חיילים באזור מעבר ארז, 29 בפברואר 2024 (צילום: Oren ZIV / AFP)
Oren ZIV / AFP
חיילים באזור מעבר ארז, 29 בפברואר 2024

שומרים שתיקה

במבצעים הקודמים בעזה ארגוני השמאל הפגינו נוכחות תקשורתית רבה יותר – וביקרו את פעילות צה"ל ● מה השתנה? הלחימה פגעה בעבודת התחקירנים הפלסטינים, פעילים גויסו למילואים – והעיתונאים לא רוצים לפרסם את החומרים שלהם, אפילו כאלה שאינם בהקשר שלילי ● מנכ"ל שוברים שתיקה: "פשע תקשורתי" ● דווקא התקשורת העולמית מסקרת את הלחימה היטב

במבצעים הקודמים בעזה ארגוני השמאל הפגינו נוכחות תקשורתית רבה יותר – וביקרו את פעילות צה"ל ● מה השתנה? הלחימה פגעה בעבודת התחקירנים הפלסטינים, פעילים גויסו למילואים – והעיתונאים לא רוצים לפרסם את החומרים שלהם, אפילו כאלה שאינם בהקשר שלילי ● מנכ"ל שוברים שתיקה: "פשע תקשורתי" ● דווקא התקשורת העולמית מסקרת את הלחימה היטב

ארגוני השמאל העוסקים בביקורת על פעילות צה"ל בשטחים, כולל בעזה – בעיקר "בצלם" ו"שוברים שתיקה" – הפגינו נוכחות תקשורתית רבה במבצעי צה"ל בעזה בעבר: "עופרת יצוקה", "צוק איתן" ו"שומר החומות". דיווחי "בצלם" על הנפגעים בעזה עמדו במרכז השיח התקשורתי וחוללו סערה, וכך גם אירועים של "שוברים שתיקה", בהם הקריאו עדויות חיילים מהלחימה בעזה.

במלחמה הנוכחית המצב שונה. התקשורת הישראלית מסקרת רק מעט את הארגונים הללו. הם פעילים ברשתות החברתיות, אך תדירות פרסומיהם ברשתות פחתה – ונראה כי גם התהודה שלהם. רוב פעילות "שוברים שתיקה" ברשתות לא עוסקת בלחימה בעזה, אלא במצב בגדה המערבית ובפתרון המדיני. זאת, בניגוד למבצעי העבר, שבהם הארגון פרסם ביקורת יום־יומית חריפה על הפעילות בעזה.

פעילים בארגוני שמאל מספרים על אירועים שקיימו במבצעים הקודמים ועל ההחלטה לוותר עליהם הפעם, כמו גם על קשיים טכניים בעקבות המלחמה – תחקירנים עזתים לא יכולים להיכנס לאזורי הלחימה; עובדים ישראלים גויסו למילואים.

אבל לטענת פעילי "בצלם" ו"שוברים שתיקה", הסיבה העיקרית ל"הנמכת הפרופיל" שלהם היא שרוב התקשורת הישראלית מתעלמת מהם. שני הארגונים נמצאו תמיד תחת מתקפה ציבורית עזה – והפעם הם נתקלים בהתעלמות.

לא רוצים לשבור את השתיקה

"שוברים שתיקה" אוספים עדויות מחיילים וחיילות על אירועים קשים – כולל פשעי מלחמה – שהשתתפו בהם בשירותם בשטחי הגדה המערבית ועזה. איסוף העדויות מתבצע אחרי הלחימה ואורך חודשים ארוכים. ב"שוברים שתיקה" מתכוונים לפרסם עדויות לוחמים על המלחמה הנוכחית, ומדווחים כי כבר קיבלו פניות מלוחמים שרוצים להעיד בפניהם בעתיד.

אלא שבמבצעי העבר בעזה, הארגון פרסם בתקשורת ובמדיה החברתית עדויות חיילים ממבצעים קודמים – וביקורת על פעילות צה"ל על בסיס העדויות הללו. ב"צוק איתן" (2014) למשל, פורסמו עדויות מ"עופרת יצוקה" (2009). זה לא קורה כמעט במלחמה הנוכחית, כשהטענות נגד מדיניות ישראל הגיעו עד לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

אחד מעובדי הארגון לשעבר, שחר צמח, היה חבר בכיתת הכוננות של קיבוץ בארי ונפל בקרב על הגנת הקיבוץ. מספר לוחמים ש"שוברים שתיקה" פרסם בעבר עדויות שלהם משירותם בשטחים נפגעו בטבח

כארגון של חיילים, המלחמה פגעה ב"שוברים שתיקה" קשות וישירות. רבים מעובדיו ופעיליו גויסו למילואים בעזה ולגזרות אחרות.

אחד מעובדי הארגון לשעבר ופעיליו, שחר צמח ז"ל, היה חבר בכיתת הכוננות של קיבוץ בארי ונפל בקרב על הגנת הקיבוץ. מספר לוחמים ש"שוברים שתיקה" פרסם בעבר עדויות שלהם משירותם בשטחים נפגעו בטבח, ביניהם ד"ר חיים כצמן ז"ל מחולות, שהשתתף כתקליטן במסיבה ברעים ונרצח.

גם פעילי שמאל כמו העיתונאי עודד ליפשיץ מניר עוז החטוף בעזה ואשתו יוכבד, שנחטפה ושוחררה, נמצאו בקשר עם פעילי "שוברים שתיקה" ותמכו בפעילותם.

"כמו כולם כאן, קמנו בשבעה באוקטובר והעולם שלנו נכנס לסחרור", מספר מנכ"ל "שוברים שתיקה" אבנר גבריהו. "חודש לפני כן ישבנו, חברי צוות של 'שוברים', בדירה של עודד ויוכבד ליפשיץ, ופתאום הם חטופים. חברה טובה שלי, זיו שטהל, מנכ"לית ארגון 'יש דין', הייתה בכפר עזה בזמן הטבח. ויויאן סילבר נרצחה. זה תפס אותנו במקום הכי אישי וקשה. אנחנו עדיין מתמודדים עם זה".

"לא 'התפכחתי' במובן שמדברים עליו בתקשורת. להפך. הטבח הנורא בעיקר גרם לי לראות את האזהרות שלנו מתממשות ואת הקונספציה של הממשלה ותומכיה מתרסקת"

ישראלים רבים אומרים שהטבח טלטל את השקפת עולמם וגרם להם "להתפכח". זה קרה גם לך ולפעילים אחרים בארגון?
"לא 'התפכחתי' במובן שמדברים עליו בתקשורת – ואני לא מכיר אף פעיל שלנו ש'התפכח' במובן הזה. להפך. כמובן שהטבח הנורא עורר בי מחשבות, אבל הוא בעיקר גרם לי לראות את האזהרות שלנו מתממשות ואת הקונספציה של הממשלה ותומכיה מתרסקת.

"שנים מכרו לנו שחמאס הוא נכס, וגם שהוא מורתע, וטיפחו אותו. סיפרו שהסכסוך מנוהל ושההתנחלויות מביאות ביטחון, והעבירו כוחות מהגבולות לשמור עליהן. עכשיו זה מתפוצץ לכולנו בפרצוף, ואנחנו אלה שאמורים להתפכח?"

פעילי "שוברים שתיקה" בביקור אצל פעילי השלום עודד ויוכבד ליפשיץ בקיבוץ ניר עוז, זמן קצר לפני שנחטפו בידי חמאס, ספטמבר 2023 (צילום: "שוברים שתיקה")
פעילי "שוברים שתיקה" בביקור אצל פעילי השלום עודד ויוכבד ליפשיץ בקיבוץ ניר עוז, זמן קצר לפני שנחטפו בידי חמאס, ספטמבר 2023 (צילום: "שוברים שתיקה")

בעבר יצאתם נגד המצור על עזה. העובדה שעובדים עזתים הוליכו מחבלים לבתי ישראלים בטבח, ושמלט שנועד לשיקום בתים שימש למנהרות, לא שינו את דעתכם על המצור?
"ממש לא. העובדות שציינת נכונות. אבל המצור, מעצם טיבו, מחזק את חמאס ולא מחליש אותו.

