שנות השלושים, משטר רודני ורעיונות אנטישמיים הם מושגים שבדרך כלל משויכים לגרמניה הנאצית, אך הם רלוונטיים לא פחות לתהליכים שעברה ספרד באותן שנים.

גם הרודן הלאומני הגנרל פרנסיסקו פרנקו השתמש בתעמולה אנטישמית כדי לבנות את משטרו הדיקטטורי, ומסגר את מלחמת האזרחים הספרדית כמאבק בין הלאומנים לבין "היהדות הבולשביקית", כפי שכינה את מתנגדיו השמאלנים והליברלים.

פרנקו האמין בפרנואידיות בתיאוריית הקונספירציה לפיה היהודים והבונים החופשיים זוממים להשתלט על העולם, למרות שבספרד היו אז כ-3,000 יהודים בלבד.

בהמשך, למרות שספרד הייתה ניטרלית לכאורה במהלך מלחמת העולם השנייה, מנע פרנקו מפליטים יהודים לברוח מהנאצים דרך ספרד, ואף אפשר לגסטפו לתפוס פליטים יהודים שנמלטו ולהחזירם לגרמניה.

אדולף היטלר לוחץ יד לגנרל פרנקו בתחנת רכבת על גבול צרפת-ספרד ב-23 באוקטובר 1940 (צילום: AFP)

לאחר המלחמה ניסה פרנקו במשך עשרות שנים להסתיר את מעשיו, אך כעת הדברים נחשפים בספר שפורסם בחודשים האחרונים בשם "אדריכלים של טרור: פרנויה, קונספירציה ואנטישמיות בספרד של פרנקו", אותו כתב ההיסטוריון הבריטי סר פול פרסטון.

בספר, פרסטון בחן כיצד פעל פרנקו לטפח את המיתוס האנטישמי של במהלך שנות הרפובליקה הספרדית השנייה מ-1931 עד 1936, לאורך מלחמת האזרחים הספרדית שלאחר מכן, ובמשך עשורים רבים לאחר סיומה.

פרנקו מנע מפליטים יהודים לברוח מהנאצים דרך ספרד במלחמת העולם השנייה, ואף אפשר לגסטפו לתפוס פליטים יהודים שנמלטו ולהחזירם לשטחי הרייך השלישי

לפי הספר, אנטישמיות הייתה נפוצה בהיסטוריה הספרדית במשך מאות שנים, בעיקר בגירוש יהודי המדינה והאינקוויזיציה הספרדית ב-1492.

עם זאת, לדברי סר פרסטון, רק לאחר הקמת הרפובליקה השנייה באפריל 1931 האנטישמיות החלה למלא תפקיד מפתח בפוליטיקה היומיומית בחיים הציבוריים הספרדיים, כאשר פרנקו הגדיר את מלחמת האזרחים בספרד כ"עימות נגד יהודים ובולשביקים".

תמונה שצולמה בשנות ה-60 של הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו (צילום: AFP)

המלחמה ב"יהדות הבולשביקית"

מלחמת האזרחים בספרד התנהלה בין השנים 1936 עד 1939 בין הכוחות הרפובליקנים – שהורכבו מליברלים, סוציאליסטים, קומוניסטים, אנרכיסטים ולאומנים באסקים, קטאלונים וגליציאנים – לבין הלאומנים, או המורדים, בהנהגת פרנקו.

"קונספירציית היהודים-הבונים החופשיים-בולשביקים סיפקה תווית נוחה למגוון עצום של שמאלנים וליברלים, שסומנו על ידי המורדים כ'אחר' שצריך להשמיד", אמר פרסטון.

"קונספירציית היהודים-הבונים החופשיים-בולשביקים סיפקה תווית נוחה למגוון עצום של שמאלנים וליברלים, שסומנו על ידי המורדים כ'אחר' שצריך להשמיד"

המלומד הבריטי, שקיבל תואר אבירות על ידי אליזבת השנייה המנוחה ב-2018 על תרומתו ליחסי בריטניה-ספרד, טען כי "למרות שכוחותיו של פרנקו לא נלחמו במלחמת האזרחים בספרד כדי להשמיד יהודים, התעמולה האנטישמית שימשה לאיחוד ולהעצמת האיבה נגד הרפובליקה".

