החודשים האחרונים היו מהקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. הזעזוע מהיקף האכזריות והרשע של מחבלי חמאס והתדהמה מהכשל הביטחוני-מודיעיני-מדיני בזיהוי ההתקפה הרצחנית, הביאו אותנו למצב של סערת רגשות: הלם, זעם, חרדה, מתח, ותגובות קיצוניות נוספות.

בנוסף, כולנו ניזונים ללא הפסקה מערוצי התקשורת והמדיה החברתית. אנו נחשפים למידע רב ממקורות שונים, חלקו מהימן יותר וחלקו מהימן פחות. חלק מהמידע אף שקרי, מניפולטיבי או קונספירטיבי, והוא מופץ כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית והתעמולה של גורמים שונים. ולפעמים אנו ממהרים לשתף מידע זה ברשתות החברתיות, ללא בחינת אמיתות המידע ומהימנותו, ובכך אנו מגבירים עוד יותר את ההצפה הרגשית של האנשים סביבנו.

חלק מהמידע שקרי, מניפולטיבי או קונספירטיבי, ומופץ כחלק מלוחמה פסיכולוגית ותעמולה. לעתים אנו ממהרים לשתפו ברשתות החברתיות, ללא בחינתו ומגבירים את ההצפה הרגשית סביבנו

לפיכך, ברצוני להציג כאן מספר דוגמאות של הטיות קוגניטיביות ואפקטים פסיכולוגיים וחברתיים המשפיעים על יכולת השיפוט שלנו, הרלוונטיים מאד לתקופה זו. הטיות קוגניטיביות, הנחקרות בעיקר בתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה, הן נטיות חריגות אך שיטתיות בדפוסי מחשבה ושיפוט אנושיים הניתנות לחיזוי. הכרת השפעות אלו יכולה לעזור לנו להימנע מהפצת מידע שגוי ואף לסייע לנו לבחון את המצב הנוראי בו אנו נמצאים מזווית יותר שקולה.

חשוב לציין שרשומה זו לא נועדה לספק ייעוץ רפואי או פסיכולוגי – בשביל זה יש הרבה גורמים מקצועיים המתמחים בתחום. היא גם לא נועדה לנתח באופן ספציפי אירועים שהתרחשו לאחרונה או לבחון את נכונותם. מטרתה לספק נקודת מבט רפלקטיבית על המצב הנוכחי, ולהציג מספר פעולות אותן ניתן ליישם על מנת לנסות להתגבר על השפעות אלו.

אפקט תיבת התהודה

אחד האפקטים הנחקרים ביותר מאז שהשתלטו הרשתות החברתיות וערוצי המדיה הדיגיטליים על חיינו הוא אפקט תיבת התהודה (Echo chamber effect), בו אנו נחשפים בעיקר למידע התומך בעמדותינו, מה שמגביר את תחושתנו שכולם חושבים כמונו ושאין אף אחד המחזיק בדעות שונות.

האלגוריתמים של הרשתות החברתיות בנויים בצורה שמגבירה את אפקט תיבת התהודה. מטרתם היא לגרום לנו, הצרכנים, להישאר כמה שיותר זמן מחוברים לאותה רשת חברתית, ולכן הם לומדים מהם סוגי המידע אותם אנו מעדיפים לפי הרגלי הצפייה, הלייקים, השיתופים, והפרופילים אחריהם אנו עוקבים. בעזרת מידע זה, הם מציגים לנו באופן בלעדי פוסטים, סרטונים, וכתבות באותו סגנון.

חשבו על מנועי החיפוש של נטפליקס, יוטיוב, או אינסטגרם – הם תמיד יציעו לנו תכנים הדומים לתכנים בהם צפינו בעבר. בנוסף, הפרופילים אחריהם אנו עוקבים והחברים שלנו ברשתות החברתיות יהיו קרובים ברוב המקרים לעמדות ולתפיסות שלנו, מה שמעצים עוד יותר את אפקט תיבת התהודה.

