איראן: לתקוף או לא לתקוף

גם השבוע המשיכה ישראל לחיות באווירת ה"כמעט מלחמה" עם איראן: מצב החירום הוארך עד לאחר הבחירות, ראש הממשלה הזהיר מפני אויבים שעלולים לתקוף את ישראל דווקא בשעה רגישה זו, והרמטכ"ל הבטיח לשמור על דריכות.

במקביל, רשת CNN דיווחה כי צבא ארה"ב גיבש תוכניות תקיפה חדשות נגד איראן, הכוללות שימוש אפשרי במה שמכונה "אם כל הפצצות" נגד מתקני אנרגיה ומרכזי גרעין איראניים.

על פי הדיווח, אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ייתן הוראה לחדש את הפעילות הצבאית (בין אם לפני ובין אם אחרי בחירות האמצע לקונגרס), השימוש בפצצת GBU-43/B – הפצצה הלא-גרעינית הגדולה ביותר בארסנל האמריקאי – יהיה אחת האפשרויות שיישקלו.

גם השבוע נמשכה אווירת ה"כמעט מלחמה" עם איראן: מצב החירום הוארך עד לאחר הבחירות, נתניהו הזהיר מפני אויבים שעלולים לתקוף את ישראל דווקא בשעה רגישה זו, והרמטכ"ל הבטיח לשמור על דריכות

עם זאת, לדברי מקורות המקורבים ל-CNN, ישנם ספקות באשר ליעילותה של הפצצה בהשמדת מתקני הגרעין התת-קרקעיים של איראן. פצצה זו, חרף עוצמת ההרס העצומה שלה, אינה מיועדת לחדור לעומק האדמה.

"אם כל הפצצות" מוצגת בבסיס חיל האוויר האמריקאי בדרום-מזרח אסיה (צילום: USAF via Alamy)

אם גם "אם כל הפצצות" אינה מבטיחה את השמדת מתקני הגרעין התת-קרקעיים של איראן, מדוע בבית הלבן ובישראל בכלל שוקלים את האפשרות הזו? וכיצד תגיב טהרן לחידוש המתקפה נגדה?

ייתכן שהיא תבחר לפגוע במתקני התפלת מים ואנרגיה באחת ממדינות המפרץ השכנות, כפי שהבטיחה בעבר, או אף לפלוש אליהן קרקעית. אפשרות אחרת היא להמטיר מאות טילים כבדים הזורעים הרס ומוות על ישראל ומדינות ערב, שיתקשו להתמודד עקב מחסור גלובלי במיירטים. ומי יודע, אולי היא תפרוץ לפצצה גרעינית – בעצמה או דרך אחת מחברות ציר רוסיה-סין-צפון קוריאה-איראן.

משום מה, כל התרחישים ה"מרנינים" על התגובה האיראנית כמעט ולא נידונו באולפני הטלוויזיה השבוע. כנראה שמדובר ברפלקס מותנה שאומר שלתקוף את איראן זה תמיד טוב, גם לאחר הכישלון במלחמה האחרונה

משום מה, כל התרחישים ה"מרנינים" הללו כמעט ולא נידונו באולפני הטלוויזיה השבוע. כנראה שמדובר ברפלקס מותנה שאומר שלתקוף את איראן זה תמיד טוב, גם לאחר הכישלון וחוסר היכולת להשיג את המטרות הצבאיות במלחמה שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. ההתעלמות הזו תמוהה, שכן אם הכול ישתבש – כולנו נשלם את המחיר.

השיקולים הפוליטיים הזרים אומנם חשובים מאוד, אך חשובה לא פחות שאלת כדאיות התקיפה בעת הזו. השבוע אמר הנשיא טראמפ שהוא אינו בטוח שלחסל את מנהיג איראן, עלי חמינאי, היה רעיון כה מבריק, "כי כעת אין לנו עם מי לדבר". אם הנשיא האמריקאי מתלבט בקול רם באשר לכדאיות של כל העסק, מדוע שאזרחי ישראל ישתקו ויושתקו?

הנשיא דונלד טראמפ מנופף לשלום עם הגעתו במטוס "אייר פורס 1" לבסיס אנדרוז במרילנד. 15 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

האם ערב הסעודית תסתגל למלחמה בתימן?

חברות תעופה זרות, בהן גם חברות אמירתיות, ביטלו השבוע טיסות אל ערב הסעודית וממנה, מחשש לפגיעה כתוצאה ממטחי הכטב"מים והטילים החות'ים שממשיכים לנחות בממלכה.

ההחלטה התקבלה בעקבות המתקפה הקטלנית בשדה התעופה בריאד, שבה נהרגו 12 בני אדם ונפצעו למעלה מ-350. תמונות טרמינל הנוסעים ההרוס השיגו בדיוק את האפקט שעליו בנו החות'ים: ערב הסעודית אינה מסוגלת להגן על עצמה, והמערב אינו ממהר לסייע לה.

תמונות טרמינל הנוסעים ההרוס בעקבות המתקפה הקטלנית בשדה התעופה בריאד השיגו בדיוק את האפקט שעליו בנו החות'ים: ערב הסעודית אינה מסוגלת להגן על עצמה, והמערב אינו ממהר לסייע לה

הכוחות התימניים הפרו-סעודיים רשמו במהלך השבוע התקדמות מסוימת באזור באב אל-מנדב (דוברים חות'ים הכחישו, אך המצב בשטח נראה הפכפך), ואף הצליחו להתקרב לעיר תעז – מרכז עירוני משמעותי בדרום-מערב תימן.

תעז ממוקמת לא הרחק מנמל מוח'א שעליו השתלטו החות'ים לפני מספר שבועות. אם יצליחו לכבוש גם את תעז, המעוז האחרון שיישאר בידי הכוחות התימניים הנלחמים בהם יהיה עדן.

בתעז הנצורה מדווחים על מחסור חמור במזון ובתרופות, משום שהעיר נותקה מאזורים שבשליטת כוחות הממשלה התימנית (יש לציין שתעז נמצאת תחת מצור ברמה כזו או אחרת כבר 11 שנים, אך המצב החמיר בשבועות האחרונים).

תקיפה חות'ית בנמל התעופה הבינלאומי המלך ח'אלד בריאד, 10 באוקטובר 2026. 11 באוקטובר 2026 (צילום: SAUDI MEDIA MINISTRY / AFP)

אלא שגם החות'ים לא צפויים לגבור כרגע על יריביהם ולכבוש את תעז. לפיכך, המלחמה בתימן תימשך, והאיום על הממלכה הסעודית לא ייעלם. למרות שהחות'ים נתמכים על ידי איראן ומקבלים ממנה סיוע צבאי נרחב, מדובר בכוחות מקומיים שנטועים עמוק בקרקע התימנית, ולא בשכירי חרב איראנים.

יתרה מזאת, השבוע נחשף כי החות'ים עובדים על ייצור טילים מתקדמים המכילים רכיבים סיניים – עובדה המרמזת כי הפגיעה העתידית באתרי נפט ותשתיות בערב הסעודית עלולה להתרחב.

החות'ים לא צפויים לגבור כרגע על יריביהם ולכבוש את תעז. לפיכך, המלחמה בתימן תימשך, והאיום על הממלכה הסעודית לא ייעלם. המלחמה לא החלה אתמול והיא עלולה להימשך עוד זמן רב, חודשים ואף שנים

המלחמה לא החלה אתמול והיא עלולה להימשך עוד זמן רב, חודשים ואף שנים – כך מזהירים מומחים. ערב הסעודית תידרש לגבש אסטרטגיה צבאית חדשה ביחס לתימן, ולהסתגל למציאות שבה היציבות האזורית שעליה חלמה לא תושג בתקופה הקרובה.

החזון של יורש העצר הסעודי – Vision 2030 – יצטרך לעבור התאמות, שכן בתי המלון היוקרתיים שנבנו על חופי הים האדום יעמדו ריקים בעתיד הנראה לעין, והפסטיבלים הנוצצים ייאלצו להמתין עד שהממלכה תפתח עמידות וכלים אפקטיביים להתמודדות עם האיום מדרום.

