"הניו יורק טיימס" הציע ארבע דרכים להחלפת הממשלה – פיזור הכנסת, אי-אמון קונסטרוקטיבי, פרישת המחנה הממלכתי והתגברות המחאה. אף אחת מהן אינה רלוונטית במתכונת שהוצגה.

פיזור הכנסת אמנם מצריך 5 ח"כים מהקואליציה שיעברו לאופוזיציה, אבל אין שום סיבה לח"כים של הליכוד לשרוף את עצמם במפלגת הבית שלהם, להפיל ממשלת ימין ולקעקע כל סיכוי שיחזרו לכנסת אי פעם.

פיזור הכנסת אמנם מצריך 5 ח"כים מהקואליציה שיעברו לאופוזיציה, אבל אין שום סיבה לח"כים של הליכוד לשרוף את עצמם במפלגת הבית שלהם, להפיל ממשלת ימין ולקעקע כל סיכוי שיחזרו לכנסת אי פעם

אי-אמון קונסטרוקטיבי – מצריך הקמת ממשלה חלופית. אין שום היתכנות שהח"כים של הימין – גם לא הימין הממלכתי שעם בני גנץ וגדי איזנקוט – יסכימו להקים ממשלה צרה בעת מלחמה יחד עם 9 ח"כים ערבים. לא יקרה. אי-אמון מצריך לפחות 15 ח"כים מהקואליציה הנוכחית לא כולל נורווגים.

הלאה. פרישת גנץ ואיזנקוט, אף כי קרבה, לא תביא לנפילת הממשלה: ראשית, גדעון סער ועדתו נשארים בממשלה. שנית, זה רק יהדק את ממשלת ה-64 ויקצין את מדיניותה.

ובאשר למחאה – המאבק האזרחי הצליח לבלום את ההפיכה המשטרית, הצליח להגן על שר הביטחון יואב גלנט מפני פיטוריו על-ידי בנימין נתניהו בסוף מרץ 2023, הצליח לייצר רוח גבית כך ש-13 שופטי בג"ץ, מחציתם "שמרנים", פסקו שניתן לבג"ץ לדון ולהתערב בחוקי יסוד כשאלה מפרים את המהות של ישראל כיהודית ודמוקרטית – אבל להפיל את ממשלת הימין הקיצוני, גם בשיאה עם 7.5% מהציבור במצטבר ברחובות – המחאה לא הצליחה.

האם אין דרך להפיל את ממשלת המחדל? הפלת הממשלה תבוא כמהלך משולב, מתגלגל, בשילוב פרלמנטרי ומחאת המונים.

תסריט ראשון: ויתור על עסקת חטופים

איזנקוט כבר הודיע מפורשות שהקו האדום הוא הזדמנות למהלך להשבת החטופים, שהקבינט וראש הממשלה לא יאשרו. המהלך המשולב יהיה איום של איזנקוט וגנץ בפרישה, הסלמה של מאבק החטופים, ועשרות אלפים המזדהים עימם, כולל הקצנה לכיוון של שביתות שבת ושביתות רעב.

איזנקוט הודיע מפורשות שהקו האדום הוא הזדמנות למהלך להשבת החטופים, שהקבינט ורה"מ לא יאשרו. המהלך המשולב יהיה איום של איזנקוט וגנץ בפרישה, הסלמה של מאבק החטופים, ועשרות אלפי מזדהים

כל זה יאפשר לחץ מסיבי על ח"כים מהליכוד, שגם כך אינם מצפים לשוב לכנסת הבאה לספסלי הליכוד – כגון יולי אדלשטיין, אליהו דלל ושלום דנינו, בין הממלכתיים היחידים שנותרו בליכוד.

אולי יידרש גם חופש הצבעה של החרדים הליטאים של משה גפני, שממילא מחפש לבדל עצמו מיצחק גולדקנופף, ועדיין מעדיף פיקוח נפש יהודי על כל עקרון אחר. צעדים אלה יובילו למשבר, להצבעה בקריאה ראשונה בעד פיזור הכנסת ולאחר עיכובים פרוצדורליים של שבועות ארוכים, יובילו להקדמת הבחירות.

מהלך משולב כזה, באופן אירוני, לא יביא להחזרת החטופים. בתסריט זה, הדרך היחידה להביא להצלת החטופים היא איום פרישה שיביא את נתניהו להכרעה. מימוש הפרישה ייצר כדור שלג שיביא להקדמת בחירות אבל לא בטוח שיציל את החטופים.

תסריט שני: חוק ההשתמטות בעת מלחמה

הברית המסתמנת בין הציונות הדתית, הליכוד ומפלגות האופוזיציה – נגד השערורייה הנותנת פטור מלא וגורף ללא סנקציות לחרדים, תוך כדי שהיא מאריכה את השירות הצבאי בסדיר ובמילואים באופן דרסטי לאוכלוסיות המשרתות – מייצרת מהלך משולב. המהלך הוא חבירה בין החלקים הלא-חרדליים של הציונות הדתית (הקצינים משה סלומון ואופיר סופר) עם רוב רובו של הליכוד, יחד עם הסלמה של המאבק ברחובות.