"המגבלות הדרקוניות על ייבוא חופשי וחוקי היו בדיוק מה שעודד את ההברחות העצומות במנהרות וחיזק את מי ששלט בהן – חמאס.

"בן אדם רגיל שצריך ארוחה למשפחה או תרופה לילד יעשה הכול כדי להשיג אותן, ואם לא ירכוש אותן בצורה נורמלית – הוא ילך למי שמחלק אותן, שזה היה ועודנו חמאס"

"בן אדם רגיל, שצריך ארוחה למשפחה או תרופה לילד, יעשה הכול כדי להשיג אותן, ואם לא ירכוש אותן בצורה נורמלית – הוא ילך למי שמחלק אותן, שזה היה ועודנו חמאס, בגלל המצור, ובגלל הסירוב של ממשלת ישראל להכניס לעזה את הרשות הפלסטינית. זה חלק מהאסון שיוצרת הקונספציה".

"שוברים שתיקה" יצאו במסר החריף הזה, לפיו הטבח אמור לנפץ דווקא את הקונספציות של הימין – בציוצים ב־X ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלהם מאז היום הראשון למלחמה. דף המסרים הזה הופיע בפרסומי הארגון יותר ממידע על הלחימה והפגיעה באזרחים בעזה, שגם הם הופיעו. אולם, כמעט כלום מאלה לא פורסם בתקשורת הממוסדת.

מנכ"ל "שוברים שתיקה", אבנר גבריהו (צילום: "שוברים שתיקה")
מנכ"ל "שוברים שתיקה" אבנר גבריהו (צילום: "שוברים שתיקה")

הסיבה העיקרית לכך, טוענים בארגון, היא שבתקשורת המיינסטרים הישראלית מתעלמים כיום מהארגון וממסריו באופן כמעט גורף. "יש פחות פתיחות בתקשורת הישראלית לעמדות מורכבות וביקורתיות מאשר בעבר", אומר דובר "שוברים שתיקה" איתן רום.

לדברי רום: "פנינו לכתבים בהצעות לראיין לוחמים שרצו לספר דברים מהשטח מזווית שלא נשמעת באולפנים. הצעתי לראיין לוחמים ששירתו ב'צוק איתן', שיסבירו את האירוע הנורא של הירי בשלושת החטופים על סמך ניסיונם – ולראיין לוחמים ששירתו ברצועה לפני ההתנתקות, שידברו על הרעיון להקים שוב התנחלויות ברצועה. אבל לא הייתה שום היענות".

"הצעתי לכתבים לראיין לוחמים ששירתו בעזה ויסבירו את האירוע הנורא של הירי בחטופים על סמך ניסיונם. או לוחמים ששירתו ברצועה לפני ההתנתקות, שידברו על הרעיון להקים התנחלויות ברצועה. לא הייתה שום היענות"

איך הכתבים הגיבו?
"פשוט לא ענו, או כתבו 'נוותר' בלקוניות בלי הסברים או שאלות. היה כתב אחד שהתעניין, אבל האייטם נדחה שוב ושוב ובסוף התמסמס".

כלומר, לא אמרו לך "עם שוברים שתיקה אני לא מדבר", אלא פשוט לא "קנו" את האייטם, כמו שקורה הרבה בין כתבים לדוברים.
"נכון. אבל בזמן 'שומר החומות' היו כאלה שכן נענו להצעות דומות. כך שיש שינוי בתגובה".

חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

דוברת "בצלם" דרור שדות מתארת סיטואציה דומה. לדבריה: "אנחנו לא הנמכנו פרופיל במלחמה הנוכחית – התקשורת הנמיכה לנו אותו. הוצאתי 20 הודעות לעיתונות וכמעט כלום לא נכנס. יש לנו קצת נוכחות ב'הארץ', אבל גם זה פחות מאשר בעבר.

"גם ב'צוק איתן' ו'שומר חומות' היה הרבה אנטגוניזם וכל מה שאמרנו עורר סערה, וקיבלנו ברשתות החברתיות קללות ואיומים. אבל היה קשב, חומרים פורסמו. היום, מידת הקשב לביקורת על ישראל היא פחות מכלום".

