לפני כמעט שנה עברתי מישראל להולנד לטובת משרת מחקר באוניברסיטה. באמצע מלחמה מתמשכת, למדינה זרה, הישר לתוך סביבה של מחאות אנטי-ישראליות אלימות.

ובכל זאת, יש יתרון בלהחליף את שגרת האזעקות והחדשות העצובות על החטופים והחיילים הנהרגים בעזה – עם מרחבים ירוקים בלתי נגמרים ועדכוני מזג אוויר.

ד״ר תום ביאליק הוא מרצה בכיר בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. המחקרים שלו מתמקדים בהכשרה ופיתוח מקצועי של מורי מדעים, שימוש בכלים טכנולוגיים ופרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות בבתי הספר, וקידום עקרונות חשיבה ביקורתית ומדעית.

החודשים האחרונים היו מהקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. הזעזוע מהיקף האכזריות והרשע של מחבלי חמאס והתדהמה מהכשל הביטחוני-מודיעיני-מדיני בזיהוי ההתקפה הרצחנית, הביאו אותנו למצב של סערת רגשות: הלם, זעם, חרדה, מתח, ותגובות קיצוניות נוספות.

בנוסף, כולנו ניזונים ללא הפסקה מערוצי התקשורת והמדיה החברתית. אנו נחשפים למידע רב ממקורות שונים, חלקו מהימן יותר וחלקו מהימן פחות. חלק מהמידע אף שקרי, מניפולטיבי או קונספירטיבי, והוא מופץ כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית והתעמולה של גורמים שונים. ולפעמים אנו ממהרים לשתף מידע זה ברשתות החברתיות, ללא בחינת אמיתות המידע ומהימנותו, ובכך אנו מגבירים עוד יותר את ההצפה הרגשית של האנשים סביבנו.

ד״ר תום ביאליק הוא מרצה בכיר בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. המחקרים שלו מתמקדים בהכשרה ופיתוח מקצועי של מורי מדעים, שימוש בכלים טכנולוגיים ופרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות בבתי הספר, וקידום עקרונות חשיבה ביקורתית ומדעית.

מבצע "חושך נצחי" הוא לא רק שמו של המבצע שמתנהל כרגע בלבנון. הוא מתאר משהו אחר עמוק יותר שלא נוצר בשדה הקרב, אלא משהו שהושרש לפני הרבה שנים בסלון, מול מסך, כשילד בן אחת-עשרה ישב וצפה בסדרת ילדים מצוירת ולא ידע שהוא מגויס לשנוא את ישראל.

שם המבצע "חושך נצחי" מדויק הרבה יותר ממה שמתכנניו התכוונו: כי מה שנשתל בתודעה של ילד בגיל שש, שמונה או אחת-עשרה, לא נמחק בהפסקת אש, לא נעצר בגבול וגם לא נעלם בבגרותו. הרעיון מחכה עד שהילד גדל ומוצא לו את המקום הנכון להתפרץ.

ד"ר רחלי ברץ מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל ובמרכז האקדמי פרס. לשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית. עוסקת בנושאים גיאופוליטיים, חוסן קהילתי, משפחתי וחברתי.

מי שמבקש להתחקות אחר מושגים מופשטים המעצבים את חיי האדם, ראוי שיקרא את ספרם החדש של ד"ר חיים אסא ופרופ' יוסף אגסי, "הלם הטרור – האימה האנושית מפני המציאות" בהוצאת רסלינג. אסא ואגסי מפליגים בספרם אל תולדות האנושות ואל ההגדרות המעצבות את מצבה. הם מרחיבים את תחום הדיון בטרור אל עבר הפחד, האימה, הטראומה, התודעה והשפה. בתוך כך הם סוקרים את עמדותיהם של ניטשה, הגל ומרקס, ומנהלים עמם מעין דו־שיח אינטלקטואלי.

בפתח הספר מוצגת שאלה מפתיעה: מה היה קורה אילו בשבעה באוקטובר 2023, במקום מתקפת מחבלים על יישובי עוטף עזה, היו התושבים מותקפים בידי להקה של 3,000 זאבים? לטענת המחברים, בני אדם למדו במהלך ההיסטוריה להתגונן מפני חיות טרף, אך טרם הסתגלו למתקפת בני אדם. מאז ימי ההומו ספיינס פיתח האדם אמצעים להתמודדות עם טורפים, ולכן אלה לא מעוררים בו עוד אימה קיומית.

ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו ״מתי הפכנו ליהודים״ יצא בהוצאת דביר ב-2023