כוחות התומכים בממשלת תימן נלחמים נגד החות'ים הנתמכים בידי איראן בנפת ד'ובאב שבמחוז תעז, תימן. 5 באוקטובר 2026 (צילום: Southern Giants Brigades Media Office via AP)

המשטר הטורקי משתלט על ערוץ טלוויזיה אופוזיציוני

השבוע פשטו כוחות משטרת טורקיה על מערכת ערוץ הטלוויזיה Halk TV באיסטנבול, המוכר כערוץ האופוזיציה הגדול והמרכזי ביותר במדינה.

הפשיטה הדרמטית הובילה להפסקה מיידית של השידורים החיים, ובכך השתיקה למעשה את אחד הקולות העצמאיים והביקורתיים הבודדים שנותרו בתקשורת הטורקית. במקביל, מינו הרשויות מנהל חיצוני מטעמן כדי להשתלט על הערוץ, ו-11 עובדים ועיתונאים נעצרו ונלקחו לחקירה.

משטרת טורקיה פשטה השבוע על מערכת ערוץ הטלוויזיה Halk TV באיסטנבול, ערוץ האופוזיציה הגדול והמרכזי ביותר במדינה, ובכך השתיקה למעשה את אחד הקולות העצמאיים והביקורתיים הבודדים שנותרו 

על פי ההצהרה הרשמית של משרד התובע הכללי באיסטנבול, החקירה מתמקדת בבעלי הערוץ, ג'אפר מהירוגלו, השוהה כעת בחו"ל. התביעה מאשימה אותו במתן שוחד, שחיתות והלבנת הון – האשמות שבאופוזיציה ובקרב פעילי זכויות אדם רואים כתכסיס פוליטי שקוף, שנועד לרסק כל התנגדות לשלטון ארדואן ולאותת לכלי תקשורת אחרים לבל יעזו למתוח ביקורת.

מחוץ למטה הערוץ נאספו אזרחים ותומכים שביקשו למחות על הדיכוי ולהפגין סולידריות. הם נתקלו בנוכחות משטרתית כבדה ואגרסיבית: כוחות הביטחון הקימו מחסומים, חסמו כליל את הגישה לאזור ומנעו קיום הפגנה, תוך יצירת אווירת פחד שנועדה לדכא כל מחאה ציבורית נגד המהלך.

שוטרים טורקים לפיזור הפגנות ניצבים למרגלות הבניין במהלך פשיטה משטרתית על מטה ערוץ Halk TV המזוהה עם האופוזיציה באיסטנבול. 14 באוקטובר 2026 (צילום: BERK OZKAN / AFP)

השתלשלות העניינים הזו מזכירה להפליא את ההשתלטות על ערוץ NTV הרוסי לפני כ-25 שנה – ערוץ אופוזיציוני משמעותי שהיה בבעלות אייל ההון ולדימיר גוסינסקי.

המהלך ההוא, שהחל זמן קצר לאחר עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בשנת 2000, כלל את מעצרו של גוסינסקי והפעלת לחצים פוליטיים וכלכליים כבדים עד שאולץ לוותר על נכסיו ולעזוב את רוסיה.

השתלשלות העניינים הזו מזכירה להפליא את ההשתלטות על ערוץ NTV הרוסי לפני כ-25 שנה – ערוץ אופוזיציוני משמעותי שהיה בבעלות אייל ההון ולדימיר גוסינסקי

עד לאותה עת, היה NTV ערוץ חדשות ארצי עצמאי ופופולרי שמתח ביקורת חריפה על השלטון, ובמיוחד על מלחמת צ'צ'ניה השנייה. לאחר ההשתלטות, עבר הערוץ למעשה לשליטה ממשלתית וליישור קו עם הקרמלין.

נראה שהאוטוקרטים ברחבי העולם ממשיכים להשתמש באותו "ספר הפעלה" כדי לדכא את חופש הביטוי ולחסל יריבים פוליטיים.