"אנחנו לא הנמכנו פרופיל במלחמה הנוכחית, התקשורת הנמיכה לנו אותו. הוצאתי 20 הודעות לעיתונות וכמעט כלום לא נכנס. יש לנו קצת נוכחות ב'הארץ', אבל פחות מאשר בעבר"

שדות מסייגת: "ההתעלמות נוגעת לאסון ההומניטרי בעזה. כשאנחנו מפרסמים חומרים על אלימות מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, הם כן מתפרסמים במקומות מסוימים בתקשורת המיינסטרים – וזה דווקא מבליט את ההתעלמות מהמתרחש בעזה".

בלי "בצלם" אין מי שיבדוק את נתוני חמאס

לירידה בהיקף הפרסום של חומרי "בצלם" יש גם סיבה אובייקטיבית. ב"צוק איתן" ו"שומר חומות" הארגון פרסם רשימות של הרוגים ופצועים פלסטינים בעזה, שהבדילו בין מחבלים לאזרחים לא מעורבים. זאת, בניגוד לנתוני צה"ל, שמתייחסים למחבלים בלבד ומתעלמים מאזרחים, ולנתוני חמאס, שלא מבדילים בין אזרחים למחבלים, ואינם אמינים. כיום, "בצלם" לא מפרסם רשימות כאלה.

דוברת "בצלם", דרור שדות (צילום: זאהר אבו אלנסאר)
דוברת "בצלם" דרור שדות (צילום: זאהר אבו אלנסאר)

שדות: "יש לנו שלושה תחקירנים פלסטינים בעזה, שבסבבי האלימות הקודמים הכינו את רשימות הנפגעים: ח'אלד אל עזאייזה, אולפת אל־כורד ומוחמד סבה. הם אספו את רשימות ההרוגים שהגיעו מבתי החולים, מחמאס ומהרשתות החברתיות, ואז ביקרו את המשפחות שלהם וביקשו לראות את תעודות הפטירה.

"למרשם האוכלוסין בעזה יש עותקים בישראל ואי אפשר לזייף שם תעודות פטירה, וכך התחקירנים שלנו ידעו שהאנשים באמת מתו. אחר כך הם עשו מחקר בשטח על הרקע של הנפגעים, נסיבות מותם, והאם הם השתתפו בלחימה, וכך הבדילו בין אזרחים לפעילי חמאס".

ב"צוק איתן" ו"שומר חומות" בצלם פרסם רשימות של הרוגים ופצועים פלסטינים בעזה, שהבדילו בין מחבלים לאזרחים לא מעורבים. כיום, "בצלם" לא מפרסם רשימות כאלה

"אבל במלחמה הנוכחית התחקירנים שלנו נאלצו לברוח מביתם למאהלי העקורים בדרום עזה ולא יכולים להיכנס לאזורי הלחימה, ככה שאין לנו רשימות נפגעים".

אז מספר הנפגעים בעזה לא מבוסס על המידע האמין שלכם כמו במבצעים הקודמים, אלא רק על משרד הבריאות העזתי הכפוף לחמאס?
"זה נכון שאין מספרים ודאיים. אבל הניסיון שלנו מהסבבים הקודמים מראה שאין פער משמעותי בין המספרים שלנו ושל חמאס. ההבדל העיקרי הוא שאנחנו מבחינים בין פעילי חמאס לאזרחים.

"עד אוקטובר, חמאס גיבה את המספרים ברשימת שמות, התואמת את רישום האוכלוסין שבידי ישראל וקשה לזייף".

ילדים שנהרגו בהפצצת צה"ל בשכונת אל-נאסר ליד רפיח באוקטובר 2023 (אסף צילומים: תחקירן "בצלם", מוחמד סבאח)
ילדים שנהרגו בהפצצת צה"ל בשכונת א־נאצר ליד רפיח באוקטובר 2023 (צילום: תחקירן "בצלם", מוחמד סבאח)

יש מי שטוען שהתחקירנים שלכם, פלסטינים החיים בעזה, מיישרים קו עם חמאס, אולי בלית ברירה, ולכן גם המידע שלכם לא אמין.
"אין שום תיאום בין 'בצלם' לחמאס. התחקירנים שלנו עובדים באופן עצמאי. הם מציגים את עצמם בגלוי כעובדים בארגון ישראלי ובודקים את נתוני חמאס באופן ביקורתי, בגלוי".

