מערכת הבחירות לעיריית ירושלים באוקטובר 2018 הייתה סוערת ורווית יצרים, כמעט כמו כל מערכת בחירות בירושלים. בקרב על עתידה של ירושלים התייצבו אז שני מועמדים: משה ליאון, שנתמך בידי אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ועופר ברקוביץ. המערכה הקשה בין השניים התגלגלה לסיבוב שני והוכרה בידי ליאון.

הרחוב החרדי געש. הרב חיים קנייבסקי פיצל אז את יהדות התורה והורה לדגל התורה הליטאית להילחם עד חורמה באגודת ישראל. דגל התורה אכן זכתה בשישה מנדטים, לעומת שלושה של האגודה החסידית, ומאז המריבות שם לא פסקו לרגע. היום החסידים מבקשים לפחות לצמצם את הפער, או בלשונם "לתקן את התבוסה".

מערכות הבחירות בעיר עוררו תמיד עניין רב. תמיד היה על מה לריב בירושלים, עיר השלום שרק מנציחה מאות שנים מלחמות תמידיות. המערכה הנוכחית על העיר היא יוצאת דופן ברוגע היחסי ורחוקה מהכותרות, אבל אי אפשר לומר שהיא לא מעניינת. תוצאות הבחירות אכן יכולות להכריע סופית את צביונה של העיר.

תמיד היה על מה לריב בירושלים, עיר השלום שרק מנציחה מאות שנים מלחמות תמידיות. המערכה הנוכחית על העיר היא יוצאת דופן ברוגע היחסי ורחוקה מהכותרות

המלחמה בעזה הסיטה את תשומת הלב ואת העניין מהבחירות המקומיות בארץ, וגם בירושלים. לציבורים גדולים אין הרבה חשק לעסוק היום בבחירה פוליטית שנטועה במחלוקת, ואת המאבק והאנרגיות לשינוי הם שומרים לזמנים ולאירועים גדולים אחרים, אחרי המלחמה.

מי שמתלבש היטב על האדישות הלא רצויה הזו הוא ראש העיר משה ליאון, שסוגר קדנציה ראשונה של חמש שנים בתפקיד.

ראש עיריית ירושלים משה ליאון (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בפועל ליאון הוא מועמד יחיד, למרות שיוסי חביליו – שהיה פעם היועץ המשפטי של העירייה וכתב ספורט ב"כל העיר" – מתמודד מולו. ליאון, פוליטיקאי של מתק שפתיים, הצליח לבנות לעצמו מעמד קונצנזואלי בזכות עבודה קשה, קשר מצוין עם החרדים, תושייה עסקנית ויכולת יוצאת דופן להתחבר לקהלים רבים.

בניגוד לכל קודמיו, ליאון לא בא לירושלים כדי לעשות על גב העיר קריירה פוליטית, למרות שהוא רואה את עצמו עד היום כמועמד הטוב ביותר לתפקיד שר האוצר במדינה.

בניגוד לראשי העיר האחרים, ליאון גם לא התערב מעולם בסוגיות לאומיות ומדיניות שעוסקות במעמד הבינלאומי של העיר.

אהוד אולמרט נהג לרוץ לקוי התפר מוקף בצבא של מאבטחים, ולתת שם הצהרות ימניות מיליטנטיות, בעיקר בימים של מתח ביטחוני. גם ניר ברקת, שראה את עצמו מדלג לפוליטיקה הארצית, דאג למתג את עצמו על פי קווי המתאר הלאומיים. קשה לומר שהעיר יצאה נשכרת מההעדפות הללו.

הביצועים של ליאון והתרומה שלו לירושלים נתונים במחלוקת ועוד יישפטו, אבל היכולת להתחמק מכל בערה הכי נפיצה שיש בעיר ראויה להערכה. ליאון לא עלה מעולם להר הבית וגם לא יביע את דעתו על מספר המוסלמים שצריכים להיות שם ברמדאן. ליאון לא מגיע לנקודות מחלוקת, לאירועים ביטחוניים על הגדר ולזירות פיגועים, כדי שלא לעורר ויכוח על עמדותיו, יהיו אשר יהיו.