הברית המסתמנת בין הציונות הדתית, הליכוד ומפלגות האופוזיציה – נגד שערוריית הפטור הגורף לחרדים, תוך הארכת השירות הצבאי בסדיר ובמילואים באופן דרסטי לאוכלוסיות המשרתות – מייצרת מהלך משולב

במאבק יהיו פעולות של אחים לנשק בערים חרדיות, השבתה של אמהות למלש"בים בתל השומר ולשכות הגיוס, וזעם של מילואמניקים שמשרתים כבר ארבעה חודשים ואיבדו חברים, מקומות עבודה, לימודים וחיי משפחה. כל זאת כאשר חלק עצום מהאזרחים – החרדים והערבים – לא משרתים כלל.

תנועת המספריים בין הכנסת ובין הרחוב יכולה לייצר או וקטור של אי אישור הוראת השעה שאולי תוביל להצבעת אי-אמון, או ללחץ לקבל את מתווה גנץ המקורי, ולאלץ את החרדים (והערבים) להתחייבות לשירות צבאי או אזרחי תוך מספר שנים.

מכיוון שהרחוב החרדי יחזיר מלחמה שערה, יהיה לחץ גדול לקבל את פשרת המילואימניקים המתגבשת: ממשלת אחדות ומועד מוסכם לבחירות בסתיו.

תסריט שלישי: ארה"ב סעודיה וציר המתונות

העסקה שממשל ביידן חפץ ביקרה בונה מהלך של היום שאחרי בעזה, תחת פיקוח בינלאומי של הנחושים ביותר במאבק בג'יהאדיסטים – מצרים וסעודיה, יחד עם שיקום עזה בכסף מפרצי ונורמליזציה עם ישראל. כל זאת תוך בניית ממשל פלסטיני לא-אסלאמיסטי בעזה ובשטחים.

העסקה שביידן רוצה בונה את היום שאחרי בעזה, תחת פיקוח בינל' של מצרים וסעודיה, יחד עם שיקום עזה בכסף מפרצי ונורמליזציה עם ישראל. כל זאת תוך בניית ממשל פלסטיני לא-אסלאמיסטי בעזה ובשטחים

זהו מהלך שמשלב לחץ עצום גיאו-אסטרטגי של כל הצמרת הביטחונית הישראלית, משר הביטחון ועד לפורום האלופים וראשי הארגונים הביטחוניים, ולחץ מסיבי של ממשל ביידן על שותפי קבינט המלחמה – גנץ, גלנט, איזנקוט ואריה דרעי, ולחץ של הציבור הישראלי.

הלחץ המשולב ידרוש מראש הממשלה להכריע: האם נתניהו בעד האינטרס הביטחוני-אזורי של ישראל, שיאפשר שימור המורשת שלו ומיסוד ציר המדינות המתונות נגד ציר ההתנגדות של איראן, במחיר של הכנסת הפלסטינים לציר המתון מינוס חמאס – או האם נתניהו פוליטיקאי שמשמר את הממשלה הצרה צרורה שלו בכל מחיר.

מי שיניח את הברירה על השולחן יהיה בתסריט זה דרעי: או שנתניהו הולך לעסקה בינלאומית תחת ממשלת אחדות נטולת איתמר בן-גביר ובצלאל            סמוטריץ' אבל עם יש עתיד והעבודה – או שיש הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי.  בהצעת אי האמון דרעי מציע ראש ממשלה מזרחי ראשון – גדי איזנקוט – למהלך מוגבל של 7 חודשים, שאחריו יש בחירות.

תסריט רביעי: החבירה הפוליטית

הסיבה המרכזית בגללה אין אי-אמון קונסטרוקטיבי היא פוליטית: כל אחד מהמתמודדים בליכוד נגד נתניהו מעדיף לא לתמוך או לשתף פעולה עם הבכירים האחרים בליכוד, מכיוון שהוא רוצה לשפר את סיכוייו שלו ביום שאחרי נתניהו.

הסיבה המרכזית לכך שאין אי-אמון קונסטרוקטיבי – פוליטית:  מתמודדי הליכוד נגד נתניהו מעדיפים לא לשתף פעולה עם בכירים אחרים בליכוד, כדי לשפר את סיכוייהם ביום שאחרי נתניהו

זה אומר שכל אחד מהם מעדיף את נתניהו – לא רק בשלטון כרגע אלא גם ראשון בפריימריז הבא – אם זה אומר שיריביו לא יקודמו. לפיכך האופציה הפוליטית להחלפת נתניהו מתוך הליכוד היא רק דרך שת"פ עם מישהו שיתחייב לא להתמודד בבחירות הבאות אבל כן ראוי להוביל את ישראל בעת לחימה.

תנאים כאלה פוסלים את ניר ברקת, גלעד ארדן, ישראל כץ וסער למשל, כי כולם רוצים להתמודד ביום שאחרי, ונטולי הנהגה ביטחונית.