"בצלם" לא משתף פעולה עם חמאס, כמובן. הארגון מגנה בעקביות ובחריפות את פיגועי חמאס נגד אזרחים ישראלים, ירי הטילים והטבח, ומדווח עליהם כפשעי מלחמה בפרסומיו בעברית, אנגלית וערבית. אבל אם התחקירנים בעזה הציגו את עצמם בגלוי כעובדי "בצלם", קשה להבין כיצד חמאס אפשר להם לפעול, ולא כלא או רצח אותם. שדות סירבה להשיב לשאלה הזאת, אולי מחשש לביטחונם.

"אין שום תיאום בין 'בצלם' לחמאס. התחקירנים שלנו עובדים עצמאית. הם מציגים את עצמם בגלוי כעובדים בארגון ישראלי ובודקים את נתוני חמאס באופן ביקורתי"

ההערכה היא שחמאס מאפשר לארגוני זכויות אדם לפעול בעזה מסיבות תדמיתיות. עצם העובדה שהם נמצאים שם ומותחים עליו ביקורת חריפה יוצרת מצג שווא של "חופש", מה שתורם לתדמית של המחבלים כ"לוחמי חופש" בקרב מי שרוצה להאמין שהם כאלה. גם העובדה שארגון ישראלי אמין ערך בדיקה עצמאית למספרי ההרוגים של חמאס ואישר אותם מסייעת לתדמית ארגון הטרור.

שלושת תחקירני בצלם בעזה ממשיכים לעבוד גם כעת. לדברי שדות: "הם מסתובבים במאהלים ומוציאים משם עדויות ומידע רב על תנאי החיים הקשים והפגיעה באזרחים. הכול נמצא באתר ובפרסומים שלנו ברשתות. אבל בתקשורת המיינסטרים הישראלית יש אפס התעניינות בזה".

הישראלים עברו טראומה נוראית, אני בטוח שגם את ושאר עובדי "בצלם" חוויתם דברים קשים. את לא מבינה את מי שנאטם לסבל בצד השני?
"אני מעדיפה לא להיחשף באופן אישי, אבל כמובן שהזדעזענו ושאנחנו מכירים נפגעים ושותפים לאותן תחושות איומות. אבל קשה לי להבין את הפוליטיזציה שאנשים עושים לרגשות שלהם.

"אם אני מזדעזעת מאלימות נגד ישראלים, אני אמורה לא להזדעזע מאלימות נגד פלסטינים? לא להפך? ואם זאת התגובה הרגשית, זה אמור להכתיב את הסיקור החדשותי והמדיניות הפוליטי?"

"אם אני מזדעזעת מאלימות נגד ישראלים, אני אמורה לא להזדעזע מאלימות נגד פלסטינים? ואם זאת התגובה הרגשית, זה אמור להכתיב את הסיקור החדשותי הפוליטי?"

"שוברים שתיקה" מחובר, מטבעו, חזק יותר לרגשות הציבור הישראלי־יהודי, ופעיליו מתחברים יותר לסנטימנט הרגשי גם כעת. אחת הסיבות לירידה בנוכחות התקשורתית של הארגון, נוסף על התעלמות העיתונאים, היא החלטה מודעת שלא לקיים אירועים שקיים בעבר וחוללו סערה.

במבצעי העבר בעזה קיים הארגון כנסים פומביים, שבהם הופיעו חיילים והקריאו עדויות ממבצעים קודמים (ב"צוק איתן" הקריאו עדויות מ"עופרת יצוקה", למשל). הכנסים עוררו סערה, פעילי ימין הגיעו והפריעו, לעתים באלימות, וחלקם בוטלו בלחץ ציבורי. הוויכוח חולל תהודה ברשתות וסוקר בתקשורת; היו מי שהסערה חשפה בפניהם את קיומו של הארגון. במלחמה הנוכחית לא נערכים כנסים כאלה.

לדברי גבריהו: "היו מחשבות ודיונים אם לעשות כנסים כאלה – והחלטנו שלא. ברור שהפעילות שלנו השתנתה: המציאות השתנתה. המספר העצום של הנפגעים הישראלים, החטופים שעדיין בשבי חמאס, משפיעים על הרגשות וההתנהלות הציבורית שלנו".

"שוברים שתיקה" השתתף כארגון בהפגנות נגד המבצעים הקודמים, אבל לא בהפגנות המעטות נגד המלחמה הנוכחית. גבריהו: "היו פעילים שלנו שהשתתפו בהפגנות, אני לא, בעיקר בגלל שיש לי תינוק שנולד בסוף אוקטובר ואין לי זמן לנשום. הלכתי רק פעם אחת להפגנות להחזרת החטופים, שאני תומך בהן בכל לבי. כארגון, בחודשים הראשונים לא הצטרפנו להפגנות נגד המלחמה.

"היו לנו דיונים אם להצטרף לקריאה הגורפת להפסקת המלחמה, ולא הצטרפנו בחודשים הראשונים. אנחנו לא פציפיסטים. הטירוף זה לא הלחימה, אלא העובדה שהיא לא משלבת מהלך מדיני"

"היו לנו דיונים סוערים האם להצטרף לקריאה הגורפת להפסקת המלחמה – ולא הצטרפנו בחודשים הראשונים. יש לנו מנדט ספציפי כארגון וקריאה כזאת לא הייתה חלק ממנו בהתחלה. אנחנו לא פציפיסטים, ומבינים שצריך לעתים להפעיל כוח צבאי, תוך שמירה על חוקי המלחמה וצלם אנוש ולצד מהלכים מדיניים.

"הטירוף של ממשלת ישראל זה לא הלחימה, אלא העובדה שהיא לא משלבת בה שום מהלך מדיני. וזה לא שיש לנו עמדות אחידות. גם ביחס לגיוס. הרבה מאיתנו במילואים, אבל יש גם כאלה שמזמן הפסיקו לשרת. זה אישיו".

אנשים מפגינים בעד ונגד המלחמה בעזה בתל אביב, 18 בנובמבר 2023 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)
אנשים מפגינים בעד ונגד המלחמה בעזה בתל אביב, 18 בנובמבר 2023 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)

זה יוצר מתחים ביניכם?
"לא מתחים, אבל דיונים מעניינים, כן".

בישראל מתעלמים, בחו"ל מקשיבים

התעלמות התקשורת העברית מהחומרים של "בצלם ו"שוברים שתיקה" עומדת בניגוד חד למצב בתקשורת הזרה.

כלי תקשורת בינלאומיים רבים פרסמו לאחרונה ראיונות עם פעילי שני הארגונים, חשיפות ומאמרים שלהם על הטבח בישראל, החטופים, המלחמה בעזה ופגיעה באזרחים פלסטינים. בין כלי התקשורת: ABC ,BBC, MSBC, AP ,New York Times, The Guardian, The Indipendent, CNN, NPR, The Daily Beast, Jewish Currents, Times Magazine, France24, The Nation ועוד.

"התקשורת צריכה לקבל ציון 'נכשל' על התנהלותה במלחמה – התעלמות גורפת ממה שקורה בעזה. מתחולל אירוע ענק, ורוב המידע מתפרסם ב'ניו יורק טיימס' וב'הגרדיאן' ולא במדיה הישראלית. זה פשע תקשורתי"

גבריהו: "התקשורת הישראלית צריכה לקבל ציון 'נכשל' על התנהלותה במלחמה הזאת. הסיפור הוא לא פרסומים שלנו, אלא התעלמות כמעט גורפת של כלי התקשורת המרכזיים ממה שקורה בעזה.

