תיירים בתל אביב, ארכיון, 2013 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty

רגע לפני החגים, כניסת התיירים לישראל זינקה לגבהים חדשים ● בממשלה מתמוגגים, אבל אם התיירים ימשיכו לנהור לכאן בלי היערכות חדשה, תל אביב וירושלים ייפרדו מעוד דירות לטובת airbnb, נתב"ג יקרוס תחת העומס והפריפריה לא תיהנה מהשגשוג ● בתעשייה מזהירים: "ישראל יכולה למשוך 10 מיליון תיירים בשנה, אבל צריך לשאול אם זה טוב ומשרת את כולם"

בהפגנת התמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו שהתקיימה לפני שבועיים בכיכר גורן בפתח תקוה, אמרה גלית דיסטל-אטבריאן את הדברים הבאים:

"האיש שגרם לכולנו לרווחה, לשמיים פתוחים, לחינוך מתקדם שלא היה כמותו, האיש שהציב את מדינת ישראל ברף העליון של מדינות העולם לא יופקר לחונטה של הפרקליטות, בנימין ושרה נתניהו, אנחנו מאחוריכם, היידה ביבי!".

מתנגדי נתניהו יתקשו להשלים עם הדברים, אבל על אחד הסעיפים יתקשו לחלוק גם השמאלנים ושונאי נתניהו המושבעים ביותר: מדיניות השמיים הפתוחים אכן הביאה לשיא במספר התיירים שמגיעים לכאן.

הסכם התעופה שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי לפני שש שנים, פתח את שוק התעופה לתחרות מלאה בין החברות הישראליות לזרות, חתך את מחירי כרטיסי הטיסה והגדיל את מספר היעדים שאפשר לטוס אליהם ומהם לישראל.

הסכם התעופה שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי לפני 6 שנים, פתח את שוק התעופה לתחרות מלאה בין החברות הישראליות לזרות, חתך את מחירי הכרטיסים והגדיל את מספר היעדים שאפשר לטוס אליהם ומהם לישראל

ההסכם הזה עשה טוב למלונאים ומורי הדרך הישראלים, והוא חתום על שמם של ישראל כ"ץ, עד לא מזמן שר התחבורה, וראש הממשלה נתניהו.

שר התיירות ממנף

התיירים נוהרים, ושר התיירות יריב לוין ממנף את הנתונים האלה בהודעות יח"צניות חדשות לבקרים. לאחרונה משרד התיירות הודיע כי בספטמבר נכנסו לארץ יותר מ-400 אלף תיירים – קפיצה של 44% לעומת ספטמבר 2018. הנתון הזה עוצמתי עוד יותר בהתחשב בכך שרוב החגים חלים השנה באוקטובר.

הלהיטות היח"צנית של אנשי משרד התיירות כל כך בולטת, שהם חגגו את הנתונים גם כמה ימים לפני כן, רק שאז הם סיכמו את השנה העברית, שגם עבורה השורה התחתונה היא מרשימה: תשע"ט הסתיימה בשיא כל הזמנים – 4.6 מיליון תיירים, ששיקפו עליה של 18%, דיווח הקומוניקט.

עם שנה שלישית ברציפות של שיא בתיירות הנכנסת, קשה להאשים את לוין שמוציא הודעות כאלה, וגם את ראש הממשלה, שהרבה להזכיר זאת בקמפיין הבחירות. אין מה לעשות, זה אחד הקלפים הכי חזקים של נתניהו.

זאת ועוד, עבור כלכלנים, מספר התיירים שמגיעים לכאן מהווה איתות למשתנים אמורפיים שקשה לכמת, כמו למשל "מצב ביטחוני". בתי הקפה והברים של תל אביב מלאים בתיירים צעירים שבאים לחגוג כאן, והם גודשים גם את מחנה יהודה ומרכז ירושלים בערבים ובסופי שבוע.

תיירים נוצרים בירושלים (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
תיירים נוצרים בירושלים (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

נתב"ג קרוב לקצה הקיבולת

התיירים כנראה חושבים שמספיק בטוח כאן ומצביעים בחותמות הדרכונים. וזה אומר, בין השאר, שגם נתב"ג קרוב לקצה הקיבולת שלו.

בנתב"ג עברו בספטמבר 2.3 מיליון נוסעים, כאשר חברות התעופה WizzAir ו-EasyJet רשמו צמיחה של יותר מ-20% וגם Turkish Airlines מככבת עם צמיחה דו-ספרתית. אפילו אל על הפתיעה עם צמיחה של 21% בחודש החולף, ומנייתה זינקה בשיעור חריג בעקבות כך. בעוד שהתנועה בבן גוריון צומחת, לא נראה סוף לוויכוח אם להקים שדה בינלאומי נוסף בנבטים או במגידו, והאם יורחב המסלול בחיפה.