פרסטון הסביר כי "הימין הקיצוני היה נחוש להרוס את הרפובליקה השנייה ואת האג'נדה הרפורמיסטית שלה ולהצדיק את מאמציו. לכן מסגר את הקונפליקט כמאבק של חיים ומוות כדי להגן על 'ערכיה המסורתיים של ספרד' מפני 'מתקפה מתואמת' של שמאלנים ובונים חופשיים, שמאחוריה עמדו לכאורה היהודים".

"אדריכלים של טרור: פרנויה, קונספירציה ואנטישמיות בספרד של פרנקו", ספרו של ההיסטוריון הבריטי סר פול פרסטון

בספרו, פרסטון מסביר כי עבור המורדים, מטרת מלחמת האזרחים בספרד הייתה לבטל את הרפורמות החינוכיות והחברתיות של הרפובליקה השנייה הדמוקרטית ולהילחם באתגרים התרבותיים שהציבה בפני הסדר החברתי.

במלחמה נהרגו כחצי מיליון ספרדים, ובאפריל 1939, מנהיג המורדים פרנקו – שבינתיים קיבל את תפקיד 'המנהיג העליון של ספרד', יחד עם סמכויות דיקטטוריות – הכריז על ניצחונו. "החיילים הלאומיים השיגו את היעדים הצבאיים הסופיים שלהם, המלחמה הסתיימה", הכריז.

גרסת המאה ה-20 לאינקוויזיציה הספרדית

פרסטון טען בספרו כי האנטישמיות המבוססת על דת של הימין בספרד במהלך שנות ה-30, חולקת קווי דמיון רבים עם הנאציזם הגרמני ואף הזינה את הפעילות של היטלר והנאצים בגרמניה.

"פעילות הנאצים הוצגה כגרסת המאה ה-20 לגירוש היהודים בשנת 1492. שניהם הוצגו כאמצעים הכרחיים להגנה על ערכים ואינטרסים לאומיים", אמר פרסטון.

"פעילות הנאצים הוצגה כגרסת המאה ה-20 לגירוש היהודים בשנת 1492. שניהם הוצגו כאמצעים הכרחיים להגנה על ערכים ואינטרסים לאומיים"

עם זאת, ההיסטוריון הדגיש כי תיאוריית הקונספירציה היהודים-הבונים החופשיים-בולשביקים היא "אבסורדית, טיפשה וחסרת היגיון". "מה שהופך את כל זה לאבסורד במופגן הוא העובדה שב-1931 כמעט ולא היו יהודים בספרד ובמרוקו הספרדית, כ-3,000 בסך הכל", אמר פרסטון.

"המספרים האלה הוכפלו כתוצאה מעליית הנאצים. בין 1933 לפרוץ מלחמת האזרחים בספרד הגיעו עוד כ-3,000 יהודים לספרד. אבל אנחנו מדברים על פליטים, אנשים שנאבקים על הישרדותם, בקושי אנשים בעמדה לשלוט בעולם".

תמונה שצולמה במהלך מלחמת האזרחים בספרד בסוף שנות ה-30 ובה נראים שוטרים הנאמנים לגנרל פרנקו רוכבים ברחוב של עיירה לא מזוהה בספרד (צילום: AFP)

פרסטון מציין כי האנטישמיות במדינה גברה עוד לאחר שב-1932 הופיע תרגום ספרדי של "הפרוטוקולים של זקני ציון", המסמך האנטישמי המפורסם בו נטען כי ליהודים יש "תוכניות סודיות" לשלוט בעולם.

הגנרל פרנקו עצמו "התייחס ל'פרוטוקולים של זקני ציון' כאילו היה מסמך היסטורי רציני", אמר פרסטון, וציין דוגמאות ל"שכנוע העצמי הפרנואידי של פרנקו שהקונספירציה היהודית-בונים החופשיים-בולשביקיים באמת קיימת".