"יש סיקור ב'שיחה מקומית' וקצת כתבות ב'הארץ', 'The Times of Israel', 'זמן ישראל', 'המקום הכי חם בגיהנום'. לא הרבה. אבל באתרים והמהדורות המרכזיים – התעלמות. אני לא זוכר, ונדמה לי שלא היה, אפילו ריאיון אחד עם פלסטיני בטלוויזיה שלנו. מתחולל כאן אירוע ענק, ורוב המידע עליו מתפרסם ב'ניו יורק טיימס' וב'הגרדיאן' ולא במדיה הישראלית. זה פשע תקשורתי".

פשע? לא נסחפת?
"אז איך תגדיר את זה? התפקיד של התקשורת זה שאנשים ידעו מה קורה בנושאים הנוגעים להם. אם בית הדין הבינלאומי פותח בהליך נגד ישראל, או שהממשל האמריקאי מטיל סנקציות על ישראלים, זה משהו שקורה, נכון?

"אפשר להסכים או לא להסכים עם המהלכים הללו, אבל אם ההתרחשויות שגרמו לפתיחה בהליך לא סוקרו, הציבור הישראלי לא יכול להבין מה קורה מסביבו. זה אומר שהתקשורת לא עשתה את העבודה שלה. לכל הפחות זאת רשלנות פושעת.

"לי היה חשוב בכל ריאיון בתקשורת הזרה לדבר על זוועות 7 באוקטובר והחטופים – וזה התקבל בלי שום התנגדות, לצד הדברים שאמרתי על הפגיעה בעזתים חפים מפשע"

"אם עיתונאי רציני כמו בן כספית יושב באולפן ואומר על סרטון המתעד את המציאות בעזה, 'לא רוצה לראות את זה', זאת לא התרשלות – אלא התעלמות מודעת".

בהתנהלות שלכם מול התקשורת הזרה נתקלת בבעיה הפוכה? כתבים, מגישים ופאנליסטים שמכחישים את הזוועות שביצע חמאס, או מצדיקים אותן?
"לא זוכר סיטואציה כזאת. לי היה חשוב מאוד בכל ריאיון בתקשורת הזרה לדבר על זוועות שבעה באוקטובר, ירי הטילים והחטופים, וזה התקבל בלי שום התנגדות, לצד הדברים שאמרתי על הפגיעה מהצד שלנו בעזתים חפים מפשע".

אנשי משלחות דרום אפריקה וישראל עומדות במהלך מושב בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. 26 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Patrick Post)
אנשי משלחות דרום אפריקה וישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. 26 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Patrick Post)

אתם סופגים המון ביקורת וזעם על כך שאתם מדברים נגד ישראל בחו"ל.
"מצד אותם אנשים שלא רוצים לשמוע אותנו בארץ".

הירידה בחשיפה הורידה גם את רף ההתקפות עליכם ברשתות?
"לא. בחודשים הראשונים של המלחמה, בעיקר, היו נגדנו המון התקפות. אלימות פיזית לא הייתה, ככל הידוע לי, אבל קללות, איומים ודברי שטנה – בלי סוף.

פניתם למשטרה?
"לא. הגשנו תלונות בעבר, כשהיו איומים ישירים ואישיים על חיי פעילים. כיום אנחנו עסוקים במיליון דברים, אז הנושא נדחק לשוליים".

האם במשך הלחימה הרגשת התרככות כלשהי בציבור הישראלי, פחות קללות ושנאה באזורים מסוימים, ויותר נכונות להקשיב באזורים אחרים?
"אני חושב שכן. בחודשים הראשונים, הדיבור על פגיעה בפלסטינים חפים מפשע נחשב למשהו שלא יעלה על הדעת. הרג שלושת החטופים – יותם חיים, אלון שמריז וסאמר אל־טלאלקה – פתח קצת לאנשים את העיניים ושינה את היחס. השאלה, כמה פלסטינים נהרגו בצורה הזאת, עברה לאנשים בראש".

חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

אתה מבין ללבם של מי שכל כך כואבים וזועמים שהם לא רוצים לשמוע על הצד השני? האם אתה מזהה את אותה תופעה גם אצל הפלסטינים, כלפינו?
"התשובה לשתי השאלות היא כן. אני עובד סוציאלי במקצועי ומבין תהליכים חברתיים, ואלה תופעות אוניברסליות. רק שזעם וחוסר רצון לשמוע ולדבר הם לא פתרון לבעיות. והאתגר הגדול שלנו הוא לפרוץ את המעגל ההרסני הזה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
8
חלק מפעילי בצלם ושוברים שתיקה נרצחו ונחטפו ב7/10 וככה למדו להכיר מקרוב את המחבלים שהגנו עליהם, חלק אחר עבר לימין. ומאחלת לכם ארגונים אנטישמיים תומכי ועוזרים לטרוריסטים. ומשמיצים את מדינ... המשך קריאה

חלק מפעילי בצלם ושוברים שתיקה נרצחו ונחטפו ב7/10 וככה למדו להכיר מקרוב את המחבלים שהגנו עליהם, חלק אחר עבר לימין. ומאחלת לכם ארגונים אנטישמיים תומכי ועוזרים לטרוריסטים.
ומשמיצים את מדינת ישראל. שהארגונים שלכם יחלפו מהעולם.

נשמח אם כולכם תלכו לסקר בעזה. ועדיף שתשארו שם. על תיאוריות השלום ההזויות שלכם שלמנו מחיר דמים גבוה מנשוא. שוברים שתיקה- ואומרים לכם בראש מורם: הם לא מעניינים אותנו. לירי, נעמה ,עודד וכ... המשך קריאה

נשמח אם כולכם תלכו לסקר בעזה. ועדיף שתשארו שם.
על תיאוריות השלום ההזויות שלכם שלמנו מחיר דמים גבוה מנשוא.
שוברים שתיקה- ואומרים לכם בראש מורם: הם לא מעניינים אותנו. לירי, נעמה ,עודד וכל שאר החטופים מעניינים אותנו. נקודה. לא רוצים שלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הם יגידו לי על מי לרחם? אנחנו עמ״י שכבר לא מסוגל להכיל את הכאב והאבדות הקשות והטרגדיות שקרו פה ב7 ומאז כל יום כשחיילים נופלים, כן , אין לנו פניות ומקום לרחם על כל אותם ״בלתי מעורבים״ שת... המשך קריאה

הם יגידו לי על מי לרחם? אנחנו עמ"י שכבר לא מסוגל להכיל את הכאב והאבדות הקשות והטרגדיות שקרו פה ב7 ומאז כל יום כשחיילים נופלים, כן , אין לנו פניות ומקום לרחם על כל אותם "בלתי מעורבים" שתומכים בטבח שחמאס ביצע, ששמחו כשתינוקות שלנו נטבחו, שחילקו סוכריות ובקלוואה לעוברים ושבים בעזה בעוד אצלינו נערפו ראשים ונאנסו נשים, כן אין לנו מקום לרחם עליהם, היחידים שאשמים במצב שלהם זה חמאס , לא קשור אלינו בשקל מה שקורה שם. חושבים את עצמם לאבות הצדק והמוסריות , רק חבל שלא למדו שכל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים. טוב עושה התקשורת שלא נותנת להם במה ולא נותנים להם מקום בשיח התקשורתי, לא חסר לנו חרא.

רק דבר חשוב כל הצדיקים בעיני עצמם שכחו. מטרת כל הארגונים הפלסטינאים היא החזרה, השיבה, ובמילים אחרות השמדת ישראל היהודית. כשיבינו רת העובדה הזאת יבינו שמי שמרחם על רשעים סופו שיתלה על ע... המשך קריאה

רק דבר חשוב כל הצדיקים בעיני עצמם שכחו. מטרת כל הארגונים הפלסטינאים היא החזרה, השיבה, ובמילים אחרות השמדת ישראל היהודית.
כשיבינו רת העובדה הזאת יבינו שמי שמרחם על רשעים סופו שיתלה על עץ גבוה בידי אותם רשעים.
כמו בימי מלחמתנו במנדט האנגלי. יש מעורבים עם נשק ויש מי שנותן להם מחסה ומסתור.
רק ניפוץ רעיון השיבה והשמדת ישראל יביא שקט לאיזור.
כשבינו את זה יהיה לכולנו חיים יותר קלים כאן.

עוד 2,409 מילים ו-8 תגובות
סגירה