בעוד שבכלל הציבור בני גנץ הוא המועדף לניהול המלחמה והמדינה כרגע, בקרב מצביעי הימין שני המתמודדים היחידים הביטחוניסטים המקבלים תמיכה הם יוסי כהן ויואב גלנט. כהן לא בזירה עדיין ולכן לא רלוונטי.

היחידים שיש להם פרופיל מתאים ומכהנים בליכוד הם אדלשטיין וגלנט. אדלשטיין שימש יו"ר ועדת חוץ וביטחון במשך שנים רבות ומסתמן שלא יתבזה בפריימריז נוסף בליכוד ולכן יכול להצהיר שיפרוש. אבל הסיכוי הגבוה יותר הוא של גלנט – גלנט ממילא יאלץ להתפטר בתום הלחימה כשר הביטחון של מחדל 7 באוקטובר, ואם לא – אז בשל ועדת החקירה הממלכתית שאין סיכוי שתנקה אותו. הוא יכול לסיים מלחמה התקפית ומוצלחת ויכול להיות ראש ממשלה לתקופה מוגבלת.

זה יכול לעבוד אם בכירי הליכוד – ברקת, חיים כץ וישראל כץ – יתמכו במהלך כזה. מבחינתם, אם גלנט לא מתמודד בפריימריז הבאים ויחד הם מזיזים את נתניהו הכושל, אזי הסיכויים שלהם ישתפרו ושני מכשולים גדולים מוסרים.

הסיכוי הגבוה יותר הוא של גלנט, שממילא יאלץ להתפטר בתום הלחימה כשר ביטחון המחדל, ואם לא – בשל ועדת החקירה הממלכתית. הוא יכול לסיים מלחמה התקפית מוצלחת ולהיות רה"מ לתקופה מוגבלת

המשלים האזרחי לכך הוא מחאה גדולה על רקע ביטחוני: ההצטרפות הדרמטית של הימין למאבק נגד הרפורמה הייתה בליל גלנט בסוף מרץ, לא בגלל אי-תמיכה ברפורמה, אלא על רקע שיקולי ביטחון ונגד הגדלת הקרע בעם.

הימין האחראי יזהה מייד שהמצב עכשיו הוא אותו מצב: נתניהו מתעקש לסכן את ביטחון ישראל ולהישאר בלחימה ללא אופק של פתרון, והקרע בעם רק מחריף – למרות מסך העשן של "ביחד ננצח".

מלחמת עזה של מחדל ממשלת נתניהו יכול להתגלגל למלחמה הארוכה בתולדות ישראל. הימין יודע להתגייס כאשר מדובר בביטחון ישראל.

בתסריט כזה, היחיד שיכול לשים את האקדח המעשן על שולחן רה"מ הוא חיים כץ. יש לנתניהו שתי ברירות – או שהוא יוצא לממשלת אחדות עם תאריך מוסכם לבחירות בסתיו והתחייבות שלא יתמודד יותר בפריימריז, או שהם מצביעים בעד גלנט כראש ממשלה חליפי, אשר יחד עם רשת הביטחון שמעניקה יש עתיד – יכול להוביל את המשך הלחימה ולהוציא את ישראל לבחירות.

שתי מגבלות על תסריט זה: אחת, גלנט לא מוכן לדבר פוליטיקה ולא נמצא בדיאלוג עם איש מבכירי הליכוד. שתיים, היחסים העכורים בין כץ לכץ מנטרלים תסריט כזה בינתיים, אבל הוא בהחלט יכול לעבוד. איום מבפנים יעשה עבודה יותר אפקטיבית על נתניהו ויכול להביאו לקחת עסקה משולשת: עסקת חטופים, עסקה סעודית ועסקת טיעון.

כל אחד מהתסריטים האלה מציע שילוב בין נושא אקוטי, מהלכים פרלמנטריים ומחאה אזרחית. יהיה אשר יהיה התסריט, אי ההכרעה של נתניהו היא קריטית ומסכנת את ישראל. הלחץ הציבורי ברחוב – של משפחות החטופים, מאות אלפי המפונים, המילואימניקים ואנשי המאבק בממשלת הקיצוניים של נתניהו – חייב לייצר את המומנטום לכל מהלך משולב.

כל אחד מהתסריטים מציע שילוב בין נושא אקוטי, מהלכים פרלמנטריים ומחאה אזרחית. יהיה אשר יהיה התסריט, אי ההכרעה של נתניהו קריטית ומסכנת את ישראל. הלחץ הציבורי ברחוב חייב לייצר מומנטום

נתניהו, כמו נתניהו, מחליט רק ברגע האחרון. לכן את האיום – של גנץ ואיזנקוט, דרעי או בכירי הליכוד – יש לשים לו עכשיו על השולחן. נתניהו תמיד יוכל לבחור בתסריט המילואימניקים החדשים: ממשלת אחדות רחבה (בלי הקיצוניים) עם מועד מוסכם לבחירות.

חוקרת משבר הדמוקרטיה, אידיאולוגיות פוליטיות והימין הישראלי. ספרה "עידן נתניהו: תמורות אידיאולוגיות ושינויים מבניים" יצא השנה בניו-יורק. מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.