קראתי את הכתבה ולא את הספר. נראה לי שהמחבר מקצין את מקום האנטישמיות בספרד של פרנקו . להבדיל מגרמניה הנאצית היתה אנטישמיות קתולית והיה זהוי של היהודים עם הבולשביקים אבל זה לא תפס מקום כל... המשך קריאה
קראתי את הכתבה ולא את הספר. נראה לי שהמחבר מקצין את מקום האנטישמיות בספרד של פרנקו . להבדיל מגרמניה הנאצית היתה אנטישמיות קתולית והיה זהוי של היהודים עם הבולשביקים אבל זה לא תפס מקום כל כך משמעותי לא במלחמת האזרחים ולא במלחמת העולם השניה. ספרד הצילה לא מעט יהודים ביוון שניתנה להם חסות של השגרירות הספרדית ובתחומה . פרנקו לא היה אנטישמי קנאי . הוא לא היה גזען ובכך נבדל לחלוטין מהנאצים ( הכוונה שלא היה שותף לתפיסת הגזע הנאצית שלא התיחסה לספרדים כארים )
שבע שנים אחרי ששדה דב סיים את תפקידו כשדה תעופה ויצא לדרך חדשה על תקן רובע העתיד של תל אביב והמרכז, נראה שהוא לובש פנים אחרות לגמרי: תיבת פנדורה ענקית. השתלשלות העניינים בשטח השדה נראית כמו מפגע סביבתי שהופך במהירות לפיגוע נדל"ני נרחב, ובעיקר כמו קצה הקרחון של צונאמי שעלול לטלטל את המשק הישראלי כולו.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כוכבי האירוע הם PFAS, קבוצת תרכובות כימיות שרוב הישראלים כנראה לא שמעו עליה. מדובר בקבוצה של אלפי כימיקלים שזכו לכינוי המחמיא 'מזהמי נצח', על שום תכונתם המציקה לא להיעלם.
השתלשלות העניינים בשטח שדה דב מאז נראית כמו מפגע סביבתי שהופך במהירות לפיגוע נדל"ני נרחב ולצונאמי שעלול לטלטל את המשק הישראלי כולו
תרכובות PFAS מיוצרות בתעשייה החל משנות הארבעים של המאה הקודמת ומשמשות במגוון מוצרים כגון ציפויים העמידים בפני חום, תוספים דוחי שמן ומים בבגדים ובאריזות ומעכבי בעירה בקצפי כיבוי. בשנים האחרונות נמצאו תרכובות ממשפחת ה-PFAS במקורות מים, בקרקעות ובגוף האדם – כולל מחקר שמצא אותם בחלב אם.
משהתרכובות הללו חודרות לרקמות הגוף הן מתיישבות ומסרבות לעזוב או להתפרק. מחקרים אפידמיולוגיים קשרו בין חשיפה ל-PFAS לשורה ארוכה של מחלות כמו סרטן הכליה, סרטן האשכים, פגיעה במערכת החיסונית ופגיעה בעוברים.
העבודות בשדה דב, ינואר 2026 (צילום: אתר רובע שדה דב)
ה-PFAS מעסיקים את רשויות הבריאות והסביבה בעולם כבר מתחילת המאה. ב-2001 נחתמה אמנת שטוקהולם שמטרתה להגביל ואף לאסור על השימוש בחלק מהתרכובות שנמנות עם המשפחה.
ישראל חתמה על האמנה, אבל כדי שלחתימה יהיה תוקף המדינה צריכה גם לאשרר אותה ולאחר מכן לתרגם את הצעדים לחקיקה באמצעות תקנות. רק ב-2025 – כמעט רבע מאה אחרי החתימה על האמנה – המשרד להגנת הסביבה הפיץ טיוטת תקנות, שטרם אושרה עד היום.
ישראל חתמה על האמנה נגד שימוש ב-PFAS, אבל רק ב-2025 – כמעט רבע מאה אחרי החתימה על האמנה – המשרד להגנת הסביבה הפיץ טיוטת תקנות, שטרם אושרה עד היום
הטיפול הרגולטורי ב-PFAS מונח לפתחו של המשרד להגנת הסביבה, אבל במשך שנים הוא דרך במקום. חשוב לציין שלא מדובר במחדל שהתחיל בממשלה הנוכחית, ושמדובר בנושא מאתגר שגם עבור מדינות מפותחות אחרות ההתמודדות איתו היא לא פיקניק.