התחרות העזה בין חברות התעופה מצטרפת גם לירידה הנמשכת במחירי האנרגיה, שגם היא מוזילה את מחירי הטיסות, בטח ליעדי הלואו-קוסט במזרח אירופה. כך קורה שתמונת הראי של אלה שבאים היא כמובן אלה שיוצאים – 1.1 מיליון נוסעים הגיעו בספטמבר ומספר ישראלים דומה טס בחודש שעבר לחו"ל. למעשה, בקיץ האחרון טסו לחו"ל בסך הכל 2.5 מיליון ישראלים.

תיירים בתל אביב (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)
תיירים בתל אביב (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)

איך מושפעים שוכרי הדירות

מה אפשר להבין ממספר התיירים שבאים לפה? האם משרד התיירות באמת עושה עבודת שיווק כל כך יעילה? ואם כן, לאן צריך לשאוף? כמה תיירים בכלל אפשר להכניס לארץ הצפופה, הפקוקה והיקרה הזו? וכמובן, האם זה בא על חשבון שוכרי הדירות באזורי הביקוש לתיירי חוץ?

"צריך להגיד שאפו גדול למשרד התיירות, אחרי שלוש שנים של כ-20% צמיחה, זה נתון סופר מרשים. לשם השוואה, בעולם זה 4% וקצת", אומר אומר ד"ר ערן כתר, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת כנרת.

"יש פה צמיחה מטאורית, מ-3 מיליון תיירים בשנה לקרוב ל-5 מיליון, זה הישג חשוב וטוב וראוי", מוסיף כתר, שגם פועל בענף כיועץ לפיתוח תיירות.

"למה צריכים להיות שמאלנים מרירי נפש? באים אנשים שמפרנסים בתי קפה ופיצוציות וגם עסקי airbnb, זה טוב לכולם ומכניס מטבע זר. יש הרבה מה לעשות בענף התיירות, וכשהשמש זורחת כולם מלבלבים"

"למה צריכים להיות שמאלנים מרירי נפש ולמצוא כל דבר להתלונן עליו? באים אנשים שמפרנסים בתי קפה ופיצוציות וגם עסקי airbnb, זה טוב לכולם ומכניס מטבע זר. באיראן יש 7 מיליון תיירים בשנה, ובמצרים 11 מיליון, אז לא צריך לעוף בטיסה לחלל, יש הרבה מה לעשות וכשהשמש זורחת כולם מלבלבים".

ערן כתר (צילום: טל חפץ)
ערן כתר (צילום: טל חפץ)

לדבריו, כדי למצות את הפוטנציאל, לא משנה אם זה 6 או 20 מיליון בשנה, צריך להתגבר על מספר חסמים, ובכל מקרה צריך לצמוח, אי אפשר לספור את מה שהיה.

"יש כאלה שרואים פוטנציאל דו ספרתי של 10 מיליון תיירים בשנה. כשכל אחד מהם מכניס כ-1,400 דולר בממוצע, זו תרומה משמעותית לתמ"ג. מצד שני, יש חסמים, כמו קיבולת בתי המלון. התפוסה הממוצעת במלונות היא כרגע 60%, כך שיש לאן לצמוח, אבל התייר רוצה לישון בעיקר בתל אביב ובירושלים, שכרגע מגרדות את מלוא התפוסה, פחות בצפת ובקצרין.

"אז אפשר לגייס עוד ב-airbnb ולינה שיתופית, וכבר היום 10% מהלינות הן בדירות שכורות. כבר יש עשרת אלפים דירות שמושכרות לתיירים בתל אביב, האם תושבי העיר רוצים 15 אלף שיהיו ב-airbnb? מה ההשלכות לגבי יוקר המחיה והיכולת לשכור דירה? אני לא בטוח שהתל אביבים רוצים את זה".

תיירים בחרמון (צילום: Basel Awidat/Flash90)
תיירים בחרמון (צילום: Basel Awidat/Flash90)

כתר רומז גם למחאות שיש בערים אירופיות על מה שמכונה תיירות-יתר. התיירים עושים מסיבות בדירות השכורות, וחנויות מקומיות או מוסדות קהילתיים משנים את פניהם כדי לשרת תיירים זמניים. "בברצלונה ואמסטרדם שואלים את עצמם בשביל מי התיירות הזו, שמכניסה כסף למדינה ולא לעיר עצמה".

החסם השני שהוא מדבר עליו הוא הקיבולת של נתב"ג, "שכבר היום הוא מפוצץ וסתום. בהנחה שרמון משרת את אילת והדרום, כרגע אין חלופה. אין החלטה לפתוח במגידו והתכנית של (ראשת עיריית חיפה) עינת קליש להרחבת השדה בחיפה נמצאת בקונפליקט עם העבודות של הסינים בקצה הצפון מזרחי של נמל חיפה.

"אורך המסלול בשדה הזה מאפשר טיסה לאיי יוון והרחבתו תאפשר טיסות גם ממרכז אירופה. השדה נהנה מקרבה ליעדי תיירות – רק חצי שעה מנצרת והכנרת ועשר דקות מחוף נוה-ים".

"כבר יש עשרת אלפים דירות שמושכרות לתיירים בתל אביב, האם תושבי העיר רוצים 15 אלף דירות שיהיו ב-airbnb? מה ההשלכות לגבי יוקר המחיה והיכולת לשכור דירה? אני לא בטוח שהתל אביבים רוצים את זה"

החסם השלישי הוא קיבולת האתרים. "אין ספק שאם תלך ביום שני בשתיים בצהריים למשטרת נהלל, ששוחזרה על ידי המועצה לשימור אתרים, לא תמצא צל צלו של over tourism, אבל אם תנסה ללכת לכנסיית הקבר אתה כן עלול לגלות השלכות לא נעימות של צפיפות יתר".

בשורה התחתונה, הוא אומר, מפת התיירות מורכבת ותלוי מאיזה כיוון מסתכלים עליה.

"ישראל יכולה למשוך 10 מיליון תיירים בשנה, אבל צריך לשאול האם זה טוב ומשרת את כולם. תושב תל אביב יכול לומר שהוא רוצה להמשיך לשמוע עברית ברחוב וחנויות רגילות ולא רק חנויות לתיירים, ולא לעמוד 10 דקות בתור לאמפם. ומצד שני, תיירן ממצפה הגליל יכול לשאול מה זה עוזר שמשקיעים מיליונים בשיווק תיירות אם הרוב המכריע מבלים בתל אביב וירושלים ולא תומכים בפריפריה? העוגה לא גדלה באופן שוויוני וזה תלוי באופי התיירים.

"המילניאלז באים לערים הגדולות והקוסמופוליטיות, לא בהכרח לצימר קטן בכפר סולד, לא מעניין אותם לראות נחל עם שיחי פטל כי את זה הם רואים באירופה והנחל יהיה יותר שוצף. פה אפשר לקחת סיור, עולים על רכבת מתל אביב לעכו וחוזרים אחר הצהריים".

תיירות מהודו מסיירות בירושלים (צילום: Sliman Khader/FLASH90)
תיירות מהודו מסיירות בירושלים (צילום: Sliman Khader/FLASH90)

התיירים לא מתרגשים מהחדשות

התיירים שמגיעים לכאן עושים את זה למרות החדשות המאתגרות שיוצאות מאזורנו באופן סדיר, ולא מתרגשים מהתדמית המאתגרת שיש לישראל בחו"ל.

"התיירים פחות רגישים היום לנושא הביטחון, ה-BDS הוא גם בעל השפעה מינורית ופוגע יותר בחרמות אקדמיים ודברים כאלה. המילניאלז מסתכלים על העולם אחרת, הם חשופים למידע ברשתות חברתיות ופחות תלויים בתקשורת ממוסדת", אומר דוקטור אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת כנרת.

"פוטנציאל המשיכה עצום ואנחנו רחוקים מלממש אותו. מבחינת תיירות דתית אפשר לחשוב על רומא שלשם מגיעים עשרות מיליונים ולא מיליונים בודדים. יש לאן לשאוף, השאלה מה היכולות ומה המסוגלות", הוא מוסיף.

"פוטנציאל המשיכה עצום ואנחנו רחוקים מלממש אותו. מבחינת תיירות דתית אפשר לחשוב על רומא שלשלם מגיעים עשרות מיליונים ולא מיליונים בודדים. יש לאן לשאוף, השאלה מה היכולות ומה המסוגלות"

לדבריו, המטיילים הצעירים שמגיעים לכאן מוגדרים כ-Free Independent Traveleres, שרגילים לסמוך על תחבורה בת קיימא, פחות טיסות ויותר רכבות.

הוא גם מזכיר את יוקר המוצר התיירותי כאן, "שהוא הכי קשה לתייר שרוצה בירה או יין או לאכול – הם המומים מהמחירים כאן, והם לא שותים בקבוק אחד".

אלון גלבמן
אלון גלבמן

המחירים היקרים בישראל קיבלו ביטוי במדד התחרותיות למחיר של אינדקס התיירות העולמי המעודכן, (TTCI): ישראל במקום ה-139 והלפני אחרון, כשרק בריטניה גרועה יותר.

גלבמן מעלה את האפשרות שאולי ישראל לא צריכה לשאוף לכמויות תיירים דומות לאלה של הבירות האירופיות, ובמקום זאת לכוון לתיירים מבוססים יותר.

לדבריו, "אם יודעים מראש שהתשתיות מוגבלות אז אולי יאמרו, 'אנחנו מוצר סלקטיבי לבעלי אמצעים, שכל אחד ישאיר יותר כסף. יש פלחי שוק שלנים במקומות יקרים יותר. משרד התיירות מתקרב לנקודה שצריך להכין תכנית מתאר הוליסטית שתתן מענה של לינה, תחבורה, עלויות מזון ואטרקציות וניהול מבקרים ויש פתרונות כאלה. ערים בעולם מארחות הרבה יותר מבקרים והכל בסדר".

במה שקשור לנהירה ההמונית של הישראלים לחו"ל, גלבמן מציין שהיצע הטיסות של אלה שבאים הגדיל את הפוטנציאל של המקומיים לטוס לטייל בחו"ל, וזה בסדר לדעתו, שכן כולם מרוויחים:

"כל השנים התיירות הייתה בנויה על עליות וירידות, היו משברים והישראלים התרגלו לקבל הנחות מהמלונות המקומיים – כמו בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה, שאז הגיעו לפה פחות ממיליון תיירים בשנה. המלונות עשו מאמץ לתת הנחות כי ראו בתייר המקומי שסתום ביטחון. עכשיו הישראלים יכולים לצאת והם כמהים לכך, כי המדינה סגורה ויש רצון להתאוורר כי באמת יקר פה, אז מגיעים לעולם ומגלים שיכולים להרשות לעצמם דברים שאי אפשר בארץ וזה win-win".

תיירים בגבול הצפון (צילום: Hadas Parush/Flash90)
תיירים בגבול הצפון (צילום: Hadas Parush/Flash90)

תקציבי שיווק מנופחים

לתמונה הוורודה שמצטיירת יש גם צד אחר. שר התיירות לוין מתגאה בכך שהכפיל את תקציב השיווק של משרדו, לאזור החצי מיליארד שקל, והוא מושקע בעיקר בפרסום בחו"ל. אפשר להבין את הצורך לשפץ קצת את התדמית של ישראל בעולם ולוין חושב שזו השקעה מוצדקת, מאחר שהכסף הזה בטל בשישים לעומת ה-20 מיליארד שקל ויותר שנכנסים למדינה מהתיירים בכל שנה.

אלא שיש כאלה שחושבים שהכסף הזה מבוזבז לשווא. "התיירים באים לפה בגלל המלצות מפה לאוזן ולא בגלל השיווק", אומר שקד מיכאל ברקת, גם הוא חוקר תיירות, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית. ואכן, סקר התיירות שנערך לפני שנתיים מעיד כי יותר מחצי מהתיירים הגיעו בגלל המלצות ממכרים וחברים, ורק 4% הושפעו מפרסום.

"אנחנו משקיעים יותר מהולנד, ספרד או פורטוגל בשיווק והם מקבלים פי עשר או פי עשרים יותר תמורה לכסף הזה", מוסיף ברקת.

לדבריו, בהשוואה למדינות המפותחות, ישראל ממוקמת למטה מבחינת מספר תיירים, כך שהפוטנציאל הישראלי רחוק מלהיות ממומש.

הדבר מתבטא בעובדה כי 35% מהתיירים שמגיעים לישראל, באו לבקר חברים ומשפחה – ולמעשה ייתכן שחלקם הגדול הוא ישראלים לשעבר. לפי סקר התיירות האחרון, עוד 10% הגיעו לצורכי עבודה, וסביר להניח ששיעורם גדול בהרבה ממה שהעלה הסקר.

אדם המחופש לסנטה קלאוס מברך מבקרים בירושלים (צילום: Miriam Alster/Flash90)
אדם המחופש לסנטה קלאוס מברך מבקרים בירושלים (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ברקת טוען שכדי לפתח את התיירות צריך לבזר אותה, גם מבחינת הניהול, ובמקום להשקיע כל כך הרבה בפרסומות בחו"ל, עדיף לסבסד יוזמות תיירות מקומיות. המצב הנוכחי, הוא טוען, רק משרת את האינטרסים של המלונאים שיכולים ללחוץ במקום אחד כדי להסיט את המדיניות לכיוון שלהם.

"כמו בעולם, צריך לקחת אזור כמו הנגב, ולהקים שם ארגון תיירות אזורי שיבנה את התכנית וילין את האנשים. אחר כך אפשר להביא אותם בשאטלים לתל אביב וירושלים, שבהן כבר אין איפה לבנות עוד מקומות הארחה במגוון מחירים לטווח הארוך.

"אין דבר כזה בעולם שפיתוח תיירות מתבצע ממשרד ממשלתי בבירה. כמעט בכל מקום בעולם ארגון אזורי שמחובר לשטח עושה את זה. כרגע המסר הזה רדום, אבל זה העתיד".

עוד 1,740 מילים
סגירה