ליאון לא עלה מעולם להר הבית וגם לא יביע את דעתו על מספר המוסלמים שצריכים להיות שם ברמדאן. ליאון לא מגיע לנקודות מחלוקת, לאירועים ביטחוניים על הגדר ולזירות פיגועים

קמפיין בחירות של משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, פברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בימי העימות הקשה בין יהודים וערבים בשכונת שיח' ג'ראח – במקום שבו בתים הוצתו ותושבים נפצעו 500 מטר מהלשכה שלו – ליאון ניסה לפתור את העניין בשיחות שקטות עם מפקדי המשטרה. איתמר בן גביר פתח שם כזכור לשכה פוליטית. תיכף נחזור אליו.

במבחן האסטרטגיה הזה, ליאון הוא סיפור הצלחה. בבחירות הקודמות הרשימה שלו זכתה באפס מנדטים, אבל היום הוא מקובל על החרדים ועל תנועה כמו "התעוררות", שמבקשת לשנות את פני העיר. ליאון קורא לעצמו בבחירות "האיש שדואג לכולם", סוג של שריף מקומי שקנאי לתושבי העיר שלו ותו לא.

ליאון מקובל על החרדים ועל תנועה כמו "התעוררות", שמבקשת לשנות את פני העיר. ליאון קורא לעצמו בבחירות "האיש שדואג לכולם", סוג של שריף מקומי שקנאי לתושבי העיר שלו ותו לא

אפשר לומר שרוב תושבי העיר אכן מרוצים ממנו. אפשר גם לומר שרוב תושבי העיר הם חרדים. מבחינת החרדים ליאון חובש הכיפה הוא פשוט המועמד האולטימטיבי שלהם לראשות העיר, מי שיושב על כסאו חמש שנים וממלא את כל בקשותיהם. אין להם שום בעיה להודות בכך.

"משה ליאון הוא ש"סניק, הרב עובדיה הביא אותו לכאן", אומר לזמן ישראל חיים כהן, סגן ראש העיר מטעם ש"ס. "ליאון היה איש גבעתיים והרב עובדיה החליט שהוא יהיה המועמד שלנו כאן וביקש ממנו להתמודד, וכך היה.

"בבחירות האחרונות ליאון לא הצליח להביא אף נציג למועצת העיר. לנו יש חמישה מנדטים. אנחנו היינו המשענת שלו. כל הסיעה החזיקה אותו וגיבתה אותו כל הקדנציה, וגם עכשיו. הוא ש"סניק לכל דבר".

ראש עיריית ירושלים משה ליאון עם יו"ר ש"ס אריה דרעי, מרץ 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בבחירות ביום שלישי הקרוב, צריך להזכיר, ליאון מריץ שוב רשימה משלו. טדי קולק האגדי רץ תמיד לראשות העיר עם רשימה למועצה בשם "ירושלים אחת". המטרה שלו הייתה תמיד להישען על הרוב הבטוח במועצה כדי שיוכל לבצע את התוכניות הגדולות שלו באין מפריע.

ליאון אולי מנסה ללמוד משהו. לרשימה שלו הוא קורא "ירושלים אחת", כמו קולק בזמנו. השאלה המסקרנת היא כמה מנדטים יוכל לנפק ליאון הפעם. ליאון הוא לא קולק ואין לו שום סיכוי לרוב במועצה. חיים כהן מש"ס מתעקש ש"כל הרשימה של ליאון היא טכנית. הרשימה שלו היא ש"ס. נקודה".

שאלת הרוב במועצה היא קריטית. במועצת העיר ירושלים יש 31 חברים, 15 מתוכם שייכים היום לסיעות החרדיות (דגל התורה, ש"ס, אגודת ישראל והפלג הירושלמי). לכולם ברור כי אחרי הבחירות ביום שלישי הן יעברו לראשונה את קו החצי בתוקף הנסיבות הדמוגרפיות.