המלכודת של אפקט זה משפיעה עלינו מאד גם בימים קשים אלה, בהם אנו רואים רבים מחברינו מפיצים את אותם פוסטים, מה שגורם לנו לחשוב שיש רק דעה אחת שכולם מסכימים עליה.

המלכודת של אפקט תיבת התהודה משפיעה עלינו מאד גם בימים קשים אלה, בהם אנו רואים רבים מחברינו מפיצים את אותם פוסטים, מה שגורם לנו לחשוב שיש רק דעה אחת שכולם מסכימים עליה

הטיית האישוש

הטיית האישוש (Confirmation bias) הינה אחת מההטיות הקוגניטיביות הנחקרות והמבוססות ביותר. לפי הטיה זו, אנו נוטים לחפש ולקבל מקורות מידע התומכים בעמדותינו ונוטים להתעלם, לפסול או להתכחש למידע הנוגד את תפיסתנו. כולנו מושפעים מהטיה זו, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו, מהי רמת ההשכלה שלנו, ומהו מעמדנו החברתי. הרבה מחקרים הראו שגם אנשים אינטליגנטיים מאד מושפעים באותה מידה מהטיית האישוש – אבל הם יודעים להצדיק את עמדתם בצורה טובה יותר.

הטיה זו גורמת לנו לקבל באופן מיידי ובלתי ספקני כל פוסט או ידיעה המשקפת את עמדותינו, ולפסול ידיעות המנוגדות לתפיסתנו בטענה שהן שקריות, לא מהימנות ולא מבוססות.  הביקורתיות הספקנית שלנו מאד מפותחת, אך בגלל הטית האישוש אנו מפעילים אותה בעיקר על דברים שאנו לא מסכימים איתם, ומעט מאד על דברים שאנו רוצים שיהיו נכונים.

אשליית התדירות

הטיה קוגניטיבית נוספת שמשפיעה עלינו בימים אלה היא אשליית התדירות (Frequency illusion). על פי הטיה זו, כאשר אנו נחשפים למידע חדש, אנו נוטים לזהות אותו יותר ויותר סביבנו לחשוב שהוא מופיע בתדירות גבוהה יותר מדברים אחרים.

חשבו על הסיטואציה בה אתם רוצים לקנות רכב חדש בצבע אדום. לפתע, אתם תשימו לב שיש המון רכבים אדומים על הכביש, הרבה יותר משראיתם בעבר. הטיה זו מתרחשת בגלל שתשומת הלב שלנו ממוקדת במידע החדש, ובשילוב עם הטיית האישוש היא גורמת לנו להאמין שבאמת הדברים מתרחשים באופן תדיר יותר.

דוגמה רלוונטית להטיית התדירות היא העלייה בדיווחים מאז פרוץ המלחמה על כך שיש אנשים בעלי חזות מזרחית שמסתובבים בשכונות מגורים ומצלמים תמונות של בניינים. מכיוון שנחשפנו לכמה ידיעות בנושא זה, תשומת הלב שלנו הרבה יותר ממוקדת במקרים בהם אנו רואים אדם המצלם משהו עם המכשיר הנייד שלו. אין זה אומר בהכרח שזה לא נכון, אבל כדאי להיות מודעים לאשליית התדירות ולאפשרות שאנו פשוט יותר ממוקדים כרגע בלמצוא אירועים מסוימים אלה.

דוגמה להטיית התדירות היא העלייה בדיווחים על אנשים בעלי חזות מזרחית שמסתובבים בשכונות מגורים ומצלמים בניינים. חשיפה לידיעות כאלה ממקדת את תשומת לבנו באנשים שמצלמים בנייד

אפקט דאנינג-קרוגר

עניין נוסף שיכול להשפיע על השיפוט שלנו בימים אלו הוא אפקט דאנינג-קרוגר (Dunning-Kruger effect), על שם שני הפסיכולוגים שגילו אותו בסוף שנות התשעים. על פי אפקט זה, יש נטייה לאנשים שמבינים מעט מאד בנושא מסוים להרגיש בטחון עצמי רב בידע ובמיומנות שלהם בנושא – דווקא בגלל שהידע שלהם מוגבל.