יש גם כלים באסדרת הפיקוח על הכימיקלים הרעילים שלא קודמו בגלל התנגדות האוצר, שחשש מהעלויות שיושתו על המשק. באופן אירוני, הנזק שנוצר עלול עכשיו לעלות למדינה הרבה יותר.
שדה דב הסגור, 2019 (צילום: משה שי/פלאש90)
"התחושה היא שבשביל המשרד להגנת הסביבה, עם מגבלות כוח האדם שלו וים המשימות, זה פשוט אתגר אחד יותר מדי", אומר גורם בתחום הבריאות והסביבה. "כבר שנים אומרים להם תעשו משהו עם PFAS, אתם חייבים להיכנס לאירוע, והם אומרים 'אנחנו לומדים את זה, זה נכנס לתוכניות העבודה', אבל בפועל זה לא קרה".
בתחום אחד ישראל כבר נכנסה לאירוע בכל הנוגע ל-PFAS: החל מתחילת 2026, תקן מי השתייה מבחינת ריכוז ה-PFAS המותר הושווה לתקן של האיחוד האירופי. התוצאה המטרידה: בארות וקידוחי מים נסגרים בזה אחר זה לאחר שדגימות של רשות המים ומשרד הבריאות מעלות שריכוז ה-PFAS במים חורג מהמותר. כבר יותר מעשרים קידוחים נסגרו, ועוד היד על השיבר נטויה.
בתחום אחד ישראל כבר נכנסה לאירוע בכל הנוגע ל-PFAS: החל מהשנה, תקן מי השתייה מבחינת ריכוז ה-PFAS המותר הושווה לתקן של האיחוד האירופי. התוצאה המטרידה: בארות וקידוחי מים נסגרים בזה אחר זה
המים היו גם מה שהצית את המהומה בשדה דב: עוד ב-2022 התריעה רשות המים כי במי התהום באתר נמצאו ריכוזים גבוהים של PFAS. בהתחשב בעובדה שאחד השימושים המרכזיים ב-PFAS הוא בקצף כיבוי, ושבכל שדה תעופה יש כמויות גדולות של קצף כיבוי, זה לא מאוד מפתיע. בישראל, בשונה מרוב המדינות המפותחות, עדיין אין תקן ואיסור על שימוש בקצפי כיבוי שמכילים PFAS ובוודאי לא היה כזה כששדה דב היה שדה פעיל.
למרות הממצאים של רשות המים, המשרד להגנת הסביבה העניק במהלך 2023 אישור סופי שהקרקע בשדה דב נקייה, וחלק מהקרקעות נמכרו על ידי רשות מקרקעי ישראל ליזמי נדל"ן. בדיעבד, הסבירו במשרד להגנת הסביבה שבזמנו עדיין לא היתה מדיניות מחייבת בנוגע למזהמי PFAS בקרקעות ולכן החומרים האלה לא נבדקו או טופלו.
העבודות בשדה דב, יוני 2025 (צילום: אתר רובע שדה דב)
התפנית בעלילה נרשמה בחודש פברואר השנה, כאשר בתום שורה של דגימות הודיעו המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל שהתגלו ריכוזים גבוהים של PFAS במי התהום ובקרקע של שדה דב. הריכוז שנמצא במים גבוה פי 2000 מהסף המותר.
ברגע שהתפרסם שהקרקע שעליה אמורות להיבנות רבבות יחידות דיור מזוהמת, התלקחה מהומה רבתי. בעלי הקרקע והיזמים חוששים – בצדק – מירידת ערך. טיהור קרקע בהיקף כזה הוא מבצע לוגיסטי מסובך ויקר מאוד, ואם לא די בכך התברר שהמדינה – שמיוצגת על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל – מסרבת לקחת אחריות על הזיהום ולממן את הטיהור שלו.
ברגע שהתפרסם שהקרקע מזוהמת, התלקחה מהומה. בעלי הקרקע והיזמים חוששים בצדק מירידת ערך, אך המדינה מסרבת לקחת אחריות על הזיהום ולממן את טיהור הקרקע
מספר שבועות אחרי ההודעה על גילוי הזיהום, עדכן המשרד להגנת הסביבה את ערכי הסף המותרים של PFAS בקרקע כלפי מטה, כך שחלק מהקרקעות המזוהמות בשדה דב הוכשרו בדיעבד.
במשרד להגנת הסביבה טענו שהעדכון נעשה בתום עבודת מטה והיוועצות עם מומחים ובשיתוף עם משרד הבריאות, רק שלמרבה המבוכה משרד הבריאות פרסם הודעה רשמית שבה התנער מהעדכון, הבהיר שהוא לא היה שותף בהחלטה ואף הביע הסתייגות מהערכים החדשים שנקבעו.
חוף שדה דב, 2022 (צילום: אתר רובע שדה דב)
אפשר לשער שהדיון שנערך השבוע לא היה המילה האחרונה שנאמרה בבתי המשפט בסוגיית ה-PFAS בשדה דב. כרגע כולם נכנסו לחודשיים של המתנה מתוחה, שבמהלכם אמורות להתבצע דגימות נוספות בקרקע. לפי שעה הגרלת החלקות שהייתה אמורה להיערך נדחתה עד שיתבררו התוצאות.
קשה להאמין שזה העיכוב האחרון שייגרם לפרויקט הנדל"ן החשוב והגדול בישראל בגלל זיהום ה-PFAS. בתסריט ריאלי יותר יהיו פה נזקים ותביעות של מיליארדים ועיכובים של שנים בבתי המשפט.
קשה להאמין שזה העיכוב האחרון שייגרם לפרויקט הנדל"ן החשוב והגדול בישראל בגלל זיהום ה-PFAS. בתסריט ריאלי יותר יהיו פה נזקים ותביעות של מיליארדים ועיכובים של שנים בבתי המשפט
סערת משנה התחוללה לפני מספר ימים, כשבתשובה לשאילתא של ח"כ יוראי להב-הרצנו השיבה השרה עידית סילמן כי "הסיכון העיקרי הוא לרוחצים בים ולבאים במגע עם מי התהום בחוף" – כשהכוונה לרצועת החוף היפה והפופולרית הסמוכה לשדה דב.
אנשים שמתרחצים ומבלים במקום במשך שנים תהו אם הם אמורים להיות מודאגים, אבל איש לא מיהר להרגיע אותם.
העבודות בשדה דב, ינואר 2026 (צילום: אתר רובע שדה דב)
שדה דב עלול להיות רק ההתחלה. ומה אם יתגלו ריכוזי PFAS גבוהים בקרקעות נוספות ברחבי ישראל? ולמה שלא יתגלו? וכמה קידוחי מים עוד ייסגרו?
"עם כל הכבוד לשדה דב שמושך הרבה תשומת לב וכותרות", אומר גורם בתחום הסביבה והבריאות, "לא מזמן נסגרו שלושה קידוחים משמעותיים לאספקת המים באזור זכרון יעקב בגלל ריכוזים גבוהים של PFAS. אנשים כנראה שתו שם במשך שנים PFAS ואף אחד לא שמע על זה ולא התעניין. אנחנו חייבים להתחיל לשאול את השאלות הנכונות".
"עם כל הכבוד לשדה דב, לא מזמן נסגרו שלושה קידוחים משמעותיים לאספקת המים באזור זכרון יעקב בגלל ריכוזים גבוהים של PFAS. אנשים כנראה שתו שם במשך שנים PFAS ואף אחד לא שמע על זה ולא התעניין"
נותר רק לקוות שהתפוצצות הפרשה בשדה דב תנער את המערכות ותגרום להבשלה מהירה של רגולציה ברורה. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שאין לה חוק רישום כימיקלים (REACH) וכבר ספגה על כך ביקורת מארגון המדינות המפותחות.
מדובר בחוק שנותן כלים אפקטיביים להגביל ולטפל בכל כימיקל סורר. כבר ב-2020 פורסם תזכיר לחוק אבל עד היום הוא לא נחקק. התוצאה היא שגם היום אפשר לפתוח בישראל מפעל עם עמדות כיבוי אש עתירות PFAS, שבעוד כמה שנים עלול להימצא במי התהום או בקרקע של שדה דב הבא.
העבודות בשדה דב, יוני 2025 (צילום: אתר רובע שדה דב)
2
ההודעה המשותפת למשרדי האוצר והתחבורה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה שפורסמה השבוע היתה מעודדת ומתסכלת בו בזמן. לפי ההודעה, הממשלה הקימה מנגנון של תמיכה ופיצוי בעסקים שפועלים בסביבת עבודות המטרו, מנגנון שיופעל במהלך שנות החפירה והעבודות. המנגנון תוקצב בחצי מיליארד ש"ח ואמור לכלול שלושה מענקים במהלך תקופת העבודות ותמיכה שוטפת.
היוזם והלוחץ היה ח"כ יעקב אשר, שבשבתו כיו"ר ועדת הפנים והסביבה הציג את הדאגה לעסקים כתנאי סף לקידום פרויקט המטרו, "לאחר שהפקנו לקחים מהפגיעות הכלכליות הקשות שנגרמו לעסקים לאורך הקו האדום", כדבריו.
הודעת הממשלה השבוע על הקמת מגנון תמיכה בעסקים שפועלים בסביבת עבודות המטרו מעודדת אך גם מתסכלת, אחרי שני עשורים שבהם בעלי העסקים הקטנים זעקו ושיוועו לעזרה, אך נתקלו בקירות אטומים
וזה בדיוק העניין: פרויקטי תשתיות לאומיים בלב ערים נחפרים כאן כבר שני עשורים. הנפגעים הראשונים היו על תוואי הרכבת הקלה בירושלים, הבאים בתור היו במתחם קרליבך בתל אביב ובשדרות ירושלים ביפו.
במהלך כל התקופה הזו זעקו בעלי העסקים הקטנים – החומוסייה השכונתית, הטמבוריה הוותיקה או חנות הבדים שנדמה שהיתה כאן מאז ומעולם – ושיוועו לעזרה: כשהרחוב הופך לאתר בנייה, כשהעסקים במפלס הקרקע נעלמים מאחורי חומות של פרספקס וכשתעבורת הולכי הרגל על המדרכה צונחת ב-90% – אי אפשר להתפרנס. מאות אם לא אלפי בעלי עסקים קטנים נשארו עם ארנונה בשמיים ואגרות שילוט על שלטים שאיש לא ראה – אבל בלי הכנסות.
עבודות הבנייה של הרכבת הקלה בתל אביב, 24 ביוני 2024 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)
זה לא רק עוול אישי, זו גם פגיעה באינטרס הציבורי: העסקים הקטנים הם אלה שהופכים את העיר למה שהיא, שמזרימים לה חיים, שמקיימים את המרחב הציבורי והאורבני.
אבל כל בקשות העזרה פגשו קירות אטומים. הממשלה יודעת לפצות על נזקי מלחמה, אבל היא לא רצתה לפצות על נזקי תשתיות ותחבורה. משרד הפנים הקים קרן צנועה לטובת בעלי העסקים אבל זה היה לעג לרש.
זה לא רק עוול אישי, זו גם פגיעה באינטרס הציבורי: העסקים הקטנים הם אלה שהופכים את העיר למה שהיא, שמזרימים לה חיים, שמקיימים את המרחב הציבורי והאורבני
אחת הטענות שחזרה, היתה שבגמר העבודות עליית ערך הנדל"ן במרחב העירוני המחודש יפצה על הכל. רק שבעלי העסקים הקטנים הם ברוב המקרים לא בעלי הנכסים. הם שוכרים שחטפו פעמיים – גם הפסידו הכנסות, גם נאלצו לנטוש ולא נשארו בשביל ליהנות מתור הזהב שבא ביום שאחרי.
אז עכשיו, בשעה טובה ומאוחרת מאוד, נראה שמשתנה הגישה. הזמן יגיד אם חצי מיליארד שקלים בחלוקה למספר העסקים שיושבים על קווי החפירה הארוכים לא יתבטאו בפירורים לכל אחד, ואם המכשולים הביורוקרטיים לא ירוקנו את הרצון הטוב מתוכן. אבל לפחות יש התחלה של הכרה בטעויות הקשות שנעשו. את בעלי העסקים הקטנים בירושלים ובתל אביב שכבר מזמן יושבים בבית זה לא ינחם.
תל אביב, אפריל 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
3
ספריות להחלפה חופשית במרחב הציבורי תמיד הצטיירו בעיניי כמו מיזם מקסים אבל כזה שבו הפרה – העירייה שמציבה את הארונות – רוצה להניק יותר משהעגל, הציבור, מעוניין להחליף ספרים משומשים. מסע דילוגים בין ספריות שערכתי לאחרונה הבהיר לי – לשמחתי – שאני לא מעודכן.
באחת השבתות האחרונות דיוושתי בין שש ספריות שפזורות ברחבי תל אביב, בעיקר בגינות ציבוריות. ברובן היה מבחר לא מבוטל של ספרים; ובכולן היו אנשים שהתעניינו, שעלעלו בספרים, שלקחו ספרים הביתה או הביאו ספרים מהבית או שניהם גם יחד. ליד ארון הספרים בשדרות רוטשילד אפילו נרשמה צפיפות קלה ונדרשה המתנה.
ברוב הספריות בתל אביב היה מבחר לא מבוטל של ספרים; ובכולן היו אנשים שהתעניינו, עלעלו, לקחו ספרים הביתה או הביאו ספרים מהבית. ליד הארון בשדרות רוטשילד אפילו נרשמה צפיפות קלה ונדרשה המתנה
מחליפי הספרים נמנו עם כל הגילאים – מצעירים עד גימלאים, והיו גם כמה דוברי רוסית שחיפשו ספרים בשפתם או באנגלית.
מסקנות אפשריות: ספרים הפכו למוצר יקר מדי, ואנשים שאוהבים לקרוא – מתברר שיש עדיין כמה כאלה – מחפשים דרך לקרוא בלי לקחת משכנתא; אנשים מחפשים דרך לחסוך מקום בדירות הצפופות, והמרת תרבות הצריכה בצריכת תרבות ובשיתוף חפצים משרתת את המטרה.
עכשיו רק נותר למצוא דרך לפרנס את הנשים והאנשים שכתבו את הספרים האלה. בשביל זה צריך ממשלה שמתעניינת בתרבות ומבקשת לקיים אותה, אבל ממשלת ישראל לא באירוע; לפחות עיריית תל אביב כן.
ספריית ספרים להשאלה בתל אביב, מאי 2026 (צילום: אביב לביא)
4
כבר שנים מצלם דורון גזית, צלם ואמן סביבתי, במאגר קטן בחולות קיסריה שבו נאספים בחורף מי גשמים.
בישורת האחרונה של החורף, כשהמאגר מתייבש, האצות שהיו סמוכות לפני המים נותרות במצב צבירה שמזכיר שדה נטיפים
בישורת האחרונה של החורף, כשהמאגר מתייבש, נותרות האצות שהיו סמוכות לפני המים במצב צבירה שמזכיר שדה נטיפים (או בעצם זקיפים), או כמו שגזית מכנה את זה – קתדרלה.
אצות שהתייבשו בצורת נטיפים במאגר קטן יבש בחולות קיסריה, מאי 2026 (צילום: דורון גזית)
בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.
ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.
לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית - היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנ... המשך קריאה
1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית – היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנכר לעלות ארצה.
2. השתלבותם של ערבים אזרחי ישראל בכל המקצועות המובילים במשק (ולא רק ברפואה), גם היא מבורכת. חבל שיש כאלו שהחליטו לעשות על גבם הון פוליטי מכוער וזול.
3. שיעור הרופאים הערבים במערכות השונות מראה כי הסגנון הפוליטי עדיין לא חדר לפרקטיקה. אך אין זה אומר שאין פה סיכון עתידי.
4. אינני מכיר את הנתונים ביחס לתקני המתמחים ברפואה, אבל אני בספק גדול (מאוד גדול), אם יש קשר לזהות או לדת של המועמדים.
אם קיימת בעיה בתקנים, סבירות גבוהה שהיא פועל יוצא של אילוצי תקציב.
משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.
על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו