבית הספר לתקשורת, אונ׳ בר-אילן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 636 מילים
סגירה