עשן מיתמר בבית לאהיא בצפון רצועת עזה בעקבות תקיפה ישראלית, 26 באוקטובר 2023 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90

בשלושת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה ניכרת בזיהום האוויר בעוטף עזה

הנתונים ממכשירי הניטור מלמדים: זיהום האוויר בעוטף עזה עלה בחדות לאחר פרוץ המלחמה ● זה לא מפתיע לנוכח העובדה שבשבועות הראשונים למלחמה ענן כבד של אבק וחול כיסה את האזור ● הנתונים מתייחסים לשוליים הצפוניים של העוטף והרצועה, משום שבאזורים הדרומיים יותר לא מוצבים מכשירי ניטור

לאחר שפרצה המלחמה בעזה נרשמה עלייה חדה בזיהום האוויר בעוטף, כך עולה מנתונים שתועדו במכשירי הניטור המוצבים ביישובים הסמוכים לרצועה. מדובר בעלייה של כ־25% בריכוז החלקיקים הנשימים באוויר לעומת התקופה שקדמה למלחמה.

שאיפת החלקיקים הללו, שקוטרם קטן מ־2.5 מיקרון, מסוכנת למערכת הנשימה ולבריאות. הנתונים נאספו בשבע תחנות ניטור שבהן הוצבו מכשירי מדידה על ידי איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון.

בכל התחנות תועדה מאז אוקטובר עלייה בריכוז החלקיקים המזהמים. העלייה החדה ביותר נרשמה בשתי התחנות הסמוכות לגדר הרצועה, בקיבוצים ארז וכרמיה. בקיבוץ ארז הריכוז הממוצע ברבעון שקדם למלחמה – יולי עד ספטמבר – עמד על 16.31 (מיקרוגרם למטר מעוקב). הממוצע בשלושת החודשים הראשונים למלחמה (אוקטובר–דצמבר) קפץ ל־20.21 – עלייה של 23.9%.

קשה לומר שהנתונים מפתיעים לנוכח העובדה שבשבועות הראשונים למלחמה – ואחר כך של הכניסה הקרקעית לרצועה – עמד בדרך קבע ענן של אבק וחול בשמי האזור

בכרמיה הזיהום הממוצע בחודשים שלפני המלחמה עמד על 16.7, ובשלושת החודשים הראשונים של המלחמה הוא האמיר ל־24.6 – עלייה קיצונית של 47.3%. בשדרות נרשמה עלייה מתונה יותר של 8% בריכוז החלקיקים המזהמים, ואילו בשתי התחנות באשקלון העלייה עמדה על כ־20%.

אש ועשן לאחר תקיפה ישראלית ברצועת עזה כפע שנראו משדרות ב-4 בנובמבר 2023 (צילום: YURI CORTEZ / AFP)
אש ועשן לאחר תקיפה ישראלית ברצועת עזה, כפי שנראו משדרות ב־4 בנובמבר 2023 (צילום: YURI CORTEZ / AFP)

קשה לומר שהנתונים מפתיעים לנוכח העובדה שבשבועות הראשונים למלחמה – ואחר כך של הכניסה הקרקעית לרצועה – עמד בדרך קבע ענן של אבק וחול בשמי האזור. שילוב של שבועות חמים ויבשים; פגיעה בצמחייה ובשטחים חקלאיים נרחבים שגרמה לחישוף של הקרקע; ותנועה של אלפי טנקים וכלים צבאיים כבדים, גרם לחבל הארץ הזה להיראות לפרקים כמו סהרה.

האבק והחול שקעו רק עם בוא הגשמים, התרוקנות שטחי הכינוס והעברת מוקד הלחימה לאזורים הדרומיים יותר של הרצועה. ד"ר אילן לוי מאגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה מציין ש"תמיד בתקופה הזו של השנה אנחנו חווים עלייה מסוימת בריכוז החלקיקים בגלל המעבר מהקיץ לעונת מעבר.

