בימים האחרונים בחרה ועדה פנימית של תאגיד השידור הציבורי "כאן" בשיר הישראלי לאירוויזיון 2025, שיבוצע על הבמה בבזל על ידי זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון", יובל רפאל.

גם השנה כתבה והלחינה את השיר קרן פלס, ולפי הפרסום הוא יכלול פסוקים מתוך "שיר השירים", וזאת בעיני רבים בניגוד לכללים של איגוד השידור האירופי (EBU) האוסרים על כל אלמנט שאינו מקורי לחלוטין בשיר – אם במילים ואם במוסיקה.

ד"ר גילעד גרינוולד הוא חוקר תקשורת ותרבות פופולרית בבית הספר לתקשורת, אונ׳ בר-אילן.

בשבועות האחרונים, ועל רקע המלחמה בעזה, הולכים וגוברים הקולות באירופה הקוראים למדינות להחרים את האירוויזיון במידה שישראל לא תודח מהתחרות על ידי איגוד השידור האירופי (EBU).

הביטוי החריף ביותר של קולות אלה הוא עצומות הנחתמות על ידי אלפי אמנים במדינות כמו איסלנד, פינלנד ושוודיה. כשרוסיה פתחה במלחמה כנגד אוקראינה בפברואר 2022, התגובה של האיגוד הייתה מהירה, מוחלטת ובוטה: חרם והשעיה מידיים של רוסיה מהתחרות. ההחלטה נפלה כשברקע רוסיה למעשה הוחרמה על ידי כלל המפעלים הפוליטיים, התרבותיים והספורטיביים בעולם המערבי באותה השנה.

ד"ר גילעד גרינוולד הוא חוקר תקשורת ותרבות פופולרית בבית הספר לתקשורת, אונ׳ בר-אילן.

האירוויזיון הוא תחרות פוליטית, וגם שנים של ניסיונות לטשטש או להכחיש את העובדה הפשוטה הזו על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) לא הצליחו להסתיר זאת.

ואכן, הפוליטיות של האירוויזיון באה לידי ביטוי היטב גם בתחרות בשבוע שעבר. החל מהופעתם של המלך צ'רלס ורעייתו קמילה בסרטון שהוקרן בטרם נפתח חצי הגמר הראשון (מה שמבטא את החשיבות הלאומית והגלובלית של התחרות כאירוע מדיה מרכזי), דרך הביצוע המרגש ל-Ordinary World בקטע האמנותי שהתייחס ישירות למלחמה באוקראינה עם וידאו ארט יצירתי במיוחד שהציג את סבל האזרחים במדינה, ועד להצבעה עצמה. הצבעה זו לעולם אינה חפה מפוליטיקות גושיות, מבריתות בין מדינות (שלום, שוודיה וחברותיה הסקנדינביות), וגם מהתעלמות מכוונת במתן הנקודות של מדינות אחדות לחברותיהן (לנצח נזכור את אפס הנקודות של טורקיה ל"חי" של עפרה חזה ב-1983, מה שברגע האחרון הכתיר את לוקסמבורג כמנצחת הגדולה).

ד"ר גילעד גרינוולד הוא חוקר תקשורת ותרבות פופולרית בבית הספר לתקשורת, אונ׳ בר-אילן.

הביטוי "שפה מעצבת תרבות" הוא ביטוי שגור וגם נכון, שכן השימוש בשפה הוא יומיומי ומקבע את תפיסתנו לגבי הסובב אותנו. הבנה זאת הובילה, למשל, למאבק למען שימוש בו-זמני בצורות זכר ונקבה בעברית, כדי למנוע תפיסה של אפליית נשים, כאשר פונים לציבור שבני שני המינים נכללים בתוכו.

שינוי זה הוא מורכב ומכביד, שובר את כללי השפה, הופך אותה למסורבלת ומוזרה במקום ליעילה ושוטפת כבעבר. יתרה מזאת, הוא אינו מקדם את תיקון הבעיה שלשמה נקרא, שכן מי שמקבלים שינוי לשוני זה ומשתמשים בו, הם אלה שהשפה לא הייתה מכשול עבורם בקבלת נשים ובהתייחסות אליהן כשוות בין שווים. מכאן, שבמקרה זה השינוי הלשוני לא בהכרח ישיג את המטרה אשר לשמה הוא נעשה.

חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר חוקר באוניברסיטאות בזל וורשה.

עכשיו זה כבר ברור לעין כל. הברית בין הנאשם מירושלים ונשיא המעצמה החזקה בעולם מתפוררת. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשאר בליגת האלופים והנאשם מירושלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הידרדר לתחתית. בימים האחרונים הוא אפילו מפקפק בגלוי בכך שנתניהו יתמודד בכלל בבחירות הקרובות. 

נתניהו הצליח לחולל את הנזק הגדול ביותר למעמדה של מדינת ישראל. הוא הפך מדינה עם הרתעה משמעותית, מדינה עם איום אסטרטגי בקנה – למדינת חסות אמריקאית חלשה ומאוימת, אשר קרש ההצלה היחיד שלה הוא העם. הצבא המורכב מבנינו הנפלאים, שגם הם כבר מביעים סימני חולשה.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.