מדובר בקללה כפולה – אנחנו גם בעלי ידע מוגבל בנושא וגם לא מודעים לעובדה שהידע שלנו מוגבל, מה שמוביל אותנו לתחושת ביטחון עצמי שגויה. אפקט זה קיבל חיזוק רב מאז מהפיכת האינטרנט – היום יכול כל אחד מאתנו לצפות בסרטונים, להקשיב להסכתים או לקרוא מאמרים על כל נושא בעולם. לפעמים, זה גורם לנו לחשוב שאנו "מומחים" לנושא בעקבות צפייה בכמה סרטונים קצרים או קריאה של מקור מידע לא מהימן. רק ככל שנמשיך לחקור וללמוד את הנושא, נתחיל להבין שבעצם אנו לא יודעים הרבה, והביטחון העצמי שלנו יחזור לממדים מציאותיים יותר.

אפקט האמת האשלייתית

ולבסוף, דבר נוסף שיכול מאד להשפיע עלינו הוא אפקט האמת האשלייתית (Illusory truth effect). לפי אפקט זה, כאשר אנחנו שומעים משהו הרבה פעמים, אנחנו מתחילים להאמין שזו האמת.

אנשי שיווק ופרסום מנצלים היטב אפקט זה כבר עשרות שנים על ידי שימוש בג'ינגלים וסלוגנים שמושמעים שוב ושוב בפרסומות לאורך שנים רבות. גם פוליטיקאים ומשפיענים יודעים שאם הם יחזרו על מסר מספיק פעמים, בתוספת ההדהוד המוגבר של אותו המסר על ידי אנשים אחרים ברשתות חברתיות ובדפי מסרים שמופצים לגורמים שונים, זה יגרום לאנשים להאמין לכך שהמסר אמיתי ונכון.

על פי אפקט דאנינג-קרוגר, לאנשים שמבינים מעט מאד בנושא מסוים יש נטיה לחוש בטחון עצמי רב בידע ובמיומנות שלהם בנושא – דווקא בגלל שהידע שלהם מוגבל. קללה כפולה – ידע מוגבל וחוסר מודעות לכך

אפשר למצוא לכך דוגמאות רבות מהתקופה האחרונה. המשפט "ביחד ננצח" מופיע בהמון שלטי רחוב, פרסומות, ולוחות מודעות. ביטויים כמו "קריסת הקונספציה" חוזרים על עצמם בהרבה דיונים על המצב, וכל צד מנצל אותו להצדקת עמדותיו.

כמובן שגם כוחות הביטחון ומנהיגים מדיניים מנצלים אפקט זה כדי לגרום לצד השני (וגם לצד שלנו) להרגיש שהם בשליטה ומנצחים בכל החזיתות על ידי חזרה על אותן נקודות ומשפטי מפתח יום אחר יום.

אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם כל ההשפעות הללו?

קודם כל, מומלץ להימנע משיתוף מיידי של מידע לא מהימן ברשתות החברתיות. קחו את הזמן ותנו לעצמכם את ההזדמנות לבדוק את המידע לפני שאתם משתפים אותו, גם אם תחושת הבטן האינטואיטיבית שלכם דוחפת אתכם לעשות זאת מיד ואתם מרגישים שאתם חייבים לשתף את זה בכל הערוצים האפשריים.

התייעצו עם אנשים קרובים עליהם אתם סומכים לגבי נכונות המידע ובדקו את אמינותו באתרי בדיקת עובדות או אתרי חדשות מהימנים. בהרבה מקרים תגלו שהמידע הוא פייק, וההימנעות משיתוף מיידי שלו תמנע התפשטות של מידע לא נכון, בדיוק כמו שעל מנת למנוע התפשטות שריפה ביער עלינו ליצור אזור חיץ ללא עצים.

