האם הזירה הלבנונית-ישראלית בדרך למלחמה?

ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי (מימין) ויועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית עמוס הוכשטיין בביירות, 7 בנובמבר 2023 (צילום: JOSEPH EID / AFP)
JOSEPH EID / AFP
ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי (מימין) ויועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית עמוס הוכשטיין בביירות, 7 בנובמבר 2023

הלחימה בחזית הצפונית נמשכת כבר למעלה מארבעה חודשים, במסגרת "כללים בלתי כתובים", שמונעים הסלמה רחבה יותר. אלו מבוססים על אינטרס אמריקאי ברור ואסרטיבי, המדגיש את ההכרח למנוע פתיחתה של חזית נוספת, ולמעשה גם על אינטרסים דומים של שני הצדדים הניצים.

בהקשר זה, וושינגטון פועלת במרץ לקדם מהלך מדיני, שבמקרה הטוב יוביל להפסקת אש, ובמקרה הפחות טוב ישמור לפחות על המתכונת הקיימת. השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הניח על השולחן מתווה אפשרי לסימון הגבול היבשתי בין ישראל ולבנון, ונסיגה של כוחות חזבאללה צפונה מן הגבול, ומקווה בכך לשחזר את הצלחתו סביב הסכם הגבול הימי.

השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הניח על השולחן מתווה אפשרי לסימון הגבול היבשתי בין ישראל ולבנון, ונסיגה של כוחות חזבאללה צפונה מן הגבול, ומקווה בכך לשחזר את הצלחתו סביב הסכם הגבול הימי

אולם מסתמן שהמלאכה בהקשר זה ובנסיבות הנוכחיות סבוכה ומאתגרת יותר. נראה שהמוקש העיקרי היה ונותר הזיקה למלחמה בעזה, קרי: כל עוד זו נמשכת בדרום, גם הצפון לא ישקוט.

עמדה זו שבה וחודדה מפי חסן נסראללה בימים האחרונים וביתר שאת. בשני נאומיו האחרונים הדגיש, כי "מטרתנו בקרב ציר ההתנגדות הינה, שהאויב ייכשל בהשגת מטרותיו…ושעזה, ובמיוחד חמאס, ייצאו מנצחים". הוא הוסיף, בנימת התגרות ברורה, ש"מאיימים עלינו בהרחבת המערכה, ואנו משיבים: אם תרחיבו, אנחנו נרחיב. מי שמצייר את ההתנגדות כפוחדת וחוששת מכך, הרי טועה לחלוטין". והמשיך, כי "אם ישראל יכולה (לפעול נגדנו), היא הייתה עושה זאת ביום השני למלחמה".

בהקשר הפנים-לבנוני הוסיף נסראללה, כי "נשק ההתנגדות הוא לצורך הגנה על לבנון ולא לשינוי מציאות פוליטית", והסביר שאין בכוונתו לכלול את סוגיית בחירתו של נשיא בלבנון לשאלת עסקה סביב הפסקת אש. במילים אחרות: תנאי מוקדם והכרחי להפסקת אש בלבנון הינו הפסקת אש בעזה.

האם זה מעיד על כישלון ניסיונות התיווך המדיניים שמבקשים למנוע הסלמה? לא בהכרח, אולם התחושה העדכנית היא, שנסראללה מבקש עדיין למצות את קלפי המיקוח, וחש כי ישנם בידיו.

האם הקושי מעיד על כישלון ניסיונות התיווך המדיניים שמבקשים למנוע הסלמה? לא בהכרח, אולם התחושה העדכנית היא, שנסראללה מבקש עדיין למצות את קלפי המיקוח, וחש כי ישנם בידיו

ניתן להניח, שמספר גורמים עומדים בבסיס מערכת השיקולים שלו במצב הנוכחי:

1

ראשית, אפשר שהפעילות הישראלית ברצועה, בח'אן יונס ובעיקר זו הצפויה ברפיח (?), מגבירים את חששם מפני פגיעה אנושה מדי בחמאס. הדיווחים על הכנות מצריות לקליטה אפשרית של פליטים מהרצועה עקב פעולה ברפיח, נתפסים אולי גם כהבנה בקהיר כי מדובר במהלך קרוב. אם כך הדבר – הרי ברור, בראיית חזבאללה (וטהראן), כי יש הכרח בשימור הלחץ על ישראל גם מצפון.

2

שנית, שלל המתווכים שפועלים בלבנון, ובפיהם מסרים המבקשים למנוע הסלמה, מוצגים בתקשורת הלבנונית, בדגש על זו המזוהה עם החזבאללה, כמי שנועדו "לשרת את ישראל".

אפשר גם, שהם משיגים את ההיפך, ומחזקים את התחושה בביירות שישראל חוששת ממערכה נרחבת יותר, ולכן יש לנסראללה מרחב תמרון נוח יותר, למרות שאיננו מעוניין בהכרח במלחמה מצידו.

החשדנות כלפי השחקנים המעורבים בתיווך אינה פוסחת גם על זווית האנרגיה. כך למשל, חילוקי דעות בין חברת האנרגיה הצרפתית "טוטאל" ומשרד האנרגיה הלבנוני ביחס לתנאי הקידוח בבלוקים 8 ו-10, מתפרשים כלחץ צרפתי לא הוגן, מדינית וכלכלית, על לבנון.

יתכן ששלל המתווכים דווקא מחזקים את התחושה בביירות שישראל חוששת ממערכה נרחבת יותר, ולכן יש לנסראללה מרחב תמרון נוח יותר, למרות שאינו מעוניין בהכרח במלחמה מצידו

3

שלישית, נסראללה רואה מסביבו את הפעילות האינטנסיבית בביירות שמנסה לקשור את שאלת בחירתו של הנשיא למכלול הלחימה. בימים האחרונים ביקר במדינה "אורח רם מעלה", שנעדר ממנה תקופה ארוכה – סעד אל חרירי. רה"מ לשעבר, שאולץ כזכור להתפטר מתפקידו על ידי הסעודים, הגיע לביקור בביירות, וזכה לקבלת פנים נלהבת – הן בקרב עדתו, כמו גם מקרב הקהילה הדיפלומטית והשגרירה האמריקאית בראשה.

חרירי הבהיר אמנם, שאין בכוונתו לשוב לזירה הפוליטית, אולם המסר הפוליטי בביקורו נקלט היטב בלבנון. נסראללה רואה בכך, במידה מובנת של צדק, מעורבות סעודית, בתמיכה אמריקאית, ואלו אינם לרוחו.

*  *  *

כאמור, המהלכים הדיפלומטיים לא בהכרח נכשלו, אולם תנאיהם הוקשחו וחודדו, ובראשם הזיקה, או התנאי המוקדם, להפסקת אש בעזה. המסר מצד נסראללה הינו, שאיננו מוכן, ואולי אינו יכול, ללכת ל"מהלך נפרד" מול ישראל, ולנטוש בכך את חמאס.

זה מסביר את המאמץ האמריקאי הנמרץ להשיג עסקת חטופים והפסקת אש ממושכת, שתנמיך מאד את הלהבות אף אם לתקופה קצובה.

מהצד הישראלי, זה מגביר את הדילמה, שלמעשה מלווה אותה מתחילת המלחמה, האם ועד כמה ניתן וצריך לשמור על "כללי המשחק" הנוכחיים בגבול הצפון. ישראל מבקשת לקטוע, ככל שניתן, את הזיקה שיוצר נסראללה בין חזית הצפון לזו הדרומית, אולם הרטוריקה של הימים האחרונים מעידה שהחזבאללה מדגיש דווקא את ההיפך.

ישראל מבקשת לקטוע, ככל שניתן, את הזיקה שיוצר נסראללה בין חזית הצפון לזו הדרומית, אולם הרטוריקה של הימים האחרונים מעידה שהחזבאללה מדגיש דווקא את ההיפך

העיניים מופנות לעבר וושינגטון. נסראללה המחיש זאת היטב בשני נאומיו. גם בירושלים מבינים זאת. נותר לראות אם הממשל האמריקאי יצליח לצנן את הרוחות, ולשמור על כללי המשחק הנוכחיים. יש להניח, שהפעילות הדיפלומטית הענפה בציר וושינגטון-טהראן (בערוצים עקיפים וישירים מגוונים) תעלה הילוך בימים הקרובים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים
סגירה