אחוז ההצבעה בבחירות מובטח להיות נמוך במיוחד. משה ליאון אמר אתמול (חמישי) ל"הארץ" כי "המלחמה השפיעה על כולם ולא נותנת יתרון לגוף כזה או אחר", אבל זו היתממות ועוד ניסיון לשמור בקשר טוב עם כולם.

אחוז ההצבעה בבחירות מובטח להיות נמוך במיוחד. משה ליאון אמר אתמול כי "המלחמה השפיעה על כולם ולא נותנת יתרון לגוף כזה או אחר", אבל זו היתממות ועוד ניסיון לשמור בקשר טוב עם כולם

החרדים יבואו להצביע, ואילו הציבור הליברלי וגם המסורתי שעוד נשאר בעיר עדיין מדשדש וטרוד קצת יותר מהחרדים בענייני מלחמה, מילואים ופרנסה.

קמפיין של יוסי חביליו לראשות עיריית ירושלים, פברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החרדים, לעומת זאת, נתונים ראשם ורובם בתוך הבחירות המקומיות, המלחמות הפנימיות מציתות אש, הרבנים הגדולים מעורבים במאבקי הכוח בין החסידויות שנפרסים על פני עמודים שלמים בביטאונים השונים. כנסים גדולים מתקיימים בשכונות החרדיות כמעט מדי ערב, כולל אמש.

הרוב החרדי במועצה פירושו גם שליטה על ועדות התכנון והבנייה, הכספים, החינוך וכל האחרות. זו הדמוקרטיה, אבל המשמעות שלה עלולה להיות הרסנית ולעודד את ההגירה השלילית של החילונים מהעיר שבה הם מזמן לא מוצאים את מקומם. יש גם מי שדואג לתקוע להם אצבע בעין.

הרוב החרדי במועצה פירושו גם שליטה על ועדות התכנון והבנייה, הכספים, החינוך וכל האחרות. זו הדמוקרטיה, אבל המשמעות שלה עלולה להיות הרסנית

צחי ברים, המועמד המוביל של אגודת ישראל, פרסם אתמול מנשר בזו הלשון:

"אני מתחייב לתת מענה לאנ"ש (אנשי שלומנו) המתקשים בתהליך בקשת הנחה לארנונה, ושל שירותים נצרכים מהעירייה, ללא צורך לשימוש בתקשורת מקוונת וללא צורך במעאכרים או יועצים בתשלום".

מעניין איך יגיב ברים אם יגיע אליו תושב נזקק שאינו מאנשי שלומו באגודת ישראל.

שתי סיעות מייצגות את הציבור הליברלי המתמעט בירושלים: "התעוררות" ו"האיחוד הירושלמי". שתיהן מנסות לבנות את עצמן על המיתוס הנבנה של המלחמה בעזה והמעורבות האזרחית המרשימה סביבה.

מועמד אגודת ישראל למועצת עיריית ירושלים צחי ברים (צילום: דוד ארזני)

התעוררות מחזיקה היום במועצה שבעה מנדטים מפוצלים. צעיר נמרץ ורציני בשם אדיר שוורץ מוביל את החבורה הזו תחת הסיסמה "ירושלים בוחרת בדור הניצחון".

בראש האיחוד הירושלמי עומד יוסי חביליו, והסיסמאות של הסיעה זהות לאלו של המחאה נגד בנימין נתניהו בבלפור, שעכשיו נוספו להן קריאות בעד השוויון בנטל. יש כאן שילוב כוחות מעניין של יש עתיד, מרצ, מפלגת העבודה וגורמי שמאל נוספים.

למזלן הרע של שתי הסיעות הללו, הבחירות מתקיימות בעיתוי הכי פחות נוח, באמצע המלחמה. המחאה עדיין לא הבשילה, הבוחרים והמפגינים הפוטנציאלים לוחמים ברפיח ובחאן יונס, וקשה לי להאמין שיסורו שם לקלפיות הניידות בשטחי האש ויצביעו עבור הרכב מועצת העיר בירושלים.