בהרבה מקרים תגלו בבדיקה שהמידע הוא פייק, וההימנעות משיתופו המיידי תמנע התפשטות של מידע לא נכון, בדיוק כמו שעל מנת למנוע התפשטות שריפה ביער עלינו ליצור אזור חיץ ללא עצים

אפשרות נוספת שתאפשר לכם להתגבר על אפקט תיבת התהודה היא לחפש באופן אקטיבי דעות שונות ברשתות החברתיות ולעקוב אחרי אנשים שאתם לא בהכרח מסכימים עם עמדותיהם. זה נשמע מוזר, אבל זו הדרך הטובה ביותר להיחשף לעמדות שונות של אנשים החושבים אחרת ולהתגבר על התחושה המוטעית שכולם חושבים כמונו. זה לא אומר בהכרח שאתם צריכים להסכים ולקבל את העמדות השונות, אך זה יאפשר לכם לבחון את העמדות שלכם בצורה ביקורתית יותר ויחשוף אתכם לטיעוניהם של המחזיקים בעמדות מנוגדות, מה שיכול לשפר את חוזקם של הטיעונים שלכם.

בנוסף, אפשר ליישם את העיקרון הספקני של השהיית השיפוט תוך כדי חקירה. לפי עקרון זה, יש לדחות כמה שניתן את גיבוש העמדה שלנו על מנת לאפשר לנו לחקור את הנושא לעומק באופן אובייקטיבי ומדויק. חשוב שלא נקפוץ למסקנות או נינעל על עמדה מסוימת לפני שלקחנו את הזמן ולמדנו את הנושא.

השהיית השיפוט אינה קלה ליישום. אנו חיים בעולם מהיר, מיידי, ודינמי. אנו נחשפים כל הזמן לעוד ועוד מידע, ויש לנו הרגשה שאנו חייבים מיד להחליט מהי עמדתנו בנושא.

מעבר לכך, יש לנו נטייה לשפוט לרעה אנשים שאינם מביעים מיד עמדה ברורה ונחרצת בנושא מסוים. אנו רואים בהם הססנים, חסרי ביטחון או פחדנים. מעטים הפוליטיקאים או המומחים שיעזו לומר שהם "עדיין לומדים את הנושא" ושעדיין לא גיבשו את עמדתם. בעיקר כי הם מקבלים זמן מסך קצוב ביותר בו עליהם להעביר מסר חד וברור.

אבל מה שהחשיבה הביקורתית מלמדת אותנו, זה שהמעשה השקול ביותר הוא לקחת את הזמן בנקיטת עמדה – כמובן בהנחה שלא מדובר באירוע דחוף הדורש תגובה מהירה ומיידית.

מה שהחשיבה הביקורתית מלמדת אותנו, זה שהמעשה השקול ביותר הוא לקחת את הזמן בנקיטת עמדה – כמובן בהנחה שלא מדובר באירוע דחוף הדורש תגובה מהירה ומיידית

כולנו מקווים שהמלחמה הנוראית הזו תסתיים בקרוב, שנזכה לראות שוב את החטופים ושנקבל תקופה ארוכה של שקט בגזרות השונות. גם אם אנחנו לא יכולים לשנות בהרבה את המציאות הנוראית שסביבנו, אנו יכולים להיות קצת יותר מודעים להטיות ולאפקטים המשפיעים בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות. עלינו ולהיות מעט יותר זהירים וביקורתיים כלפי מה שאנחנו עושים במרחב הציבורי והעמדות אותן אנו מביעים.

ד״ר תום ביאליק הוא מרצה בכיר בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. המחקרים שלו מתמקדים בהכשרה ופיתוח מקצועי של מורי מדעים, שימוש בכלים טכנולוגיים ופרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות בבתי הספר, וקידום עקרונות חשיבה ביקורתית ומדעית.