יו"ר Halk TV ג'אפר מהירוגלו מצטלם בלונדון לאחר ריאיון עם AFP. 14 באוקטובר 2026 (צילום: CARLOS JASSO / AFP)

השבוע ב-1953: פעולת קיביה

בלילה שבין 14 ל-15 באוקטובר 1953 יצאה לפועל "פעולת קיביה" (או "מבצע שושנה"), מהאירועים המכוננים במדיניות פעולות התגמול של ישראל בשנות החמישים.

הרקע למבצע היה פיגוע טרור קשה שאירע ב-12 באוקטובר 1953: מסתננים פלסטינים חצו את הגבול מירדן, הגיעו ליישוב יהוד והשליכו רימון לתוך ביתה של משפחת קניאס.

מעוצמת הפיצוץ נרצחו אם המשפחה ושני ילדיה הקטנים. המחבלים נמלטו לכיוון הכפר הפלסטיני קיביה, אך עקבותיהם הובילו בסופו של דבר לסביבות הכפר רנתיס הסמוך, הנמצא במרחק של כחמישה קילומטרים צפונית לקיביה.

המטרה הייתה לבלום את גל ההסתננויות ופעולות הטרור הרצחניות שפגעו קשות בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל, לייצר הרתעה משמעותית ולהעביר מסר תקיף ללגיון הירדני, כדי שיפעל נגד המחבלים המסתננים

ההנהגה הפוליטית שמה לה למטרה לבלום את גל ההסתננויות ופעולות הטרור הרצחניות שפגעו קשות בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל. המטרה הייתה לייצר הרתעה משמעותית ולהעביר מסר תקיף לשלטונות ירדן וללגיון הירדני, כדי שיפעלו בעצמם נגד המחבלים המסתננים.

בלילה שבין ה-14 ל-15 באוקטובר פשטו כוחות יחידה 101 בפיקודו של אריאל שרון, יחד עם כוח צנחנים, על הכפר קיביה. הכוחות הדפו את המשמר המקומי ופוצצו כ-45 בתים.

אף שלטענת המפקדים הם סרקו את המבנים והעריכו כי פונו מיושביהם, בפועל הסתתרו בהם אזרחים רבים. התוצאה הייתה קטלנית: 69 פלסטינים, רובם נשים וילדים, נהרגו תחת ההריסות.

מפת פעולת קיביה. מתוך ספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים"

לפעולה היו השלכות דרמטיות. בזירה הבינלאומית ספגה ישראל גינויים חריפים: מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את הפעולה, וארצות הברית השהתה זמנית את הסיוע הכלכלי לישראל.

בעקבות הסערה, פרסם ראש הממשלה דוד בן-גוריון הודעה שקרית שבה טען כי תושבי ספר זועמים – ולא צה"ל – הם שביצעו את המעשה באופן עצמאי.

ברמה הצבאית, האירוע הוביל לשינוי יסודי במדיניות התגמול (התמקדות במטרות צבאיות ולא אזרחיות) ולמיזוגה של "יחידה 101" לתוך גדוד 890 של הצנחנים, במטרה להטמיע נורמות פיקוד מוסדרות.

הפעולה גררה גינויים בינלאומיים חריפים. בעקבות הסערה, פרסם בן-גוריון הודעה שקרית שבה טען כי אזרחים זועמים – ולא צה"ל – הם שביצעו את המעשה באופן עצמאי. האירוע הוביל לשינוי יסודי במדיניות התגמול

בעקבות פעולת קיביה התפתח דיון נוקב בישראל ובתפוצות על מוסריות הפעולה. פרופ' ישעיהו ליבוביץ השווה את פעולת קיביה למעשה בני יעקב בעיר שכם. בני יעקב הצדיקו את מעשם האכזרי באומרם: "הכזונה יעשה את אחותנו?!", אך יעקב אבינו בכל זאת קילל את המעשה באומרו: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם… ארור אפם כי עז… ואפיצם בישראל".

ישנם מעשים, קבע ליבוביץ, שעשויים להיות מוצדקים מוסרית או פוליטית – אבל הם מקוללים.