"פרנקו התייחס ל'פרוטוקולים של זקני ציון' כאילו היו מסמך היסטורי רציני, ואפילו שלח מכתב לוותיקן וניסה לשכנע את האפיפיור שיש בידיו הוכחות לקונספירציה"

לפי פרסטון, ב-1943 פרנקו אף שלח לאפיפיור מסמך בו טען כי יש לו הוכחות לקונספירציה, אולם הוותיקן לא השתכנע.

בהמשך, סיפר פרסטון כי למרות הצנזורה הכבדה שהטיל משטרו של פרנקו, "הפרוטוקולים של זקני ציון" בתרגומם לספרדית ראו אור 12 פעמים במהלך שנות שלטונו.

הגנרל פרנקו מביט במפה במהלך מלחמת האזרחים בספרד בסוף שנות ה-30 (צילום: AFP)

"נתן לגסטפו לתפוס פליטים יהודים ולהחזירם לגרמניה"

למרות שספרד הייתה "ניטרלית" במלחמת העולם השנייה, היא לא אפשרה ליהודים לברוח דרכה מהנאציזם הגרמני, ובמקרים מסוימים אף שיתפה פעולה ואפשרה לגסטפו לתפוס פליטים יהודים-גרמנים ופליטים אחרים ולהחזיר אותם לשטח הרייך השלישי.

"מ-1939 ועד סוף 1942, הדיקטטורה של פרנקו לא אפשרה לפליטים יהודים להתיישב בספרד, גם אם היו ברשותם דרכונים ספרדיים", ציין פרסטון.

משרד החוץ הספרדי ב-1939 על הצעה לאפשר ל-150,000 קתולים רומנים ממוצא יהודי להתיישב בספרד: "הגעת היהודים הללו לספרד תהיה דומה לזו של מכת טפילים"

הספר מצטט מדו"ח של משרד החוץ הספרדי מינואר 1939, שהוגש בעקבות הצעה לאפשר ל-150,000 קתולים רומנים ממוצא יהודי להתיישב בספרד. שר החוץ של ספרד ברומניה דאז דחה את ההצעה, וכתב בדו"ח הרשמי שלו למשרד החוץ כי "הגעת היהודים הללו לספרד תהיה דומה לזו של מכת טפילים".

במקרה אחר, ביוני 1941 הודיע ​​משרד החוץ לקונסולים הספרדים ביוון ובבלקן כי ממשלת ספרד אינה מכירה ביהודים ספרדים מקומיים כאזרחים ספרדים וכי לא ניתן להעניק להם הגנה קונסולרית.

הרודן הספרדי הגנרל פרנסיסקו פרנקו נואם בבילבאו בשנת 1939 (צילום: AFP)

עם זאת, לפי הספר, בערך 20,000 עד 35,000 פליטים יהודים עברו דרך ספרד בזמן שנמלטו מהנאצים באירופה – חלקם בחשאי ואחרים עם אישור שניתנו בחוסר רצון. חלקם הורשו להיכנס לצורכי מעבר אך לא למגורים, אך פליטים שהצליחו להיכנס ללא אשרות המשך הוחזקו במחנות כלא צפופים ולא היגיינים, וארגוני הסיוע היהודיים שנאסרו בספרד לא הורשו לסייע להם.

"העובדה שיהודים רבים שרדו כשהם נכנסו לספרד היוותה הבסיס למיתוס העצמי שקידם פרנקו לאחר המלחמה, לפיו יחסו ליהודים היה מיטיב", אמר פרסטון.

"העובדה שיהודים רבים שרדו כשהם נכנסו לספרד היוותה הבסיס למיתוס העצמי שקידם פרנקו לאחר המלחמה, לפיו יחסו ליהודים היה מיטיב, אבל הכל היה שקרים ותעמולה"

באפריל 1945 הודיעה העיתונות הפרו-פשיסטית של פרנקו על מותו של אדולף היטלר "כאילו הוא מת בגבורה בקרב", אמר פרסטון. "נרמז שהזוועות של מחנות ההשמדה הגרמנים היו תוצאה של הכאוס של התבוסה".

עם זאת, באופן מוזר, פרנקו עשה מאמצים ניכרים לאחר מלחמת העולם השנייה "לשבח את עצמו בקרב הקונגרס היהודי העולמי ויהודים בישראל", אומר פרסטון. "אבל הכל היה שקרים ותעמולה, רק אחרי שמדינות הציר הפסידו פרנקו הבין שהוא צריך לשקר לגבי האנטישמיות שלו, לצד העובדה שהיה זקוק לסיוע אמריקאי לאחר המלחמה".

תומכי הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו מצדיעים בכינוס ליום השנה ה-21 למותו, 1996 (צילום: DOMINIQUE FAGET / AFP)

הפרנקואיזם עדיין חי

פרסטון גם חוקר כיצד כמעט שנתיים לאחר מותו של היטלר, פרנקו, תוך שימוש בשם הבדוי Jakim Boor, כתב סדרה של עשרות מאמרים אנטישמיים ואנטי-בונים חופשיים ביומון הפלנגיסטים, Arriba.

המאמר הראשון הופיע ב-14 בדצמבר 1946, יומיים בלבד לאחר שישיבת מליאה של האסיפה הכללית של האומות המאוחדות הוציאה את ספרד מכל אגפיה. פרנקו, תוך שימוש בשם הבדוי שלו, כתב כי "היהדות שונאת את הדת הקתולית", והוסיף כי "קומץ יהודים היו היעד לגזענות הגרמנית שדחף את בעלות הברית לצאת למלחמה".

"יחסו של פרנקו לשואה כאל 'קומץ של יהודים שעוברים על חוקי הגזע' חושף אדישות – אם לא אישור – לטבח של מיליוני יהודים"

"יחסו של פרנקו לשואה כאל 'קומץ של יהודים שעוברים על חוקי הגזע' חושף אדישות – אם לא אישור – לטבח של מיליוני יהודים", אמר פרסטון.

"אנטישמיות הייתה חלק מרכזי במורשת הדיקטטורה של פרנקו", הוסיף פרסטון וציין כי למרות הצנזורה הנוקשה של המשטר, הוא התיר פרסום של 12 מהדורות מודפסות של "הפרוטוקולים של זקני ציון", יחד עם יצירות אנטישמיות אחרות, לאורך הדיקטטורה של פרנקו, שלא הסתיימה עד מותו של פרנקו בגיל 82 ב-1975.

סר פול פרסטון, מחבר הספר "אדריכלים של טרור: פרנויה, קונספירציה ואנטישמיות בספרד של פרנקו" (צילום: Badajoz Alone)

לאחר מותו של פרנקו, כניסתה של ספרד לנאט"ו ולקהילה האירופית באמצע שנות ה-80 השלימה את המעבר של המדינה מדיקטטורה לדמוקרטיה.

ב-2005 הוסר פסל של פרנקו שהיווה את השריד הוויזואלי האחרון למשטר הרודני, אבל המורשת של דיקטטורה פשיסטית עדיין קיימת במדינה. היא מתבטאת מדי פעם במחאות והפגנות, בעיקר סביב יום השנה למותו של פרנקו.

המורשת של דיקטטורה פשיסטית עדיין קיימת במדינה. היא מתבטאת מדי פעם במחאות והפגנות, בעיקר סביב כנסים לציון יום השנה למותו של גנרל פרנקו

בין היתר, פרסטון מזכיר עצרת שהתקיימה בפברואר 2021 בבית הקברות אלמודנה במדריד, שם הוצגו דגלים הנושאים סמלים נאציים ושלטים הנושאים סיסמאות אנטישמיות. מטרתו העיקרית הייתה להנציח את המתנדבים הספרדים שמתו בלחימה עם הגרמנים ברוסיה במהלך מלחמת העולם השנייה.

"אין ספק שהפרנקואיזם עדיין חי לאחר מותו של פרנקו", אומר פרסטון. "לא חסרים ספרים פרו-פרנקו שפורסמו בספרד ועדיין קיימת קרן פרנסיסקו פרנקו הלאומית". הוא הוסיף: "היום יהיה קשה מאוד לדמיין קרן אדולף היטלר בגרמניה".

הסרת פסלו של גנרל פרנקו, השריד האחרון שנותר למשטרו הרודני, 17 במרץ 2005 (צילום: BRU GARCIA / AFP)