ישראל עומדת בפני אחד המשברים החברתיים הגדולים ביותר שהיו כאן אי פעם. אלא שקווי השבר שיחלקו את החברה הישראלית הפעם לא יהיו פוליטיים אלא ערכיים. אם לא יהיו שיהויים של הרגע האחרון, בחודש הקרוב הממשלה תביא לאישור הכנסת חוק שירות חובה ומילואים חדש הכולל הארכת שירות הסדיר והגדלת מספר ימי המילואים. במילים אחרות – חוק הכבדת הנטל.
את חוק הכבדת הנטל יאשרו (גם) מי שאינם נושאים בנטל – חברי הממשלה והקואליציה מהסיעות החרדיות. החוק הזה כבר מטלטל עשרות אלפים בצבא, בעיקר בקרב חיילי המילואים. הביקורת היא עדיין בשלבים הראשונים שלה, רוב מערך המילואים עדיין מגויס או בשלבי התאוששות אחרי כ־100 ימי מילואים של לחימה. כשהם יתאוששו, המחאה תיראה אחרת, אחרת לחלוטין.
מי שכבר הרימו את הכפפה הם אנשי "אחים לנשק". בפעולה מהירה הם הצליחו לגייס 40 חתימות כדי להביא את ראש הממשלה השבוע – או בשבוע הבא – לענות מעל דוכן הכנסת על חוק הכבדת הנטל. סביר שנראה את אחד הדיונים הקשים שידעה הכנסת, במיוחד כשבקואליציה יש מי שמתקשה מאוד להגן על המהלך שמשאיר את החרדים בחוץ.
גורמים ב"אחים לנשק" סיפרו אתמול שבקרוב גם אמור לעלות לאוויר אתר אינטרנט חדש שבו יישאל כל חבר כנסת מה דעתו על חוק הכבדת הנטל. "חשוב שהציבור ידע מה חושבים הנבחרים שלו"
גורמים ב"אחים לנשק" סיפרו אתמול שבקרוב גם אמור לעלות לאוויר אתר אינטרנט חדש שבו יישאל כל חבר כנסת מה דעתו על חוק הכבדת הנטל. "חשוב שהציבור ידע מה חושבים הנבחרים שלו על החוק שחוצה מגזרים בניגוד למה שהיה בזמן הרפורמה המשפטית".
בעיתוי מקרי אמור בג"ץ לדון בסוף החודש (26 בפברואר) בחוק הגיוס. כיום צה"ל לא מגייס 157 אלף חרדים, שעל פי החוק מוגדרים עריקים. ההחלטה לא לגייס אותם היא פוליטית, אף אחד לא רוצה לערער את הקואליציה. המלחמה נתנה לשני הצדדים הפוגה בעניין הזה, אבל היא פגה.
תזכיר החוק החדש לא משאיר מקום לדחייה נוספת. המילואימניקים הולכים כבר כמה שבועות עם בטן מלאה. תוכנית המילואים הגרנדיוזית – או ה"גרנדמייזרית" – בעלות תשעה מיליארד שקל לחיילים שלחמו בעזה בכלל לא מתוקצבת. רק 1.5 מיליארד בינתיים "נצבעו" בתקציב. השאר על הקרח.
"במקום לגייס את החיילים הללו שכבר נהנו ממספר שנים של פטור מגיוס, הולכים לשנות השירות ולמכינות שאפילו לא השלימו שנה. בשנות השירות הפגיעה אפילו גדולה יותר משום שזה מפרק קומונות"
כלומר, אין כסף לפצות את מי שכבר נלחם והפסיד. עכשיו אומרים לו, "תבוא שוב, באותם תנאים". בצלאל סמוטריץ' דרש להחריג את תקציב הישיבות מהקיצוץ הרוחבי, וכך הכפלת תקציבי הקיום של תלמידי הישיבות נותר בעינו – 1.7 מיליארד שקל.
וזה לא הכול. צה"ל, בצר לו ובשל סד הזמנים וכוח האדם, החליט להקדים את גיוסם של 1,300 תלמידי מכינות, שנות שירות ותלמידי ישיבות הסדר. אלא שגם כאן החלוקה, בלשון המעטה, תמוהה. רוב המוקדמים הם מהחלק החילוני, כלומר משנות השירות והמכינות. רק 450 מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות, בעוד שהם הרוב בסקטור הזה.
חבר הכנסת גלעד קריב מהעבודה, חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת וחבר בוועדת המשנה לענייני כוח אדם, חושף פרטים שהופכים את הבטן על הליך האישור שקדם לחוק. מתברר שקיים סקטור מיוחד שנקרא "הישיבות הציוניות הגבוהות". התלמידים בהם מקבלים פטור עד גיל 23 ואז על פי החלטת שר הביטחון רק 300 יכולים להמשיך ללמוד עד גיל 26. השאר מתגייסים לצבא.
השנה עמד מספרם של תלמידי "הישיבות הציוניות הגבוהות" עד גיל 23 על 2,000! "במקום לגייס את החיילים הללו שכבר נהנו ממספר שנים של פטור מגיוס, הולכים לשנות השירות ולמכינות שאפילו לא השלימו שנה. בשנות השירות הפגיעה אפילו גדולה יותר משום שזה מפרק קומונות שפועלות בקהילות ועושות פעילות חברתית חשובה".
נדרשת כאן התערבות שלטונית, אחריות חברתית ופוליטית ויושרה אישית של כל מקבלי ההחלטות. הם חייבים להבין ש־7 באוקטובר הוא לא עוד משבר, זה קו שבר שחוצה ומשרטט מחדש את המחנות בישראל
על השאלה מי החליט על החלוקה הזו ומדוע, מפנה חבר הכנסת קריב את האצבע לצה"ל. אי אפשר להשתחרר מההרגשה שצה"ל בחר במאתר כוח האדם הכי נגיש לו, הכי נוח מבחינה פוליטית והכי מהיר לגיוס. אף אחד לא אומר זאת במפורש, אבל כולם מבינים שגם בתוך המחנה המתגייס יש צבעים, גוונים ומוקדי כוח, שאף אחד לא רוצה להתעסק איתם.
צה"ל, למרות הביקורת המוצדקת בעניין החלוקה הפנימית בהקדמת הגיוס, נמצא במצב עדין מאוד. הוא יודע שאי אפשר למתוח את החבל יותר מול מערך המילואים. הוא על הקצה. אבל אין ברירה לנוכח המצב הפוליטי שלא מאפשר לצבא להגדיל את מאגר כוח האדם ממנו הוא מגייס, או במילים אחרות – גיוס חרדים.
הממשלה הנוכחית דוחקת את צה"ל לפינה, מעמידה אותו מול לוחמיו שלו ומצפה לנס. זה לא יקרה. את המעגל הזה אי אפשר לרבע. נדרשת כאן התערבות שלטונית, אחריות חברתית ופוליטית ויושרה אישית של כל מקבלי ההחלטות. הם חייבים להבין ש־7 באוקטובר הוא לא עוד משבר, זה קו שבר שחוצה ומשרטט מחדש את המחנות בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם