"הפלסטינים לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות" אמר אבא אבן. כמעט כולנו התחנכנו על כך. הצד השני של המשוואה היה הפרגמטיות של הציונות ושל דוד בן גוריון שבזכותן קמה המדינה. אבל נראה שהפרגמטיות אזלה ואת מקומה החליף תמהיל מסוכן של קנאות דתית וגזענות, עם פופוליזם ימני, תמהיל שהביא אותנו עד הלום ומסרב ללכת.
מורשתו של נתניהו הייתה אמורה להיות מרחיקת לכת – נתניהו ביקש להוכיח שהסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו באמת אבן נגף בין ישראל למרחב שבו היא נמצאת.
מורשתו של בנימין נתניהו הייתה אמורה להיות מרחיקת לכת – נתניהו ביקש להוכיח שהסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו באמת אבן נגף בין ישראל למרחב שבו היא נמצאת
לבד מהערך הכלכלי החשוב שלהם, הסכמי אברהם היו ההוכחה שישראל יכולה להיטמע במרחב תוך שהיא ממשיכה להחזיק בשטחים הכבושים. מה עם אופייה של המדינה? איך נשלוט על מיליוני פלסטינים ונישאר מדינה יהודית? הפתרון לכך היה פשוט, להעלים אותם מהעין.
בשנים האחרונות היה נראה שנתניהו צדק. מדינות ערב זנחו את הפלסטינים. השגרירות האמריקאית עברה לירושלים והשמיים לא נפלו. יהודים החלו להתפלל בהר הבית וגם זה עבר. הפלסטינים היו מוכים והשמאל-מרכז יישר קו וניסה להמציא אג'נדה אחרת.
בשנה האחרונה הנורמליזציה עם סעודיה, היהלום שבכתר, הייתה ממש מעבר לפינה. מה שפעם היה אמור להיות הפרס הגדול על הוויתור הישראלי על חלום ארץ ישראל השלמה הגיע במחיר רצפה: הצהרות ישראליות ריקות על הקלות כאלה ואחרות לפלסטינים. כל התזה הזו התנפצה בשבעה באוקטובר בתרועה רמה.
אפשר לסלוח למיינסטרים הישראלי שמעולם לא חצה את הקו הירוק ולא הכיר את המציאות במזרח ירושלים, בגדה המערבית ומן הסתם גם בעזה, ושכח שיש כאן שני עמים. אפשר לסלוח לשמאל מרכז על כל אותן שנים מבוזבזות שבהן לא הצליח או לא ניסה להציב אלטרנטיבה לעמדה שהציג נתניהו. אפשר לסלוח גם לתקשורת על כך שהעלימה את המציאות הזו מעינינו כי אף אחד לא באמת רצה לראות או לשמוע.
אבל אחרי השבעה באוקטובר אי אפשר יהיה לסלוח לאף אחד שימשיך להכחיש את העובדה שאת הארץ הזו חולקים שני עמים, ושאם לא נפתור את הסכסוך אנחנו נידונים להמשיך לחיות על חרבנו ולהקריב את ילדינו.
הסכמי אברהם הוכיחו שישראל יכולה להיטמע במרחב ולהמשיך להחזיק בשטחים הכבושים. מה עם אופייה של המדינה? איך נשלוט על מיליוני פלסטינים ונישאר מדינה יהודית? הפתרון היה פשוט, להעלימם מהעין
אם כבר אבא אבן, נזכיר שהוא גם אמר כי "מדינות נוהגות בתבונה רק לאחר שניסו את כל האפשרויות האחרות". עשינו מבצעים ועשינו מלחמות, עשינו התנתקות ואנחנו שולטים על מיליוני פלסטינים בגדה תחת משטר צבאי ועל עוד שני מיליון פלסטינים תחת מצור ברצועת עזה. אפילו נכבה עשינו ב-1948. למרות כל אלה מצאנו עצמנו חווים שוב סופות בנגב. הגיע הזמן לנהוג בתבונה. הגיע הזמן לחזור ולהיות פרגמטיים.
הפלסטינים הם האויב שלנו. איתם אנחנו נלחמים על הארץ הזו. הסכמים ונורמליזציה עם שייחים ואמירויות במפרץ הפרסי לא יפתרו את הסכסוך עימם.
המציאות מלמדת שכל פעם שיש הסדר מדיני על הפרק כוחו של חמאס בחברה הפלסטינית נחלש. כדי להחליש את חמאס יש להגיע להסדר עם השכנים שלנו ברמאללה, במזרח ירושלים, בשכם, חברון ועזה. גם אם זה במחיר של ויתור על השטחים והקמתה של מדינה פלסטינית שחיה בשלום לצד ישראל.
"הניצחון המוחלט" שמציע בנימין נתניהו הוא דחייה של פתרון מדיני, ובחירה מחודשת בקנאות הדתית והגזענות שהביאו אותנו אל עברי פי פחת. הוא בחירה בהקרבת החטופים וטרנספר לפלסטינים. אם אחרי כל מה שראינו נבחר בפתרון הזה, תהיה זו בחירה בסופה של הציונות ושל מדינת ישראל.
"הניצחון המוחלט" שמציע נתניהו הוא דחיית פתרון מדיני, ובחירה מחודשת בקנאות הדתית והגזענות שהביאו אותנו אל עברי פי פחת. הוא בחירה בהקרבת החטופים וטרנספר לפלסטינים
המתווה של הנשיא ג'ו ביידן ומדינות ערב להקמת מדינה פלסטינית שעליו דווח השבוע בוושינגטון פוסט יחזיר קודם כל את החטופים שהפקרנו, והוא יאפשר לנו להשתלב בציר המדינות המתונות ויבטיח סיוע בשיקום עזה. זוהי ההזדמנות שלנו אסור להחמיץ.
The Biden administration and Arab nations are rushing to complete a comprehensive plan for long-term peace between Israel and Palestinians, including a firm timeline for the establishment of a Palestinian state. The elephant in the planning room is Israel. https://t.co/pwPxJvfaUc
— The Washington Post (@washingtonpost) February 15, 2024
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם