הנוסח של חוק יסוד: לימוד תורה שנכנס לתוקף ב-15 ביולי 2026 מונה סעיף אחד – "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אין בו פטור מגיוס, אין בו שלילת סמכות מבג"ץ לפסול בעתיד חוקי פטור מגיוס, ואין בו הבטחה לתקציבים כלשהם.

בתחילת יולי מחקה ועדת הכנסת, שדנה בחוק, את הסעיף שדיבר על יצירת "מאזני צדק" מול ערכי יסוד אחרים – הסעיף שממנו הייתה אמורה לנבוע המשמעות המעשית של חוק היסוד. מה שנותר הוא הצהרתי בלבד.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הבוחר המתלבט ערב הבחירות ב-27 באוקטובר 2026 אינו סובל ממחסור בדעות אלא מעודף שלהן. עשר השאלות שלהלן חוזרות בכל דיון ציבורי, ולכל אחת מהן כבר קיימת תשובה מתועדת: תוצר לנפש, זמני המתנה לטיפול, סעיפי תקציב, שיעורי גיוס, נוסח חוק שאושר, ממצאי מבקר המדינה, פסיקת בג"ץ ומדדים בינלאומיים.

התשובות אינן מגיעות מקמפיין. הן מגיעות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התקציב, מפרוטוקולי הכנסת וממכוני מחקר שפרסמו את ממצאיהם בשמם. להלן עשר השאלות, ולצידן מה שכבר ידוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

אנחנו נמצאים שנתיים ותשעה חודשים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. מאז, ברציפות, ישראל נמצאת במלחמה, או אולי רצף של מלחמות. במהלך הזמן הזה, המלחמה לא חיזקה את הביטחון לטווח הארוך, אלא שחקה אותו.

בכמה גדל נטל המילואים מאז ה-7 באוקטובר?

לפני המלחמה שירת מילואימניק ממוצע כ-9.6 עד 13.4 ימים בשנה. ב-2023 המספר זינק ל-61 ימים, בגלל גיוס מילואים עצום באוקטובר, וב-2024 – ל-72 ימים – עלייה של יותר מ-500%. בחטיבות המילואים הלוחמות המספרים חריגים עוד יותר: שם שירתו ב-2024 בממוצע יותר מ-200 ימים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ישראל ניצבת מול איום קיומי מרכזי, שמקורו אינו באויב חיצוני אלא בתהליך פנימי, איטי אך עקבי: שילוב של צפיפות אוכלוסין קיצונית, שיעור ילודה חריג, ואי-שילוב כלכלי, חינוכי וביטחוני של מגזר אחד בחברה.

האם צפיפות האוכלוסייה בישראל גבוהה ביחס לעולם?

צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם. לפי נתוני ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות), ישראל נמצאת במקום השלישי בצפיפות לקילומטר רבוע מבין 38 מדינות הארגון אחרי דרום קוריאה והולנד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

פוליטיקאים וידוענים חרדים משמיעים לפעמים, ברשתות החברתיות ובדיונים באולפנים, את הטענה ש"גם חילונים משתמטים מצה"ל בהמוניהם". לעיתים נטען כי "בתל אביב לא מתגייסים בכלל". לעיתים אפילו נטען ש"אי-הגיוס של הלא-חרדים דומה בהיקפו לאי-הגיוס החרדי".

אבל הטענות הללו אינן עומדות במבחן הנתונים הרשמיים של צה"ל. מחקר של המכון למדיניות העם היהודי, המבוסס על נתוני צה"ל. מצא כי הסיכוי של גבר יהודי לא-חרדי לשרת בצה"ל גבוה פי תשעה עד עשרה מזה של גבר חרדי.

צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים

כנסת ישראל ה-25, שהתכנסה בנובמבר 2022 והתפזרה בשבוע שעבר, הייתה כנסת יוצאת דופן. היא אישרה מהלכי חקיקה מרחיקי לכת שיזמה הקואליציה, שהיו אף מי שהגדירו כ"הפיכה משטרית". רבים ממהלכי החקיקה החלישו את שומרי הסף של אכיפת החוק ואת מערכת המשפט, והובילו למצב בו הקואליציה, וראש הממשלה בראשה, הולכת והופכת לכוח שלטוני יחיד, ללא איזונים ובלמים.

חוקים שונים אושרו למרות ניגודי עניינים של מובילי החקיקה, ותוך התעלמות מאזהרות של משפטנים על הליכי חקיקה שנעשו באופן בלתי תקין, או סתרו עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הקהילות החרדיות בישראל מקבלות תקציבים שאף מגזר אחר בישראל לא מקבל. מאות אלפי גברים צעירים חרדים בגיל העבודה לומדים במקום לעבוד ומקבלים קצבאות שמממנות את לימודיהם. זאת, בנוסף לתקציבים ייעודיים, הטבות והנחות רבות שמעבירים משרדי ממשלה שונים לקהילות החרדיות. 

המפלגות החרדיות מצדיקות את ההעברות הללו בשלושה טיעונים מרכזיים: הסכם היסטורי שנחתם בין ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, למפלגת אגודת ישראל; המלצה שכביכול ניתנה על ידי נגיד בנק ישראל; וכן, הטענה שהעברת הכספים היא פשוט מדיניות רווחה שמעניקה רשת ביטחון לחרדים, כביכול כמו לכל אזרח. אבל שלוש הטענות הללו אינן עומדות בבדיקת מקורות.

רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה

החברה היהודית בישראל מחולקת מסביב לשסעים עמוקים: בין החילונים, הדתיים-לאומיים לחרדים, ובין המחנות הפוליטיים. לכאורה, הפערים הללו הם "שבטיים" ואינם נתונים לגישור, אך הנתונים חושפים תמונה מורכבת יותר.

האם ניתן להבחין בין המחלוקות עצמן – שחלקן עמוקות – לבין העוינות והתחושה ש"השבט" האחר "קיצוני ובלתי-נסבל", שלעיתים קרובות גדולה מהפער הענייני? עד כמה החלוקה ה"שבטית" מושפעת מאלגוריתמים דיגיטליים? ועד כמה היא משפיעה על תחושת הביטחון האישי והלאומי שלנו?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

רוב המצביעים ביישובים דתיים-לאומיים הצביעו בבחירות לליכוד ולציונות הדתית/עוצמה יהודית. הערכים המרכזיים שלהם הם ציונות, ביטחון והתיישבות, והם לא השתנו.

אבל בציבור הדתי-לאומי יש אכזבה עצומה מהברית המתמשכת בין הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית והמפלגות החרדיות. הברית הזאת מנציחה את השתמטות החרדים מצה"ל, גם בעיצומן של מלחמות קשות; רבים מהדתיים-לאומיים חשים שנציגיהם בכנסת ובממשלה בוחרים בצרכי החרדים על חשבונם.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.