המחאה עדיין לא הבשילה, הבוחרים והמפגינים הפוטנציאלים לוחמים ברפיח ובחאן יונס, וקשה לי להאמין שיסורו שם לקלפיות הניידות בשטחי האש ויצביעו עבור הרכב מועצת העיר בירושלים

במקרה הטוב ביותר יקבלו שתי הסיעות שמונה מנדטים, ויחזיקו שליש מהמועצה. ליאון התכסיסן הצליח כבר לצרף את חביליו ואת חצי מסיעת התעוררות לקואליציה שלו, וזה כנראה מה שיקרה פלוס מינוס גם בקדנציה הבאה.

במערכת הבחירות הזו גילינו תופעה מעניינת. הפוליטיקאים מתרוצצים בכל הארץ, תומכים במועמדים של מפלגותיהם, אבל עושים פריימריז גם לעצמם.

בני גנץ בסיור בחירות לרשויות המקומיות עם חברי "התעוררות". שלישי משמאל: ראש התנועה אדיר שוורץ, 1 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החרדים גאים במסע הזה, אבל בליכוד וגם בציונות הדתית מנסים להסתיר את המעורבות, כדי שלא יאשימו את חברי הכנסת בפוליטיקה קטנה בימי מלחמה. זו עוד סיבה לכך שהבחירות היו צריכות להידחות עד לסוף המערכה, כדי שלא נקבל את השו-שו הדמוקרטי הזה.

מי שלא עושה חשבון לאף אחד, נכנס לתוך המשבר הכללי ומלהיט את הרוחות הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

בן גביר מריץ בירושלים סיעה ימנית-קיצונית בראשה עומד סגן ראש העיר אריה קינג. היום (שישי) בצהריים צפוי בן גביר להגיע לשוק מחנה יהודה ולעמוד בראש תהלוכת תמיכה בקינג.

בן גביר מריץ בירושלים סיעה ימנית-קיצונית בראשה עומד סגן ראש העיר אריה קינג. היום בצהריים צפוי בן גביר להגיע לשוק מחנה יהודה ולעמוד בראש תהלוכת תמיכה בקינג

במקומות האלה, בן גביר והמסרים הלאומניים שלו זוכים לעניין רב. אפשר כבר להמר על עלייה בכוחם של בן גביר וקינג במועצת העיר, ביחס ישיר לירידה בתחושת הביטחון האישי ובהצלחה במלחמה בטרור.

מילה אחרונה על המועמדת הערבייה, סונדוס אלחות. ראיתי אתמול את אלחות מחלקת כרוזים בקניון מלחה, שקראו לתושבים לתמוך ברשימתה "כל תושביה".

סונדוס אלחות, תושבת מזרח ירושלים המתמודדת על מקום במועצת העיר, באסיפת בחירות בירושלים, 19 בפברואר 2024 (צילום: איתי פליישר)

בכל עיר נורמלית סונדוס הייתה יכולה לזכות בראשות העיר בלי לחלק כרוזים ואפילו ללא קמפיין. כל מועמד שעומדים מאחוריו 40% מתושבי העיר יכול להתרווח על כורסת ראש העיר עוד לפני שהחלו הבחירות. אלא שבירושלים הערבים לא משתתפים בבחירות מאז 1967, וכך נמנע מעיר הבירה שלטון אנטי-ציוני.

כל מועמד שעומדים מאחוריו 40% מתושבי העיר יכול להתרווח על כורסת ראש העיר עוד לפני שהחלו הבחירות. אלא שבירושלים הערבים לא משתתפים בבחירות מאז 1967, וכך נמנע מעיר הבירה שלטון אנטי-ציוני

אלחות, אשת חינוך מרשימה, מתחילה תהליך תקדימי, אבל לא תעבור את אחוז החסימה כי הערבים בעיר מאמינים שהבחירות פירושן הכרה בשלטון הישראלי בעיר.

המועמדת שמבטיחה לערביי מזרח העיר "לקדם שוויון בחינוך, בתרבות בתשתיות, בגני המשחקים, בגינות הציבוריות, במוסדות הציבור, בהכול!" – תישאר מחוץ למועצה.