"סביר מאוד שזה קשור למלחמה, אבל אנחנו לא יודעים לשים בוודאות אצבע על הגורם. הכי סביר שזה בגלל תנועה של כלים צבאיים כבדים, אבל זה גם יכול להיות בגלל גורמים אחרים כמו נפילה של רקטות"

"הקיץ בישראל מאופיין בכך שאין בו סופות אבק, יש מעט מאוד ימים בקיץ שמגיע אבק מדברי. אבל זה בהחלט נכון שבעיקר בשתי התחנות הקרובות לגדר יש עלייה משמעותית בריכוז החלקיקים מאז אוקטובר.

"סביר מאוד שזה קשור למלחמה, אבל אנחנו לא יודעים לשים בוודאות אצבע על הגורם. הכי סביר שזה בגלל תנועה של כלים צבאיים כבדים, אבל זה גם יכול להיות בגלל גורמים אחרים כמו נפילה של רקטות, למשל".

תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, 15 ביולי 2018 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, 15 ביולי 2018 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

"בהתחלת המלחמה, במיוחד בשדרות ובארז, הייתה בעיה להגיע אל המכשירים", מספר אורן עג'מי, מנהל מחלקת איכות אוויר באיגוד ערים סביבה נפת אשקלון. "בכרמיה נשבר לנו הגג בגלל הדף ואנחנו תובעים את מס רכוש. בשדרות בסופו של דבר אנחנו פותחים תחנת ניטור חדשה במקום התחנה שהתיישנה.

"יכולנו להגיע אל המקומות האלה רק בתיאום עם הצבא לטיפולים הכי דחופים, אבל דאגנו לעשות את זה והנתונים מתוקפים. אין ספק שלמלחמה יש אימפקט. אני מקווה שיבדקו גם את מצב זיהום הקרקע, הרי יש כאן המון שטחים חקלאיים".

"יכולנו להגיע אל המקומות האלה רק בתיאום עם הצבא לטיפולים הכי דחופים. אין ספק שלמלחמה יש אימפקט. אני מקווה שיבדקו גם את מצב זיהום הקרקע, הרי יש כאן המון שטחים חקלאיים"

המונח "חלקיקים" מתייחס לחלקיקים הקטנים המרחפים באוויר ויכולים להיות תוצר של שרפות, סופות אבק, פליטות מנועים כתוצאה משרפת דלקים וכו'. ברמה המיידית, ריכוז גבוה של חלקיקים כאלה באוויר עלול לגרום לגירוי של העיניים וקנה הנשימה ולשיעול.

ככל שהחלקיקים קטנים יותר הם מסוכנים יותר, כי הגדולים עשויים להילכד על ידי השערות והריר באף ובגרון שמגנים על מערכת הנשימה. החלקיקים הקטנים יותר עלולים לחדור לריאות, ומחקרים קושרים בין חשיפה לריכוזים גבוהים לתחלואה של דרכי הנשימה, מחלות לב, בעיות בתפקודי ריאה ואף סרטן ריאות.

עשן מיתמר בשמי חאן יונס בעקבות תקיפה ישראלית, 5 בפברואר 2024 (צילום: Said KHATIB / AFP)
עשן מיתמר בשמי חאן יונס בעקבות תקיפה ישראלית, 5 בפברואר 2024 (צילום: Said KHATIB / AFP)

למרבה האירוניה, מצב איכות האוויר מתועד רק בשוליים הצפוניים של העוטף ורצועת עזה. ביישובי העוטף הדרומיים יותר, אלה הממוקמים מול מרכז הרצועה ודרומה, כולל אזור חאן יונס, לא מוצבים מכשירי ניטור.

הסיבה: המכשירים הללו הוצבו כדי לעקוב אחרי איכות האוויר בקרבת תחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון וההשלכות שלה על בריאות הציבור. בחלקים הדרומיים יותר של העוטף אין מזהמים תעשייתיים כבדים או כבישים סואנים, ולכן לא סברו שיש צורך להציב שם מכשירי מדידה. איש לא דמיין שיום יבוא והמלחמה בחמאס תשפיע על האוויר שחבל ארץ שלם שואף מלוא הריאות.

בחלקים הדרומיים יותר של העוטף אין מזהמים תעשייתיים כבדים או כבישים סואנים, ולכן לא סברו שיש צורך להציב שם מכשירי מדידה. איש לא דמיין שיום יבוא והמלחמה בחמאס תשפיע על האוויר

עוד 675 מילים
סגירה